עושים טיול

הפעם אנחנו נשארים באזור המרכז, ומשוחחים על הארבורטום – גן בוטני יערני – של יער האילנות, ועל מצפור ויקר בעמק חפר. נשמע על הקונפליקט בין החקלאים והשקנאים ואיך הוא נפתר (ובצורה חיובית, באופן מפתיע!), ועינב תספר על חשיבות החשיפה לטבע אצל ילדים.

האזנה נעימה!

קישורים למפה: יער האילנות, מצפור ויקר.

והפעם אנחנו נשארים במרכז באזור השרון ועמק חפר. אזור המרכז מטבע הדברים הוא תמיד קצת יותר מאתגר אבל בין הבניינים והצפיפות ניתן למצוא פיסות טבע קטנות שבהן המרחב העירוני נעלם ואפשר קצת להתנתק. היתרון הגדול הוא שלא חייבים להרחיק עד לצפון או לדרום, קפיצה קטנה עם האוטו ואתם שם.

לאזור השרון ועמק חפר יש המון מה להציע ושפע של מקומות לטייל ולבקר בהם: היום אמליץ על שניים מעניינים במיוחד. יער האילנות ומצפור ויקר. ונתחיל ביער האילנות, יער ייחודי במינו שאין דומה לו בישראל ומאחוריו עומד סיפור מעניין.

יער האילנות הוא גן בוטני שהוקם על ידי אנשי המחלקה לחקר היער במשרד החקלאות בשנות החמישים. מטרתם הייתה לבדוק את עמידותם של עצים שונים מרחבי העולם ואת האפשרות לנצלם כעצי יער כאן בישראל. מכאן קיבל את שמו: הארבורטום הלאומי – גן אקלום העצים של ישראל.

ביער נטעו למעלה מ- 700 מינים של עצים מהעולם כולו, שנטעו ב25 חלקות על פי אזורם הגאוגרפי. הגן שקק חיים ומחקר, נאספו זרעים, סטודנטים לחקלאות ערכו מחקרים עד שבשנת 1986 המחלקה לחקר היער נסגרה והיער ננטש. חלק מהעצים מתו מחוסר התאמה, חלקם התנוונו, והמקום היה מוזנח במשך שנים ומלא בעשבייה. רק בשנת 2013 שיקמה קק"ל את היער והוא נפתח לקהל הרחב.

הביקור ביער מיוחד כל כך בעיקר בגלל שזוהי הזדמנות חד פעמית לפגוש עצים ייחודיים, אקזוטיים ונדירים. את היער מקיף שביל נגיש לעגלות באורך של כ-2.5 ק"מ מוצל ברובו ולצד השביל ישנם ספסלים ושלטי הסבר על סוג העצים ומוצאם. אל תפספסו את המבוך המקסים ואת מעגל הקזוארינות!

סמוך לרחבת החנייה ישנה חורשת אקליפטוסים המתאימה לפיקניק – אך יש איסור על הדלקת אש כדי להגן על העצים הנדירים. לחובבי המנגל מומלץ לחצות את כביש 4 וממש ממול תפגשו את יער איל"ן המונגש עם מתקני שעשועים ופינות פיקניק.

טיפ מהשטח: אם ממשיכים עם הרכב או ברגל בשביל העפר אחרי היער האילנות מגיעים לחורשת יער מקסימה. בחורף, מאמצע נובמבר ועד אמצע מרץ, תוכלו לפגוש בה מקרוב את אירוס הארגמן היפייפה: פרח מאוד נדיר ואנדמי למישור החוף – כלומר הוא גדל רק באזור הזה ולא בשום מקום אחר בעולם.

מיער האילנות ניסע למקום מפתיע באמצע השדות: מצפור ויקר. אחרי שתלחצו על נווט באפליקציה תמצאו עצמכם בשבילי עפר ומסביבכם שדות – אך אל חשש, לא מדובר בטעות בניווט! לאחר מספר דקות נסיעה בין המטעים תזהו את המבנה המרשים של מצפור ויקר.

המצפור נבנה בסמוך למאגר משמר השרון המאכלס בתקופות הנדידה עשרות ציפורים כגון שקנאים, קורמורנים, אנפות ושחפים.

מאגר משמר השרון הוא אחת מנקודות העצירה המרכזיות של נדידת השקנאים, ומסיבה טובה. במאגר מספקים להם דגים על בסיס קבוע, כדי שלא יחסלו את הדגים בבריכות הדגים. אתם מוזמנים לצפות בציפור המרשימה הזו בחודשי הנדידה בין ספטמבר לנובמבר ובין מרץ למאי.

