The Daily Sicha - השיחה היומית

הטענה החדשה נגד לימוד החסידות, שמפורש בגמ' "אם דומה הרב למלאך צבאות יבקשו תורה מפיו", וא"כ, צריך להמתין עד שירד "מלאך ה' צבאות" ואז יתיישב ללמוד עמו פנימיות התורה – היא "תחבולה" של היצה"ר שמתעטף באצטלא של קדושה, "אַ זיידענע זשופיצע". דמכיון שמדובר על העלם והסתר על לימוד פנימיות התורה, צריך שזה יבוא ע"י יהודי, ובמילא מצא היצה"ר יהודים "שוטים" ש"אימצו" טענה זו שצריך להמתין לרב שדומה למלאך ה' צבאות, שלפי הבנתם המגושמת – זה מישהו ש"עף" עם שני כנפיים ומטפח בכנפיו וצועק "קדוש קדוש"... (וכהסיפור אודות הצ"צ ור' יעקב ישראל מטשערקאס שפגשו פעם מישהו שחשב שהוא ראוי ל"גילוי אלי'" וה"לקח" שלימדו אותו...). בכל אופן – מכיון שמדובר אודות "שוטים" מוטב שלא להתעסק עמהם כלל, אלא להראות התכלית של "העלם" זה – להוסיף אומץ בלימוד החסידות.

משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2022

התחלת שיעור היומי ברמב"ם: "עצמות הדג ועורו, העושה מהם כלים אינם מקבלים טומאה.. וכן ירוקה שעל פני המים וכיו"ב, שכל מה שבים טהור". הלימוד מזה (עפמ"ש הרמב"ם "אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם.. ראוי להתבונן בהם וכו' רוב דיני התורה אינן אלא.. לתקן הדעות וכו'"): יחודם של דגים מתבטא בכך שנמצאים תמיד במקום חיותם - מי הים, ואינן יכולים לפרוש מהם אפי' לרגע מכיון שמרגישים שזהו כל חיותם. ועד"ז ברוחניות: כשהנברא מרגיש שכל חיותו אינה אלא אלקות, הנה טבעו הוא שאינו יכול לפרוד מאלקות ע"י עשיית איזה ענין היפך רצון ה' ח"ו! ולכן "כל מה שבים טהור"!

משיחת אדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2022

1) הקשיבו יהודים: צריכים ללמוד חסידות! לכל לראש – משום שתורת החסידות היא חלק בתורה, וכל א' חייב ללמוד במשך ימי חייו כל חלקי התורה. וברור שסוכ"ס ירגישו בזה טוב טעם. לימוד החסידות צ"ל באופן של הוספה וריבוי ולא להסתפק במה שלמדו אתמול. ולפחות פעמיים בכל יום. ולא רק שלא יחסר עי"ז בלימוד נגלה דתורה אלא אדרבה – עי"ז יהי' לו תוספת חיות בלימוד נגלה דתורה. וזהו דרך נוספת להקל את קושי הגלות וכו'. 2) ידוע הסיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר שכבר בשנת תקנ"ב התחיל ה"קטרוג" על ענין הפצת המעיינות חוצה ע"י אדה"ז, ואז ביקשה בתו [הרבנית דבורה לאה ע"ה] "להחליף אותו", וכך הי' וכו'. ומוסיף שם, שבינתיים, בין השנים תקנ"ב-תקנ"ט (שנת המאסר והגאולה בפועל), נדפס ספר התניא ואלפי יהודים למדו חסידות, ולכן הי' המאסר והגאולה באופן של "תיקון" וכו'. ומזה רואים חלקן החשוב של נשי בנות ישראל בזה. ונוסף לזה, ידוע שהקטרוג והמאסר הי' קשור עם ענין המלכות וכו', ובמילא ענין הגאולה הוא – הרמת קרן ענין המלכות, וכפי שזה משתלשל למטה ה"ז הענין של נשי ובנות ישראל. ההוראה: נשי ישראל יכולות לעשות ועושות גדולות ונצורות כדי שההנהגה בבית תהי' חסידית ושהבעלים והילדים ילמדו תורת החסידות.

