חיינו מלאים בכל כך הרבה פיתויים ומסיחי דעת שמורידים את הפוקוס שלנו ממה שחשוב באמת.

כל מה שצריך הוא לדעת לזהות בזמן מה עיקר ומה טפל, מה כדאי לעשות וממה צריך להימנע. היכולת לשים את האצבע על דבר מסוים ולומר: "זה לא בשבילי. לא כרגע או לא אף פעם" - היא ברכה אמתית.

איך עושים את זה? איך אפשר לבחור נכון? כיצד נוכל לדעת לזהות בזמן מה עיקר ומה טפל?

הרב יחיאל קוצר בשיעור מאלף לפרשת בהעלותך.

חג השבועות מעורר בכל אחד מאתנו מחדש את הרצון להוסיף בלימוד תורה.

אבל פעמים רבות הרצון הזה נמוג מהר מאוד ושוב אנו מוצאים את עצמנו מתקשים לקבוע עתים לתורה ולהתמיד בלימוד רציני.

איך הופכים את הלימוד לשגרת חיים? איך מצליחים ללמוד בקלות ובשמחה?

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד לחג השבועות.

לכולנו יש תחביבים ותחומי עניין. זה טוב ונחמד ומוסיף צבע לחיים. הבעיה מתחילה כשתחביבים הופכים לדת, כשאנחנו מפתחים אובססיה לתחומי העניין שלנו.

זו יכולה להיות התמכרות לספורט, הנאת אכילה שיוצאת מפרופורציה או עיסוק מוגזם בדאגה לאיכות הסביבה, לבעלי חיים או לכל דבר שלא קשור בעבודת השם שלנו.

איך נכנסנו לזה, ואיך יוצאים מזה?

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד לפרשת במדבר.

אם קיבלנו בתעודת בית הספר את הציון "בינוני", חשנו כישלון ואכזבה. ובצדק. "בינוני" היה הדרך של המורה לומר לנו: המצב שלך לא משהו וכדאי שתתפוס את עצמך בידיים.

בינוניות נתפסת אצלנו כסמל לחוסר הצלחה וכדבר שלילי. אף אחד מאתנו לא רוצה להיות בינוני. אבל אולי מתוך הרדיפה לשלמות אנחנו מאבדים משהו חשוב. ייתכן שהשאיפה הבלתי פוסקת למצוינות, לא רק שלא מביאה אותנו אליה, אלא מרחיקה אותנו ממנה ויכולה לגרום למשברים ופיצוצים ביחסים בינאישיים.

הרב יחיאל קוצר בשיעור מאלף לפרשת בהר על המצוינות האמיתית ועל הדרך להגשים אותה.

לראות ילד מתחצף להוריו זו כבר לא תופעה נדירה בימינו. מילים שפעם ילד לא היה מעז לומר כלפי אחד מהוריו, נאמרות היום כמו בשיחה בין חברים.

ואולי זו בדיוק הבעיה: התפיסה המוטעית שהורות טובה היא כזו שבה הילד או הילדה ירגישו שהוריהם הם החברים שלהם.

איך באמת מחנכים את הדור הצעיר והמחוצף לעתים? ומה הם הגבולות שעלינו לשים להם?

אף אחד מאתנו לא אוהב להיות בחברת אדם שמרוכז בעצמו. אדם כזה לא יהיה קשוב לנו במהלך שיחה אתו ולא מספיק רגיש ואכפתי לסובבים אותו.

אבל לפני שנאשים אנשים אחרים באגוצנטריות, כדאי שנעשה בדק בית כדי לגלות אם בלי לשים לב גם אנחנו הפכנו כאלה.

מה הם נורות האזהרה שיספרו לנו על עודף ריכוז בעצמנו? ומה הם הכלים שיעזרו לנו לצאת מזה?

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד לפרשת קדושים.

בואו נודה על האמת - צה״ל לא רוצה חרדים

"אני ומשפחתי לא ראינו יום אחד של טוב בחיינו". כך כתב יהודי לרבי מליובאוויטש. אי אפשר להתווכח עם תחושות וטוב הוא מושג חמקמק, אבל לרבי היו כמה דברים חשובים לומר לאותו יהודי על הקביעה הזו.

אופטימיות, כך מסתבר, הוא תכונה נרכשת. עם קצת מאמץ מחשבתי נוכל לקנות לעצמנו אופטימיות ולמצוא אין סוף נקודות של טוב ואושר בחיינו.

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד לפרשת שמיני

סיום חג הפורים הוא סימן עבור המשפחות הזריזות להתחיל בניקיונות לקראת חג הפסח הקרב ובא.

נקיון הבית מחמץ נושא בתוכו מסר עמוק עבורנו על הנקיון שעלינו לבצע בלבנו פנימה. להוציא ממנו את הדברים השליליים ולהיפטר מכל מה שמעיק עלינו.

איך עושים את הניקיון הזה? איך אפשר לנער את הלב ממשקעים?

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד לפרשת צו, לקראת חג הפסח הקרב ובא.

פעמים רבות אנו עומדים בפני משימה אותה ניסינו לבצע ונכשלנו או כשאנו לא מצליחים לעמוד בהספק מסוים ורוצים להרים ידיים בייאוש.

אין דבר מאכזב יותר מאשר לחוות כישלון ואנחנו תוהים למה הקב"ה מעמיד אותנו בנסיונות כאלו? למה אנחנו לא מספיק חזקים, מוכשרים או חכמים כדי להצליח לעמוד על שלנו ולהתקדם בחיים?

תובנה עמוקה ומדהימה שעולה ממגילת אסתר נותנת לנו מבט אחר על הפינות החשוכות של החיים ומגלה לנו את הקריאה האלוקית שממתינה שם עבורנו.

הרב יחיאל קוצר בשיעור מיוחד לחג הפורים