תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

By Tel Aviv UniversityScience
Download on the App Store

תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב episodes

  • אילנה גרבר – דרך ארוכה ומאובקת: לגלות את עצמי בין ממצאים | לפתוח דלת

    ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

    11 min
  • אשחר גיחון – מסע בין-יבשתי מארה"ב, גרמניה ועד לבקעת תמנע, ומחקר הייצור של הנחושת באוניברסיטת

    ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

    19 min
  • ניב לוגסי – תל עזקה משלהי התקופה העות'מאנית ועד ימינו. כל הדרכים שהובילו אותי לתל הזה

    ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

    14 min
  • עופר נוה – בחיפוש אחרי המרחב הכפרי תחת שלטון פוליטי ותנאים חברתיים משתנים

    ברוכים הבאים לפודקאסט של החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב: "לפתוח דלת" – מפגש אישי עם תלמידי מחקר בחוג, במטרה להכיר אותם, לשמוע על המחקר שלהם ובעיקר – לנסות להבין, ביחד איתם – למה? מה מביא אותם לבחור, לחקור ולהשקיע דווקא בתחום שהם בחרו לחקור?

    13 min
  • מראה הנפש: התודעה בראי האבולוציה

    מרואיינת: פרופ חווה יבלונקה, חוקרת אבולוציה ופילוסופית של הביולוגיה, פרופ' אמריטה במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, אוניברסיטת תל אביב.

    במשך שנים, פילוסופים, פסיכולוגים וביולוגים רבים וטובים ניסו לפצח את חידת התודעה. לְמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים תודעה? לאילו בעלי חיים יש אותה, ולאילו אין? ומדוע בכלל זה חשוב? ולמרות מאות השנים שחלפו ובהן ניסו מיטב החוקרים למצוא פתרון לשאלות הללו, עדיין נותר הרושם שהתשובות הקיימות לא לגמרי מספקות. חשוב להדגיש כי העמימות הקיימת כיום סביב שאלת קיומה של תודעה בקרב בעלי חיים מייצרת עמימות גם לגבי מעשיהם של בני האדם כלפי יצורים אלו.
    בפודקסט הזה אנחנו מארחים את פרופ' חווה יבלונקה, חוקרת אבולוציה ופילוסופית של הביולוגיה, שכתבה ביחד עם שמעונה גינזבורג את הספר "מראה הנפש – התודעה בראי האבולוציה", הספר גם מלווה בציורים אומנותיים רבים של ענת ז'ליגובסקי שגם מנהירים את הטקסט וגם מאתגרים את המתבונן ללכת מעבר לכתוב. שאלנו את פרופ' יבלונקה על אבני היסוד הראשונות למחקר על התודעה, מתי התודעה התפתחה לראשונה? מהי אותה צורה מיוחדת של למידה שהן קראו לה "למידה אסוציאטיבית בלתי מוגבלת", מהו ההיבט הביולוגי שלה? כלומר כיצד אמורה להיראות המערכת העצבית הבסיסית ביותר הנדרשת לקיים אותה ומהם בעלי החיים שאכן ניחנו בה.
    פרק נוסף מסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ
    0:00 - Intro
    1:34 - Phenomenal Consciousness and Subjective Experience
    3:32 - Consciousness in Animals: From Humans to Insects
    5:50 - Theories of Consciousness and Evolutionary Jumps
    14:20 - Ethical Implications of Animal Consciousness
    19:08 - Human Uniqueness and Symbolic Value Systems
    21:42 - Art and Science: A Collaborative Exploration

    27 min
  • פיצוח הסודות של קרומי התאים | בסוף זה הכול עניין של כימיה (פרק 3)

    מרואיינת - ד"ר רעיה סורקין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים.

    פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "כימיה". הפרק עוסק בממברנות התאים. אותו קרום שעוטף את כל התאים בכל היצורים החיים. תהליכים פיזיולוגיים רבים מאופיינים על ידי שינויים דרמטיים בקרומי התאים. בפודקסט שלפניכם, נדבר על השפעת העקמומיות ומתח הפנים של קרום התא על פעילותם של חלבונים הקשורים להפרייה, לתקשורת בין תאים, ולהדבקה על ידי וירוסים.
    הבנת תפקידם של חלבונים אלה, ואופן הבקרה של פעילותם, יכול לתרום בטווח הארוך לפיתוח טיפולי פוריות חדשים, אמצעי מניעה לא הורמונאליים, ותרופות אנטי-ויראליות. שאלנו את ד"ר רעיה סורקין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדוייקים מה היא בדיוק ממברנה ומה התכונות המאפיינות אותה? מה קורה כשיש תהליך של איחוי ממברנות? (המתרחש בעת מעבר אותות במוח, תהליכי הפריה ותקשורת בין תאים). וגם על המודל המיוחד בו משתמשים במעבדה בראשותה המדמה קרום תא (ממברנה) בעל עקמומיות בעזרתו נחקרת השפעת הצורה של הקרום על מיקום חלבונים ותהליכי איחוי קרומי תאים.
    האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ

    25 min
  • מהי 'אפיגנטיקה' וכיצד רגשותינו משפיעים על דנ"א | בסוף זה הכול עניין של כימיה (פרק 2)

    מרואיין - פרופ' יובל אבנשטיין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים.
    פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא 'כימיה'. הפרק הפעם עוסק ב-DNA, אחת המולקולות המרתקות ביקום. מולקולה זו נושאת את הסיפור הגנטי המכתיב את מי שאנחנו. סיפור זה מורכב מארבע אותיות: A, G, T, C, שמסמנות את ארבעת הבסיסים המסודרים ברצפים משתנים, לאורך סליל ה-DNA. התפיסה האינטואיטיבית הייתה, שבסיסים אלו מהווים את כל הסיפור הגנטי אבל מחקרים גילו, שאחד הבסיסים, מסוגל לעבור שינוי על ידי הוספת מתג מולקולרי (כמו מתיל לדוגמה), המשפיע על ביצוע הקוד השמור ב-DNA. בכך נפתח תחום מחקר חדש בשם 'אפיגנטיקה' – שהינו תחום בביולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הגֵנים, שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA עצמו.
    שאלנו את פרופ' יובל אבנשטיין על מאפייני 'האפיגנטיקה'. האם היא מסבירה למשל, לא רק את השינויים בין תאומים זהים עם אותו מטען גנטי, אלא גם את השינויים שבין אזורי רקמות שונים בגופו של אותו אדם ויתרה מזאת, האם היא קושרת חתימות ביולוגיות עם תנאים נפשיים או סביבתיים?
    בנוסף, שאלנו גם על מחקרים נוספים הנערכים במעבדתו כגון - בדיקת דם פשוטה לגילוי מוקדם של סוגי סרטן מסוימים וכיצד אפשר לגלות עקבות של מצוקה רגשית בעזרת 'האפיגנטיקה'?
    האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ
    Chapters:
    00:00 - Tel Aviv 360 Genetics and Epigenetics
    01:18 - Epigenetics explains human genome differences
    01:46 - Epigenetics unifies animal species
    04:06 - Positive epigenetics, stress reduction
    08:50 - Goal Genetic and Epigenetic Profile in Wide Range of Bodies
    09:13 - Ensemble Averaging Singleness in Groups
    11:09 - SartanRaeot Biomarker development with Nuzlit
    14:41 - Challenges in coronavirus processing
    15:18 - The worlds first noninvasive blood test for HIVAIDS
    16:08 - DNA chip for medical diagnostics
    20:20 - Future of body, injuries saved by translation
    21:10 - Benefits of academic life
    24:47 - Interventions to improve human welfare

    26 min
  • מלימודי מדמ"ח ועד הרעיון הטכנולוגי הגדול הבא

    בהשתתפות: אלון טלמור (PhD ), יזם וחוקר בתחום הבינה המלאכותית, מייסד ומנכ״ל Ask-AI' ', ובוגר של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א.

