יזמות או למות

היזם הראשון שהכיר יאיר גרינדלינגר בילדותו היה סבא שלו שהיה פעיל בעסקי המסעדנות. לעולם ההייטק נחשף רק בצבא כשהיה בממר"מ. אחרי הצבא פגש בבחור בשם ערן ואגנר שהייתה לו חברה לפתרונות תוכנה בשם Expert. יאיר עבד אצל ערן כאיש מכירות וזמן קצר לאחר מכן הבין שהוא רוצה להיות כמוהו. יאיר למד מערן איך בונים חברה.

כעבור שנה הקים ביחד עם חברו דורון אלגרסי חברה בשם Security-7. אחד הדברים שעשה בחברה היה לגייס השקעות. כך הכיר את בני שטיינמץ ממנו גייס השקעה לחברה. אחרי שיאיר ודורון מכרו את Security-7 שטיינמץ הציע ליאיר להצטרף לחברת השקעות בתחום ההייטק שהקים בשם STI Ventures. יאיר הצטרף כשותף-מנהל לקרן, חיפש הזדמנויות מעניינות להשקיע בחברות ואף ישב במועצת המנהלים של חלק מהן. אחת מהן הייתה חברה בשם Port Authority Technologies. החברה לא הצליחה להתרומם ויאיר קיבל את תפקיד המנכ"ל שם כדי להביא לסגירתה. הוא גילה בה אנשים מדהימים שיחד איתם עשה פיווט לתחום אחר וגייס השקעות מקרנות אמריקאיות עד שהחזיר את החברה לצמיחה מחודשת.

לאחר מכן הקים עם דורון חברה שסיפקה Marketplace שמחבר בין אנשי תמיכה טכנית פרילנסרים לחברות שצריכות אנשי תמיכה טכנית למוצרי החברה שלהם. לחברה קראו Support Space. כעבור 7 שנים יאיר ודורון החליטו לעזוב את החברה בעקבות חילוקי דעות שהיו להם עם ה-Board לגבי הכיוון אליו צריך להוביל את החברה.

אחרי שעזבו את Support Space הקימו יאיר ודורון את Fire Layers. החברה מספקת פתרון אבטחת מידע לארגונים שמשתמשים באפליקציות שרצות על גבי פלטפורמת מחשוב ענן. שלוש שנים בלבד אחרי שהקימו את File Layers ואחרי שגייסו לחברה כ-7M$ בלבד – נמכרה החברה לחברת ProofPoint ב-60M$.

בראיון עם יאיר גרינדלינגר, מייסד ומנכ"ל Fire Layers, מספר יאיר על החברות שהקים, על האתגרים איתם התמודד בהקמת החברות, על המורכבות  של מערכות יחסים בין מייסדים למשקיעים ועוד.

רן שריג ואפי כהן הכירו לראשונה כשעבדו בחברת MediaMind, חברה שסיפקה ללקוחותיה Ad Server שניהל הפצת פרסומות בערוצי מדיה שונים ברשת. החברה הונפקה בנאסד"ק ולאחר מכן נקנתה בכחצי מליארד דולר. בזמן שעבדו שם הם ראו את הצמיחה בתחום הזה ואת העובדה שהשוק הזה הולך ונהיה יותר ויותר מתוחכם. אז הם החליטו שהם רוצים לעשות משהו ביחד בתחום של ה-Marketing Analytics. שניהם היו אנשי טכנולוגיה ולכן חיפשו מישהו שמבין יותר את הצד העסקי, שמגיע מהצד של הלקוח, שנושם וחי את השוק הזה היטב.

אצל אחד הלקוחות הגדולים של MediaMind עבדה אשה מאוד חכמה שהתעסקה בעולם הזה של Marketing Analytics. קראו לה קתרין ריבנת. היא נסתה לפתור את הבעיה הזו מהצד של הלקוח והתמודדה עם האתגרים הכרוכים בכך יום יום. אז רן הזמין אותה לכוס בירה בניו-יורק. הוא הציע לה לעזוב את העבודה שמשלמת לה הרבה כסף ולהצטרף לשני ישראלים שמקימים סטארטאפ חדש. זה לא היה קל לשכנע אותה. לקח זמן לבנות את האמון בינהם כדי שהיא תסכים לצאת להרפתקה המשותפת הזו. בסוף היא הסכימה והשלושה הקימו את Datorama.

