
Sign up to save your podcasts
Or


What does it mean that Hashem "made us holy through His mitzvot"? Does this have anything to do specifically with Pesach?
1. Actions of Kedusha uncover our latent joy and passion for Hashem and His Mitzvot
קדשנו במצותיו – זמן חרותנו. האידיאליות האלהית חיה היא במלואה בכל פנה ונקודה של חיים זמן ומקום ומקוריהם ותולדותיהם לאין־תכלית בגדול ובקטן. תכן החול איננו כי־אם מסוה המסתיר, הפועל תעלומה על כל זהר־האורה של החיים הנחמדים והחביבים, שבנעם־ד' המה מפכים והולכים במלא־עולמים, במלא־נשמות, ובמלא־חיינו פנימה. הקדש בא במועדו ומסיר את הצעיף, מגלה פני הלוט, והאורה הקדושה בכל חמודותיה, הנה נראה, מלבבת היא אותנו, בנעימות־שיחיה, מרוה אותנו נחת משד תענוגיה, והננו מתענגים על ד' ועל טובו, ולבבנו מתמלא רום ועדן ברווי תענוגים, "אז תתענג על ד'", ובאים אנו מרוב שקיקת חדות דודים להשתעשע במצותיו אשר אהבנו אהבת־נפש לעולמים, אשר אהבנו סלה ממקור נשמותינו מראש צורים ועד אחרית כל ימי־עולמים ודורי־דורים, אשר אהבנו בחמדת כל לבב מתוך הכרת־עז מלאה, לבית נשמתית, טבעית, שכלית ומזגית, "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו".
2. The unique particularity of Pesach/Leil Haseder in this regard
ובליל התקדש חג והננו מלאי גאולה מלאי חרות עליונה וחרותנו משחררת את רוחנו ורוח כל היקום, מגלה את האשר הצפון בנו פנימה, כי רוח אל חי העולמים בנו חי, "בקרבך קדוש". והחיים כולם באים למעמדם ורוחנו רואה את יקרת ערכם, את גדל שוויים ואת רוממות תשוקת תקותם, אשר תבא בטח, "בטחו בד' עדי־עד, כי בי־ה ד' צור עולמים". ומתוך מקרא־הקדש אשר לחג הקדוש הננו עומדים על המצפה ונחזה את רוח־החרות ההולך ונגאל, העולה במעלותיו מתוך כל עצמת הסבוכים, ומתוך המאפליות נראה נהורים, ונפשנו תגיל בד' תשיש בישועתו וכל עצמותינו תאמרנה: ד' מי כמוך!
3. The eternal/far-reaching nature of tonight’s Geula
וגאולתנו גאולת־עולמים היא, חודרת היא בכל מרומים ובכל מעמקים, רעיוננו העליון, הרחב מכל מרחבי מרומים, שבכבלי העבדות, של הגות רוח בן־אדם תולעה וחכמותיו הזעירות, חפצים הם בני־אדם, מלכי־ארץ והמון־לאומים, לאסור אותו בהם, מראה הוא בימי חג חרותנו, וביותר בכל גדל בלילה הזה, "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", את חרותו המוחלטה.
4. Our existence is a testimony to our past, present, and future victoriousness and reality of our at-times-hidden strength of life
נצחנו והננו מנצחים את כל, וההוד והנצח עמנו לנצח עוד עדי־עד, שרינו עם אלהים ועם אנשים ויכולנו, והננו עדים חיים וקימים, שחיה בעולם נשמת־עם כזאת, שאין קצה לתעלומותיה, שטללי כל אורות־עדנים היותר עליונים מרוים הם אותה ולרגעים ישקוה.
Why the irregular articulation of "kadesh" in place of the usual- "kiddush"?
It's connected to something unique about the Jewish People and our relationship as individuals to our nation and our God, which is initialized on Pesach, when we left Mitzrayim, and each Leil HaSeder since.
קדש.
1. The symbiotic relationship between Klal Yisrael and each Jew
כי חלק ד' עמו, יעקב חבל נחלתו. והנחלה היא נחלת אמת.
