איראניום מועשר

היום, 16 במהר 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להיג'רה של מחמד, יש לכם העונג להצטרף לשיחתי עם המשורר גיא ארש לויאן על זהות איראנית בישראל ועל עוד דברים (כולל טיפ חשוב שיכול לחסוך לכם כסף! הייתם מאמינים?), ולשמוע משיריו – אלה שכבר פורסמו בספרו שרוכים, ואחד מהספר המתבשל.   

הפרק לממהרים:

http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/10/Iranium-034.mp3

יום ראשון בכיתה ב' בבית הספר הנשיא בבת ים, עם חליפת שלושה חלקים

המשפט באבא אב דאד – بابا آب داد – "אבא נתן מים" הוא המשפט הראשון שלומדים בכיתה א', כי כולו עם אותה תנועה (ā).

על הדייג'וב של ארש, כולל ההמשך של כביש 6.

כשדיברנו על אנטישמיות ועל טומאת היהודים, הזכרתי את פרק 32 עם פרופ' דוד ירושלמי.

וּמַה לַעֲשׂוֹת שֶׁאֶצְלִי

וְלֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם

מתוך: אני ולא מלאך, הוצ' הליקון, ת"א התשס"ח

אלי אליהו גם ערך את הספר "שרוכים", וגם דיברנו על השיר הזה במסגרת שיח מחיקת הזהות.

ארש הזכיר את המשפט הזה, שאמר השאה על כבש המטוס. אני לא הכרתי אותו ולא הבנתי את השימוש ב"איראנסתאן" – מחוז איראן?

אז גיגלתי, וקודם כול יש המון וריאציות של הציטוט הזה, אבל האמינה מכולן וזו שמופיעה עם מקור ותאריך, היא מתוך ראיון שנתן במקסיקו ב-13 ביוני 1979 (ארבעה חודשים אחרי המהפכה, שנה וחודשיים לפני פרוץ מלחמת איראן-עראק), ובו הוא אומר:

«در ایران امروز، نه حکومتی بمفهوم واقعی آن وجود دارد، و نه دولتی. آنچه امروز در ایران می‌گذرد، یک جریان ضدانقلابی است بمنظور نابودی همهٔ دستآوردهای ملی. بجای آن تمدن بزرگ، که من برای مملکتم خواسته بودم، امروز ایران بجانب وحشت بزرگ می‌رود، و آنچه من در پایان این راه می‌بینم، متأسفانه، واقعیتی باز هم وحشت انگیزتر است، یعنی تبدیل ایران به "ایرانستان"».

"באיראן של היום, אין שלטון במשמעות האמיתית של המילה, ולא ממשלה. מה שקורה היום באיראן הוא זרם אנטי-מהפכני, שמשמעותו אִיּוּן [מתה על המילה הזאת, בפרסית היא נשמעת כל כך הרבה יותר טבעית] כל ההישגים הלאומיים. במקום התרבות הגדולה שאני רציתי לארצי, היום איראן הולכת לכיוון אימה גדולה, ומה שאני רואה בסוף הדרך הזאת, למרבה הצער, הוא מציאות מזעזעת, כלומר הפיכת איראן ל'איראנסתאן'."

בקיצור, עדיין לא הבנתי.

אז שאלתי את חברי הפייסבוק שלי (וגם קצת את נויד טוביאן, כשהקלטנו את הפרק הבא), ויש שתי תשובות עיקריות – חלוקת איראן למחוזותיה (אותו דבר שגורם גם עכשיו לחלק ממתנגדי משטר לא לעשות שום דבר כדי להפיל את המשטר, פן תחולק המדינה), או סיפוחה לרוסיה. שתי התשובות אומרות שזה כמו אפע'אנסתאן, אוזבכסתאן, תאג'יכסתאן, קזאקסתאן, ארמנסתאן, גרג'סתאן וכו' (<זיהיתם את כל המדינות?), שהיו פעם חלקים מאיראן הגדולה, ונקרעו ממנה במלחמת ובהסכמים בתקופת בית קאג'אר (AKA השושלת הכושלת) (שדיברתי עליה גם בפרק המשותף עם היסטוריה גדולה בקטנה). רובן סופחו לרוסיה, אפע'אנסתאן סתם קיבלה עצמאות (אם אפשר לקרוא לזה ככה. הייתה מדינת חסות בריטית.

