לחיות בגדול משמעותו להביא את האמת שלך לעולם – גם כשכל העולם חי בשקר. בפרק מעורר השראה, נספר על מדען אמיץ שהעז לעמוד לבד מול 300 מאמרים מדעיים ו-120 מדענים שהאמינו בקרינה מסתורית – אך דמיונית.

מה קורה כשהקייזר הגרמני בעצמו דורש לראות את הקרניים החדשות של המלך? איך גניבה של מנסרה אחת קטנה שינתה את פני המדע? ואיך כל זה קשור לזה שסין חוסמת את גוגל ורוסיה חוסמת את יוטיוב?

בעידן של פייק ניוז ואקו-צ'מברים, הפרק הזה מלמד אותנו שיעור עמוק על הכוח להאמין באמת שלנו - גם כשכל העולם חושב אחרת. כי בסוף, כמו שנאמר כבר לפני אלף שנה: 'המעט מן האמת ינצח הרבה מן השקר, כאשר המעט מן האור דוחה הרבה מן החשך".

ב-1915, מדען צעיר בשם פליקס ד'רל גילה יצור מסתורי שיכול להציל חיים. שום דבר לא הכין אותו למה שיקרה אחר כך: זוכי פרס נובל קראו לו שרלטן, עמיתים האשימו אותו בהזיות, והקריירה שלו התרסקה. רק ברית המועצות, מכל המקומות, האמינה לו - ושמרה על התגלית שלו במשך שנות המלחמה הקרה.

היום, כשחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מאיימים על הרפואה המודרנית, העולם המדעי מגלה מחדש את הבקטריופאג'ים - אותם וירוסים מסתוריים של חיידקים שד'רל גילה. סיפורו מלמד אותנו שיעור מפתיע על יצירתיות: לפעמים הפריצה הגדולה ביותר היא דווקא החזרה אל העבר.

בפרק מרתק זה נצא למסע בעקבות סיפור של אומץ, תככים פוליטיים ותגלית מהפכנית. נלמד על הגבורה האמיתית שביצירתיות - היכולת לחזור אחורה כדי להתקדם קדימה. ובעיקר, נגלה מתי הדבר היצירתי ביותר הוא דווקא לחפור שוב באר ישנה, שמישהו אחר כבר חפר.

איך ספר בן 1600 שנה הציל מיליוני בני-אדם – בדיוק היכן שהמדע המודרני נכשל? מה הקשר הפנימי העמוק בין איכרים באיטליה למעצבי-פנים בסין? ומה כל זה מלמד אותנו על חיפוש תשובות בחיים שלנו?

כשד"ר טו יו יו, מדענית סינית צעירה, העזה לחפש תרופה בספר עתיק, היא לא רק שינתה את הרפואה המודרנית - היא גילתה משהו מטלטל על איך אנחנו לומדים, מבינים ומגלים דברים חדשים.

בפרק הזה נספר סיפור מרתק על תגלית מדעית יוצאת דופן, שמלמדת אותנו שיעור עמוק על חיפוש האמת, על פתיחות אינטלקטואלית, ועל הכוח המפתיע של ענווה בדרך לגילויים חדשים.

מ-1 עד 10, כמה מתחשק לכם לקחת חופש? כנראה שהתשובה היא דו-ספרתית. אבל האם יש הצדקה אמיתית לחופשה, כשהפרויקטים תקועים ויש כל-כך הרבה להספיק?

איך משחק סוליטייר של סטניסלב אולם, מתמטיקאי מבריק בפרויקט מנהטן, הוליד את שיטת מונטה-קרלו, אחד הרעיונות המדעיים החשובים אי-פעם? מי הציע לגאון ג'וני פון-ניומן משכורת חודשית תמורת גילוח יומי? ובעיקר, איך לצאת מהפלונטר, כשהרעיונות נגמרים והכל מרגיש תקוע?

יצא לכם פעם לעשות טעות? לא רק לכם... שמעתם על המדען שניסה לחסל הוריקן? או על המהנדס שכמעט הפיל גורד-שחקים? בואו לשמוע סיפור מיוחד לפני השינה על טעויות מפורסמות - ומה אפשר ללמוד מהן!

מי היה האדם החכם ביותר במאה ה-20? למה הוא רוצה להרוג 10 מיליון רוסים?

למה מדענים וגנרלים הצטופפו ליד ערש הדווי שלו? היום נצא למסע מיוחד בעקבות גאון מפורסם-אלמוני.

מצד אחד הוא האבא של תורת המשחקים ושל המחשב המדעי ומאבות פצצת אתום, ומצד שני מעטים היום זוכרים את שמו. איך זה קרה?

בתוך התעלומה הזו מסתתר סוד מיוחד: המפתח לשער שבין הביקור שלנו הוא היישום שלהן בפועל, בין עולם השכל הקר לעולם הרגש האנושי.

נורה שנדלקת מעל הראש – הסמל הויזואלי הכי מפורסם של היצירתיות. אבל מי באמת המציא את הנורה?

היום ננפץ שני מיתוסים: לא רק את המיתוס שאדיסון המציא את הנורה, אלא גם את המיתוס (המעניין בהרבה) על מהי יצירתיות אמיתיות, מתי היא מתרחשת, ואיך היא שייכת לכולנו

כשהוא היה בן 5, אוקראינים טובי-לב החביאו אותו בעליית-הגג. כשהוא היה בן 12, הוא הגיע לארה"ב ולמד אנגלית – השפה השישית שלו.

כשהוא היה בן 44 בלבד, הוא זכה בפרס נובל בכימיה, על תגליות פורצות-דרך בממשק שבין מדע למשמעות – היכולת לחזות איך יתרחשו תגובות כימיות, לפי מאזני סימטריה עדינים.

אבל רואלד הופמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קורנל, לא עוצר גם היום. בלי להאט את עבודתו המדעית, הוא הפך למגיש טלויזיה, למשורר מוכר, למחזאי מקורי שהצגותיו מועלות בתיאטרונים בעולם, ולהוגה-דעות מרתק העוסק במפגש בין מדע, אמנות ורוחניות.

בשיחה סוחפת, הופמן מספר על הקשיים שהביא איתו פרס הנובל, על רגע "אוריקה" פלאי אחד, על תפקיד הזיכרון בעולם של סטלין ושל פוטין, ואפילו למה הוא כותב שירים על חורבן בית-המקדש – ועל המשיח. לא לפספס!

ראיון חמישי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם

האם כוח המחשבה יכול להחליף חמצן? האם אפקט הפלצבו חל גם ספורטאים אולימפיים? האם יש גבול ליכולות שלנו – ואיך לעבור אותו?

בואו נצא למסע עם מטפסי ההרים ורוכבי האופניים, בעקבות המתמטיקאי שטיפס על ההר הכי מסוכן בעולם המחשבה.

ננסה להבין מה הקשר בין מושג האינסוף במתמטיקה, לבין השאלה העמוקה ביותר, שאלת הפוטנציאל האנושי: כמה באמת אנחנו יכולים להוציא מעצמנו?

האם לתת את לשכנה את המתכון הסודי שלי? האם לספר למתחרה העסקי פריט-מידע קריטי? והאם דוקטורנט שנוסע לכנס צריך לספר לכולם כל מה שהוא גילה?

בואו נשמע על איך פיראטים הולנדים התחילו את אחת התעשיות המפורסמות ביותר, על מה האסטרונומים מוכנים לשסף גרונות זה לזה, ומי נותן חינם פרי עבודה של 45 שנה.

ובעיקר ננסה להבין – האם גניבה של רעיונות יכולה להיות המפתח להצלחה, במדע ובחיים שלנו?