המדע מחפש משמעות

מי היה האדם החכם ביותר במאה ה-20? למה הוא רוצה להרוג 10 מיליון רוסים?

למה מדענים וגנרלים הצטופפו ליד ערש הדווי שלו? היום נצא למסע מיוחד בעקבות גאון מפורסם-אלמוני.

מצד אחד הוא האבא של תורת המשחקים ושל המחשב המדעי ומאבות פצצת אתום, ומצד שני מעטים היום זוכרים את שמו. איך זה קרה?

בתוך התעלומה הזו מסתתר סוד מיוחד: המפתח לשער שבין הביקור שלנו הוא היישום שלהן בפועל, בין עולם השכל הקר לעולם הרגש האנושי.

נורה שנדלקת מעל הראש – הסמל הויזואלי הכי מפורסם של היצירתיות. אבל מי באמת המציא את הנורה?

היום ננפץ שני מיתוסים: לא רק את המיתוס שאדיסון המציא את הנורה, אלא גם את המיתוס (המעניין בהרבה) על מהי יצירתיות אמיתיות, מתי היא מתרחשת, ואיך היא שייכת לכולנו

כשהוא היה בן 5, אוקראינים טובי-לב החביאו אותו בעליית-הגג. כשהוא היה בן 12, הוא הגיע לארה"ב ולמד אנגלית – השפה השישית שלו.

כשהוא היה בן 44 בלבד, הוא זכה בפרס נובל בכימיה, על תגליות פורצות-דרך בממשק שבין מדע למשמעות – היכולת לחזות איך יתרחשו תגובות כימיות, לפי מאזני סימטריה עדינים.

אבל רואלד הופמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קורנל, לא עוצר גם היום. בלי להאט את עבודתו המדעית, הוא הפך למגיש טלויזיה, למשורר מוכר, למחזאי מקורי שהצגותיו מועלות בתיאטרונים בעולם, ולהוגה-דעות מרתק העוסק במפגש בין מדע, אמנות ורוחניות.

בשיחה סוחפת, הופמן מספר על הקשיים שהביא איתו פרס הנובל, על רגע "אוריקה" פלאי אחד, על תפקיד הזיכרון בעולם של סטלין ושל פוטין, ואפילו למה הוא כותב שירים על חורבן בית-המקדש – ועל המשיח. לא לפספס!

ראיון חמישי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם

האם כוח המחשבה יכול להחליף חמצן? האם אפקט הפלצבו חל גם ספורטאים אולימפיים? האם יש גבול ליכולות שלנו – ואיך לעבור אותו?

בואו נצא למסע עם מטפסי ההרים ורוכבי האופניים, בעקבות המתמטיקאי שטיפס על ההר הכי מסוכן בעולם המחשבה.

ננסה להבין מה הקשר בין מושג האינסוף במתמטיקה, לבין השאלה העמוקה ביותר, שאלת הפוטנציאל האנושי: כמה באמת אנחנו יכולים להוציא מעצמנו?

האם לתת את לשכנה את המתכון הסודי שלי? האם לספר למתחרה העסקי פריט-מידע קריטי? והאם דוקטורנט שנוסע לכנס צריך לספר לכולם כל מה שהוא גילה?

בואו נשמע על איך פיראטים הולנדים התחילו את אחת התעשיות המפורסמות ביותר, על מה האסטרונומים מוכנים לשסף גרונות זה לזה, ומי נותן חינם פרי עבודה של 45 שנה.

ובעיקר ננסה להבין – האם גניבה של רעיונות יכולה להיות המפתח להצלחה, במדע ובחיים שלנו?

נגה גרינברג היא אמנית פעילה בתחום הצילום, בוגרת בצלאל, ומייסדת המגזין ״פונקטום״ לצילום אנלוגי.

בראיון מרתק, היא מתארת את היצירתיות הייחודית של הצילום האמנותי, ואיך ה"רגע המכריע" של הצלמת קשור לעבודה הסיזיפית של המדען.

אז איך לוכדים את האינסופי בתוך דלי של ספונג'ה? מה הקסם שמתרחש בשטחים האפורים של הזמן והמרחב, בבתים של אחרים, ברגעים האחרונים שלפני השבת?

ומה הקשר בין התערוכה שהיא הציגה בקיבוץ בארי – לפני ואחרי ה-7.10 – לבין החמניות של ון-גוך, שהולכות וקמלות על קירות המוזיאון?

ראיון רביעי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם.

קשה לבחור בין כל הרעיונות היפים שיש בעולם – צדק חברתי, חירות אישית, אהבה ללא תנאי – עד שהם מגיעים למבחן המעשה.

אז בואו נצטרף לקיסר אספסינוס בביקורו בים המלח, כדי להבין כיצד הפער בין הרעיון למעשה הוליד את המהפכה המדעית; נפגוש רופא-מתמחה שעושה את תגלית חייו בשדה-קרב ליד טורינו כדי להבין מה האובססיה של חב"דניקים עם תפילין, ובעיקר ננסה להבין – האם העיקר הוא הכוונה, או המעשה?

פרופ' דוד אבניר מהאוניברסיטה העברית הוא מהמדענים המקוריים והפורים במדינת ישראל.

האיש שלמד לכלוא מולקולות רגישות בתוך זכוכית ולנתח את הסימטריה ההפכפכה של הטבע, המדען שפתח תחומי מחקר שלמים (ולא פחד לסגור אותם כשצריך), שהתעמת עם גדולי המדענים בדרכו אל האמת המוחלטת, והמנחה שגאה במיוחד בדורות של חוקרים מבריקים שהוא גידל.

מה לעשות עם מדענים שמשקרים? למה השאלה "בשביל מה זה טוב?" מרגיזה כל-כך? מה יהודים אוהבים יותר, מחלוקות או את האמת? מה הקשר בין כימיה לארכיטקטורה, לאסטרונומיה, ולעבודה סוציאלית? ואיך מסע של חיים שלמים מתחיל בתרנגולת אחת מקרקרת?

ראיון שלישי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם.

הבינה המלאכותית נכנסה לחיינו – ואיתה רגשות מעורבים. חלקנו באופוריה, וחלקנו בחרדות. ובעומק ההתלבטות, יש שאלה רצינית במיוחד, רלוונטית לכל אחד ואחת מאיתנו: מה הבינה המלאכותית תעשה ליצירתיות האנושית?

בואו נדבר על כתבי-עת מדעיים שעומדים להיסגר, על קומיקסים של חרדים, על דוקטורנטים עם דיסוננס קוגנטיבי ועל וינסנט ון-גוך, כדי להבין למה אני כל-כך אופטימי – למה הבינה המלאכותית היא תחילת התחייה, הרנסנס הגדול של היצירתיות האנושית

פרופ' אלי יבלונוביץ' מאוניברסיטת ברקלי הוא ממציא הגבישים הפוטוניים, יזם שמכר מיליארדים, ומועמד לנובל בפיזיקה. הוא הקדיש את חייו כדי לשלוט בתכונות האור – בפאנלים סולריים, בלייזרים, או באנטנות עתידניות.

איך אפשר לייצר הברקות בתחומי מדע שונים כל-כך? כמה שנים לוקח עד שמתחילים להקשיב לך? למה צריך ללמד סטודנטים לשבור כמה שיותר ציוד? והאם כל-אחד ואחת באמת יכול להיות יצירתי?

ראיון שני בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם.