תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

By Tel Aviv UniversityScience
Download on the App Store

תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב episodes

  • אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם איתן קימל בבית הלוחם, באר שבע

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת

    הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים.
    בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה.
    בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2010. בית הלוחם נבנה על ידי משרד הביטחון ונועד לספק מענה לצרכיהם של נכי צה”ל החיים בדרום הארץ. זהו מבנה קהילתי ייחודי שמחייב התייחסות לנגישות כחלק ממערך התנועה והסטרוקטורה של המבנה. הבניין שממוקם בלב המדבר ומתכתב עם אנדרטת לחטיבת הנגב של דני קרוון, מציע קריאה חדשה של הבטון ושל המושג מקלט, מחסה.

    26 min
  • אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם ברכה חיוטין בהיכל המשפט, חיפה

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת

    הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים.
    בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה.
    בפרק זה נסייר עם האדריכלית ברכה חיוטין שתכננה את היכל המשפט בחיפה, זוכה פרס רכטר לשנת 2006. הרבה מחשבה הושקעה בעיצוב של היכל המשפט, וניכרת בו גם חדשנות פרוגרמתית אשר השפיע על כל עיצוב חלקי הבניין. מה עומד במרכז קבלת החלטות התכנוניות בעיצוב הבניין? כיצד מתייחס הקונספט האדריכלי למגוון המשתמשים בבניין, לנאשמים, לשופטים והקהל הרחב? על השיקולים השונים, בארגון המבנה, בבחירה של החומרים והריהוט והאופן שבו כל פרט ופרט משפיע על יחסי הכוח באולמות ובמבנה בכללו, נשוחח עם ברכה חיוטין.

    25 min
  • אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ ביד ושם, ירושלים

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת

    הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים.
    בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה.
    בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים. איך מתכננים בניין ללימודי שואה, החוגג את החיים? כיצד ניתן ליישב את מה שנשמע כאוקסימורון? בפרק עומדים האדריכלים על האופן שבו היצירתיות הפרוגרמתית והחומרית סייעה להם להתמודד עם המורכבות של האתגר הזה

    25 min
  • אורבנולוגיה: חמישה בניינים — סיור עם דני לזר במחלקה לפיזיקה, באר שבע

    סדרת הפודקסט “חמישה בניינים” מתמקדת בחמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר לאדריכלות. יחד עם האדריכלים הזוכים ביקרנו במבנים ושוחחנו על הקונספט התכנוני, הפרוגרמה, הסטרוקטורה, בחירת החומרים והתקציב. בסדרה ביקשנו להבין מה הופך את הבניינים הללו לייחודים וראויים לפרס ומהי התפיסה הרעיונית והאדריכלית שהובילה את התכנון. החזרה לבניין שנים לאחר השלמת הפרויקט חושפת את המתרחש לאחר מסירת

    הבניין. את תפקידם של המשתמשים, הנותנים לו חיים.
    בעידן הדיגיטלי, חשיבותו של מבנה הציבור, כבר איננה ברורה מאליה. מבנים יקרים בבנייתם ובתחזוקתם. מה מקומו של מבנה הציבור היום בישראל ובכלל? האם החברה האזרחית עדיין זקוקה למבני ציבור ואם כן באיזה אופן יש לתכננם? אלו הן חלק מהשאלות אותן ביקשנו לברר בסדרה.
    בפרק זה נסייר עם האדריכל דני לזר שתכנן את בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת באר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2014. לזר אחראי גם לתכנון תחנת רכבת האוניברסיטה בבאר שבע, גשר ההליכה שמחבר בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה ופביליון הכניסה. מספר צעדים אחריו ממקומם בניין המחלקה לפיזיקה מה שיוצר רצף אדריכלי המשכי ומרתק

    26 min
  • אורבנולוגיה: דיור בר השגה — מגוון (פרק 3)

    דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה.
    המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור
    נדון בחשיבות של מגוון (אנושי, מעמדי ותרבותי) לקיומן ותפקודן של ערים. העלייה במחירי הדיור דוחקת יותר ויותר אוכלוסיות מחוץ לעיר ובתל אביב מתחילים להבין את המחירים של הפגיעה במגוון. ואיך מגוון קשור בדיור? בכדי לשמור על מגוון אנושי צריך מגוון של פתרונות דיור. בפרק זה נדון בצרכי דיור בעולם משתנה, נשמע כיצד נערכים בעיריית תל אביב בכדי לטפל בסוגיית המגוון ובעתיד שבו יהיו יותר שוכרי דירות. כמו כן נשמע מסמנכ”לית הפיתוח בחברת ואן, שעוסקת בתחום הדיור הקהילתי, איזו הזדמנות מזהה השוק הפרטי בעולם הדיור והאם מהמגזר הפרטי תבוא הבשורה לדיור בר השגה.
    רשימת המרואיינים:
    מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה
    אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב
    אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים
    עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב
    סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב
    צוות הפודקסט:
    מגישה: הדס צור
    עריכה: הדס צור וניר לייסט
    עריכת סאונד: ניר לייסט
    הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני
    https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

    29 min
  • אורבנולוגיה: דיור בר השגה — קריטריונים (פרק 2)

    דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה.

    המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור
    נדון באוכלוסייה שמתגוררת היום בפרויקטים של דיור בר השגה בתל אביב, האם הם קהל הייעד הראוי? נשמע מסמנכ”לית חברת עזרה וביצרון, מי הוא קהל הייעד אליו כיוונה עיריית תל אביב את הדיור בר השגה ועל פיו נקבעו הקריטריונים? במרכז הגר למדיניות חברתית טוענים שדיור בר השגה נועד לאוכלוסיות ממעמד נמוך ואילו עיריית תל אביב נשארה בעיקר עם הרף העליון. קביעת הקריטריונים כגון גיל, הכנסה, מצב משפחתי, הם הדרך לתעל את המשאב הציבורי לאוכלוסיות הרצויות. אך סוגיה זו נתונה למתחים פוליטיים ולכן בדיונים בכנסת הקודמת על חוק דיור בר השגה, נושא הקריטריונים היה מושא למחלוקת. נשמע כיצד השפיע החוק בנושא הקריטריונים, והאם זה כלל נכון שהמדינה תתערב ותקבע קריטריונים כלל ארציים.
    רשימת המרואיינים:
    מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה
    אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב
    אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים
    עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב
    סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב
    צוות הפודקסט:
    מגישה: הדס צור
    עריכה: הדס צור וניר לייסט
    עריכת סאונד: ניר לייסט
    הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני
    https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

    26 min
  • אורבנולוגיה: דיור בר השגה — חזון (פרק 1)

    דיור בר השגה הוא מנגנון שנועד לאזן את שוק הדיור המתייקר שמדיר מתוכו יותר ויותר אוכלוסיות. יצאנו לדרך עם שאלות בנוגע לדיור בר השגה: למי הוא מיועד? מי קובע את הקריטריונים? כיצד מתכננים דירות להשכרה במחיר מופחת? ומה הייחודיות של תכנון מתחמי דיור בר השגה? אך משם הגענו לשאלות רחבות יותר על מדיניות ציבורית, עתיד המגורים ושוק הדיור בישראל. האם בעתיד נמשיך לקנות דירות או נחייה יותר בשכירות, וכיצד המדינה והרשויות העירוניות נערכות לעתיד המשתנה.
    המשבר בשוק הדיור והתייקרות המחירים, הובילו ערים לקדם מנגנון דיור בר השגה שיוכל להגן ולסייע לאוכלוסיות פגיעות להישאר בתוך העיר. איך מי הן אותן אוכלוסיות, מהו מחיר “בהישג יד” והיכן ניתן לבנות יחידות דב”י (דיור בהישג יד)? כאן המנגנון מתחיל להסתבך. בשלושת הפרקים הקרובים נדון בדיור בר השגה דרך החזון המטרות שהובילו לקידום הנושא, הקריטריונים למי מיועד הדיור בהישג יד, ומגוון מדוע חשוב לשמור על מגוון עירוני וכיצד מגוון קשור בדיור
    נשמע מפי גורמים ברשות העירונית מה הוביל את עיריית תל אביב להיכנס לתחום של דיור בר השגה. מהן המטרות של הפרויקט והמודלים הכלכליים והתכנוניים לקידומו. נשמע את אדריכלית פרויקט גני שפירא, הפרויקט דיור בר השגה הראשון שקידמה עיריית תל אביב, על ההיבטיים האדריכליים של דיור בהישג יד. ולבסוף נבין איך חוק דיור בר השגה, שעבר בשנת 2018, מאפשר לרשויות עירוניות לקדם יותר פרויקטים כאלו בערי ישראל.
    רשימת המרואיינים:
    מרגרט בן חמו- תושבת שכונת שפירא ופעילה בשכונה
    אלה ובר, מתכננת במחלקה לתכנון אסטרטגי, בתחום הדיור, בעיריית תל אביב
    אורית מילבאואר, אדריכלית, בעלת המשרד מילבאואר אדריכלים
    עו”ד נעמה בן זאב, סמנכ”לית התחדשות עירונית בחברת עזרה וביצרון, חברת בת של עיריית תל אביב
    סבסטיאן ולרשטיין, מנהל מרכז הגר למדיניות דיור חברתי באוניברסיטת תל אביב
    צוות הפודקסט:
    מגישה: הדס צור
    עריכה: הדס צור וניר לייסט
    עריכת סאונד: ניר לייסט
    הסדרה מופקת על ידי אורבנולוגיה, כתב העת של המעבדה לעיצוב עירוני
    https://urbanologia.tau.ac.il/affordable-housing-podcast/

