כל אדם שימתין מחוץ לחדר ניתוח בשעה שקרוב משפחתו מטופל שם, ימלמל פרקי תהילים או ישא תפילה חרישית לבורא עולם ויבטיח הבטחות וידור נדרים, גם אם הוא לא מגדיר את עצמו כאדם דתי או אפילו מאמין. ככה זה. בטבע שלנו.

אך ברגע שהחיים חוזרים לשגרה, כשהכל מתנהל על מי מנוחות, אפילו הדתי המאמין יכול לשכוח לפעמים על מי שנמצא שם למעלה ובזכותו יש לו את הכל.

קל לנו גם לזקוף הצלחות בחיים לזכותנו ולחשוב ש'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה', ומסתבר שגם זה בטבע שלנו. אחרת כולנו היינו זוכרים את הקב"ה בכל רגע בחיינו, מה שהיה הופך אותנו לצדיקים גמורים.

למה באמת אנחנו נזכרים בהשם בעיקר בזמני קושי? ומה אפשר לעשות כדי לזכור אותו יותר?

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד לפרשת עקב

מרוץ החיים דורש מאתנו להחליף במהלך היום את הכובע שלראשנו פעמים רבות - מכובע הבוס הקשוח לכובע בן הזוג המסור, מכובע של יום עבודה ללא הרף לכובע האבא הדואג והרחום, ומכובע הטרוד בעיסוקי החיים לכובע של עובד השם בתפילה ובלימוד.

איך אפשר מבצעים את המעברים החדים הללו ולהיות נוכח בכל רגע במאה אחוז?

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד עם תובנה מאלפת שתעשה לנו סדר בחיים ותעזור לנו להתמיד בכל מצב ומשימה עד הסוף.

"שום דבר לא הולך לי". "החיים של חברים שלי הרבה יותר טובים".

"קשה לי ואף אחד לא מבין אותי".

כל אחד מאתנו מכיר לפחות אדם אחד מה'מתמסכנים'. כזה שמאשים את כל העולם בקשיים שלו ומסתכל על החיים במשקפיים שחורות.

הנטייה הטבעית שלנו היא להסכים עם אדם כזה ולנסות לרפד את המסכנות שלו בדרכים שונות, אך העניין הוא שמסכנות היא בור ללא תחתית ושום דבר לא יכול לשרש אותה חוץ מהמסכן בעצמו.

בין אם אתה, הצופה בסרטון, רואה את עצמך כמסכן בעצמו ובין אם אתה מכיר אדם שכזה - עליך לדעת שהמסכנות היא סובייקטיבית והיכולת לצאת ממנה תלויה בשינוי חשיבה - להבין שהחיים שלנו, היכולות והכשרונות, הם בדיוק מה שאלוקים ייעד עבורנו ובידינו האפשרות להגיע עם הנתונים האלו להישגים גבוהים

"אין לי כח". מי לא מרגיש כך לפעמים? מירוץ החיים, המשימות והמטלות, הקריירה וההספקים, הבית והמשפחה מעוררים בנו לא פעם תחושת לאות, חוסר סבלנות, אובדן חשק.

מה עושים?

הרב יחיאל קוצר בהסתכלות חדשה ומדהימה שתכניס המון אנרגיה בכל מטלה, פעולה ויום חדש שעומד לפתחנו ותובע מאתנו את המטלות הרבות.

ימי בין המצרים בהם אנו עומדים יכולים להעניק לנו את צורת ההסתכלות האנרגטית והמניעה הזו.

צפו, תהנו, הגיבו ושתפו!

פרשת פנחס • מה מפריע לי לעשות שינוי בחיים ואיך אתגבר?

פרשת בלק • אלוקים, למה אתה מאפשר לי לבחור ברע?!

תארו לעצמכם שאלוקים בכבודו ובעצמו היה פונה אליכם ומציע: "בואו תשדרגו את הקשר שלכם אתי ותעמיקו את החיבור עימי לרבדים חדשים" - סביר להניח שהיינו נענים להצעה ומבקשים פרטים נוספים.

מסתבר שההצעה כבר מונחת לפתחנו והיא נמצאת בדרישות הכי לא הגיוניות של הבורא מאתנו ובמקרים הכי לא טובים שמתרחשים בחיינו, לדעתנו.

דווקא שם, במקום שלמעלה מכל היגיון, במקום בו נגמרת ההבנה, מתחיל חיבור ברובד עמוק יותר עם הבורא שבסופו מתגלה אשר "טבע הטוב להיטיב" וכל דרישה של הבורא מאתנו, כמו גם בכל סיטואציה בחיים שנראית לנו כלא טובה ואולי אפילו רעה עבורנו, הן לטובתנו ולטובת נשמתנו.

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד לפרשת חוקת על ההיגיון שמאחורי חוסר ההיגיון

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב הקריאה לשוויון בנטל ולשילוב חרדים בצה"ל. המצדדים בכך טוענים שלא ייתכן שחייל יצטרך לחרף את נפשו בקרב ולתת את חלקו בהגנה על יושבי הארץ, ואילו אחיו החרדי יעביר את יומו בלימוד בישיבה או בבית המדרש הממוזג.

האם יש ממש בטענה הזו? האם אכן כולנו נועדנו להיות שווים ולמלא תפקיד דומה?

הרב יחיאל קוצר על סוגיית השוויון שמשליכה על כל רובדי החיים, בשיעור מיוחד לפרשת קרח

פרשת שלח | אלוקים, למה כל כך לי קשה לקיים מצוות?

פרשת בהעלותך | איך אשלוט בתשוקות שלי?