בכל שנה מבקרים את ישראל כ 45,000 שקנאים. השקנאי המצוי הוא עוף גדול וכבד, והשקנאים נודדים מאירופה לאפריקה. מדובר בזן המצוי בסכנת הכחדה. הבעיה מתחילה כשהם מגיעים לארץ רעבים במיוחד, וצריכים להתחזק לפני הנדידה לאפריקה: התוצאה הייתה שהם פשוט חיסלו את בריכות הדגים בארץ – עד שנמצאו פתרונות כדוגמת ההאכלה היזומה במאגר משמר השרון.

פרט אחרון ומעניין לגבי השקנאי: השקנאי, כאמור, נודד בקבוצה. ממחקר שנעשה עולה ששקנאי לבדו יכול להשיג יותר אוכל מאשר אם הוא בקבוצה. אז למה הוא בכול זאת בלהקה? כנראה בגלל החברה!

טיפ טיול: שווה לבקר במצפור גם לא בעונת הנדידה, ואם יש לכם רכב שטח או קרוסאובר אפשר לעשות סיבוב עם הרכב בשדות ובפרדסים.

אז למה בעצם כל כך חשוב לצאת לטבע עם הילדים? מחקרים הוכיחו כי השהות בטבע מפחיתה באופן ניכר את שיעורי הפרעת חוסר הקשב, קשיי ריכוז וההיפראקטיביות אצל ילדים. ממש הריטלין של הטבע. באחד המחקרים נמצא כי אפילו הליכה של עשרים דקות בפארק משפרת את יכולת הריכוז אצל ילדים באופן משמעותי. ואל כל אלה מצטרפת הפעילות הגופנית החשובה, להוציא את הילדים מהמסכים, זמן איכות משפחתי וגם – זה פשוט כיף!

בפרק זה לוקחת אותנו עינב לטיול במערות הקבורה הקסומות של 'עיר המתים' בית שערים, ומעיין אלרואי הנסתר והלא מוכר לא רחוק מהן. נשוחח על איך גורמים לילדים לאהוב טיולים, עד כמה טעים היה האפרסמון של בית רבי, ומדוע לא הצליחו השודדים לגנוב את פסלו של אלכסנדר זייד?…

קישורים למפה: בית שערים, מעיין אלרואי.

האזנה נעימה!

הפעם בחרתי להתמקד בקריית טבעון, בה נמצאים שני מקומות נפלאים לבקר בהם, בית שערים ומעיין אלרואי. הטיול שלנו מתחיל בגן לאומי בית שערים. אל תתנו לעובדה שבית שערים היה בית העלמין יהודי הגדול ביותר בעת העתיקה לבלבל אתכם, זהו אחד מהטיולים המשפחתיים המהנים באזור הצפון הקרוב אפילו בימים חמים.

בית שערים הוקמה כנראה עוד בתקופתו של הורדוס, אך הפכה ליישוב יהודי חשוב בשלטון הרומי בתקופת התלמוד והמשנה (במאה השנייה והשלישית לספירה) והתפרסמה כמרכז גדול ללימודי תורה בעיקר בזכות רבי יהודה הנשיא שהתגורר בה. רבי יהודה הנשיא או בכינויו "רבי" היה ראש הסנהדרין, ומי שערך את אחת מיצירות המופת ביהדות- המשנה. חוץ מדמות דתית רבת מעלה, ה"רבי" היה גם דמות פוליטית חשובה ואיש עשיר ובעל נכסים ואדמות. אנקדוטה קטנה אומרים כי באדמות ה"רבי" גידלו את האפרסמון הידוע והיקר ממנו הפיקו בשמים ומרקחות רפואה, ולא מדובר על הפרי אפרסמון אלא על האפרסמון המקראי, סוג של שיח ריחני. המסורת מספרת על האפרסמון של בית רבי שהועמד בדרגה אחת עם האפרסמון של בית הקיסרות הרומית: "אין מברכין בורא עצי בשמים, אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר".

אז למרות שהמשנה נחתמה בסופו של דבר בציפורי, "הרבי" ביקש לפני מותו להיקבר בבית שערים. ואני לא חושבת שהוא עצמו שיער מה למה הבקשה זו תוביל. מקום קבורתו הפך למקודש ורבים רצו להיקבר לצידו, מה עוד שהרומאים לא אפשרו קבורה בהר הזיתים באותה תקופה כך שבית שערים הפכה לנקרופוליס-עיר המתים!

