ד"ר ברק בר-זוהר, על תפיסות של ChatGPT בקרב מורים ומחנכים: ממצאים מקדמיים.

מאז השקתו בנובמבר, 2022, הצית ה-ChatGPT דיון סוער במגזר החינוכי. מורים, מחנכים, מנהלים וחוקרי חינוך מחזיקים בדעות מעורבות, חלקן אף נוטות לשלילתו על הסף. עם זאת, אט אט, מסכימים בתי ספר לאמץ את ה-ChatGPT, לומדים כיצד להסתייע בו ככלי פדגוגי, רותמים אותו לצרכיהם ואף מאפשרים לתלמידים לבצע מטלות מאתגרות בעזרתו. נכון שעדיין אין תחליף למוח האנושי. אך, אין להתעלם מנכונותם של מורים ומחנכים לאמץ את ה-ChatGPT, או לכל הפחות להכירו ולהבינו. שכן, בכוחו לייעל מטלות, לחסוך זמן יקר שיוקדש לתלמידים ולתפקד כעוזר הוראה וכמורה פרטי וירטואלי.

מקור:

Ogurlu, U., & Mossholder, J. (2023). The Perception of ChatGPT among Educators: Preliminary Findings. Research in Social Sciences and Technology, 8(4), 196–215.

ד"ר אבי גרפינקל על כתיבה באקדמיה ובמערכת החינוך בעידן הבינה המלאכותית.

היתרונות והחסרונות של השימוש בבינה המלאכותית בכתיבה אקדמית.

ניתן לעודד את הלומדים להשתמש בבינה המלאכותית כדי לרכוש שפה חדשה ולנתח טקסט כתוב בעזרת הבינה המלאכותית.

איפה עובר הגבול שבין התנהגות אקדמית מקובלת, להתנהגות אקדמית פסולה?

מה הן הסכנות שהשימוש בבינה המלאכותית לצרכי כתיבה?

לפודקאסט תו חינוך:

https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/

לסיכומי פורטל מס"ע:

https://portal.macam.ac.il/

ד"ר ברק בר-זוהר, על שימוש בבינה מלאכותית בחינוך.

פרק זה סוקר מחקר שפורסם בכתב העת  Childhood Education שעניינו הוא ChatGPT בפרט ומנועי בינה מלאכותית יוצרת בשדה החינוך וההכשרה להוראה בכלל.

הפרק מבהיר מהי בינה מלאכותית בחינוך ומהי בינה מלאכותית יוצרת?

האם וכיצד מורים משתמשים בבינה מלאכותית (בין אם הם מודעים לכך ובין אם לא)? ובאילו כלי בינה מלאכותית כדאי למורי הדור הנוכחי להשתמש וכיצד? והכי חשוב, המאמר מכיר בחשיבות הגדולה של המגע האנושי והאינטליגנציה הרגשית בשדה החינוך, ועל כן מבהיר:  איך להישאר אנושיים בעידן של בינה מלאכותית?

לפודקאסט תו חינוך:

https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/

לסיכום פרק זה בפורטל מס"ע:

https://portal.macam.ac.il/article/leveraging-ai/

ד"ר אבי גרפינקל על תולדות המתמטיקה בעת העתיקה.

מתי התחילו בני האדם לעסוק במתמטיקה ומה הניע אותם לעשות זאת? ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על כך שכפי הנראה המתמטיקה החלה להתפתח לפני כ-50 אלף שנה, עקב הצורך לספור, למנות ולתעד כמויות. לפני כעשרת-אלפים שנה התחילו להשתמש במספרים לצורכי מסחר, ולפני כארבעת אלפים שנה החלו להופיע במסופוטמיה ובמצרים העתיקה טקסטים מתמטיים הכוללים בעיות אריתמטיות וגאומטריות ופתרונות לבעיות. קו ישר מחבר בין הגילויים הקדומים ויישומיהם לבין המצאות שקשה לדמיין את חיינו בהווה בלעדיהן, כמו טלפונים ניידים, מחשבים, טלוויזיות, מטוסים ומערכות ניווט לווייניות.

שריקי, ע' (2024). פרקים נבחרים בתולדות המתמטיקה בעת העתיקה מצרים, בבל והודו. תל אביב: מכון מופ"ת.

לסיכום פרק זה בפורטל מס"ע.

https://portal.macam.ac.il/article/prakim-nivcharim-betoldot/

ד"ר ברק בר-זוהר, על מנהיגות בית ספרית.

האם מנהיגות בית ספרית היא מיומנות מולדת או נרכשת? ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת מתעמק בשאלה זו בקצרמר נוסף מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך. בקצרמר זה מוגדרת תופעת המנהיגות בחינוך על שורשיה ההיסטוריים, האנושיים, המבניים, המחקריים והפסיכו-סוציולוגים, מנותחת המדיניות המנחה מנהיגים בית ספריים ומוצעות לבסוף הצעות יישומיות ופרקטיות לרכזים, מנהלים, מפקחים ומנהלי אגפים.