המאורעות שעליהם יתנחלו הדורות בציוריהם הקדושים הם דברים של אמת מעשית, שע"פ התפיסה היותר פרטית היא לעולם איננה משתנית מאמתתה. ע"כ יש בכחה לתן כח חיים פרטיים לכ"א ואחד מישראל, עד שכל ציור פרטי שבכל נפש יחידה היא מוסיפה בו אור וחיי עולם לה ולדורותיה, עד שיש ביד כ"א מישראל לתן כח־קדושה מצדו אל היום, לקדש את היום.
2. How this comes out specifically regarding Kiddush, being zecher l’yetziat Mitzrayim and doesn’t lose its potency
ע"כ שורש הקידוש הפעלי ביותר, הפרטי, הפועל מצדינו על היום, הוא נובע ביציאת־מצרים, מהתגלות האמת המעשית שאינה יכולה להשתנות בבהירותה הכללית ג"כ אצל כל יחיד ויחיד.
3. This is unique to Am Yisrael, as opposed to other nations
וזהו כח החירות, היציאה מבית־עבדים, שכל הפרטים שבכל אומה ולשון אי־אפשר להם שיהיו נכללים בהמוסר הרוחני של עמם אלא אם יהיו עבדי הכלל, כלומר רק מושפעים ונפעלים ממנו, אבל אי־אפשר כלל להם מצד פרטיותם לשאוב ציורי אמת, הראויים להיות עומדים וקימים ופועלים, ממקור הכללי שלהם, באורח חירות של אמת מוחלטת, מה שא"כ ישראל זרע אמת "אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע". השי"ת ביחודו האמיתי לעד הוא להם למושיע. ואינם צריכים [עמו אל] נכר ומושיע אין בלתו, וכח האמת האלהית, שהוא מקור הקדושה הכללית של ישראל, נותן כחו בהם לכל יחיד] פרטי, להתקדש בכח עצמי ולהעשות בזה [מוכן להוסיף קדושה] מיוחדת מצדו ליום.
4. Why we highlight this specifically on kiddush of the beginning of Pesach, and call it “kadesh”.
ע"כ ברגש קודש כולו אומר [בליל התקדש] חג זה, מקור יסוד לכל מועדי ד' כולם, לשמירת הזכרון הכללי, ההולך ומאיר ג"כ בכל הפרטיות הציוריות לכלל יותר גדול, הכולל את] העושר של הנקודות החיות המתוספות בו בכל [המדרגות הפרטיות שבמהלך ] הקדושה של ישראל, דקדשינהו לזמנים, נאמר לכל יחיד ויחיד שבישראל להכיר את ערך פעולתו, זורע צדקה שכר אמת קדש.
What does it mean to acheive "redemption", to be "free"?
Join me in studying Rav Kook's definition of freedom, and how it lays the foundation for a journey we continue each year at our Pesach Seder.
1. Geula: The need for two components on the road to redemption
חירותנו וביעור חמץ . אלה השנים המסמנים לנו את חג הגאולה, חג הפסח, זמן חירותנו. ולדורות מה אנחנו למדים מאלה שני הנושאים הללו התלויים זה בזה? התשובה הנצחית היא, שתנאי הגאולה שנים המה: החירות העצמית, חירות הגוף מכל שיעבוד זר, מכל שיעבוד הכופה את צלם אלהים אשר באדם להיות משועבד לכל כח אשר הוא מוריד את ערכו, את תפארת גדולתו והדרת קדשו, והחירות הזאת אינה נקנית כי־אם על־ידי חירותה של הנשמה, חירות הרוח מכל מה שהוא מטה אותה ממסילתה הישרה והאיתנה היצוקה במהותו העצמית, – אבל אלה שני סוגי החירות אינם באים, ואין האדם בתור אישיות פרטית ולא העם בתור קיבוץ שלם בעל רוח מיוחד זוכה להם, כי־אם על־ידי הביעור מכל גבולו את כל דבר המעכב את חירותו, שזהו חמצו, השאור שבעיסה, שהיזיקו מצוי ביותר בעת אשר אור של גאולה מתנוצץ עליו.