בגן לאומי בית שערים, שהוכרז לאחרונה כאתר מורשת של אונסק"ו, ישנן מערכות קבורה רבות (למעלה מ 30 אם נהיה מדויקים) ועוברים בין מערה אחת לשנייה. המערות מוארות אך גם מספיק מסתוריות ועבור הילדים. זו חוויה אמיתית! בתוך המערות צונן ונעים גם בקיץ וישנן המון מערות לבקר, אל תפספסו את מערת הארונות וכמובן את מערת רבי יהודה הנשיא.

חוץ ממערות תמצאו בגן גם משטחי דשא נעימים ומוצלים, שולחנות לפיקניק ומרכז מידע. הגן מאוד מטופח ונקי וגם רובו נגיש לעגלות למעט הכניסה לחלק מהמערות. לאחרונה נתגלו עוד מערות עם תבליט מנורה וגם מאגר מים גדול, ישנם סיורים מודרכים למערות או בשמם הקליט- "יוצאים מהשגרה במערות המנורה!"

טיפ מהשטח: בסמוך לגן הלאומי נמצא הפסל האייקוני של השומר אלכסנדר זייד, מומלץ לבקר ולהתרשם מהנוף והפסל. דרך אגב, זייד שהקים את הארגון הלוחם העברי בר גיורא, בנה חווה במו ידיו בעמק יזרעאל, חיבב ארכיאולוגיה ונהג לחפור ליד היישובים בהם התגורר. ויום אחד גילה פרצה באחת המערות – מה שהוביל לגילוי בית שערים.

מעיין אלרואי נמצא בצד השני של קריית טבעון וביקור בו יכול להוות סיום מרענן במיוחד לביקור בבית שערים. הניווט באפליקציה יוביל אתכם לאתר בנייה (בונים באזור את המשכו של כביש 6) אבל מהחניה תזהו התחלה של טיילת שנבנית בימים אלו, טיילת נגישה לעגלות עד למעיין עצמו. המעיין עצמו לא גדול ואבל אפשר למצוא מקום לשבת, מומלץ לשכשך במים לצד אזור הנביעה שם המים הכי צלולים, יש צל וגם לא עמוק בשביל הקטנטנים. מהמעיין ניתן להמשיך בטיילת עד לקרונות הרכבת המשוחזרים של רכבת העמק המיתולוגית, הילדים ייהנו לטפס על הקרונות ובמקום ישנה תחנה קטנה עם לוח זמנים מקורי של הרכבת.

טיפ מהשטח: אחרי הבריכה במעיין אלרואי מתחילה טיילת שממשיכה לאורך הקישון, יש גם כמה ספסלים חביבים. לא מומלץ לרחוץ במים.

הרבה פעמים בטיול אנו מגלים שהילדים לא משתפים פעולה, מתלוננים שחם, משעמם, מלוכלך ובעיקר רוצים הביתה בחזרה למחשב ולטאבלט. טענות הללו נובעות קודם כל מחוסר היכרות עם הטבע, שאכן יותר מלוכלך מהבית ויש לפעמים חרקים מציקים ולפעמים חם ומזיעים. סיבה נוספת לרתיעה נובעת מעודף הגירויים שהילדים שלנו חווים דרך המסכים. משחק אינטנסיבי במחשב מביא את הילדים לסף גירוי הרבה יותר גבוה מאשר שיטוט ביער ראש העין או טיול רגלי בהרים

אז מה עושים? הנה 3 טיפים ממני קלים ופשוטים:

1. כמו שריר, גם כאן, ככל שמתאמנים יותר ומטיילים יותר, כך הילדים מתרגלים לשהות בטבע ומגלים שלזרוק אבנים, לטפס על עצים ולרוץ בשדה זה לא פחות כיף ממשחק מחשב. ואני ממש יכולה להבחין בילדים שרגילים לטבע והילדים שלא.

2. צאו לטייל כמה משפחות ביחד. הנוכחות של עוד ילדים והאינטראקציה ביניהם תורמת לחוויה וגם לנו ההורים יותר קל.

3. בטיולים הראשונים לוו אותם והראו להם כמה הטבע יכול להיות מעניין: איסוף איצטרובלים, זיהוי של מיני פרחים, טיפוס יחד על הגבעה, השתכשכות יחד איתם במעיין, גילגולים בדיונה. אחרי שבוע במשרד אפשר להשתולל עם הילדים בטיול.

