לפעמים אני הולך בטכניון, ותוקפת אותי תחושה שעוד שניה יעלו עליי. שכולם יגלו שלא באמת מגיע לי להיות פה, שקיבלו אותי בטעות, ושעוד רגע קט מעיפים אותי החוצה. ואני לא היחיד – נשים וגברים ורבים ברחבי העולם, מסטודנטיות מתחילות ועד אלברט אינשטיין, מכירים את "תסמונת המתחזה", זו שגורמת להרגיש שהם לא ראויים להצלחתם או להערכה לה הם זוכים.

מה הגישה הרגילה להתמודדות עם התופעה – והאם אפשר להפוך אותה על הראש, ולהשתמש בה כמקפצה לצמיחה אישית?

נבחן שני רעיונות שעזרו לי באופן אישי להתמודד עם התופעה, בהשראת הסוכה הרעועה בה אנו חוגגים.