מהי הדרך הנכונה להתמודד עם מהפכת ה-AI באקדמיה? כיצד להתמודד עם הסיכונים? איך למקסם את הפוטנציאל? האם הבינה המלאכותית עלולה לייתר את האקדמיה או דווקא להפוך אותה למקום מסעיר של למידה ויצירה?

ד"ר ברק בר-זוהר, על כישורים אקדמיים-מחקריים נחוצים עבור סטודנטים לתואר ראשון בחינוך.

פרק זה, מבית היוצר של פודקאסט תו חינוך, ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, מציע זרם בלתי-פוסק של המלצות בנושא של כישורים אקדמיים ומחקריים נחוצים עבור סטודנטים לתואר ראשון בחינוך. הפרק מצביע על הכישורים הבאים כהכרחיים עבור צמיחתם האקדמית של דור הסטודנטים הנוכחי: כתיבה אקדמית, אנגלית אקדמית, שיטות מחקר, סקירת ספרות, מצגות, ניהול זמן, אתיקה מחקרית וחשיבה ביקורתית.

לפודקאסט תו חינוך:

https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/

לפורטל מס"ע:

https://portal.macam.ac.il/

ד"ר אבי גרפינקל בשיחה עם פרופ' צבי טאובר על ספרו עיונים בחינוך: מאמרים בפילוסופיה של החינוך.

הספר והשיחה עוסקים בחינוך, דהיינו בנושא המוכר לכל אחד מאיתנו באשר הוא אדם: "האדם הוא הברייה היחידה הזקוקה לחינוך" (עמנואל קאנט). ואכן כל בני האדם התנסו בחינוך בהיותם חניכים ותלמידים, ורוב בני האדם התנסו בחינוך גם בהיותם הורים ומחנכים. בקובץ המאמרים הנוכחי עיונים (בעיקר פילוסופיים) בנושאים שונים ובהיבטים שונים של החינוך. החינוך הוא מעש (פרקסיס) בעיקרו; הספר שלפנינו הוא (רק) עיונים בחינוך, המבקשים להאיר באורח תאורטי עניינים שונים ותובנות מסוימות באשר לתחום הרחב, הבלתי-נדלה, של מלאכת החינוך.

צבי טאובר הוא פרופסור בגמלאות מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. עוסק בפילוסופיה חברתית-מדינית, בעיקר בהגות של הגל, מרקס ואנשי אסכולת פרנקפורט וברעיונות החברתיים העולים מיצירות המשוררים שילר והיינה.

לפודקאסט תו חינוך:

https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/

לפורטל מס"ע:

https://portal.macam.ac.il/

ד"ר ברק בר-זוהר, על עתידו של הספר המודפס בעידן הדיגיטלי.

קשה לחזות את עתידו של הספר המודפס בעידן בו השימוש בספר האלקטרוני הולך וגובר.

ד"ר ברק בר-זוהר, ממרכז הידע האקדמי במכון מופ"ת, בוחן את פריצתו והתמסדותו של הספר האלקטרוני, את התחרות הסמויה והגלויה בינו לבין הספר המודפס, את יתרונותיו וחסרונותיו של כל מדיום ואת אשר צופן העתיד עבור קהלי הקוראים.

בתוך כך, מתאר הקצרמר את הקסם הנוסטלגי החבוי בספרים המודפסים, לצד הסרבול והמגושמות הכרוכים בהם. זאת, אל מול חוויית הקריאה הנגישה, המיידית והחסכונית שמציע הספר האלקטרוני.

לפודקאסט תו חינוך:

https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/

לפורטל מס"ע:

https://portal.macam.ac.il/

ד"ר אבי גרפינקל בשיחה עם פרופ' עמי וולנסקי על ספרו מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל 2023-2000: פוליטיזציה, מדע וחברה

הספר עוסק במדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בשני העשורים הראשונים של המילניום. בכך הוא משלים את ספרו הקודם של המחבר, אקדמיה בסביבה משתנה (הקיבוץ המאוחד, 2005), שסקר את מדיניות ההשכלה הגבוהה משנותיה הראשונות של המדינה ועד ראשית המאה ה-21.

הספר סוקר שורה של תחומים החיוניים להמשך התפתחותה של האקדמיה בישראל: משברי "העשור האבוד" בתחילת המילניום וההיחלצות מהם; המלצות ועדות המומחים לשיפור מעמדם של 61 תחומי דעת שנבדקו ביסודיות, ובפרט מדעי הרוח והחברה שהיו ערש תרבותה של מדינת ישראל וכעת נמצאים בשקיעה מדאיגה; פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לפני האוכלוסייה החרדית והחברה הערבית; תהליכי פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה; המלצות ועדת המשילות שמינתה הממשלה לשיפור והתחדשות הגופים הרגולטוריים; וניצני שינוי הכרחיים במתודות ההוראה והלמידה.

לפודקאסט תו חינוך:

https://podcast.mofet.macam.ac.il/category/hinuch/

לפורטל מס"ע:

https://portal.macam.ac.il/