    אלון משתף את המאזינים במסעו האישי והמקצועי. הוא מספר על האתגרים וההזדמנויות שליוו את מסלול חייו וכן, על המעברים שעשה בין עולם האקדמיה לבין עולם היזמות. אלון מתייחס לחשיבות הבנת הבעיות 'שבעולם האמיתי' (Real-world problems), בתפקיד החינוך בעידוד מנטליות יזמית, ובהשלכות הקדמה בתחום ה-AI הגנרטיבי, על עתיד התכנות ועל עתיד מדעי המחשב.
    אלון טלמור תורם לקרן היזמים.ות של ביה"ס, שהוקמה לצד התוכנית ללימודי מדעי המחשב לתואר ראשון, עם חטיבה ביזמות ובחדשנות.
    מראיין: פרופ' חזי ישורון, חוקר בכיר בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב (אמריטוס) ויו"ר קרן היזמים.ות של ביה"ס למדעי המחשב ע"ש בלווטניק


    From Computer Science Studies to the Next Big Technological Innovation

    Featuring: Alon Talmor, PhD, a software entrepreneur and AI researcher, Founder and CEO of Ask-AI, and an alumnus of the Blavatnik School of Computer Science at Tel Aviv University.Alon shares with the listeners his personal and professional journey. He discusses the challenges and opportunities that have accompanied his career path, as well as the transitions he made between the worlds of academia and entrepreneurship. Alon addresses the importance of understanding 'real-world problems,' the role of education in fostering an entrepreneurial mindset, and the implications of advancements in generative AI on the future of programming and computer science.

    Alon Talmor contributes to the Entrepreneurs Fund of the school, which was established alongside the undergraduate program in Computer Science, featuring a division for entrepreneurship and innovation.
    Interviewer: Prof. Hezy Yeshuron, Professor of Computer Science at the Blavatnik School of Computer Science at Tel Aviv University (Emeritus) and Chairman of the school's Entrepreneurs Fund of the School.

    36 min
  • Comedians on Campus #8: Yohay Sponder - comedians are superheroes

    Yohay Sponder says on stage that friends from America told him that in America they have the PC, politically correct, which means you can only do jokes about what you are. So Yohay goes on to say: "I am half Moroccan, so Moroccan jokes I can do. Also, Morocco is in Africa, so jokes on Africa - I can do. I am also half Polish, so jokes about Poland, the holocaust - I can do". He goes on and explains how he can do jokes about Asians as well because he is Israeli (and Israel is in Asia), and even more - as he is married to an American lady, he is technically African-American, so jokes on African-Americans - he can do!

    (See it here: https://www.youtube.com/watch?v=vYUG0ywakOc&t=11s)
    In another English-speaking episode of Comedians on Campus, top-tier Israeli comedian and the founder of Funny Monday - Israeli Standup done in English - Yohay Sponder comes to connect comedy with theory in his unique way. To add to the festivity, our very own Shai Fischer comes out of the shadows to enlighten us with some relevant scientific findings.
    Together, the three of us discuss how comedians are superheroes that help people on all levels of the Maslow scale, not like that bum Superman who is only interested in life-or-death situations. It's a comedian's challenge (and pleasure) to take crowds from their daily worries to a happier place, and now the scientist's challenge to explain why jokes work better in that happier place. We learn how standup comedy started, how the new media greatly expanded the way you can learn from veterans, and the importance of sharp, short jokes, which you can especially pull off if you're Israeli. These short jokes sometimes involve the audience completing the joke themselves, as he says: "if you want the joke, come take it!"
    Yohay recommends Louis CK bit about Schindler's list:
    https://youtu.be/7BycuvBd04I?si=xH2ZmGatRolcJmqr
    Amir recommends Ismo's shit bit:
    https://www.youtube.com/watch?v=igh9iO5BxBo&pp=ygUXaXNtbyBpIGRpZG4ndCBrbm93IHNoaXQ%3D

    1 hr 12 min
  • אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם תיאה קיסלוב במכללת קלישר לאמנות, תל אביב

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת

    הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים.
    בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה.
    בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קיסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאמנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין, הממוקם בכניסה לשוק הכרמל, משמש היום את הCCA וסדנאות האמנים. תכנון הבניין ומיקומו היו חדשניים מאוד בשעתו. בזמן תכנונו היתה הסביבה מוזנחת, ונתפסה כמרחב קצה. כיום האזור עבר תהליכי התחדשות רבים, שהטביעו חותמם גם בסביבת הבניין ועליו. מה עמד מאחורי סיפור הקמתו? מה היה בו כה חדשני וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?

    24 min

About תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

From the publisher's feed

מעל 400 פרקים במגוון נושאים: פסיכולוגיה, רפואה, ארכיאולוגיה, יזמות, סייבר, אקלים, תרבות ומשפטים.

Best of תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

Ranked by our users in the last 21 days