הגוף של סופי מתעלל בה כשהיא בצום. אחר כך הם עוזרים לאנשים שלא ביקשו את זה: רן מסביר על חוק 34 של האינטרנט לאנטיפטית בעבודה, סופי מסייעת לגבר עם קנאת לייזר, והם משפרים פרופיל דייטינג בעזרת מקל גדול וארוך.

אם גם אתם מעוניינים בעצות מועילות כאלו, כתבו ל: [email protected]

סופי ורן חוצים כמה גבולות של טעם טוב אבל בורחים מהר חזרה, ובסוף לא קוראים לפרק "שבועיים כיף-כף". סופי מתלוננת על מלצרית ידידותית קצת יותר מדי, רן מסביר שגברים ונשים זה לא אותו דבר. סופי נגעלת מההיגעלות שאנשים אחרים עלולים להיגעל ממנה, רן שוקל להקליט את הפודקץ בחדר מרופד. הם דנים ברמות שונות של כיף, החל מתמרוקים ועד יבוש ביצות, ולבסוף מגעילים גם את עצמם. סופי עושה טעות ושותה מים.

וכמו שאמר אוסקר ווילד: חברים אמיתיים דוקרים אותך מלפנים.

סופי מזמינה תור למוסך, תוהה לגבי המשמעות הקיומית של הקילומטראז', ומנסה לחנך את אנשי השרות. רן לא יודע מה זה ג'בקות, אבל מנסה להגן על המוסך (הוא גם לא יודע מה זה ג'אנטים). הם דנים ברעשי אכילה יותר מדי קרוב למיקרופון, ומחליטים שהם אוהבים את זה. הם משווים בין מכנסיים לחולצה, ואיכשהו מכסים את הכל בכתמים של טחינה. בפינת הצרכנות שלנו, הם מבכים את מותן של הדוגמיות.

סופי ורן מתראיינים לתפקידים כמו בלש קיברנטי, פיראטית עם אישה בכל נמל, מוכר מכוניות משומשות לח במיוחד, גנבת עם רגשות אשמה, תרפיסט עם תסביך אלוהות, וכמובן, מלכה.

(למשחק קוראים FunEmployed או Bad Interviews)

לרן יש יום טוב וסופי מצילה את המצב, בדרך הם מדברים על קרוסלות מכוסות נזלת וישבנים, ומגיעים לתהיות קיומיות. הם מדברים על זכות הלימון על גופו, לומדים מילים חדשות, ומגלים היכן מסתתרים שקדי העגל. הם מעליבים מבחר עדות, ומספרים על מורשת קרב חיל הפרשים הפולני המהולל. הם מקריאים תפריטי קינוחים כדי שאתם לא תצטרכו, ומקנחים בשירים עוקצניים של מרטיאליס. כאלה אנחנו, מתוק-מלוח.

פתחו גולאג בבית הספר של הבת של רן והוא (כרגיל) עושה שם בושות, סופי מנסה להפיל את המערכת אבל משתפנת, סופי יוצאת נגד הוסט בפרט וגברים אמיתיים בכלל, רן רוצה להוריד שוט ויסקי ולשכוח מהחמסין.

סופי חושפת את הזהות הסודית שלה ומגלה שיש לה כוחות על, רן מנסה להחביא את המיקרופיש (זה לא יופמיזם), הם שוכחים על מה הם דיברו, טובעים בחלב, הם בודקים האם כל הספרות הרומנטית היא ספרות פנטזיה, מתגעגעים לריס ווית'רספון, מנסים לשכנע את שילגייה לעזוב את הבית, וכרגיל, הכל מגיע לפוליטיקה.

הפעם, סופי ורן דנים בנושא הכאוב של קינוחים יוקרתיים בפלאפליות, מתלוננים על אמינות בגרמלינס בפרט ובקולנוע בכלל, מנסחים פמפלט הנחיות לחיים, בודקים האם הם החברה המוזרה, ועושים קולות של שטיח. תבואו רעבים.

בפרק השני, סופי ורן מדברים על צימוקים - בעד ונגד, על הכיפה של הגפילטע, הם מאבדים את ההשראה, אוכלים חומוס ומתחרטים על זה, ומקריאים תפריטי קינוחים בקול חושני. אתם יודעים שאתם רוצים את זה.

המערכת נאלצה לקצר את 25 הדקות השבועיות שלכם, לא הפסדתם כלום. במה שנשאר, סופי ורן מדברים על עתיקות, מקומות קבורה, על עיר בשם רחוב, ולמה לא שלם עוון האמורי? לבסוף הם עושים קולות של שטיח.

תרגישו חופשיים לכתוב לנו בדף הפייסבוק של הפודקאסט, או באימייל בכתובת [email protected] ותראו מה אתם יכולים לגרום לנו לעשות.