את השיר על הבובה אקולינא קראה נדיה, אחותו הגדולה של ארש

אקולינא 2018

מחצר הבית נשארה רק התמונה הזאת, לא רואים בה את כל הדברים המופלאים שארש מתאר. את השיר על חצר הבית קראה יסמין שלום מוטהדה.

את השיר על המהפכה קראה שרונה מזליאן-לוי.

את "סל קליטה" ואת השיר של אמא של ארש בפרסית, קראה מאמאני – יפה פרניאן-פור, הסבתא המאמצת והמאומצת של הבן הקטן שלי.

את השיר גאולה קראה חנה ג'האן-פרוז (< אלה שני קישורים שונים).

ואת שיר הנושא מהספר שרוכים, קראה רוני לויאן, תלמידת כיתה ב' ובתו של ארש

קראנו בעיקר ספרים מהספר שרוכים, כאן מוצג עם מדבקות במקומות של השירים (בהקלטה ארש קרא אותם, אחר כך החלפתי בעריכה בקריאת החברות ובנות המשפחה), ועל רקע השיר "ילדי טהראן" מהספר הבא. הקלקה על התמונה תביא אתכם לאחד האתרים שבו אפשר לקנות את הספר.

שיר נוסף מהספר הבא התפרסם בכתב העת מאזניים (קליק להגדלה ולקריאה)

וארש קרא גם שיר מ-1986, שאיתו זכה בתחרות שירה בחטיבת הביניים

קליק לקובץ ה-PDF המלא

המלכה – רומן היסטורי, שאני כותבת עם מעיין אשכולי ולומדת ממנו לכתוב

גיבורים, מלכים ודרקונים – מיתולוגיה איראנית לכל גיל (הנה גם סיפור מהאודיובוק)

דמות הקרטון של ח'מיני שיורדת מהמטוס כל 22 בבהמן (פדיחת-על, אם תשאלו אותי ואת הגולשים האיראנים)

מפת טהראן עם אפשרות לסיור פנורמי. אבל אולי צריך פרוקסי.

בחרתי את enslaved by a song מתוך האלבום Stereo Tull Presents. נכון שבפרסית ובאנגלית יש הבדל בין שיר ששרים (آهنگ، ترانه، آواز، song) לבין שירה (poem, شعر) אבל בעברית אין, אז לקחתי לי חירות כמו של משוררים…

מה שמעניין הוא שביו-טיוב קוראים לשיר בפרסית اسیر ترانه ובוויקיפדיה זה اسیر یک آهنگ.

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

והפעם אני גם מבקשת את עזרתכם (ביום וחצי הקרובים) ברעיונות מה לומר לוועדת הטלוויזיה, קולנוע וניו-מדיה של מפעל הפיס בבואי לקדם בפניהם את תחום הפודקסטים! שרשור ההתייעצות נמצא כאן.

וזכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

בפרק 35 (15.10) אתם זוכים להכיר את נויד (נתנאל) טוביאן, שחוץ מזה שהוא חבר טוב וחבר לספסל הלימודים ב-BA, היה משדרני תחנת הרדיו המנוחה רדיס אין, הוא גם זה שמקריא את אות התוכנית של איראניום מועשר, ועל הדרך גם מנהל את תחנת הרדיו "כאן פרסית".

בפרק 36 (22.10), נדבר (באנגלית) עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, ניסיון שלישי, בלי נדר!

