הלילה תכנית יחידה לשבוע זה טרם צאתנו אל ימי הזיכרון והעצמאות. ימי כאב הטעונים השתא במתח וחשש. נתכנס על כן הלילה ונציין 45 שנים לאירוע מוזיקלי והיסטורי רב חשיבות אשר מטרתו אחת הייתה - לאחד את החברה ולהפחית את מקרי האלימות המרובים במדינה שסועה המצויה על סף מלחמת אזרחים. ב22 באפריל 1978 נערך מה שכונה בעיתונות העולמית "הווּדסטוק של העולם השלישי". באצטדיון הלאומי של ג'מיקה בעיר הבירה קינגסטון התכנסו כל הגדולים שבאסכולת הרגאיי, ובוב מארלי בראשם. היה זה פרי יוזמה משותפת של שני הצדדים הניצים שנקראה The One Love Peace Concert. ג'מיקה היתה במצב קשה כמו לאורך שנים רבות. שני מחנות פוליטיים, שמאל וימין. האחד מואשם במכירת ג'מיקה לבריה"מ והשני בהיותו סוכן של הCIA, בהתאמה מייקל מאנלי ואדוארד סיאגה. לשני הצדדים, "אנשים שלהם". כנופיות של אנשי תחתית. מעניין הדבר כי דווקא מצד אותם ברוני פשע ג'מייקנים עלתה היוזמה והצורך בסיום מעגל האלימות. 16 מופעים של אבני היסוד התרבותיים של האי הקאריבי נרתמו למאמץ לתיקונה הנאצל של החברה. בוב מארלי ישב אז בגלותו בלונדון, לאחר ששנתיים קודם לכן כמעט חוסל בפסטיבל אחר. באומץ ליבו נעתר וחזר לג'מיקה. רגע השיא היה כאשר ראש הממשלה מייקל מאנלי, ומנהיג האופוזיציה אדוארד סיאגה עלו לבמה יחדיו ואיחדו ידיים, דרך ידיו של בוב מארלי, התם ויושב האוהלים.  
לדאבון הלב גם ניסיון זה לא צלח, האלימות נותרה כשהיתה, לפרקים נתגברה. אף מפיקי האירוע נרצחו חודשים ספורים לאחריו בהמשכם של אותם סכסוכים ומאבקים - אותם באו לרפא. אולם קונצרט ה One Love Peace נותר מהדהד כפרק לקח היסטורי חשוב, לקרובים ולרחוקות עד ימינו אנו.
במלאת לו 45 שנים נתכנס הלילה באולפן ונשכיל הן מן הכוונות הטובות ומן הטעויות שבדרך. לכבוד האירוע נזמן האולפּנה שני אורחים גיל 'ראס' בונשטיין ואת המוזיקאי הג'מייקני קוּש מקאנוף, העושה בימים אלו בארץ. מקאנוף מתופף נייאבינגי מן הגדולים שיש, אשר התחנך וגדל על ברכי ההילה ההיסטורית של הקונצרט ההוא ועל חלקה של תנועת הראסטפראיי להשכין שלום. מקאנוף יחיה מעט מן הליינאפ ההיסטורי בנגינה אקוסטית באולפן, לצידו של אסף סמילן שאחראי גם על הסאונד.