2. Where do we look for the “How”? That initial geula of Yetz”Mitz
להתלמד אנו צריכים איך לסגל לנו את אותו הרוח הגדול של החירות, אשר זרח עלינו אמנם בתקופות המאירות שלנו, ואשר יצא כברק נוצץ בהופעתה של הגאולה הראשונה, גאולת מצרים, אשר נגלה עלינו מלך־מלכי־המלכים הקדוש־ברוך־הוא בכבודו הגדול וקרבנו לעבודתו, שהיא חירותנו הגמורה, והרים אותנו משפלותה של העבדות הנכריה אשר שוא היא עבודתה.
3. Definition of “free person” and “slave” - internal not situational
ההבדל שבין העבד לבן־החורין איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר וזה הוא בלתי־משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפך בן־חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותו הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלהים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי־אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, – במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב.
4. Implementing becoming “free” via Yetz”Mitz
ואנחנו לאורה הפנימי של החירות העצמית הזאת, "חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות", נסע ונלך להבליט יותר ויותר את עצמאותנו הרעננה הפנימית, שקנינו ע"י גילוי שכינה, אותה החירות שקנינו ע"י הפלא הגדול היחיד בעולם, שנעשה עמנו בעת שגאלנו ה' יתברך וגאל את אבותינו ממצרים לחירות עולם.
5. Call to action: Using Pesach and the Seder as the vehicle for using Yetziat Mitzrayim to achieve personal and national geula
בואו נא, אחים, אל הסדר כולנו, יוודע לנו שהננו בני־מלכים, ועם שהחירות היא גורלו הנצחי, לא עבד ישראל ולא יליד־בית ולא יהי לבוז, מאז אשר נשא ברמה, מיום חג חירותנו, את דגל החירות וביעור החמץ, אשר יבאו כמים בקרבנו וכשמן בעצמותינו על־ידי כוח־האיתנים של המפעל הקדוש והנאמן, בקיימנו את דבר־ד' גואל ישראל מעולם ועד עולם, אשר צונו לשמור את המצות. שמרו את החירות ואת ביעור החמץ, והגאלו מהרה גאולה שלמה.
פְּרָטֵי תוֹרָה וּכְלָלוֹתֶיהָ
א) Learning Torah as an expression of relationship with Hashem and not just information
קֶשֶׁר הַתּוֹרָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זֶהוּ יְסוֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אַנְשֵׁי הַסְּגֻלָּה. הֲרֵינוּ עוֹסְקִים בַּהֲלָכוֹת, בְּנִתּוּחֵיהֶן וּבִפְרָטֵיהֶן, יוֹדְעִים אָנוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, שֶׁכָּל דִּבְרֵי תוֹרָה הִנָּם אָרְחוֹת ד', נוֹבְעִים מִמְּקוֹר הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים.
Background: Nedarim פא - “Why are we in exile? שלא ברכו בתורה תחילה”
Explain how it’s the “root” and not the symptoms/big3/sinatChinam
אָמְנָם בַּנְּשָׁמָה הֲלֹא חַיָּה הִיא הָעֲרִיגָה הָאֱלֹהִית, נֹעַם ד' מְפַעֵם בְּקִרְבָּהּ, וְקִרְבַת אֱלֹהִים לָהּ טוֹב מִכָּל מַחֲמַדִּים, וְאוֹתָהּ הָעֲרִיגָה הָעֲדִינָה הִיא מֻרְגֶּשֶׁת גַּם בְּלֵב הַחַיִּים, לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי.
וּלְהָרִים אֶת מַעֲלַת הַהַרְגָּשָׁה הָאֲצִילִית הַטְּמוּנָה גַּם בְּקֶרֶב כָּל חַגְוֵי הַתּוֹרָה וּפְרָטֶיהָ כֻּלָּם, לְאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁל הַהַרְגָּשָׁה הָעֶלְיוֹנָה הַכּוֹלֶלֶת, שֶׁהִיא מְפַכָּה בַּנְּשָׁמָה מֵהַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, - פְּעֻלָּה זוֹ, הַבָּאָה מִתּוֹךְ מַשְׂאַת-נֶפֶשׁ אַדִּירָה, הִיא שַׁיֶּכֶת לְקִשְׁרָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּהַיְנוּ לְקֶשֶׁר תּוֹרָה-דִּלְתַתָּא הַפְּרָטִית עִם תּוֹרָה-דִּלְעֵילָּא הַכְּלָלִית.