פרק 37 (29.10) יהיה סוף סוף העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו "המלכה". אני מקווה שזה יהיה לרגל השקת קמפיין ההדסטארט שלו, כי אם לא – זה אומר שהחלק הראשון של הטרילוגיה ייצא רק ב-2020… בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

פרק 38 (5.11) מתפרסם בערב שלפני יום הולדתי, ומאזיני איראניום מועשר בחרו בקבוצת הפייסבוק שפרק היומולדת יהיה שיחה עם מורי ורבי פרופ' שאול שקד, והוא הסכים! אז בואו לקבוצה לשאול שאלות!

בפרק 39 (12.11) נדבר שוב עם ד"ר אורי גולדברג (תודו שהתגעגעתם! אני התגעגעתי), הפעם על החוקה האיראנית לדורותיה.

פרק 40 (19.11), שזה מספר עגול וחגיגי, אולי נשוחח שוב עם נויד טוביאן, כי עשינו רשימת נושאים נאה ביותר ובסוף לא הספקנו לדבר על רובה…

פרק 41 (26.11) צריך להיות… כמובן! פרק משותף עם הפודקאסט של התנ"ך ועם דברי הימים, במסגרת הסדרה המשותפת על המלכים האח'מנים, והפעם על ארתחשסתא ובלי אורחים כי האקוסטיקה בכל זאת יותר חשובה מהכיף שלנו…

יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);

בסמסטר א' השנה יש לי קורס קריאת טקסטים היסטוריים עם תלמידיי המתקדמים במרכז האקדמי שלם. נראה לי שארצה מתישהו לספר ו/או להקריא לכם דברים משם.

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 34 | זהות איראנית בישראל – עם גיא ארש לויאן appeared first on איראניום מועשר.

היום, ה-9 בחודש מהר 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, אתם מוזמנים לאחת השיחות המשוגעות ביותר עם שני אנשים שאני מאוד אוהבת: ניל בר ועודד פוירשטיין הזמינו אותי לדבר איתם בפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה על נסיכות קאג'אריות ועל עוד כל מיני דברים. ניל אמר לפני השיחה שלא נורא אם סוטים מהנושא, אבל הוא לא לקח בחשבון עם מי הוא מדבר…

http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/10/Iranium-033.mp3

על מה דיברנו?

הוצאת זרש

היסטוריה גדולה, בקטנה בפייסבוק

וכך דמיין עודד את סיכום הפרק לפני שנכנסתי לאולפן סמסונג נקסט בת"א:

מכיוון שהצלם המלכותי, אנטואן סוברוגין, היה רוסי, רוב התמונות הטובות של נסיכות קאג'אריות נמצאות דווקא בבלוגים רוסיים, למשל קולטורולוגיה ו-סרפינגברד.

באופן כללי אפשר לעשות חיפוש גוגל תמונות ברוסית насер каджар (זה נאצר שאח, אבל רוב התמונות הן מההרמון), בפרסית داف قاجار (כוסיות קאג'אריות), ובאנגלית את שם הצלם – Antoin Sevrugin.

תאג' אלסלטנה. האחות הפמיניסטית והמטופחת יותר.

עצמת אלדולה, המפורסמת בנסיכות קאג'אר

אניס אלדולה, פילגשו האהובה ביותר של נאצר א-דין שאה קאג'אר (היא סירבה להפוך לאישה חוקית, הקליקו למידע נוסף)

עצמת אלדולה קאג'אר כותבת (היא ידעה לכתוב!!!)

עוד כמה תמונות להנאתכם:

האיראנים עדיין מתפוצצים מצחוק מטורקוז-אבאד, אז נראה לי שנזרום איתם. למה שאתחיל לכתוב הסברים אם באתר פארס טודיי בעברית כתבו את זה כל כך יפה?

חוץ מזה, בזמן הנאום התעדכנתי בהיסטריה בטוויטר (כולנו היינו עם הראשים בטלפונים באולפן עם גאולה אבן), וחוץ מלהתפוצץ מצחוק על טורקוז אבאד, האיראנים בטוויטר מאוד התרגשו שביבי הזכיר אותם בנאום ושהוא דואג לעם האיראני ומדבר עליו, בניגוד לרוחאני.