חברת Datorama עוזרת למפרסמים בחיבור כל ערוצי הפרסום והשיווק שלהם למקור אחד ובכך למקסם את התוצאות של הקמפיינים הפרסומיים שלהם. החברה מונה כיום כ-160 עובדים וצפויים לה הכנסות של עשרות מליוני דולרים עד סוף 2016.

בראיון עם רן שריג, מייסד ומנכ"ל Datorama, רן מספר את סיפור הקמת החברה, איך הגיעו ללקוחות הראשונים, על האבני דרך המשמעותיים שעשו בחברה שהביאו אותה לצמיחה כל-כך מהירה ועוד.

איל יבור שירת ביחידה 8200. הוא עסק בפיתוח תוכנה כבר בתיכון ומאוד נהנה מזה. יום אחד הגיע לארוחת ערב בבית משפחת יבור. במהלך הארוחה הוא דיבר על כך שלא יתכן שאין פתרון אוטומטי לתיאום פגישות. לא יכול להיות שיש מזכירים, מזכירות, עוזרות ועוזרים אישיים שמבזבזים כל-כך הרבה זמן על תיאום פגישות. הוא החליט שזו בעיה שהוא רוצה לפתור. באותו זמן ליאור, אביו של איל, סיים את תפקידו כסמנכ"ל תפעול באל-על ומאוד התחבר לרעיון של הבן שלו.

אחרי שאיל סיים את שירותו הצבאי, הוא עבד בחברת שירותי תוכנה כדי "להשתפשף" עוד קצת. כעבור זמן מה החליט שהגיע הזמן לבנות את המוצר שחלם עליו. אז הוא ואביו החליטו להקים סטארטאפ אבל הרגישו שחסר להם מישהו בצוות כדי שיוכלו לרוץ קדימה. הצלע החסרה בחברה שהקימו הייתה מנהל המוצר ומעצב ממשק המשתמש. אז הם פנו לחבר קרוב בשם עופר שני וקיבלו ממנו רשימה של האנשים הטובים ביותר בישראל בתחום הזה. ליאור התחיל לקבוע פגישות עם האנשים שהופיעו ברשימה. לבחור הראשון שפגש קראו מתי מריאנסקי. בפגישה עם מתי נוצר חיבור מדהים שגרם לליאור לבטל את כל הראיונות הבאים כי זה יהיה בזבוז זמן…

ליאור ואיל הראו למתי משהו שאיל בנה, משהו שהם היו גאים בו ושחשבו שזה פאר הטכנולוגיה. התגובה הראשונה של מתי כשראה מה הם בנו הייתה "מה זה הזבל הזה?!". לאחר מכן מתי אמר להם שהוא כבר הספיק לסגור חמישה סטארטאפים ולא ממש בא לו להצטרף להקמת סטארטאפ נוסף. אבל בגלל שהוקסם עם הפתרון לבעיה כל-כך כואבת של תיאומי פגישות החליט להצטרף אליהם. זמן קצר לאחר מכן הם כבר יצאו לדרך עם המוצר.

לחברה שהקימו קוראים מיקאן. מיקאן היא חברה שמספקת שירות Chatbot עוזר אישי דיגיטלי שחי בתוך יומן המשתמש, מכיר אותו ולומד ממנו אילו שרותים הוא צריך. שלוש שנים אחרי שהקימו את החברה בהשקעה של 870K$ בלבד, נמכרה החברה למתחרה השוויצרית Doodle בעשרות מליוני פרנקים שוייצרים.

בראיון, ליאור יבור (האב והמנכ"ל) ואיל יבור (הבן וה-CTO) מספרים את סיפור הקמת החברה, סיפור מכירת החברה ועל האתגרים איתם התמודדו במהלך הדרך.

תומר תגרין התחיל את לימודי הנדסת חשמל ומדעי המחשב באוניברסיטת ת"א באיחור של שבועיים וחצי בגלל מילואים. כשנכנס לכתה בשיעור הראשון, הוא התיישב בשורה האחרונה, וכרגיל התחיל לדבר. אחרי כמה דקות הסתובב אליו בחור בשם עומרי כהן שישב בשורה הראשונה עם חולצה של פלס"ר נח"ל ואמר לו: "סליחה, אתה יכול להיות בבקשה בשקט? אני מנסה ללמוד…". ומאז שניהם חברים טובים.