    25 min
  • אורבנולוגיה: האדריכלים — מנספלד. תכנון מבני חינוך (פרק 10)

    הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות.

    לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי.
    המהפכה הטכנולוגית שינתה את האופן שבו אנו פועלים במרחב. המרחב הפיזי אינו יכול להיתפס במנותק מזה הווירטואלי, הם שלובים זה בזה. האם שינוי דרמטי זה השפיע על תכנון מבני החינוך?
    עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל
    https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

    26 min
  • אורבנולוגיה: האדריכלים — מנספלד (פרק 9)

    הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות.

    לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי.
    מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד
    בנו של אל מנספלד שתכנן את מוזיאון ישראל והיה לאחד האדריכלים החשובים והמשפיעים
    עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל
    https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

    33 min
  • אורבנולוגיה: האדריכלים — יער. תכנון שכונות מגורים (פרק 8)

    הזירה האדריכלית, התיאוריה והפרקטיקה, עוברת בשנים האחרונות שינויים דרמטיים. הכלכלה הנאו ליברלית הנשענת על יזמים פרטיים, הנסיגה של המדינה כגוף מבצע ומיקומה כגוף מתווך המופקד על מדיניות ורגולציה, וההתחזקות של הקהילה בעיצוב סדר היום המרחבי והתכנוני, כל אלו מעצבים מחדש את המקצוע. תשומת לב מרבית ניתנת דווקא למקצוע התכנון. על כך יעידו הפלטפורמות השונות בתקשורת המסקרות כולם תהליכים עירוניים בקנה מידה גדול. תהליכים אשר אינם עוסקים באובייקט אלא בתהליך כינונו של המקום. האובייקט האדריכלי נשכח. אולי כי פשוט האדריכלות הפכה לבלתי רלוונטית. נדמה כי הנושאים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים מעסיקים את מתכנני הערים והגיאוגרפיים בעוד שהאדריכלים מבכרים לעסוק בשאלות של אסתטיקה וראווה ולברוח מהתמודדות עם סוגיות ליבה אשר מעסיקות את מקבלי ההחלטות.

    לכן סדרה זו מבקשת להפנות את הזרקור חזרה לאדריכלות. זוהי הסיבה שבחרנו לראיין אדריכלים ממשרדים ותיקים בישראל: אמנון רכטר, דודי ודניאל זרחי, ארד שרון, טלי יער-קוסט ומיקי מנספלד. כדי שנוכל, אולי, להבין משהו על ההמשכי והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי.
    השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית
    עורכת ראשית: טלי חתוקה, עורכת משנה: הדס צור, עורך סאונד: ניר לייסט, עיצוב אותות: עירד אשל
    https://urbanologia.tau.ac.il/podcast-architects-all-episodes/

    27 min

About תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

From the publisher's feed

מעל 400 פרקים במגוון נושאים: פסיכולוגיה, רפואה, ארכיאולוגיה, יזמות, סייבר, אקלים, תרבות ומשפטים.

Best of תל אביב 360 – ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב

Ranked by our users in the last 21 days