ג) The danger when the overarching goal of Torah is forgotten
עִקַּר הַיְדִיעָה הִיא, שֶׁתִּהְיֶה כְּלָלוּת הַתּוֹרָה דְּבֵקָה בַּלֵּב בְּחֹזֶק וְהַכָּרָה בְּרוּרָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמִּכֹּחַ הַשְׁפָּעַת הַכְּלָל יֻשְׁפַּע כֹּחַ הַזְּהִירוּת הַפְּרָטִי לְכָל מִצְוֹת וְדִקְדּוּקֵי תוֹרָה,
Is that why chazal use the phrase “רחמנא אמר”?
וְאָז דּוֹמֶה הַדָּבָר לְכֹחַ חַיִּים הַנּוֹבֵעַ מִן הַלֵּב וּמִתְפַּשֵּׁט עַל הָאֵבָרִים כֻּלָּם.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן מִבַּלְעֲדֵי הַיְדִיעָה הָאֲמִתִּית הַכְּלָלִית הֲרֵי כָּל דָּבָר מִן הַתּוֹרָה הוּא עִנְיָן מְיֻחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְזֶה מֵטִיל שִׁבּוּשׁ בִּיסוֹד הַכָּרַת הַתּוֹרָה , וּמוֹנֵעַ מֵעֲבוֹדַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, "וְהָיָה לָהֶם דְּבַר ד' צַו לָצָו קַו לָקָו". כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תוֹרָה נִכָּרִים לְחֻקָּה אַחַת וּמִצְוָה אַחַת.
ד) The joy of seeing details as emerging from the broader purpose
כְּשֶׁהַלֵּב בָּרִיא, מִתְפַּשֵּׁט בְּחֹזֶק כֹּחַ הַלַּחַץ, זֶרֶם הַדָּם בְּכָל הָעוֹרְקִים הַדַּקִּים וְהָרְחוֹקִים, וּכְשֶׁהַשֵּׂכֶל חָזָק לְהָבִין יְסוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּכְלָלֶיהָ, וְאֵיךְ פְּרָטֶיהָ הָרַבִּים מִתְחַיְּבִים מִתּוֹךְ כְּלָלָהּ, הַהַשְׁקָפָה נַעֲשֵׂית בְּהִירָה וּמַקֶּפֶת, וּבָאָה אַהֲבָה רַבָּה וְרִגְשֵׁי כָבוֹד וְהַדְרַת קְדֻשָּׁה לְכָל דָּבָר וְדִקְדּוּק קַל שֶׁבַּתּוֹרָה.
19 - Orot Hatorah - Perek Bet - “Torah Lishma”
Piska Alef: Definition - for the sake of increasing Divine Good in the world through myself and my surroundings.
עִנְיַן תּוֹרָה לִשְׁמָהּ - לְשֵׁם הַתּוֹרָה. כִּי מְצִיאוּת הַחָכְמָה הוּא רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּהְיֶה בְּפֹעַל, וְהיא מְצִיאוּת יוֹתֵר נֶחְמָדָה וּמְעֻלָּה מִכָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהֵחָשֵׁב, וְאֵין הַחִסָּרוֹן כִּי-אִם מִצִּדֵּנוּ, שֶׁמִּצַּד הֱיוֹתֵנוּ שְׁקוּעִים בְּגוּף אֵין אָנוּ מַכִּירִים כָּל עִנְיַן גֹּדֶל וְחֹזֶק וְעִלּוּי מְצִיאוּתָהּ.