1) א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד 2) משיחת מוצאי ש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל

לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת משפחתו שי'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2022

[המשך] ומזה מובן בנוגע לעבודת הנשמה למטה גופא – שצ"ל "ויצא": אף שמוכרח להיות הענין דלימוד התורה בכל רגע פנוי, אבל "כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו" וצ"ל גם הענין דצדקה וגמ"ח – "לצאת" מהד' אמות דתורה ותפלה לקרב יהודים התועים המחפשים מי שיצילם ויכניסם לקרן אורה. ההתמסרות לקרב יהודי היום הו"ע של פיקוח נפש ממש – בכך מצילים אותו או עכ"פ בניו ובני-בניו שישארו יהודים! אכן זה צ"ל לאחרי ההכנה של לימוד התורה בהתמדה ובשקידה במשך י"ד שנה, כמו יעקב שלמד לפנ"ז י"ד שנה בבית שם ועבר, אבל לתכלית השלימות של "ויפרוץ האיש מאד מאד" הגיע יעקב דוקא ע"י עבודתו בחרן! וכמ"ש בשו"ע "מ"ע של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אע"פ שאינן יוצאי יריכו"! וכמו שיעקב הלך לחרן עפ"י ציווי ובכחם של אביו ואמו, עד"ז אין ליהודי להתיירא מעבודה זו ב"חרן" – כי "בכ"מ שגלו שכינה עמהם" ועאכו"כ כשמתעסק בהפצת היהדות.

משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2022

הוראה כללית משם הפרשה "ויצא": תכלית השליחות של יהודי היא לא להסתגר בד' אמות דקדושה אלא להיות "ויצא". והראי' – מירידת הנשמה למטה בכלל: ה' עצמו "הוציא" את הנשמה מ"באר שבע" – "חצובה מתחת כסא הכבוד", והורידה למטה ל"בירא עמיקתא" – "חרנה – חרון אף של עולם", עי"ז ש"ויפח ["מתוכיותו ומפנימיותו"] באפיו נשמת חיים". דאף שגם ביצירת האדם נאמר "ויאמר ה' נעשה אדם וגו'" (לא באופן ד"נפיחה"), הנה: 1) זהו רק בחיצוניות. 2) ועוד ועיקר – את הכח המיוחד של "ויפח" צריך בשביל קישור וחיבור הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" עם גוף האדם. והכוונה בזה היא כדי להתנהג ב"חרן" באופן של "גוי קדוש" – "קדש עצמך במותר לך" ולהזהר גם מעניני "מותרות" (וכמ"ש בגמ' ש"עם הארץ אסור לאכול בשר", שמי שאינו ת"ח אלא "עם הארץ" בדרגותיו השונות, יכולים עניני מותרות כ"בשר" לגשם אותו). [המשך יבוא]

ב' חלקים משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2022

החידוש של תורת החסידות הוא שפנימיות התורה תומשך בהבנה והשגה, שזה יביא תוספת אור וחיות במעשה. כיון שביאת המשיח תלוי' בהפצת מעיינות של הבעש"ט חוצה, ולעת עתה משיח עדיין לא בא – זוהי ההוכחה שעל כל אחד להפיץ מעיינות הבעש"ט ושל הנשיאים שלאחריו "חוצה"! ומכיון שאין הקב"ה מבקש "אלא לפי כחן" – הרי בודאי שכל אחד, למרות שיודע מעמדו ומצבו..., יכול לעשות זאת וגם הראו לו כיצד לעשות זאת! ואף אם רואים שפועלים רק "קטנות" – הרי זה ע"ד מ"ש בגמ' עה"פ "אל תטמאו בכל אלה" שהכוונה אפי' "באחת מכל אלה", שגם מי שאינו עושה "כל אלה" אלא רק "אחת מכל אלה" – פעל וסיים חלקו בהפצת המעיינות חוצה וקירב את הגאולה!; כל אחד שייך לפעול בזה כמו שפעל הבעש"ט בזמנו! ובפרט לאחרי "פתיחת הצינור" ע"י רבותינו נשיאינו, וההתקשרות איתם בקשר אמיץ נותנת לכל א' את הכח לזה.

משיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז

נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

•

לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי'

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2022

1. כמו שבקי"ס הנה "(משה אמר שירה לאנשים ו)מרים אמרה שירה לנשים", עד"ז צ"ל בנוגע להפעולות בענין "הקהל את העם האנשים והנשים .. לעשות את כל דברי התורה הזאת", שהנשים צריכות לפעול בזה עם הנשים. ועד"ז הפעולות על "הטף – ליתן שכר למביאיהם", שזה נעשה באופן הטוב ביותר ע"י האם (ובפרט שלידת הולד וההכנות לזה, תלוי באשה). ומכ"ז מובן חלקן החשוב, העיקרי והאחראי של הנשים בענין "הקהל". וזהו חידוש, כי בכלל נשים אינן מחוייבות במ"ע שהזמ"ג. 2. ועוד חידוש ב"הקהל" – שגם על "הטף" שאך נולדו ישנו חיוב בזה. כמובן ממ"ש בגמ' עה"פ "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" – "אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן" – מובן – שבעצם ה"באים" הנה גם הטף מחוייבים בזה כמו האנשים והנשים! (ולא רק מצד חינוך שהחיוב הוא על האב). ומזה מובן גם בנוגע ל"טף" ברוחניות: שגם הםא מתעוררים לקיים מצות הקהל אע"פ שעושים זאת עדיין רק "ליתן שכר למביאיהם".