לפני נאום רוחאני באו"ם שני הסולמיתגים המובילים היו IraniansWantRegimeChange, שלא צריך להסביר, ו NoSanctionsNoWar מאנשים משני צדי המתרס (תומכי משטר ומתנגדיו) שפשוט לא רוצים סנקציות, כי מי שנפגע מהן זה האזרח הקטן. הרבה נתנו בתור דוגמה את עראק ואלפי האנשים שמתו בה מדי יום בגלל החרם.

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום. אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת המאזינים ולעזור בקבלת החלטות, או לפחות לחבב את דף הפייסבוק של איראניום מועשר.

מכיוון שניל ועודד כבר נתנו לי במה לקידום חסר בושה, אני מנצלת את ענייני המנהלה היום כדי לקדם אותם בחזרה. אז קודם כול, ספרו של ניל שווים, עדיין בשלב המכירה המוקדמת באתר הוצאת זרש, אנחנו מקווים שיצא עוד ב-2018.

גם ניל וגם עודד מרצים לחוגי בית וכאלה! אז אם יש לכם או למישהו שאתם מכירים חוג בית, קשר למסגרות פנאי למבוגרים וכאלה – אתם יכולים להזמין אותם! הכי טוב לפנות אליהם דרך עמוד הפייסוש הראשי של היסטוריה גדולה בקטנה. המומחיות של ניל היא יוון ורומא הקלסיות, והרצאת הדגל של עודד היא על ג'ק המרטש, אבל הוא באופן כללי הסמכות שלי לענייני היסטוריה אירופית, מלחמת העולם השנייה וגו'.

הפודקסט של הג"ב נמצא ב-iTunes וברוב האפליקציות המוכרות, ואתם גם יכולים להאזין לכל הפרקים המלאים של הפודקסט של הג"ב בסאונדקלאוד.

לינק RSS לאפליקציות פודקסטינג: http://feeds.feedburner.com/historia-il

השיר של קיוסק שבחרתי נקרא "קח ותביא", כי עריכת הפרק הזה הייתה הכי קלה בעולם. תודה שוב לעודד ולסמסונג שדאגו לזה!

וזכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

בפרק 34 (8.10) נשוחח עם ארש לויאן, הידוע גם כ"גיא" מאז שהמורה מחקה את שמו, על ספר השירים שלו שרוכים, על ילדותו באיראן ועל זהות איראנית בארץ ישראל. הקלטנו אותו כבר, יצא פרק פיצוץ לעניות דעתי הקובעת.

בפרק 35 (15.10) נדבר שוב עם ד"ר אורי גולדברג (תודו שהתגעגעתם! אני התגעגעתי), הפעם על החוקה האיראנית לדורותיה.

בפרק 36 (22.10), נדבר (באנגלית) עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, ניסיון שלישי, בלי נדר!

פרק 37 (29.10) יהיה סוף סוף העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו "המלכה". אני מקווה שזה יהיה לרגל השקת קמפיין ההדסטארט שלו, כי אם לא – זה אומר שהחלק הראשון של הטרילוגיה ייצא רק ב-2020… בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

פרק 38 (5.11) מתפרסם בערב שלפני יום הולדתי, ומאזיני איראניום מועשר בחרו בקבוצת הפייסבוק שפרק היומולדת יהיה שיחה עם מורי ורבי פרופ' שאול שקד, והוא הסכים! אז בואו לקבוצה לשאול שאלות!

בסמסטר א' השנה יש לי קורס קריאת טקסטים היסטוריים עם תלמידיי המתקדמים במרכז האקדמי שלם. נראה לי שבפרק 39 (12.11) ארצה לספר ו/או להקריא לכם דברים שקראנו ביומני הנסיכה הקאג'ארית תאג' אלסלטנה, שדיברנו עליה גם בתכנית זו, ובכתביו של ההוגה הלאומני בן המאה ה-19, פתחעלי אח'ונדזאדה.

