בפרק החדש בפודקאסט שלי אני מארחת את חן רזניק-מורן, יועצת זוגית ומינית ו-NLP Practitioner שמתמחה ביחסים פתוחים

חן היא לא רק אשת מקצוע מובילה בתחום, אלא מי שחיה בעצמה את החיים האלה כבר שנים רבות, ואפילו מעידה שיחסים פתוחים הצילו לבן זוגה ולה את מערכת היחסים. היא רואה ביחסים פתוחים לא רק כפתרון שיכול למנוע גירושין, אלא כדרך חיים שמחזקת את הקשר ובפרט את התקשורת.

במהלך הפרק, בין היתר, דיברנו על –

מה זה בכלל "יחסים פתוחים" וכמה וריאציות כאלה יש? (הרבה יותר ממה שאתם חושבים..)

למי זה מתאים ולמי ממש לא?

מה עושים אם אחד מאוד רוצה והשני מאוד לא?

איך לרתום את בן/ת הזוג לדבר על הנושא?

מה חשוב שיהיה בזוגיות פתוחה כדי שהיא תעבוד לאורך זמן?

ועוד ועוד ועוד מוזמנים ומוזמנות להכיר את הנושא יותר לעומק

ואם את אשת מקצוע שמלווה אנשים (יחידים, זוגות, משפחות), את מוזמנת לקבוצת הוואטסאפ שלי 'זוגיות לנשות מקצוע' שבה אתייחס לזווית המקצועית ואסביר למה חשוב לשים לב כשעובדים על הנושא הרגיש הזה. מכאן מצטרפים 

לאתר של חן

משולש הדרמה - קורבן, תוקף, מושיע: הכלי שכל מי שעובדת עם אנשים חייבת להכיר

זוגות, משפחות ואנשים בכלל מוצאים את עצמם שוב ושוב בתוך אותם ריקודים. מישהו נותן ונותן עד שנגמרות לו הכוחות, ואז פתאום מתפוצץ. מישהו מתקיף ואחר כך מרגיש אשם. מיהו כל הזמן תלוי באחרים ולא מצליח לקחת אחריות. הדינמיקות האלה נראות שונות על פני השטח, אבל בפנים הן מגיעות מאותו מקום בדיוק.

למה? כי אנשים רבים חיים מתוך אמונות בסיס שנחרטו בהם מילדות, ואותן אמונות מנהלות אותם בלי שהם שמים לב. ותאמינו לי, ראיתי הרבה מאוד מקרים שבהם הדינמיקה הזאת חוזרת שוב ושוב גם בטיפול, גם בזוגיות, גם בהורות, וגם עם חברים.

כשמזהים אותה ומבינים את המנגנון שמאחוריה, הרבה דברים מתחילים להשתנות. ואם רוצים לעזור ללקוחות ולאנשים שמגיעים לקליניקה לצאת מהלופ הזה, שווה מאוד להכיר אותו לעומק.

בפרק הנוכחי של הפודקאסט, אני מדברת עם טליה חושן שטרית, הומאופתית ומתמחה בפסיכותרפיה בגישת ביוסינתזה, על הנושא הסופר חשוב הזה. בין היתר אנחנו מדברות על:

מה זה משולש הדרמה ולמה כמעט כל אחד יכול למצוא את עצמו בתוכו?

מה ההבדל בין שלוש הדמויות, המושיע, התוקף והקורבן, ואיך כל אחת מהן נכנסת דרך שער שונה?

למה בסוף כל שלוש הדמויות הן בעצם קורבנות, גם אם זה לא נראה ככה מבחוץ?

איך הדינמיקה הזאת יכולה לקרות בתוך שניות בלי שמישהו התכוון לזה, גם בשיחה פשוטה על כביסה או על קניות?

מה ההבדל בין חיי תגובה לחיי בחירה, ולמה זה הלב של כל העניין?

אילו שאלות כדאי לשאול לקוחות שמזהים בהם את הדינמיקה הזאת, כדי להתחיל תהליך אמיתי של שינוי?

