הצטרפו אלינו, למהפכת 'מידה' בתקשורת: https://bit.ly/3OxowYL

פרופ' סיבוני לא רק יושב בחדרו במכון משגב וקורא מחקרים. הוא מסתובב בשטח, מדבר עם לוחמים ומפקדים, והוא לא פסימי. כגולנצ'יק, הוא לא חושב על מלחמה כאילו מדובר במצבע מיוחד של סיירת. צבא צריך מסה, וצריך לתפוס שטח.

הנה כמה מתובנות המרכזיות שלו: הפרדת הזירות, שהועילה לנו בתחילת הלחימה, מיצתה את עצמה ויש להתחיל לפעול גם בלבנון – ראשית לכל יש לפנות אוכלוסייה באזור הדרום בשטח שעומד להפוך לאזור קרבות. הישגי הכוחות בעזה משמעותיים, אומר סיבוני, אבל הצבא אינו מפרק את התשתית האזרחית של חמאס, דבר הכרחי כדי לבסס ממשל צבאי בכל הרצועה. אין מנוס מזה וצריך להפסיק לפחד מהרעיון. ואשר ליהודה ושומרון, גם שם אנחנו כבר במלחמה: את הרשות צריך לפרק מנשקה. אבל מעל הכל, הצבא צריך להתחיל לחשוב כמו צבא. זה לא תפקידו לחשוב על המחירים הפוליטיים, הכלכליים או על הפגיעה בתיירות. מפקדים צריכים לחתור למגע ולניצחון.