פרק 40 (19.11), שזה מספר עגול וחגיגי, יהיה עם נויד (נתנאל) טוביאן, שחוץ מזה שהוא חבר טוב וחבר לספסל הלימודים ב-BA, היה משדרני תחנת הרדיו המנוחה רדיס אין, הוא גם זה שמקריא את אות התוכנית של איראניום מועשר, ועל הדרך גם מנהל את תחנת הרדיו "כאן פרסית".

פרק 41 (26.11) צריך להיות… כמובן! פרק משותף עם הפודקאסט של התנ"ך ועם דברי הימים, במסגרת הסדרה המשותפת על המלכים האח'מנים, והפעם על ארתחשסתא ובלי אורחים כי האקוסטיקה בכל זאת יותר חשובה מהכיף שלנו…

יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 33 | נסיכות קאג'אריות – קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה appeared first on איראניום מועשר.

היום, שניים בחודש מֶהְר 2577 לעליית כורש הגדול ו-1397 להג'רה של מחמד, יש לכם הכבוד להכיר את פרופ' דוד ירושלמי. ב-20 השנים האחרונות אנחנו נפגשים בעיקר בכנסים על יהדות איראן, אבל הדבר החשוב באמת הוא שבכיתה שלו לפני כ-25 שנה, פגשתי את אבא של הגדולים שלי (וגם קיבלתי דוגמה איך צריך ללמד שפה. וואו).

למי שמאזין מתוך הדפדפן ורוצה להתחיל לשמוע ורק אז לקרוא:

http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/07/Iranium-032.mp3

עריכת הסאונד הייתה מאתגרת גם הפעם. אני צריכה להפסיק להתחשב באורחים, ולהכריח אותם לדבר אל המיקרופון גם אם זה אומר שהשיחה לא תהיה ממש פנים אל פנים. או שנחזיק מיקרופונים ביד שזה סאונד קצת מעצבן אבל ממילא אי אפשר לערוך אותו יותר מדיי.

דיברנו, כמובן, על דרכו של דוד, החל מהעלייה מאיראן עם אחיו ישר לבית הספר החקלאי בניצנים, ועד לפרופסורה באוניברסיטת ת"א. דיברנו על נסיבות היכרותנו לפני 25 שנים, אבל הפרק היה ארוך מדיי אז מחקתי ושמרתי במקום אחר, ואולי אם אעז פעם להשיק פטריאון לתוכנית, זה יהיה בתוכן הסגור לפטרונים.

הזכרנו את שני ענקי הדור, ילידי 1920, שעברו לעולם הרוח בהפרש של פחות משבוע בתחילת ספטמבר: אחסאן יארשאטר היה אבא של אנציקלופדיה איראניקה (שזה איפה שאני מחפשת לכם תשובות בנושאים שהם מחוץ לתחום המומחיות שלי). הבלשן רב הפעלים ז'ילבר לזר, שנפטר חמישה ימים אחריו, היה מחלוצי מחקר הפרסית היהודית הקדומה, ומבולטי החוקרים של לשונות היהודים באיראן. אני לא מרחיבה עליהם כאן כי אולי מתישהו אעשה תוכנית על איראניסטים דגולים.

טיפ חשוב לגבי אנציקלופדיה איראניקה: החיפוש שם לוקח שנים! עדיף ללכת לאות הרלוונטית, לבחור לראות את כל הערכים באות, ואז לחפש עם ctrl+F.

תודה לכל המאזינים שממשיכים לשאול שאלות בקבוצת הפודקסט וב"סימן שאתה פרסי" גם אחרי שכבר אמרתי שהקלטנו, אני בינתיים אוספת את השאלות לפרק הבא בנושא יהדות איראן. השאלות שענינו עליהן היו:

בחרתי שיר בשם "זה אסור", כי דיברנו על דת וזה. למרות שהשיר (ואתם יכולים גם לראות מהווידאו) מדבר על איסורים אחרים לגמרי.