א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2022

ההוראה ממ"ש: א) בשני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים": שבכל מקום ובכל זמן שיהודי "זורע" ופועל‏ – ‏דבר ברור הוא שהקב"ה מברכו, ולא עוד, אלא שהברכה היא באופן שמוצא "מאה שערים"‏ – ‏כפירוש רש"י "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה", היינו, שההצלחה היא מאה פעמים ממה שמשערים תחילה! ב) בשישי דפ' תולדות "ויתן לך האלקים וגו'" וכמ"ש ברש"י "ויתן ויחזור ויתן"‏ – ‏שהברכה הראשונה שנותנים ליהודי הוא עם ברכה שני'‏ – ‏כפליים לתושי'!! ועד שברכה זו היא ענין כללי שעם אמירתה (במוצש"ק) מתחילים כל השבוע!

ג' חלקים משיחת כ"ז מרחשון ה'תשמ"ט

לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי'

ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון

נדבת ר' ראובן שי' בחורבערג

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2022

בשיעור רמב"ם היומי, מבאר הרמב"ם שחייבי אשמות תלויין שעבר עליהם יוהכ"פ פטורין מלהביא קרבן, אבל המבעט ביוהכ"פ אין יוהכ"פ מכפר. והטעם בפשטות הוא שזהו ע"ד "אין קטיגור נעשה סניגור". וי"ל הטעם מדוע שעיר המשתלח מכפר על ה"קלות" גם למי שלא עשה תשובה, והרי מצד הסברא ש"אין קטיגור נעשה סניגור" אין חילוק בין "קלות" ו"חמורות"?! – כי דוקא הפגם שע"י עבירות "חמורות" הוא גם ב"ידיעה", ולכן צ"ל "שב מידיעתו", אבל הפגם שע"י "קלות" הוא במעשה האדם בלבד ולא "בידיעה". וכיון שא"צ "סניגור" בענין זה, אין חסרון שהוא "קטיגור". [וזהו הטעם מדוע עבודת התמיד ביוהכ"פ היו בבגדי זהב אע"פ ש"עבודות המיוחדות ליום זה" אסורות בבגדי זהב מטעם ש"אין קטיגור נעשה סניגור"]. וההוראה: כאשר אדם עורך חשבון-נפש ממצבו וכו' – אין מקום ליאוש! כי כל הענינים הבלי-רצויים אינם מפני חסרון בידיעתו וברצונו ח"ו אלא ענינים חיצוניים – "אתה חפץ ואנו חפצים ומי מעכב שעור שבעיסה". והבטיחה תורה ש"בל ידח ממנו נדח"!

משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2022

אע"פ שאפי' מעט אור דוחה הרבה חושך, הרי מובן שכאשר האור הוא בריבוי ביכלתו לדחות יותר חושך. ובהתאם לכך, בנוגע המאורע בכפר חב"ד ל"ע [באור לבדר"ח אייר בבית הספר החקלאי, שחמשה מתלמידי המוסד ומדריכם הי"ד נרצחו בידי מסתננים מצריים] היתה הסברא הנכונה שאלו ואלו צריכים לנסוע לשם בעצמם, וככל שירבו הנוסעים ה"ז טוב יותר, אבל לא כל אחד יכול לנסוע. והרי "שלוחו של אדם כמותו", וכאשר אלו הנוסעים נתמנו בתור שלוחים – ה"ז נחשב כאילו נסעו כל אלו שמינו אותם. ואיך שתהי' המסקנא בענין השליחות ו"שלוחו של אדם כמותו" עפ"י נגלה – הרי ברוחניות הענינים יכול להיות ענין השליחות במדריגה הכי נעלית – שהנוסע הוא המשלח בעצמו! ואע"פ שזו אחריות גדולה – הרי עוד לפני שמטילים את השליחות נותנים את הכחות לביצוע, ומה שנדרש הוא רק לנסוע על דעת המשלחים. ובנועג לשליחות זו יש לדעת שזה גם פרט דהפצת המעיינות, ועל השלוחים לנצל את הזמן גם בשביל הפצת המעיינות (עי"ז שיוכיחו שיודעים ללמוד נגלה).

ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2022