מה חמשת השלבים שיכולים לעזור לצאת מתוך המשולש, ולמה השלב הראשון הוא גם הכי קשה?

ועוד ועוד ועוד

מוזמנים ומוזמנות להאזין ולספר לי מה חשבתם, וכמובן, להעביר את הקישור לפרק למי שאתם חושבים שחשוב שישמע את הדברים.

ואם את אשת מקצוע מהתחום הטיפולי/ייעוצי/אימוני, ותרצי לקבל ממני קובץ מיוחד עם סיכום פרק הפודקאסט, שאלות, וכלים מעשיים, שיעזרו לך להפוך את התיאוריה לפרקטיקה, את מוזמנת להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלי 'זוגיות לנשות מקצוע' שבה אפרסם את חוברת העבודה המדהימה שהכנתי. מכאן מצטרפים

קישור לסקירת המאמר שעליו אנחנו מדברות בפרק

קישור למאמר עצמו 

בעלי עסקים עצמאיים מכירים את זה טוב מאוד. רגע שבו ההתלהבות מהעסק פוגשת את החיים הזוגיים, ופתאום מה שהיה נראה בהתחלה כמו חלום הופך למקור למתח וויכוחים.

זוגות מוצאים את עצמם מתמודדים עם שאלות שלא דיברו עליהן, ציפיות שלא תואמו, ופערים שגדלים בשקט. ובלי ששמים לב, העסק שהיה אמור להצמיח ולקדם את הבית, מתחיל להיות הדבר שמאתגר את הזוגיות.

אנשים רבים נכנסים לעצמאות מבלי להבין שזו לא רק החלטה מקצועית, אלא החלטה משפחתית לכל דבר, וכשאין תיאום ציפיות, גב אמיתי, ושיחה כנה על מה שהולך לקרות, גם עסק וגם הזוגיות נפגעים.

בפרק הנוכחי של הפודקאסט, אני מדברת על הנושא החשוב הזה עם מיטל צ'סנר, מנטורית מובילה שמלווה עסקים להגדיל רווח והכנסות, ומי שחיה בעצמה את המורכבות הזאת של ניהול עסק מצליח לצד זוגיות מצליחה.

בין היתר, אנחנו מדברות בפרק על:

מה צריך לקרות לפני שיוצאים לעצמאות, כדי שבן/ת הזוג יהיה/תהיה שותף/ה אמיתי/ת?

למה אנשים שפותחים עסק מופתעים מהקשיים הכלכליים של השנה הראשונה, ואיך אפשר להתכונן אליהם מראש?

מה ההבדל בין תמיכה שמתקדמת לתמיכה שמעכבת, ואיך עוזרים לזוגות להבחין ביניהן?

מה עושים כשכל אחד מבני הזוג מביא דרך אחרת לפתרון בעיות, וכיצד הופכים את זה לנכס במקום לחיכוך?

למה הצלחה בעסק יכולה לחזק את הזוגיות, ואיך עוזרים לתהליך הזה לקרות בפועל?

ועוד ועוד ועוד

מוזמנים ומוזמנות להאזין ולספר לי מה חשבתם, וכמובן, להעביר את הקישור לפרק למי שאתם חושבים שחשוב שישמע את הדברים.

ואם את אשת מקצוע מהתחום הטיפולי, הייעוצי או האימוני, ותרצי לקבל ממני קובץ מיוחד עם סיכום פרק הפודקאסט, ומודלים ותרגילים לשימוש בקליניקה, את מוזמנת להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלי "זוגיות לנשות מקצוע". מכאן עושים את זה.

כנשות מקצוע, כולנו מכירות את הדילמה הזו - כמה נכון לשתף מעצמנו בפגישות עם לקוחות?

מצד אחד יש את הרצון הטבעי לייצר קשר אנושי, ומצד שני יש את הצורך לשמור על גבולות מקצועיים ברורים.

