ארי פולמן, במאי, תסריטאי, אחד מאנשי הקולנוע היצירתיים בארץ, מגיע ל"מדע מחפש משמעות"! מה מניע את גלגלי היצירתיות של מי שזכה בגלובוס הזהב על "ואלס עם באשיר", היה מועמד לאוסקר האמריקאי, והקדיש עשור מחייו לאנה פרנק? למה דווקא באנימציה הוא מצא את עצמו, ואיך זה קשור לאביו, פרופ' מרדכי פולמן מהטכניון? למה קולנוע דוקומנטרי הוא השקר הכי גדול? ואיך לומדים לחיות בתוך הערפל, עד שהיצירה נולדת? נשמע מארי פולמן על הסרט הנבואי שהוא עשה בטעות, איך ברוס וויליס תחמן את המערכת, ואפילו למה הוא רוצה לעשות סרט על הרבי מלובביץ'. אל תפספסו את אחד הפרקים המרתקים שהיו פה! המדע מחפש משמעות, עם פרופ' דוד איזנברג

אותו כנס של קרדיולוגיה שינה את ההיסטוריה – אך האם לטובה? כשדוקטור פיירו אנוורסה הכריז על תגלית המאה – ריפוי לב בעזרת תאי-גזע – העולם כולו התרגש וסער. אבל מה קרה כשהסתבר שהתוצאות שלו, איך לומר, קצת מסריחות?

המדע המודרני סובל מבעיה שלא מדברים עליה, ואני לא מתכוון לשקרים ולזיופים: זהו לחץ חברתי. איך מתמודדים עם לחץ חברתי מהסוג הגרוע ביותר: זה שמנסה לבלבל אותך, ולשכנע אותך ששחור זה לבן, ופוטושופ זו מציאות?

היום נדבר על אחת ההונאות המופרעות ביותר בתולדות הרפואה המודרנית, הונאה שכמעט וחיסלה 20 שנות מחקר, וסיכנה אלפים רבים של חולים. ננסה להבין מה הגורמים שאפשרו אותה, החל בלחץ דתי-פוליטי ועד לפסיכולוגיה האנושית הבסיסית ביותר. ובעיקר ננסה להבין: כמה אנחנו מוכנים לשלם עבור האמת?

שקרנים הם כבר לא הבעיה הגדולה ביותר במדע. הבעיה האמיתית היא הרבה יותר מפחידה. בפרק 91 של "המדע מחפש משמעות" נצלול לעומקם של שני משברי האמון הגדולים של דורנו:

• משבר השקר, כאשר הבינה המלאכותית יוצרת תמונות מיקרוסקופ שנראות יותר אמיתיות מהמציאות, וגם המדענים הבכירים לא מצליחים לתפוס (וזו רק ההתחלה);

• ומשבר האמת הגרועה, וכאן הקטסטרופה: רק מעט מהמחקרים החשובים בעולם (מסרטן ועד חומרים אנרגטיים) ניתנים לשחזור. צבא ארה"ב למשל שכח איך מייצרים פצצה גרעינית ובזבז 100 מיליון דולר כדי "להמציא מחדש" חומר שכבר היה להם.

נדבר על תמונות מזויפות, על מתכונים גרעיניים, על משבר החזרתיות שמטלטל כל תחום מרפואה ועד מנהל עסקים, על הוכחה מתמטית פשוטה שרוב המחקרים שגויים, ואולי החשוב ביותר: איך בעצם מתחילים לתקן את זה?

מוזמנים להשתתף בסיור בשכונות המפוקפקות של המדע המודרני – כי בסוף, זה נוגע לכולנו.

פודקאסט "המדע מחפש משמעות" - דוד איזנברג, פרופ' בכימיה בטכניון, מדבר על לחיות בגדול, על יצירתיות, חתירה לאמת, ומה אפשר ללמוד מחיי המדענים - לחיינו שלנו.

זאת תמיד אותה שאלה מעצבנת, בלבוש כזה או אחר: איך יכול להיות שאתה גם פרופסור לכימיה וגם דתי?!

ככה שואלים סטודנטים אחרי הרצאות שבהן אני מדבר על מדע ומשמעות. אז החלטתי לנפץ שלושה מיתוסים, אחת ולתמיד, ועשיתי את זה בפודקאסט המעולה ''לגעת ברוח'':

1. יש סתירה בין יהדות למדע. ❌ לא נכון

2. המדע יכול להסתדר מצוין בלי הדת. ❌ לא נכון

3. הדת יכולה להסתדר יופי בלי המדע. ❌ לא נכון

פרק כזה – לא היה אף פעם... מוזמנים לשמוע!