כמה שנים אחרי היה להם בחבר'ה מישהו שכל הזמן התלונן שלא קונים לו שום דבר ליום הולדת. המתלונן הסדרתי היה חובב צילום ועל תומר הוטלה המשימה למצוא מצלמה מקצועית כמתנה. אחרי שעשה בדיקה יסודית באינטרנט הם קנו לו מצלמה סופר משוכללת וקורס צילום. אלא שהמרצה בקורס צילום אמר לו שהמצלמה שקנו לו מחורבנת לגמרי. מסתבר שזו הייתה המצלמה הכי גרועה שהם היו יכולים לקנות לו. מה שקרה אחר-כך זה שכל החבר'ה הסתלבטו על תומר שאחרי כל הבדיקות שעשה חזר עם מצלמה כל-כך גרועה. תומר בדק את העניין וגילה שהבחירה שלו התבססה על Fake reviews (המלצות מזוייפות באינטרנט). ואז עלה הרעיון של Yotpo.

אז Yotpo הוקמה ב-2011. מאז הספיקה החברה לגייס השקעות בסך 50M$, לייצר הכנסות של עשרות מליוני דולרים ולגייס לשורותיה כ-200 עובדים.

בראיון עם תומר תגרין, מייסד ומנכ"ל Yotpo, תומר מספר על תהליך המוניטיזציה של שרותי החברה, גיוס השקעות, גיוס טאלנטים ועוד.

רולי אליעזרוב, אייל מגן וערן קוטנר הכירו לראשונה ב-1999 כשהתחילו לעבוד יחד בסטארטאפ בשם Hotbar. באותה תקופה היה אפשר לספור על שתי ידיים חברות אינטרנט מצליחות בישראל. ב-2006, אחרי 7 שנים של עבודה משותפת, החברה נמכרה.

רולי, אייל וערן החליטו שהם רוצים להמשיך לעבוד יחד וחיפשו משהו מעניין לעבוד עליו. הם עקבו מקרוב אחר תופעת הרשתות החברתיות שהחלה מתפשטת יותר ויותר ברשת האינטרנט. הם זיהו הזדמנות עסקית ביצירת זהויות של המשתמשים ברשת ואיסוף נתונים עליהם. זהויות אלה יאפשרו לנהל מערכת יחסים טובה יותר של מותגים עם הלקוחות שלהם. הרעיון נראה אז עם הרבה פוטנציאל והם החליטו להקים את Gigya. רולי לקח על עצמו את תחום ה-Design של המוצר, אייל ניהל את ה-Operations וערן התחיל לכתוב את הקוד. בגלל הרקע והניסיון המוצלח שהיה להם ב-Hotbar לא היה להם קשה לגייס השקעה התחלתית לחברה שהקימו.

כיום, 10 שנים אחרי, Gigya מונה כ-300 עובדים, מתוכם 100 במרכז הפיתוח בישראל. ההכנסות השנתיות מסתכמות בעשרות מליוני דולרים והתוכנית היא תוך שנה-שנתיים להנפיק את החברה בנאסד"ק.

בראיון עם רולי אליעזרוב, נשיא וממייסדי Gigya, רולי מספר את סיפור הקמת Gigya, על הגיוסים, התחרות ועל הגורם העיקרי שהביא אותם לצמיחה מהירה.

רולי אליעזרוב, אייל מגן וערן קוטנר הכירו לראשונה ב-1999 כשהתחילו לעבוד יחד בסטארטאפ בשם Hotbar. באותה תקופה היה אפשר לספור על שתי ידיים חברות אינטרנט מצליחות בישראל. ב-2006, אחרי 7 שנים של עבודה משותפת, החברה נמכרה.

רולי, אייל וערן החליטו שהם רוצים להמשיך לעבוד יחד וחיפשו משהו מעניין לעבוד עליו. הם עקבו מקרוב אחר תופעת הרשתות החברתיות שהחלה מתפשטת יותר ויותר ברשת האינטרנט. הם זיהו הזדמנות עסקית ביצירת זהויות של המשתמשים ברשת ואיסוף נתונים עליהם. זהויות אלה יאפשרו לנהל מערכת יחסים טובה יותר של מותגים עם הלקוחות שלהם. הרעיון נראה אז עם הרבה פוטנציאל והם החליטו להקים את Gigya. רולי לקח על עצמו את תחום ה-Design של המוצר, אייל ניהל את ה-Operations וערן התחיל לכתוב את הקוד. בגלל הרקע והניסיון המוצלח שהיה להם ב-Hotbar לא היה להם קשה לגייס השקעה התחלתית לחברה שהקימו.