את הווידאו-לייב מפייסבוק אוסיף כאן במועד מאוחר יותר, אחרי שאסיים לערוך אותו, שזה בעיקר להוריד את ההתחלה ולהוסיף כיתובים לחלק האטימולוגי. גם ככה פרסום הפרק התאחר בכמה שעות…

זה מה שכתבתי והקראתי בלייב:

מכיוון שהפרק שעולה מחר באיראניום מועשר הוא אחד הארוכים, אני לא רוצה לצרף לו אקטואליה, אבל יש דברים שחייבים לדבר עליהם, אז…

עד כאן במרכז החדשות. בשוליהן – אני רוצה לדבר על השמות אַהְוָאז, ח'וּזֶסְתָאן ו-חֻר אַ-תֻסְתַרִי. תתפלאו, אבל כולם מובילים לאותו מקום שאתם מכירים בשם אחר, אבל אם לא קראתם את מגילת אסתר מאחורי המסכה, או שאתם לא זוכרים את פרק ב', תיאלצו לשמוע אותי עד הסוף. אחר כך אני אוריד את הסרטון ואוסיף לו במובי מייקר גם כיתובים, כי זה נהיה קצת מורכב.

שם העיר – اهواز אהואז, הוא הגרסה האיראנית לשם הערבי של המחוז, الاحواز אלאחואז. אל הידיעה – מורידים. احواز (אחואז) זה ריבוי שבור של حوز (חוז כמו ש-اولاد – אולאד זה ריבוי של ولد – ולד וכו'). חוז מזכיר לכם את שם המחוז – ח'וזסתאן? לא סתם! זה באמת בא מאותו מקור. גם בשם המחוז, סתאן זה מקום (אותו שורש של stand, stay), ולכן נשארנו עם ח'וז בפרסית ורבים של חוז בערבית.

אז נלך עוד אחורה, 2500 שנה אחורה, אל הכתובות של המלכים האח'מניים – כן כן, דריווש, אחשוורוש והחבר'ה שלהם. כשהם מונים את מדינותיהם, הראשונה היא תמיד pārsa (פרס), השנייה היא תמיד māda (מדי, מרכז האימפריה הקודמת), ועוד אימפריה קודמת, שהם קוראים לה huvja (אולי hūja)– מה שהפך מאוחר יותר ל-ח'וז, או חוז. huvja/hūja מוזכרת גם בתנ"ך העברי, בשם עילם.

מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה" (קליק לעמוד הספר)

אז אנחנו עם הווג'ה > חוז.

h איראנית, שלפני v הופכת הרבה פעמים ל –x (ח'), מקורה ב-s הודו-אירופית. כך svāsṛ הסנסקריטית – "אחות" – הפכה בפרסית אמצעית ל-חְ'וָאהַר ובחדשה ל- חָ'אהַר (עדיין כותבים את ה-ו' – خواهر– אבל זו ו' שותקת).

שושן עדיין קיימת, אכן במחוז ח'וזסתאן. בפרסית של היום שמה שׁוּשֹׁ, יש שם גם תל עם חפירות ארכיאולוגיות של ארמון המלוכה, וגם קבר דניאל הנביא, בשניהם ביקרנו בסיור ערי הבירה באיראן (שזה גם אירוע פייסבוק וגם תת סדרה באיראן בקטן – המיני-פודקסט שלי ברדיו ת"א). שמות נוספים של שושן מהתקופה האסלאמית הם שׁוּשְתַר (היום זה שם של עיר אחרת במחוז ח'וזסתאן), וגם תֻסְתַר.

