השבוע בפודקאסט "אלופים ואלופות" האלופה הפראלימפית בחתירה, מורן סמואל ומדליסטית הארד האולימפית בטקוואנדו, אבישג סמברג, משתפות במסע לפודיום, ההתמודדות המנטלית ובתחושת השליחות שבייצוג ישראל. סמואל: "הבנתי שאם אני לא יכולה לעשות מילואים כמו אח שלי, שעשה כמעט 300 ימים - אני אגיע לפריז ואנכיח את העם שלנו"
הקיץ האחרון היה המוצלח ביותר בתולדות הספורט הישראלי – נציגי המדינה במשחקים האולימפיים והפראלימפיים גרפו יחדיו 17 מדליות בפריז. מאחורי המספרים המרשימים והתמונות על הפודיום, מסתתר כוח הרצון העצום של כל אחת ואחד מהם להגיע ולתרום את חלקו במאמץ הלאומי. "רציתי לצאת עם החיילים שלנו לשטח ולא יכולתי", מספרת אבישג סמברג, מדליסטית הארד האולימפית בטקוואנדו. "חיפשתי מקומות להתנדב בהם, לעשות. אחרי חודש אמרתי לעצמי 'טוב זה הזמן לחזור'. אני רוצה שיראו את הדגל שלנו. חשוב לי שידעו שאנחנו לא נשברים, שאנחנו ממשיכים להילחם". לצד הנחישות האתגרים היו רבים. "היינו צריכות לנהל בית תחת איומי טילים וממ"ד וללא מסגרות עם שלושה ילדים קטנים", משתפת מורן סמואל, האלופה הפראלימפית בחתירה, "המיקוד הראשון היה בבית והמיקוד השני בהתנדבויות. אני ראיתי את זה גם אצל האולימפיים, כולנו יצאנו כל אחד מאיתנו היה בעשייה ובאיזשהו שלב אתה שואל איך חוזרים?"
See omnystudio.com/listener for privacy information.