קמתם פעם בבוקר, בלי כוח לכלום-כלום-כלום? בפרק הזה נחשוף רעיון מקורי על כוח רצון – איך לחתור קדימה בכל מחיר – דרך סיפורו הבלתי-ייאמן של ניקולאי קוזירב, אסטרופיזיקאי גאון שנכלא על-ידי סטלין על לא עוול בכפו. מה הם גבולות המוטיבציה האנושית, ומה קורה מעבר אליהם? מה הוא ראה מהבור בקרח, ואיך הוא נחלץ משם? מהיכן הכוחות להתקדם עם המחקר תוך כדי המאסר הנורא? מאיפה הוא שאב כוח רצון – ומאיפה גם אנחנו יכולים? נמשיך להתעמק במפת עשר הספירות של כוחות-הנפש שלנו, כדי להבין: איך להמשיך ולהתקדם גם כשמתקלקל המזגן, ונגמר הקפה, ולמרות כל התירוצים

כיצד היכולת לראות את העולם מתוך הזווית של האחר – בין אם זה ילד, סטודנט או מדען – מאפשרת לנו לחיות בגדול, ליצור באמת, ולהשפיע. דרך סיפורה של ד"ר מריה מונטסורי, רופאה פורצת-דרך שפיתחה גישה חינוכית שנוגעת בכולנו עד היום, ועד לסיפורים מרגשים כמו גילוי הפוזיטרון שכולם ניסו להדחיק, הפרק מציג איך התבוננות אמיתית וגמישות מחשבתית יכולים להיות המפתח לשינוי בעולם, בחינוך, ובחיים בכלל. הצטרפו אליי למסע מיוחד: איך כניסה לראש של מישהו אחר יכולה לעורר תגליות ולשפר את הדרך שבה אנחנו רואים זה את זה.

האם הרגשתם פעם שאתם מבזבזים זמן כשאתם עוזרים לאחרים ללמוד, במקום להתמקד בפרויקטים שלכם? בפרק הזה ננפץ את המיתוס של "מי שלא יכול – מלמד". בין טבריה הקדומה לאוניברסיטאות האמריקאיות היוקרתיות, נגלה איך ההוראה היא בעצם המנוע החבוי של הצלחות רבות. למה פרופ' וולטר לווין השקיע 80 שעות כדי להכין הרצאה של 50 דקות? איך נולדה התגלית הגדולה של פיינמן? ומה עזר לי לפרסם מאמר בכתב העת המדעי היוקרתי בעולם? בואו נגלה את הכוח הנסתר של ההוראה – וננפץ את המיתוס אחת ולתמיד.

רעיון מבריק הוא רק חצי מהדרך להצלחה. בפרק הזה נגלה את האסטרטגיה הקריטית שהכריעה את הקרב בין שני הגאונים הגדולים בתולדות החשמל – תומס אדיסון וניקולה טסלה. איך ייתכן שאדיסון, עם 1100 פטנטים ואינספור קשרים עסקיים, הפסיד ב"מלחמת הזרמים" לקרואטי צעיר ואידיאליסט? התשובה תשנה את הדרך שבה אתם מציגים את הרעיונות שלכם לעולם. מה הטכניקה שהפכה רעיון טכנולוגי מורכב למהפכה עולמית, וכיצד להשתמש בה כדי לשכנע כל אדם – בין אם אתם יזמים, אנשי מקצוע, או פשוט רוצים שיקשיבו לכם בישיבה הבאה. סיפור על כלבים מחושמלים, מפלי שזורמים הפוך, ובעיקר הסוד שיהפוך את הרעיון הבא שלכם מ"עוד רעיון טוב" לרעיון שאי אפשר לעצור.

פרופ' דוד איזנברג, ראש המעבדה לאלקטרוכימיה ואנרגיה בטכניון, מתארח לשיחה מרתקת בפודקאסט "על המשמעות" מאת עו"ד תמיר דורטל.

האם חשבתם פעם לעומק על המושג "יצירתיות"? האם יצירתיות היא רק הברקה פתאומית, או שמא תהליך מורכב יותר? דרך סיפורים מרתקים על דמויות מפתח בהיסטוריה המדעית, כמו אלכסנדר פלמינג, תומס אדיסון ועדה יונת, נבחנת המשמעות האמיתית של יצירתיות, תוך התייחסות לחשיבות השיווק, שיתוף הפעולה, וההתמדה בדרך להגשמת חזון.

הצטרפו לשיחה מרתקת שתאתגר את תפיסותיכם על יצירתיות, הגשמת חלומות, והטבעת חותם בעולם.

אנחנו מתמקדים בעובדות ובנתונים, אבל מסתבר שהמדענים הגדולים בהיסטוריה מונעים בכוח אחר לגמרי - חיפוש אחר היופי. מפרמה ועד מוריי גלמן, האנשים שפרצו את גבולות האפשרי ושינו את העולם התעקשו שהאמת חייבת להיות... יפה. בפרק הזה נגלה את הקשר המופלא בין יופי, אמת והרמוניה, ואיך העיקרון הזה יכול לשנות את הדרך שבה אתם מקבלים החלטות ומוצאים פתרונות בחיים שלכם. אם אתם מחפשים את המפתח איך לחיות בגדול – הצטרפו אליי לגילוי יפהפה שישנה לכם את הפרספקטיבה.