כשהוא היה בן 5, אוקראינים טובי-לב החביאו אותו בעליית-הגג. כשהוא היה בן 12, הוא הגיע לארה"ב ולמד אנגלית – השפה השישית שלו.
כשהוא היה בן 44 בלבד, הוא זכה בפרס נובל בכימיה, על תגליות פורצות-דרך בממשק שבין מדע למשמעות – היכולת לחזות איך יתרחשו תגובות כימיות, לפי מאזני סימטריה עדינים.
אבל רואלד הופמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קורנל, לא עוצר גם היום. בלי להאט את עבודתו המדעית, הוא הפך למגיש טלויזיה, למשורר מוכר, למחזאי מקורי שהצגותיו מועלות בתיאטרונים בעולם, ולהוגה-דעות מרתק העוסק במפגש בין מדע, אמנות ורוחניות.
בשיחה סוחפת, הופמן מספר על הקשיים שהביא איתו פרס הנובל, על רגע "אוריקה" פלאי אחד, על תפקיד הזיכרון בעולם של סטלין ושל פוטין, ואפילו למה הוא כותב שירים על חורבן בית-המקדש – ועל המשיח. לא לפספס!
ראיון חמישי בסדרה: מפגשים אישיים עם האנשים הכי היצירתיים בעולם