כיום, 10 שנים אחרי, Gigya מונה כ-300 עובדים, מתוכם 100 במרכז הפיתוח בישראל. ההכנסות השנתיות מסתכמות בעשרות מליוני דולרים והתוכנית היא תוך שנה-שנתיים להנפיק את החברה בנאסד"ק.

בראיון עם רולי אליעזרוב, נשיא וממייסדי Gigya, רולי מספר את סיפור הקמת Gigya, על הגיוסים, התחרות ועל הגורם העיקרי שהביא אותם לצמיחה מהירה.

ב-1989 הקים דב מורן את חברת M-Systems והיה המנכ"ל והיו"ר שלה. זו בעצם החברה שהמציאה את מה שכולנו מכירים כדיסק-און-קי. ב-2006 החברה נמכרה לחברת SanDisk עבור סכום עתק (!!!) של 1.55 מליארד דולר.

ב-2007 דב הקים את חברת מודו שפיתחה טלפון סלולרי חכם שדב הגה בעצמו. בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את העולם ב-2008 החברה נקלעה לקשיים בגיוס ולכן הפטנטים שלה נמכרו ב-2011 לגוגל בפחות מ-5 מליון דולר.

לפני 5 שנים, ב-2011, דב הקים את חברת Comigo, בה הוא משמש כיו"ר החברה. ב-2016 הקים ביחד עם שותפים את הקרן הון-סיכון Grove ventures שמתמקדת בהשקעות בסטארטאפים בשלב ה-Seed בתחומים של ביג דאטה, מחשוב ענן ו-IOT.

בימים אלו מתפרסם ספרו של דב "100 דלתות – מבוא ליזמות", ספר מומלץ מאוד לכל מי שיש לו חלום להיות יזם או שרוצה ללמוד מהצלחות וכשלונות של אחד היזמים הכי גדולים שיש לנו כאן בישראל.

כשתומר זוסמן חזר מניו-יורק אחרי 6 שנים שם, הוא עדיין עבד בחברה אמריקאית, ובמסגרת תפקידו הוא טס כל שבועיים לארה"ב במשך שנה. כל פעם שחזר מנסיעה הוא 'נתקע' עם כסף קטן וכמו כולם הוא תמיד שכח לקחת אותם לנסיעה הבאה שלו. בכל פעם שחזר מנסיעה הוא ספר את הכסף שנשאר לו. פעם זה היה 5$, פעם 12$ ופעם 18$… הוא חשב על זה שיש מליארד וחצי נוסעים בעולם ושאם כל אחד מחזיק את הסכום הזה אז יש כאן פוטנציאל עסקי עם הרבה מאוד כסף. הוא דיבר על הנושא עם עידן דשא שבאותו זמן היה הבן-זוג של אחות של אישתו של תומר. הרעיון הראשון שלהם היה לייצר מכונה שאתה יכול להעביר בה את כרטיס האשראי שלך, לזרוק פנימה את הכסף הקטן שנשאר לך מהנסיעה וכך להעביר את הכסף לחשבון שלך בחברת האשראי. הם פנו לחברות אשראי בארץ ובחו"ל וכולם אמרו להם לא, שזה בלתי אפשרי, שזה עולה יותר מידיי כסף, ושיש פה עניין של הלבנת-הון. היום הם יודעים שהם אמרו להם 'לא' רק בגלל שהם היו שני חברים עם מצגת ולא מעבר לזה כי היום הם עובדים עם כל חברות האשראי. אבל ה-'לא' הזה פתח להם את הדרך לחשוב על כל מיני מוצרים אחרים. ואז עלה הרעיון של iTunes. הם חשבו שאם יש לך כמה דולרים בודדים ב-iTunes אז זה עדיין כמה שירים או אפליקציות שאתה יכול לקנות. ככה בעצם נולד הרעיון של להמיר כסף קטן שנשאר לנו מנסיעה לחו"ל לכסף דיגיטלי. ככה גם נולד שיתוף הפעולה עם PayPal שהתלהבו מרעיון. ואז הוקמה TravelersBox.