בפרק ההשקה של 'עושים טיול', עינב לנדאו לוקחת אותנו לעין חרדלית – מעיין חבוי באזור שלומי – מבצר המונפורט המרשים וחופי אכזיב. קישורים למפה: עין חרדלית, מבצר המונפורט, גן לאומי אכזיב.

האזנה נעימה!

שמי עינב לנדאו, נשואה לעודד ואמא לעלמה בת 6 ונבו בן 4 ואנו גרים בפתח תקווה. כאמא לשני זאטוטים נמרצים במיוחד מצאתי את עצמי לא פעם בתסכול רב מול המחשב מחפשת מה לעשות איתם בשבתות, בחופשות וסתם אחר הצהריים. זה היה כמעט בלתי אפשרי לדעת האם הטיול נגיש לעגלה, מתאים לילדים קטנים, מה דרגת הקושי ומה עוד יש לעשות בסביבה. מתוך הצורך הבסיסי שלי החלטתי להקים את האפליקציה EZgoing Family שכשמה כן היא, אפליקציה למשפחות שמחפשות את הטיול הקליל לשבת, חוויה חקלאית, אטרקציה, פארק עירוני, העיקר להוציא את הילדים מהבית.

ששואלים אותי מדוע אני כל כך אוהבת לטייל, אני מבקשת מאותם אנשים לתאר לי מקום שבו הם יכולים להירגע, להתנתק מרעש של היום יום, מקום שיעלה בהם חיוך. מרבית האנשים יתארו חוף ים, תצפית פנורמית, יער עם פלג מים, טיול בטבע, ויש לכך סיבה. לשהות בטבע ובמרחבים יש השפעה מרגיעה על גוף האדם, בייחוד אחרי שבוע של שעות במשרד עם אור פלורסנטים. אני חושבת שכל אחד חייב את ההתאווררות הזו. מעבר לזה שזו גם חוויה מגבשת, כל המשפחה מבלה יחד והכי חשוב הילדים מוציאים המון אנרגיה וחוזרים מותשים הביתה.

בפודקאסט 'עושים טיול' נתמקד כל תכנית באזור מסוים ונספר על כמה מקומות מעניינים לבקר באותו אזור כך שתוכלו בקלות לתכנן לכם יום טיול. ניתן טיפים מהשטח, קצת היסטוריה, קצת טבע ונדבר על החשיבות של חשיפת הילדים לטבע ותסמונת 'חוסר טבע' אצל ילדים. אז אני כאן כדי לשתף אתכם במקומות שביקרתי ובעיקר לגרום לכם לצאת ולטייל! וגם כדי שבפעם הבאה שישאלו אתכם אז מה עשיתם בשבת עם הילדים לא תענו שוב – נמל תל אביב (-:

התכנית היום תתמקד באזור הגליל המערבי שמשתרע מראש הנקרה מצפון ועד לנחל הקישון והר הכרמל מדרום. ורק כדי למחיש לכם עד כמה האזור שופע מקומות נהדרים אנחנו נתמקד באזור מסוים בגליל המערבי, צפונית לנהריה, באזור העיר שלומי.

נתחיל באחד מהמקומות היפים ביותר שהייתי בהם בישראל (ולא, אני לא מגזימה) עין חרדלית. אז נכון, השם לא נשמע מאוד מפתה אבל תאמינו לי אתם עוד תודו לי על שגיליתי לכם את המקום הזה. עין חרדלית הוא לא מעיין במובן הקלאסי של המילה, אלא בפלג מים רדוד וצלול המוצל על ידי עצי דולב ענקיים ועצי תאנה. לאורך כל הטיול ניתן לנוח לצד המים ולהשתכשך בבריכות שכשוך קטנות. מומלץ להביא מחצלת, לתפוס פינה ופשוט להסתלבט בטבע. עין חרדלית הוא אחד מהמעיינות של נחל כזיב ורוב מימיו נשאבים, אנו נהנים מחלק קטן של המים שמשוחררים לטבע. למרבה ההפתעה (גם שלי) השם חרדלית לא קשור לצמח החרדל. המושג מופיע פעמיים במשנה ופרושו "זרם של מי גשמים הזורמים מן ההר".

טיפ מהשטח: בימי שבת ובחגים יש עומס מטיילים. אתם לא תרגישו את העומס במסלול עצמו כי הוא גדול ויכול להכיל כמות גדולה של מטיילים, אבל החנייה לא ערוכה וצפו פקקים, עדיף להגיע מוקדם. אפשר לעשות פיקניק על שפת הנחל אבל אסור להדליק אש, את המנגל תשמרו למקום הבא.