בפרק הזה אני נוגעת בסוגייה החשובה והמרכזית הזו ועונה על השאלה - מתי שיתוף אישי מקדם את התהליך ומתי הוא עלול לפגוע בו?

בין היתר, הפרק עונה על השאלות -

מהם שני הרציונלים המנוגדים שצריכים להנחות אותנו בהחלטה אם לשתף מעצמנו?

באילו מקרים שיתוף אישי דווקא יכול לתרום משמעותית לתהליך הייעוצי?

מהו ה"וסת" המנטלי שעוזר לנו לסנן אילו תכנים אישיים לשתף?

אילו שלושה סוגי שיתופים אישיים נחשבים למועילים בתהליך הייעוצי?

מה לעשות כשעולה בנו דחף חזק לשתף משהו אישי במהלך פגישה?

ועוד ועוד ועוד...

מוזמנים ומוזמנות להאזין ולספר לי מה חשבתם, וכמובן, להעביר את הקישור לפרק למי שאתם חושבים שחשוב שישמע את הדברים.

ואם את אשת מקצוע מהתחום הטיפולי/ייעוצי/אימוני, ותרצי לקבל ממני קובץ מיוחד עם סיכום פרק הפודקאסט, שאלות, וכלים מעשיים, שיעזרו לך להפוך את התיאוריה לפרקטיקה, את מוזמנת להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלי 'זוגיות לנשות מקצוע' שבה אפרסם את חוברת העבודה המדהימה שהכנתי. מכאן מצטרפים

הרגע שבו צריך לשבת עם הילדים ולספר להם שההורים נפרדים הוא אחד הרגעים הקשים ביותר שהורה יכול לחוות. זו שיחה שמשאירה חותם עמוק, שתיזכר לאורך שנים רבות - גם על ידינו וגם על ידם. 

בעוד שאנחנו כבר התמודדנו עם המחשבות, הניסיונות והתובנות שהובילו לפרידה, עבור הילדים זו לרוב הפתעה מוחלט והם לא מוכנים לשינוי הדרמטי הזה בחייהם. הפער הזה בין המצב של ההורים למצב של הילדים יוצר קרקע פורייה לטעויות שיכולות להשפיע על מידת ההצלחה בהתמודדות עם המשבר.

בפרק הנוכחי אני מקריאה מדריך מקצועי שיצרתי במיוחד למי שנמצא בנקודה הזו ותוהה איך לנהוג כשמספרים לילדים על פרידה. המדריך הזה נוצר מתוך מחקרים רבים, ספרות מקצועית וניסיון עשיר בעבודה עם משפחות במשבר.

בין היתר, המדריך נוגע בשאלות הבאות -

מה התזמון האידיאלי לשיחה עם הילדים על הפרידה?

איך לבנות מסר אחיד ומותאם שיעזור לילדים להתמודד?

מה הדרך הנכונה להסביר למה ההורים נפרדים מבלי להעמיס רגשות אשם על הילדים?

איך לתת לילדים את המידע הדרוש להם על השינויים הצפויים בחייהם?

איך להתאים את השיחה לילדים בגילאים שונים - מהגיל הרך ועד גיל ההתבגרות?

מה עושים כשהילדים מגיבים בצורות שונות - בכי, כעס, אדישות או הכחשה?

איך לבנות מחדש את תחושת הביטחון של הילדים כשעולמם משתנה?

ועוד ועוד ועוד...

מוזמנים ומוזמנות להאזין לפרק, לספר לי מה חשבתם, וכמובן, להעביר את הקישור לפרק למי שאתם חושבים שיכול להיתרם ממנו.

הורות היא אחד התחומים המרכזיים שזוגות צריכים לנהל יחד, והרבה פעמים היא הופכת למקור מתמיד לוויכוחים וחוסר הסכמות. 

