אור

דרוש בענין ברכת המזון וברכת הנהנין והאם הערת השכל הוא מצוה מדאורייתא

פשוטו של מקרא און די טיפקייט פון דרשות חז''ל

בעטן א קעניג נישט אין ריכטיגער צייט איז דאס דער גורם פון א גרויסע שאדן און דער קל וחומר צו נעמען א גאולה שלא בזמנה

תורה שבכתב איז דין און תורה שבעל פה איז רחמים, און דער סכנה פון קירוב נישט אויף דעם ריכטיגן וועג

התחזקות והתאמצות ותוקף בנ"י בגלות הוא ע"י לימוד בפסוקי דנחמתא – אגד"ה היפך דאג"ה – כמה טעמים מדוע ימאנו בנ"י לקבל תנחומים אלא מפי הקב"ה בעצמו – ביאור נפלא מקשוינז רב חותן השם משמואל בפסוקי הפטורה – דברי נחמה ממהר"ל

להתהלך אחר מידותיו של הקב"ה מה הוא רחום וכו' אף אתה, אבל הבחינה של אש אוכלה לא כל מוחא סביל דא – הכהנים לא אמרו איה ה' ותופשי התורה לא ידעוני, היינו שיש להם העדר ידיעה יותר ממי שאינו לומד, אבל יש להם קבלת האבות – פשט נאה ע"ז הפסוק מרבי מאיר אריק זלה"ה – מעשה מהגר"ח מבריסק ז"ל והגדרה חותכת להבין משמעות "דעת תורה"

בחירת כלל ישראל לעם ה' הוא ענין אלוקי ובחירה בעצם ואינו תלוי במצוות וזכותים

ביאור בענין דברים שלא נגלו למשה נגלו לר"ע וחבריו, והטעם שהתחיל ר"ע ללמוד תורה בגיל ארבעים ור"א בן הורקנס בגיל עשרים ושמונה