וְחָכְמַת הַתּוֹרָה הֲרֵי הִיא הַגִּלּוּי הָאֱלֹהִי כְּפִי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ הַבָּא מִצַּד עֲבוֹדָתֵנוּ וְתַלְמוּדֵנוּ. וְהִנֵּה כָּל הַלּוֹמֵד תּוֹרָה הוּא מוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת מְצִיאוּת חָכְמָתָהּ מִצַּד נַפְשׁוֹ, וּבְוַדַּאי אֵינוֹ דּוֹמֶה הָאוֹר הַמִּתְחַדֵּשׁ מִצַּד חִבּוּר הַתּוֹרָה לְנֶפֶשׁ זוֹ לָאוֹר הַנּוֹלָד מֵהִתְחַבְּרוּתָהּ לְנֶפֶשׁ אַחֶרֶת, וְאִם-כֵּן הוּא מַגְדִּיל הַתּוֹרָה מַמָּשׁ בְּלִמּוּדוֹ,
וְכֵיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּגְדִּיל תּוֹרָה, הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר הוּא שֶׁיִּלְמַד הָאָדָם מִצַּד אַהֲבָתוֹ אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל, שֶׁרוֹצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי מְצִיאוּתוֹ, שֶׁיִּתְגַּדֵּל יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּמִכָּל-שֶׁכֵּן לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא וַדַּאי הַגְדָּלַת הַתּוֹרָה מַמָּשׁ בְּאוֹר כָּפוּל.
2) Piska’ot Bet+Gimmel: Recognizing this attitude in detailed halachot, and not just in spiritual ideas.
ב)
עִקַּר לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, בָּעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים מִתְקַיֵּם הַדָּבָר כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי קִרְבַת ד' וְרוֹמְמוּת הַקְּדֻשָּׁה גְּלוּיָה בָּהֶם, וְהָאָדָם מִתְרוֹמֵם עַל יָדָם, וּבָעִנְיָנִים הַמַּעֲשִׂיִּים צְרִיכִים לְהָבִין שֶׁהֵם כֻּלָּם סְעִיפִים וּלְבוּשִׁים שֶׁל אוֹר הַיֹּשֶׁר וְהַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי, וּבְתוֹךְ כָּל הַפְּרָטִים יַחַד נִמְצֵאת הַנְּשָׁמָה הָאֱלֹהִית שֶׁל שִׁכְלוּל הָעוֹלָם, בְּחַיִּים בְּחֹמֶר וְרוּחַ, בַּחֶבְרָה וּבַיָּחִיד, וּמִמֵּילָא נוֹקֵב הָאוֹר וְיוֹרֵד גַּם כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט.
וְכֵיוָן שֶׁרֶגֶשׁ הַלֵּב וְהַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי נָתוּן לַהֶאָרָה הָאֱלֹהִית הַכְּלָלִית,when I'm m'chaven "lishma" as we explained - to raise up and improve the entire world with Hashem's Goodness
הַמִּסְתַּתֶּרֶת בְּכָל הֲמוֹן הַלִּמּוּדִים הַמַּעֲשִׂיִּים, i.e. when learning practical, legal parts of Torah, Lishma, then…
מִתְהַוֶּה עַל יְדֵי זֶה גִּלּוּי פְּנִימִי בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, שֶׁיּוֹצֵא לָאוֹר לְפִי כִּשְׁרוֹן רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד.
לִפְעָמִים מִתְרַחֵב הָרַעְיוֹן וּמִתְגַּלֵּם עַד שֶׁאֶפְשָׁר גַּם כֵּן לְבַטֵּא וּלְבָאֵר אֶת נִיצוֹץ הָאוֹר הָאֱלֹהִי, שֶׁנִּתְפָּס בְּאֵיזֶה מִן הַפְּרָטִים, וּבְרוֹמְמוּת מַעֲלָה בְּכָל הַפְּרָטִים, וְלִפְעָמִים מִתְגַּלֶּה הַדָּבָר רַק בְּתוֹר הִתְנוֹצְצוּת עֲדִינָה בְּחַדְרֵי הַלֵּב, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם הִיא מַעֲלָה אֶת הַנְּשָׁמָה לְמַצָּב נַעֲלֶה, שֶׁהַחַיִּים כֻּלָּם מִזְדַכְּכִים עַל יָדָהּ. וְזֶהוּ "כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ זוֹכֶה לִדְבָרִים הַרְבֵּה", וְהַהֶאָרָה הַכְּלָלִית לְעֻמָּתָהּ נֶאֱמַר "וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי הוּא לוֹ".