למה זה קורה? כי כל אחד מגיע להורות עם "תיק" שלם של ערכים, אמונות וגישות שהביא איתו מהבית בו גדל, ולרוב, זוגות לא עוצרים כדי לעשות סדר בהבדלים האלה, ולחשוב יחד מה באמת חשוב להם להעביר וליצור במשפחה שהם בונים. 

בפרק הנוכחי של הפודקאסט, אני מציגה את הכלי "חזון הורי" - כלי תהליכי חשוב שכל מי שעובדת עם משפחות צריכה להכיר. בין היתר דיברתי בו על -

מה זה בעצם "חזון הורי" ולמה הוא יכול להיות כל כך משמעותי להצלחת התהליך?

מה הקשר התהליכי בין חזון לבניית חוקים?

מוזמנים ומוזמנות להאזין לפרק (25 דקות בלבד!!), לספר לי מה חשבתם, וכמובן, להעביר את הקישור לפרק למי שאתם חושבים שיכול להיתרם ממנו.

תהנו!

כולנו מכירים את זה - קשר שיש בו הרבה תפקוד ונוכחות פיזית, אבל לא מספיק קירבה רגשית. כאילו שהכל בסדר, אבל משהו חסר. אנחנו לא באמת מצליחים לנהל שיחות מלב אל לב. ובלי זה, הקשר מרגיש טכני, כאילו אנחנו שותפים לעסק  או לדירה ולא בני זוג.

למה? כי אנשים רבים, ובמיוחד גברים, לא מחוברים לעצמם ברמה הרגשית. הם מבולבלים בין "לרצות" לבין "להיות נוכח". הם מוותרים על עצמם כל הזמן כי הם חושבים שזה מה שהקשר דורש. ותאמינו לי - ראיתי הרבה מאוד מקרים שבסוף זה מתפוצץ. אם אנחנו רוצים קשר אמיתי, עמוק, אינטימי, אנחנו חייבים לעזור לבן/ת הזוג שלנו להתחבר קודם כל לעצמם, למה שהם מרגישים באמת, כדי שיוכלו להביא את עצמם באמת לקשר.

בפרק הנוכחי של הפודקאסט, אני מדברת עם בנצי שי, מנטור לאינטימיות ביחסים ומלווה גברים בהכנה ליחסים זוגיים תקינים, על הנושא הסופר חשוב הזה. בין היתר אנחנו מדברים על-

מה ההבדל בין תפקוד ונוכחות ולמה זה משנה כל כך?

איך אפשר ללמוד לזהות מה אנחנו באמת רוצים (במקום רק לרצות את בן/ת הזוג)?

למה אינטימיות אמיתית לא יכולה להתקיים כשאחד מבני הזוג מוותר על עצמו?

איך להתחבר לאמת הפנימית ולתקשר אותה בצורה שיוצרת חיבור ולא ויכוח?

למה אנשים רבים חיים בפשרה בקשר זוגי ואיך זה פוגע בזוגיות לטווח ארוך?

איך זוגות יכולים ליצור מרחב בטוח שבו אפשר לדבר על הכל מההתחלה?

מה התרגול הפשוט והיומיומי שיכול לעזור לנו להיות יותר מחוברים לעצמנו ולבן/בת הזוג?

ועוד ועוד ועוד

מוזמנים ומוזמנות להאזין ולספר לי מה חשבתם, וכמובן, להעביר את הקישור לפרק למי שאתם חושבים שחשוב שישמע את הדברים.

ואם את אשת מקצוע מהתחום הטיפולי /ייעוצי / אימוני, ותרצי לקבל ממני קובץ מיוחד עם סיכום פרק הפודקאסט, ומודלים ותרגילים לשימוש בקליניקה, את מוזמנת להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלי 'זוגיות לנשות מקצוע'.