משפחת תֻסְתַר ("התֻסתרים") היו משפחת סוחרים יהודית עשירה ופעילה מאוד במאה ה-11 ככה, שהשאירה לנו לא מעט חומר בפרסית יהודית קדומה בגניזות באיראן ובקהיר, ביניהן הטקסט שאיתו מתחילים ללמוד פרסית יהודית קדומה – the Ahwaz Law Report. אנקדוטה קטנה לגבי הטקסט הזה – חוץ מזה שהוא נכתב בח'וזסתאן בפרסית יהודית לפני למעלה מ-1000 שנים ומעיד גם כאן על קשרים בין קהילות בין איראן וארצות ערב – היא שהוא קורא לנהר הכארון/כרח'ה/שאוור העובר בשושן "אוּלַי", שזה שמו בספר דניאל. ברומן ההיסטורי המלכה, שאני כותבת בימים אלה עם מעיין אשכולי, אנחנו מתלבטים אם לקרוא לנהר אולי, או בשמו הפרסי-עתיק הוּ-אַסְפַּה "טוב הסוסים" (hu מקביל בסנסקריט ל-su).

ראיתם איך הצלחתי אפילו את פינת האקטואליה לקשר לנושא יהדות איראן?! סחתיין עליי.

אז איפה היינו? כן, אהואז – אחואז – רבים של חוז. ח'וזסתאן – המקום של ח'וז. שני השמות באים בעצם מ"סוזא", שזה שמה הלטיני של שושן עד היום, וכנראה אחד משמותיה גם בעבר. שושן הוא השם העילמי. בתקופה האסלאמית העיר מוזכרת גם כ-שושתר ו-תֻסתר, התֻסתרים מהמאה האחת עשרה לספירה, וזוכרים למי עוד קוראים אלתֻסתרי? חֻרّ א-תֻסתרי, דובר החזית הערבית לשחרור אלאחוואז.

סיכום פרסומות: מגילת אסתר מאחורי המסכה, המלכה, איראניום מועשר ואיראן בקטן.

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

פרק 33 (1.10) קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. זה עקרונית שיחה חופשית, סביב הציר של נסיכות קאג'אריות.

בפרק 34 (8.10) נשוחח עם ארש לויאן, הידוע גם כ"גיא" מאז שהמורה מחקה את שמו, על ספר השירים שלו שרוכים, על ילדותו באיראן ועל זהות איראנית בארץ ישראל.

בפרק 35 (15.10) נדבר שוב עם ד"ר אורי גולדברג (תודו שהתגעגעתם! אני התגעגעתי), הפעם על החוקה האיראנית לדורותיה.

בפרק 36 (22.10), נדבר (באנגלית) עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, ניסיון שלישי, בלי נדר!

פרק 37 (29.10) יהיה סוף סוף העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו "המלכה". אני מקווה שזה יהיה לרגל השקת קמפיין ההדסטארט שלו, כי אם לא – זה אומר שהחלק הראשון של הטרילוגיה ייצא רק ב-2020… בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

פרק 38 (5.11) מתפרסם בערב שלפני יום הולדתי, ומאזיני איראניום מועשר בחרו בקבוצת הפייסבוק שפרק היומולדת יהיה שיחה עם מורי ורבי פרופ' שאול שקד, אז כך יהיה!

יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 32 | קראתי תורה: פרופ' דוד ירושלמי על יהדות איראן appeared first on איראניום מועשר.

אז במסגרת סדרת הפרקים המשותפים על האימפריה האח'מנית, התכנסנו לדבר על אחשוורוש, הפעם עם אורחים רבים. נגד כיוון השעון: ד"ר אילן אבקסיס מדברי הימים – הסכת על המזרח הקדום מצלם סלפי, אחז ישראלי מסתיר את כרמית אביבי, אבי הרטמן מתפקד כמבוגר אחראי, אני תחת גג לילד המפגר, קובי מעלעל ביוספוס, המארחת ד"ר ליאורה רביד מהפודקאסט של התנ"ך, מסתתרת בפינה.

עשו לי גג לילד המפגר ובכל זאת הסאונד יצא מזעזע. בפעם הבאה נחזור למרתף…

אני מעלה את הפרק הזה ביומיים איחור, ב-28 בחודש שהריוור 2577 או 1397, כי עריכת הסאונד לקחה שנים. מהמיקרופונים שאתם רואים על השולחן, רק אחד הקליט. ועם כל העבודה, הסאונד יצא מזעזע ועמכם הסליחה.

