את נקודת הכאב הזו כולנו מכירים כל כך טוב - תחושת התסכול העמוקה כשההתלהבות הרוחנית שלנו דועכת. זה קורה בכל התחלה חדשה - אחרי החגים, אחרי שבת מרוממת, אחרי שיעור מעורר השראה. יש רגע של אור גדול, של התעוררות והתלהבות, של רצון אמיתי להשתנות ולהתקדם. אבל אז מגיע היום-יום, והכל כאילו נמחק.

בשיעור עוצמתי ונוגע ללב, הרב יחיאל קוצר חושף תובנה מטלטלת מפרשת יתרו על ההבדל המכריע בין "ברק" ל"לפיד" - בין התעוררות רוחנית שדועכת להתקדמות אמיתית שנשארת.

בשיעור חזק ונוגע ללב, הרב מראה איך ההתעוררות וההתלהבות הגדולה היא רק השלב הראשון. האתגר האמיתי הוא להפוך את האור הגדול הזה ללפיד קטן אבל יציב - להפוך את ההתעוררות החיצונית למשהו פנימי, אישי ושלנו. זו לא רק שאלה של טכניקה, אלא של שינוי תפיסה עמוק - מלראות את עבודת ה' כמשהו שמופעל מבחוץ, למשהו שבוער בתוכנו.