שאון היומיום, כמה דברים אנחנו צריכות להספיק גאט דמט. מלא מלא דברים אובייקטיבית חשובים וגם ממש לא חשובים שרק נתקעים ומפריעים. איך אנחנו מנהלות את היום והאנרגיה שלנו ביד רמה רכה ואוהבת? הנה כמה שיטות ופתרונות. תביאו עוד!

היום בפרק 20 החגיגי אני מדברת על יכולות התקשור שיש לי וגם לכל אחת ואחד. איזה שימוש אפשר לעשות ואיך נדע להבדיל בין קולות מועילים לקולות מזיקים?

ממיטת חוליי אני מחפשת דרך לקום וללכת, בימים שהכל תקוע ומתיש וכואב, איך למצוא שמחה עידוד ונחמה. הנה כמה דברים שיכולים לעזור.

תמיד אני רוצה הביתה, לא משנה איפה, לא משנה מתי. מהו אותו הביתה שאני משתוקקת אליו תמיד? האם יכול להיות שאני בעצם בורחת ממנו בכל מיני דרכים? היום אני מדברת על הכמיהה הזו ואיך לקוות לכונן בית פנימי יציב ומוגן. ימי השבת חלק מהחטופים ואי אפשר לחשוב על שום דבר אחר כמעט.

עברו כמה שבועות של הלם והשתתקות והנה אני חוזרת אליכם בפרק חדש. פרק 17, על המלחמה, אל תדאגו, לא רק דכאון, גם קצת מעש ותועלת, אני מקווה. מחבקת את כולםן ומברכת את כל הטוב מקצה לקצה. 

מלחמת האור והחושך גוברת מרגע לרגע, איפה אלוהים נכנס בכל הסיפור הזה? במה אני מאמינה ומה אפשרי לנו בתקופה כל כך מורכבת

פרק על נוסע סמוי וגלוי, שנישא איתי ממקום למקום, תובע תשומת לב וכשלא מקבל אותה שורף את המועדון. הכאב, ידידנו הטוב. ברוך בואך, שב בצל סוכתי ונוח. ראיתי אותך, שמעתי אותך, אולי אפילו הבנתי אותך..

כמה משמעות יש לשם שנתנו לי הורי? מי הם האנשים שמשנים לעצמם את השם? כמה כח יש לשם באמת? וגם הפתעה מרגשת מאוד בסוף הפרק.

לחובבות הז'אנר אבל לא רק, פרק מעמיק על התבנית התרבותית הרגשית והביוגרפית של כף הרגל. אלמנט פטישיסטי, ציורי, מלא טראומות אבל גם רב כח ותושיה. האזינו נא ההולכות וההולכים בדרכים. 

הנושא החם עכשיו הוא הגירה, לאן שלא תפני, כולם מדברים על זה. איפה עדיף להיות? איפה היאוש יותר נח? לאן נברח? ואיך המורשת היהודית קשורה לכל זה? בפרק זה אני מגלה לכם לאן אני מהגרת