The Daily Sicha - השיחה היומית

איתא במדרש עה"פ בתחילת חמישי דפ' וישב "ויוסף הורד מצרימה" - "כבשון המד"א וירד מים עד ים"!: למרות שבפשטות היתה זו ירידה עצומה, ירידה ממצב של "בן זקונים" של יעקב, בחור האבות, ושדוקא לו הביא "כתונת פסים" שמורה על מעלותיו האמיתיים - הרוחניים, למצב של מצרים ערות הארץ, אעפ"כ מפרש במדרש שהכוונה בירידה זו היתה ל"כבשון" - הוא כבש את מצרים ו[מכיון שפרעה הי' "מולך בכפה" - גם] את כל העולם "מים אל ים"! ומזה הלימוד לכללות ענין הגלות (שנקראת ע"ש גלות מצרים), שאע"פ שזוהי ירידה כפשוטו, גלות בתוך גלות הכללית של הנשמה בירידתה למטה, אומרת התורה, שדוקא עי"ז נעשה "כבשון"! ועד"ז מאסרו אדה"ז הביא להפצת המעיינות חוצה ביתר שאת וכו'.

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א

לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלו

לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2022

אדה"ז מקשר את הגאולה בי"ט כסלו עם הפסוק "פדה בשלום נפשי וגו'". והלימוד: ישנם כאלו שעושים "חלוקה" – חלק מהיום עובדים את ה' וחלק מהיום עוסקים ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ", היינו שהיצה"ר טוען שבעניני מסחר וכיו"ב גופא לא צ"ל ניכר ה"ונפלינו" בין בנ"י לאוה"ע. היסוד לטענה זו הוא הפירוד והעדר ה"שלום" בין נפה"א והנפה"ב, ובמילא "חולקים" ביניהם את הזמן ביום, וכל א' מהם שולט כמה שעות... וע"ז אומרים: לא שייך מצב של "חלוקת היום"! אם נותנים ל"רשותו" של היצה"ר אפי' מקצת היום – יביא הדבר סוכ"ס שהיצה"ר ישלוט עליו לגמרי, עד ש"אומר לו לך עבוד ע"ז"! הדרך היחיד לה"פדי'" לחירות הוא – לעשות "שלום" ביניהם, והאפשרות היחידה לזה היא – שהיצה"ר יציית לנפה"א. וזהי הכוונה בירידת הנשמה למטה היא – לעשות "שלום" עם היצה"ר, וכמ"ש "ואהבת את ה' בכל לבבך – בשני יצריך".

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2022

נשאלת השאלה: איך אפשר לתבוע מכל יהודי, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, שבכל עת, גם כעוסק בעניני חול, יתנהג באופן שיהי' ניכר עליו ש"ורוממתנו מכל הלשונות"?! והמענה לזה היא שהקב"ה נותן לכאו"א הכוחות לזה ע"י התורה. שהרי בכל א' יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" ולגבי הקב"ה אין שום דבר יכול לעמוד נגדו. וע"י התורה מתגלה הנשמה שבכל א' באופן שהיא חודרת כל כחות נפשו באופן שהיא תנהיג את החיים. ובזה הוראה מיוחדת מי"ט כסלו שחידש, שבהוראת הקב"ה מפיצים ו"שופכים" חוצה גם את "פנימיות התורה", ה"אבן היקר שבכתר המלך" שבו תלוי היופי של הכתר, כדי שאולי "טיפה" מזה יכנס ל"בן המלך" החולה וייצא מכלל סכנה, ואח"כ כבר ימשיך להתחזק וכו'. ועד"ז יכול וצריך כאו"א ללמוד מהקב"ה ולהתייגע בכל כחותיו להתעסק בלימוד התורה וקיום המצוות באופן שלפחות "טיפה" יפעל עליו, ואז כבר ייצא מכלל סכנה, וימשיך ללכת מחיל אל חיל וכו'.

משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2022

ידוע פי' הבעש"ט על המשנה "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", שמי שקורא את המגילה כסיפור שאירע "למפרע" – לא יצא. אלא יש לדעת שהכוונה בזה היא אליו בזמן הזה. ועד"ז בנוגע לזכרון ענין יציאת אדה"ז לחירות – יש לדעת שהכוונה היא לכל א' בכל מקום ובכל זמן – הוא יוצא כעת משעבוד לגאולה. וככל ענין של פדי' – לקשר זאת עם תורה וצדקה, ולפעול זאת גם על אחרים, ובאופן ד"יכוף כל ישראל ללכת בה". [ומי שאינו מקיים החיוב ד"הוכח תוכיח את עמיתך" ה"ז סימן שחסר לו ב"ואהבת לרעך כמוך" שכתוב בהמשך לזה. דכמו שכופה את בנו ללכת בדרך הישר, כך יש להשתדל ביותר לדאוג לכל "קטן" בידיעת היוקר של תומ"צ וכו' – שיטעם ויראה את היוקר של תומ"צ וכו']. ועוד יותר – שמירת תקנות אלו של אדה"ז בקשר לי"ט כסלו (לימוד הש"ס ונתינת הצדקה וכו') צ"ל באופן ד"מעלין בקודש" (כהלימוד מנרות חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין" וכו'), עוד יותר מי"ט כסלו הראשון!

משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב

לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלו
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2022

הביאור מדוע אין להתפעל מ"ישובי עשו" ו"האלופים הכתובים למעלה" [בסוף פ' וישלח] – פרש"י בתחלת פ' וישב ב"מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש", ובמילא אין להתפעל מהם, ואדרבה – "וישב יעקב – ביקש יעקב לישב בשלוה", ובפרט ע"י העבודה ד"יוסף לי ה' בן אחר" וכו'. אבל זה שהתורה מאריך ב"ישובי עשו" מתורץ עפ"י דיוק לשון רש"י "בית עשו לקש" (שזה מציאות) ולא "לאפר" (שאינו מציאות בכלל), כי אדרבה – מציאותו של "בית עשו" לא תתבטל לגמרי לעת"ל אלא תהי' כמו "קש" שיש בה תועלת מרובה (וכמסופר בתורה שמלאכת הבני' במצרים היתה קשורה עם לבנים העשויות מקש), וכמ"ש "ועמדו זרים ורעו צאנם", עד ש"אז אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד", ויראו בגלוי ש"והיתה לה' המלוכה" גם כל העמים.

משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג

לע”נ ר' דוד יונה ב"ר יצחק פינחס ע"ה ריווען ליום היארצייט שלו י"ז כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' פינחס שי' ריווען

•

לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"ט
נדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2022

הטעם לההתוועדות ביום מסויים זה (דאף שענין ההתוועדות הוא דבר טוב לעצמו, אבל צ"ל טעם למה זה בא בפועל דוקא ביום מסויים) – עפ"י הכלל "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'", ומנהג בני ישראל בכמה מדינות, שביום החתונה, ובפרט כשזה קשור עם מספר שנים מיוחד [חמישים שנה], מתאספים בני המשפחה וידידים וכו' לשמוח ביחד. ובנוגע לבני ישראל הרי יש לזכור שההתאספות צ"ל באופן של "כל מעשיך לשם שמים" – שמנהג זה צריך להביא להוספה בלימוד התורה ובקיום המצוות במעשה שהוא העיקר.

משיחת י"ד כסלו ה'תשל"ט

לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2022

לבד זאת שלימוד תורת החסידות מביא שקיום המצוות יהי' מתוך חיות ורגש ולא בדרך "מצות אנשים מלומדה" בלבד, ובמילא מקיים את המצוות בהידור – הנה בזה תלוי גם כללות קיום מצות מעשיות בפועל. כי אם החיות והרגש הוא בענינים אחרים, ה"ז יכול להשפיע שגם המעשה יהי' באותם ענינים. וב"חיות" של מצוות גופא שע"י תורת החסידות – ב' ענינים, וכמו שאדמו"ר הרש"ב כותב באג"ק אודות י"ט כסלו שאז "אור וחיות נפשנו ניתן לנו": 1) "אור" הוא פשוט מצ"ע ללא התחלקות, וזהו בחי' "אור הנפש" – חיות כללי שאינו מתחלק ואצל כולם בשווה. ובמצוות – חיות כללי בקיום המצוות בכלל. 2) "חיות" קאי על החיות פנימי של הנפש המתלבש בגוף ומתחלק לפי אופן אברי הגוף. ובמצוות – החיות פרטית בהמצוה פרטית. וככל שה"אור" "חיות" הוא יותר בקיום המצות ובעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" – מתמעט ממילא החיות בענינים אחרים.