ג)
כְּשֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים, יִרְאֶה אֵיךְ יֵרֵד הָאוֹר הָעֶלְיוֹן בְּצוּרָה נִפְלָאָה, עַד שֶׁנִּתְיַשֵּׁב כָּל כָּךְ יָפֶה בְּעוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה...
3) Piskah Daled-Vav: The 2-directional influence of an individual Jew’s Torah Learning, and the spiritual well-being of the entire Jewish People.
ד) ...וְכָל מַה שֶּׁמִּתְרַבֶּה אוֹר הַתּוֹרָה, וְעִמָּהּ חִבָּתָהּ וּכְבוֹדָהּ, בְּלֵב אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי הַכֹּחַ הַיְסוֹדִי שֶׁל הָאֻמָּה מִתְחַזֵּק וּמִתְאַמֵּץ...
ה) כְּשֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ...וְנוֹתֵן לְהָאֻמָּה כֹּחַ וְשִׂמְחַת חַיִּים לְהִתְעוֹדֵד וְלָקוּם.
4) Piska Zayin: What’s the primary point that, if understood, can enable us to adopt this type of “lishma” attitude?
ז) עִקַּר לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא כִּי-אִם עַל יְדֵי הֶכְשֵׁר זֶה שֶׁל הַהֲבָנָה וְהַהַרְגָּשָׁה הַבָּאָה עִמָּהּ, אֵיךְ כָּל פְּרָטֵי תוֹרָה חֲבִיבִים חִבַּת קֹדֶשׁ וְאֵיךְ הָאוֹר הַכְּלָלִי, הַמָּלֵא חַיִּים וּמֵבִיא חַיִּים לָעוֹלָם, מִתְפַּלֵּשׁ הוּא בְּכָל הַפְּרָטִים כֻּלָּם.
תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
1) Piska Alef: The difference in terms of spiritual mechanisms and personal experience
א. תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אָנוּ מְקַבְּלִים עַל יְדֵי הַצִּיּוּר הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן וְיוֹתֵר מַקִּיף שֶׁבְּנִשְׁמָתֵנוּ. אָנוּ מַרְגִּישִׁים מִקִּרְבָּהּ אֶת הַבְהָקַת תִּפְאֶרֶת הָאוֹרָה הַחַיָּה הַכְּלָלִית שֶׁל כָּל הַיְקוּם. דָּאִים אָנוּ עַל יָדָהּ לְמַעְלָה מִכָּל הִגָּיוֹן וְשֵׂכֶל, חָשִׁים אָנוּ רוּחַ אֱלֹהִים עֶלְיוֹן מְרַחֶפֶת עָלֵינוּ, נוֹגַעַת וְאֵינָהּ נוֹגַעַת, טָסָה עַל פְּנֵי חַיֵּינוּ מִמַּעַל לָהֶם וּמַזְרַחַת אוֹתָם בְּאוֹרָהּ. הָאוֹר מַבְהִיק, נוֹצֵץ וְחוֹדֵר בַּכֹּל, תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ. לֹא רוּחַ הָאֻמָּה חוֹלְלָה אוֹר גָּדוֹל זֶה - רוּחַ אֱלֹהִים יוֹצֵר-כֹּל יְצָרָהּ, תּוֹרַת חַיִּים זֹאת יְסוֹד יְצִירַת כָּל הָעוֹלָמִים כֻּלָּם.
בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָנוּ יוֹרְדִים כְּבָר אֶל הַחַיִּים. אָנוּ חָשִׁים שֶׁהִנְנוּ מְקַבְּלִים אֶת הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה בַּצִּנּוֹר הַשֵּׁנִי שֶׁבַּנְּשָׁמָה, בַּצִּנּוֹר הַמִּתְקָרֵב לְחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה. אָנוּ חָשִׁים, שֶׁרוּחַ הָאֻמָּה, הַקְּשׁוּרָה כְּשַׁלְהֶבֶת בְּגַחֶלֶת בְּאוֹר תּוֹרַת אֱמֶת, הִיא גָּרְמָהּ בְּאָפְיָהּ הַמְיֻחָד, שֶׁתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נוֹצְרָה בְּצוּרָתָהּ הַמְיֻחָדָה.