מוזמנים להאזין לראיון עם תומר זוסמן (CEO) ועידן דשא (CTO), המייסדים של חברת TravelersBox. בראיון תומר ועידן מספרים על תהליך גיוס ההשקעות לחברה, על האתגרים השיווקיים העומדים בפניהם ואיך הם מתמודדים איתם, על שיתוף הפעולה היוצא דופן שיש להם עם ענקית מנוע החיפוש הסיני Baidu ועוד.

ב-1993, לפני 23 שנים, כשעולם ההייטק היה שונה מהיום, עם הרבה פחות חברות ועוד הרבה פחות משקיעים, החליט טל ברנוח ביחד עם שותפים להקים את החברה הראשונה שלו. באותו זמן היו סה"כ 2-3 קרנות בארץ. ומכיוון שלא היו להם הרבה אופציות, הם נאלצו לגשת לבנק ולבקש הלוואה להקמת הסטארטאפ שלהם. עם הרבה תעוזה וקצת חוצפה, הם ביקשו הלוואה לשנתיים של לא מעט כסף. כשמנהל הסניף שאל אותם מה הם יודעים לתת כבטחונות אז טל אמר לו שאת החתימה שלו. להפתעתם מנהל הסניף האמין בהם ונתן להם את ההלוואה. לחברה שהקימו קראו S.E.A Multimedia, חברה שעסקה בתחום של ספורט במדיה. האתגר הבא שלהם היה לשכנע את שני גופי הספורט הענקיים, הוועד האולימפי הבינלאומי וה-NBA, למכור להם זיכיון לשידור התכנים. כעבור שנה הם הצליחו גם בזה. כעת התאפשר להם להפיץ את התכנים של הגופים האלו על גבי CD-ROM, המדיה הנפוצה ביותר לפני עידן האינטרנט. ההצלחה הייתה אדירה. הם מכרו ב-10 מדינות במספר שפות ועם הרבה מאוד מפיצים בינלאומיים מאוד גדולים. השיא היה כשב-1996, 3 שנים בלבד מהקמת החברה, הם הנפיקו את החברה בבורסה של לונדון והיו לאחת החברות הישראליות הראשונות שהנפיקו שם.

מאז, טל הספיק להקים מספר חברות נוספות, כמו Orca Interactive (נרכשה ע"י France Telecom ב-2008), BeInSync (נרכשה ע"י Phoenix Technologies ב-2008) ו-Dotomi (נרכשה ע"י ValueClick ב-2011). כמו כן, טל השקיע ב-10 חברות בתור אנג'ל ובעוד 18 כמשקיע הון-סיכון, כחלק מקרן דיסרפטיב אותה הוא מנהל.

לפני 20 שנה הקים פרופסור שמעון שוקן את בי"ס אפי ארזי למדעי המחשב בבינתחומי בהרצליה. לאורך כל הקריירה שלו, ובעיקר ב-10 שנים האחרונות, הוא התעסק הרבה בחינוך ומאוד התעניין ב-Innovation in Education. אחד הקורסים שפיתח ביחד עם נועם ניסן מהאוניברסיטה העברית מועבר ב-Coursera ולומדים אותו כ-50,000 סטודנטים.

לפני קצת יותר מ-4 שנים חברו שמוליק לונדון, שגם לימד בבינתחומי, ביקש להיפגש איתו. שמוליק הראה לו משחקונים שפיתח על גבי האייפד כדי ללמד ילדים דברים כמו כפל, חילוק וכדו'. שמעון "נדלק" על הרעיון והרגיש שהוא נוגע בפוטנציאל למהפכה. הדבר הבא שעשו היה להראות את הרעיון לרז קופרמן, שבזמנו הוא היה ראש החוג למתמטיקה באוניברסיטה העברית. רז הוא גם אחד המומחים המובילים בעולם להוראת מתמטיקה מגן ילדים ועד סוף בי"ס יסודי. רז התלהב והסכים להצטרף אליהם. המטרה שלהם הייתה לא רק ללמד ילדים מתמטיקה אלא שילדים גם יאהבו (!!!) מתמטיקה.

ואז הם חיפשו מנכ"ל. כי אף אחד מהם לא ממש רצה למנכ"ל. כי זה יותר מידיי עבודה… בראיון שמעון מדבר על השינויים שעוברת ההשכלה הגבוהה בעולם, על החברה שהקים עם שותפיו בשם מטיפיק (הידועה יותר בארץ בשם 10 אצבעות), על האתגרים איתם הם מתמודדים ועוד.