מעין חרדלית נעבור לקצת ניחוח צרפתי ונבקר במבצר המונפור (או בשמו הצרפתי המונפורט) שפירושו ההר החזק. המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה, בסמוך לנחל כזיב. זהו אחד מהנופים היפים בארץ, מיקום מצוין לתמונה משפחתית. ניתן להגיע אל המבצר מהיישוב הילה, מהחניה של הגן הלאומי יש לבחור במסלול המסומן באדום (המסלול השחור הוא המסלול של נחל כזיב מסלול קשה ולא מומלץ לעשות עם ילדים) אנו נלך כק"מ וחצי בערך עד למבצר ובחזרה. אם אתם בוחרים בגישת ה EZgoing אפשר פשוט לצפות על המבצר מהתצפית בפארק גורן ולהתרשם מרחוק.

מבצר המונפורט היה חלק מחווה חקלאית גדולה של משפחת אצילים צרפתית שנמכר בתקופה הצלבנית לידי המסדר הטבטוני. וכשאנחנו אומרים מסדר, למה הכוונה? המסדרים בתקופה הצלבנית היו שילוב של מסדר צבאי עם אורח חיים נזירי. כולנו שמענו על הטמפלרים שישבו בעכו אך היו עוד מסדרים שהתיישבו בארץ באותה תקופה כמו ההוספטלרים והמסדר הטבטוני שישב במונפורט. המסדר הטבטוני שהתיישב במונפורט היה בעל אופי לאומי מובהק על טהרת אבירים ממוצא גרמני. המסדר הסתכסך עם מסדרי הטמפלרים והההוספיטלרים שישבו בעכו ולכן קבע את מפקדת המסדר במבצר המונפורט. הטבטונים בנו מחדש את המבצר, הרחיבו את הביצורים ושיכנו בו ארכיב גדול ואוצרות. ובעיקר קיימו את אורח חייהם הסגפני. ומי הרס את המבצר? בשנת 1271 המבצר נכבש על ידי הסולטאן הממלוכי בייברס, שהתיר למסדר לעזוב את המבצר כשכל רכושם עימם ולשוב לעכו. כדי למנוע מהם לחזור בייברס הרס את המבצר כמעט לחלוטין.

טיפ מהשטח: בפארק גורן ישנם כמה מסלולי טיול קלילים שניתן לעשות עם הילדים וגם, זהו מקום מושלם לפיקניק עם שפע חניונים מסודרים.

שכשכנו בנחל, התרשמנו מהמבצר זה הזמן להירגע על החוף. במקרה הכינונו מראש את אחד החופים היפים בארץ, חוף אכזיב. חוף אכזיב והגן הלאומי הם חלק מרצועת חוף של 5 ק"מ שמתחילה בראש הנקרה ומסתיימת באזור התעשייה של נהריה. בקטע זה נמצאת גם שמורת הים הגדולה ביותר בארץ. המערות, הנקרות והמפרצונים המוכרים יצרו בית גידול עשיר בבעלי חיים, כך למשל נדגמו במפרץ רדוד וקטן, בסמוך למערות, כ-40 מינים של דגים – עושר שאין לו מתחרה בחוף הים-תיכוני שלנו. חוץ מזה מבקרות בחופים נקבות צבי ים ומטילות את ביציהם ואפילו נצפתה להקה של דולפינן ים-תיכון החיה במרחק 6 קילומטרים מהחוף.

אז חוץ משחייה עם דולפינים בגן לאומי אכזיב תמצאו מדשאות מטופחות, מקום לפיקניק ולמנגל, נוף מרהיב של הים, עתיקות ושרידים של כפר ערבי נטוש, וגם חוף רחצה נדיר ביופיו וכל כך מיוחד במינו שהוא הסיבה האמיתית לבקר במקום. בחוף ישנן שתי לגונות האחת רדודה והשנייה עמוקה. הלגונות מגנות מפני הגלים והופכות לבריכות ים, תוצר של מעשה ידי אדם ותופעת טבע. פשוט מושלם בייחוד עם ילדים. אנקדוטה קטנה: בברכות הרדודות נהגו בעבר לאדות מי ים כדי להפיק מהם מלח ולגדל בהן ארגמונים (חלזונות ים), שמהם הפיקו את צבע הארגמן.

טיפ מהשטח: בגן לאומי אכזיב ניתן לעשות קמפינג באוהלים פרטיים או להשכיר בונגלו ואפילו יש חנייה מסודרת לקרוואנים.