וַדַּאי כְּלוּלָה הִיא תּוֹרַת הָאָדָם הַזֹּאת בְּתוֹרַת ד', - תּוֹרַת ד' הִיא גַּם הִיא. הָעַיִן הַפְּקוּחָה שֶׁל צוֹפֶה בָּאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְאִירָה, הַנֶּאֱמָן בְּכָל בֵּית ד', לֹא אֶפְשָׁר שֶׁמִּמֶּנָּה תִּהְיֶה נֶעֱלֶמֶת שִׁפְעַת-חַיִּים זֹאת לְכָל פִּתּוּחֶיהָ. גַּם מַה שֶּׁתַּלְמִיד וָתִיק עָתִיד לְחַדֵּשׁ הַכֹּל נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּשְׁנֵי אוֹרִים הַלָּלוּ עוֹשִׂים עוֹלָם שָׁלֵם, שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ יִשְּׁקוּ בְּתוֹכוֹ.
2) Piska Bet: Is Torah Shebichtav “higher” than Torah Shebaal Peh?
ב. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מֻנַּחַת בְּעֶצֶם אָפְיָהּ שֶׁל הָאֻמָּה, שֶׁמָּצְאָה אֶת בִּרְכָתָהּ עַל יְדֵי הַגִּלּוּי הַשָּׁמַיְמִי שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
בְּהִתְגַּלּוּתָהּ נְמוּכָה הִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. כִּי הֲרֵי הַגּוֹרֵם הָרָאשִׁי לִמְצֹא אֶת נְתִיבָתָהּ הִיא הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הַיַּחַשׂ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאֻמָּה עִם הָאֱלֹהוּת הָעֶלְיוֹנָה, עִם הַמְגַמָּה שֶׁל הַמְגַמּוֹת, עִם הַנֵּצַח וְהַהוֹד שֶׁבָּעוֹלָמִים וּמִלְמַעְלָה שֶׁל כָּל כְּלָלוּתָם.
אֲבָל בַּצּוּרָה הַפְּנִימִית הֲלֹא הַתּוֹרָה נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל סְגֻלָּתָם הַפְּנִימִית הָעֶלְיוֹנָה, הֲרֵי גָּרְמָה סְגֻלָּה אֱלֹהִית גְּנוּזָה זוֹ לְהוֹפָעַת תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם עֲלֵיהֶם, וְנִמְצֵאת עֶלְיוֹנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּשָׁרְשָׁהּ מִשֹּׁרֶשׁ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, "חֲבִיבִין דִּבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה".
3) Piska Gimmel: The unhealthy→healthy relationship between the two is characteristic of the redemption process.
ג. יְנִיקַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא בִּגְנִיזוּ מִן הַשָּׁמַיִם וּבְגִלּוּי מֵהָאָרֶץ. וּצְרִיכָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בְּנוּיָה וְכָל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים עָלֶיהָ מְסֻדָּרִים בְּכָל סִדְרֵיהֶם, מִקְדָּשׁ וּמַלְכוּת, כְּהֻנָּה וּנְבוּאָה, שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים וְכָל תַּכְסִיסֵיהֶם, אָז חַיָּה הִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכָל זִיו תִּפְאַרְתָהּ, פּוֹרַחַת וּמַעֲלָה נִצָּהּ וּמִתְחַבֶּרֶת לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּכָל שִׁעוּר קוֹמָתָהּ.
מסכת שבת, דף כ ע"א
משנה: ומאחיזין את האור בבית המוקד:
מנהני מילי אמר רב הונא (שמות לה, ג) לא תבערו אש בכל מושבותיכם בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד מתקיף לה רב חסדא אי הכי אפילו בשבת נמי אלא אמר רב חסדא קרא כי אתא למשרי אברים ופדרים הוא דאתא וכהנים זריזין הן:
Questions:
SECTION 1 - What is fire and why single it out of all the 39 melachot?