ורגע לפני סיום, בפרק דיברתי גם על הקלפים שלי, קלפי Share, שיצרתי כדי לעזור לזוגות לייצר שיחות שיוצרות חיבור. לקחתי את מחקרי הזוגיות, את הנושאים שהמחקרים מראים שזוגות צריכים לדבר עליהם כדי ליצור חיבור, הוספתי להם מהידע והניסיון שלי, והתוצאה היא קלפים מדהימים שאתם פשוט חייבים שיהיה לכם בבית. תוכלו להשתמש בהם בערב זוגי ובזמן משפחתי עם הילדים וההורים, ולקחת את השיחות – וביחד איתן גם את מערכות היחסים – לרמות חדשות לגמרי.

כל הפרטים וההמלצות באתר שלי, ולכבוד יום המשפחה והוולנטיינ'ס יש גם משלוח חינם, כך שבאמת חבל לפספס.

דברים לא ישתנו אם לא נעשה משהו, ועכשיו זה בדיוק הזמן

יש לו אהבה, דאגה והערכה אליה, אבל בכל פעם שהיא מספרת שקשה לה הוא עונה "מה רע לך בחיים?"

היא אומרת לו שקשה לה ורוצה חיבוק, הוא עונה "די להתבכיין, תעשי משהו עם זה".

הוא לא מרושע ולא אדיש - הוא פשוט גדל על מסרים אחרים לחלוטין לגבי קושי.

זה לא חוסר אכפתיות - זה "באג" שנוצר, בין היתר, בגלל תפיסות עולם שהגענו איתם מהבית.

בפרק הזה אני מדברת על התופעה הזו שאני רואה שוב ושוב בקליניקה: בני זוג שגדלו על שתי גישות קיצוניות - "קשה לך? יופי, אתה מתחשל", "קום, זה לא כזה נורא",

מול - "אוי, מה קרה לך מתוק שלי?", "וואו קשה לילד שלי, מה אני יכול (חייב!) לעשות?"

ומה זה עושה לקשר שלהם היום, גם סביב ההורות, וגם בהקשר של הקירבה הזוגית.

אני מסבירה איך הפערים האלה שולחים זרועות למקומות שאנחנו לא מודעים אליהם, ואפילו יותר חשוב - איך לפתח מודעות זוגית שבונה גשר של הבנה וצמיחה משותפת.

כי הרצון שלנו להרגיש שיש לנו פרטנר – נכון לשני הצדדים,

וכי כשרואים את התמונה הרחבה הויכוחים הזוגיים הופכים להיות המקום שממנו לומדים איך להתקרב.

15 דקות של האזנה שישתלמו לכם מאוד.

תהנו!

מכאן מצטרפים לניוזלטר השבועי

מכאן מצטרפים לקבוצת הוואטסאפ שלי ומקבלים סיכום של הפרק ותרגילים חשובים ליישום בקליניקה או בבית

ואם אתם אוהבים אותי, תכתבו לי בתגובות ושתפו את הפרק עם עוד אנשים 😊

אז מה היה לנו ב-2025 מבחינה זוגית?

בפרק החדש שעלה לאויר אני מדברת על שלושת ה"טרנדים" בתחום הזוגי השנה.

מה זיהיתי שמאפיין את התקופה הנוכחית? ועם מה זוגות בעיקר מתמודדים כרגע?

כדי שאנשים יבינו שמה שהם מרגישים לא קורה רק להם

וכדי שיועצות/ מאמנות/ מטפלות זוגיות ידעו במה חשוב להתמקד כדי שהתהליכים הזוגיים יהיו יותר מוצלחים

פרק קצר, רק 15 דקות, והוא זמין להאזנה באתר שלי, בספוטיפיי וביו-טיוב

תהנו!

ספרו לי מה חשבתם וממש אשמח אם תשתפו אותו הלאה

לקבלת עדכונים, כלים, מידע וחידושים הצטרפו למייל השבועי

https://lp.vp4.me/xfwb

בזמן האחרון אני מבינה שהרבה מאוד מחירים נפשיים ששילמתי לאורך הדרך היו קשורים לעבודה שלי עם זוגות. 

מכאן תקבלי את כל הפרטים על מועדון היועצות