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשט"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2022

לתרץ השאלה במ"ש בשלישי דפ' וישלח "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל גו'" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל וגו'", מציין הצ"צ "ועיין באו"ת מהמגיד נ"ע פ' וישלח", [וכיון שכך אין להתעצל אלא לקיים את דברי הרב ולעיין שם בפועל, לא כדעת הטועים שכשמציינים במאמר "ועיין" אין הכוונה אליו בפועל כי אינו "מעיין"... או שסומך על בעל המאמר ומאמין לו...]. והביאור שם הוא: מתחילה כשהי' הנצחון רק על שרו של עשו, עולם המלאכים, הי' הנצחון בהעלם, ולכן כתיב פניא-ל ביו"ד - נקודה, אבל אח"כ כש"ויזרח לו השמש" וגבר גם על עשו עצמו, נמשך הנצחון גם למטה ובהתגלות, ולכן כתי' פנוא-ל בוא"ו - שמורה על המשכה. ואח"ז מביא ביאורו של אדה"ז עד"ז: "פניאל" קאי על ההמשכה בחכמה ובינה, עולם השכל, ו"פנואל" קאי על ההמשכה במדות שבלב ומלכות - עולם המעשה וכו'.

משיחת אור ליום ג', אור לי' כסלו ה'תשמ"א

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2022

התחלת אגה"ק סי' ב' [שכתב אדה"ז "בבואו מפטרבורג"] הוא "קטנתי מכל החסדים ומכל וגו' [כמ"ש בראשון דפ' וישלח]. פי' שבכל חסד וחסד שהקב"ה עושה לאדם צ"ל שפל רוח מאד". הטעם שאינו מצטט בפירוש גם את המשך הפסוק "(ומכל )האמת", אבל לאידך, מצטט את התחלת הענין "ומכל" – יובן עפ"י פרש"י ש"חסדים" קאי על החסדים שלא הי' לו ע"ז הבטחה, ו"האמת" קאי על החסדים שהי' לו ע"ז הבטחה. והנה ליעקב היתה הבטחה מפורשת אבל לא לאדה"ז, ולכן לא מתאים כאן לצטט בפירוש "האמת". ולאידך, ישנה "הבטחה כללית" לכאו"א ש"בחקותי תלכו גו'" ממשיך את כל הברכות. אלא שבנוגע לאיש פרטי יכול להיות שבעבודתו מעורבת פני' אישית וכו', אבל בנוגע לאדה"ז, נשמה כללית שמסר נפשו עבור הפצת המעיינות חוצה, לא שייך בזה שום פני' אישית, וא"כ יש לו גם החסדים שמצד ההבטחה – "האמת". אלא שמכיון שאי"ז הבטחה מפורשת בנוגע אליו במיוחד, לכן אינו מצטטו בגלוי. וההוראה: כדי שיהי' לכאו"א התוקף לנצח את מלחמת היצר צריך הוא לדעת גם מעלותיו – שהוא שלוחו של ממה"מ הקב"ה! וא"כ הוא גם מובטח שיהי' לו חסדים.

ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2022

המאסר של כ"ק אדמו"ר האמצעי הי' לאחרי תקופה של הפצת המעיינות חוצה ב"שטורעם" הכי גדול. וזה מורה ש"חושך" המאסר הי' כזה גדול, ש"לא התפעל" אפי' מאור גדול כזה. וא"כ, ה"אור" שבא ע"י הנצחון על "חושך" זה, הגאולה מהמאסר, גדול ביותר, כ"יתרון האור הבא מן החושך" כזה. וההוראה: כאשר האדם מתבונן במעמדו ומצבו ורואה שאע"פ שלמד מאמרי רבותינו נשיאינו וכו', ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום בנוגע למעשה בפועל! אם כאשר הי' בין כותלי הישיבה, תקופה שלא הי' לו שום דאגות, ולמד בהתמדה ובשקידה, ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום כאשר יצא ל"אויר העולם", יכול לבוא לידי יאוש ולומר לעצמו מדוע ואיך יתנתק עכשיו מכל עניניו ולהתיישב וללמוד מאמר באופן שזה יפעל עליו בנוגע למעשה בפועל?! וע"ז באה ההוראה ממאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי, שגם אם לאחרי תקופה של הפצת המעיינות ב"שטורעם" נהי' אעפ"כ מאסר, הנה זה גופא צריך להביא להתעסקות עוד יותר בהפצת המעיינות באופן שזה יבוא לידי הבנה והשגה עד למעשה בפועל. ובפשטות: על כאו"א להוסיף שיעורים בלימוד חסידות, וביום עשירי בכסלו ישנה נתינת-כח מיוחדת לזה.

ב' חלקים משיחת אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א

לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2022