SECTION 2 - Why is it permitted in the Beit Hamikdash? To teach us the significance of our obligation
SECTION 3 - Why specifically does THE BURNING OF THE FATS/LIMBS gets mention in the Gemara?
We have a role, as the Jewish People, towards the world at large, yet we also have a responsibility towards ourselves.
Both are important, and they each characterize different stages of our history.
As we find ourselves on the journey from exile towards complete redemption, it may be helpful and important to keep these two responsibilities in mind, and try to strike the right balance.
עין איה - ברכות א,א
מסכת ברכות דף ב.
(ברכות ב.): "מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".
מאי הר סיני - הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו. הדבר המציין את השינוי שנעשה בישראל ובעולם ע"י קבלתה של תורה דוקא במדבר בהר סיני, לא בארץ המיוחדת לישראל כ"א במדבר במקום הפקר לכל, בעוד אשר התוכן הרושם את האומה לא היה שום דבר חמרי כ"א המחשבה והדעה, השאיפה של הקדושה והאורה האלהית העליונה – הוא מורה באמת, כי תוכנה הפנימי של תורה הוא ענין ראוי ומוכרח לכל האדם, לכל העמים אשר על פני האדמה. לא ענין עליון ומופלא מן האדם יש כאן כ"א ענין הולם את האדם, אשר מבלעדו יחשב לחיה רעה. ובתוך הענין השוה כ"כ לנפש האדם, גנוזה כל העליוניות וכל אוצרות הקודש הכמוסים באורה של תורה. על כן לא נבלט בהר סיני זה התוכן המיוחד לישראל להיות שולטים על הטבע, להיות מוארים באור אלהי עליון ממעל לכל סדרי היצירה הרגילים, שזהו הענין המתבאר ע"י הניסים הרבים שנעשו לישראל, הנפלאות הן אשר מורות על הפלא העצום שיש באומה פלואה זו. וכן אין התוכן של קבלת התורה ביעודה על הר סיני מציין דוקא איזו סגולה מיוחדת שהיא נמצאת רק בישראל בתור סימן טוב מיוחד, מה שאין לכל האדם אשר על פני האדמה בו שום חלק ונחלה וכשרון. כי באמת בשביל זה התוכן המיוחד לא היה יותר מקום נאה להופעתה של תורה כ"א ארץ ישראל ומכון הר הקודש, שנראה כמיחד נחלת ישראל מכל העמים. ואם היה הדבר כך, שיסודה של תורה וקבלתה היה מציין רק את המופלא מכל האדם בטבע, לא היה שום מקום לתרעומות ושנאה על אוה"ע על אשר נתרחקו מהתורה ולא רצו לקבלה, כי אין אדם נתפס על מעלה שאינה שייכת לו. אבל באמת יסוד קבלתה של תורה בהר סיני במדבר היה תוכן מבליט, כי מקורה של תורה הוא מקור מים חיים לכל משפחות האדם, רק אם יסורו מדרכי רשע, ולא ירצו ללכת בשרירות לב להרע, להזיק ולחבל.
Yetziat Mitzrayim has often been viewed, particularly by the baalei mussar, as a personal journey towards a better, more free, healthier, happier version of one's self. Leaving the "meitzarim" - the "tight areas" of one's life, behind.
What then, is the meaning of the seemingly irrelevant detail, that upon leaving Mitzrayim, the Jewish People were commanded to request that the Egyptians hand over their money and valuables?
15 - Ensuring We Don't Return to "Mitzrayim"
מסכת ברכות דף ט:
עין איה, ברכות פרק ראשון, קטז
GEMARA AND INTRO
(ברכות ט:): "וינצלו את מצרים אמר רב אמי מלמד שעשוה כמצודה שאין בה דגן, ור"ל אמר שעשוה כמצולה - שאין בה דגים".
2 REASONS THAT PEOPLE MIGHT MIGRATE
EACH OPINION IN THE GEMARA EMBODIES EACH OF THESE REASONS
From the publisher's feed