לראות ילד מתחצף להוריו זו כבר לא תופעה נדירה בימינו. מילים שפעם ילד לא היה מעז לומר כלפי אחד מהוריו, נאמרות היום כמו בשיחה בין חברים.

ואולי זו בדיוק הבעיה: התפיסה המוטעית שהורות טובה היא כזו שבה הילד או הילדה ירגישו שהוריהם הם החברים שלהם.

איך באמת מחנכים את הדור הצעיר והמחוצף לעתים? ומה הם הגבולות שעלינו לשים להם?