בפעם הבאה נוותר על החֶברה הטובה ונחזור להקליט במרתף (או שאני אקנה סוף סוף עוד שני מיקרופונים וכרטיס קול עם ארבע כניסות כדי להקליט ישירות למחשב שלי. כרגע יש לי Scarlett עם שתי כניסות)

למי שמאזין דרך הדפדפן ורוצה קודם להתחיל להאזין ואז לקרוא:

http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/09/Iranium-031.mp3

וזה מה שאכלנו (תוכלו לשמוע בקרדיטים מי הביא מה)

חוץ ממגילת אסתר, הזכרנו גם את ספרי עזרא ודניאל, שאחשוורוש מוזכר בהם.

הזכרנו את הרודוטוס, קטסיאס ויוספוס פלוויוס, וציינו שממש קשה לדעת מי משקר.

הנה המאמר על הנוירופיברומטוזיס של ארתחשסתא (זה כן נוירופיברומטוזיס, זכרתי נכון).

וכאן מוזכרת האנדרטה בחוליקאת

מצאו את ההבדלים:

from Livius, the biggest candy-store on the internet for people liike us, who think old texts are the best candy.

נו באמת (אחשוורוש ב-300)

הרלוונטי ביותר לפרקנו, וגם את זה:

(או שאילן התכוון לזה?)

הספר של אילן על רציחות פוליטיות – ויכהו וימיתהו וימלוך תחתיו.

(לא הזכרנו את הסגן של בר כוכבא – מספרי שתיים בהיסטוריה)

ומזל טוב לאילן במלאת לו 100 פרקי דברי הימים!

הספר של ליאורה: התנ"ך היה באמת

(והזכרתי גם את הפרק המעולללללה על ספר טוביה)

הספרים שלי:

הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית

מגילת אסתר – מאחורי המסכה

גיבורים, מלכים ודרקונים – מיתולוגיה איראנית לכל גיל.

ספרים לא שלנו: אסתר – אדל ברלין

בחרתי הפעם את "כוסות, בקבוקים, גלונים". התקשר לי למשתה אחשוורוש…

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

פרק 32 (24.9) הוא הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי. לא אקטואליה, רק היסטוריה! היה לי ממש מעניין להקליט, המאזינים תרמו שאלות יפות, ויצא ארוך אבל ממש שווה.

פרק 33 (1.10) קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. זה עקרונית שיחה חופשית, סביב הציר של נסיכות קאג'אריות.

בפרק 34 (8.10) נשוחח עם ארש לויאן, הידוע גם כ"גיא" מאז שהמורה מחקה את שמו, על ספר השירים שלו שרוכים, על ילדותו באיראן ועל זהות איראנית בארץ ישראל.

בפרק 35 (15.10) נדבר שוב עם ד"ר אורי גולדברג (תודו שהתגעגעתם! אני התגעגעתי), הפעם על החוקה האיראנית לדורותיה.

בפרק 36 (22.10), שיעלה אור ליום י"ד בחשוון, כלומר שלושה ימים אחרי יום ההולדת העברי שלי, אני משתעשעת ברעיון לעשות פרק על עצמי ועל דרכי האיראניסטית ובכלל, עם שאלות שלכם, כמובן. מה אתם אומרים?

פרק 37 (29.10) יהיה סוף סוף העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו "המלכה". אני מקווה שזה יהיה לרגל השקת קמפיין ההדסטארט שלו, כי אם לא – זה אומר שהחלק הראשון של הטרילוגיה ייצא רק ב-2020… בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 31 | אחשוורוש! | פרק משותף עם הפודקאסט של התנ"ך ועם דברי הימים appeared first on איראניום מועשר.

היום, ה-19 בשהריוור 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, יש לנו פרק אקטואלי ועם זאת ירוק-עד, לפחות כל עוד הרפובליקה האסלאמית על כנה עומדת. אנחנו נשמע תיכף הקלטה של מושב שהשתתפתי בו בכנס "איראן-ישראל: בדרך לעימות או שינוי?", של המכון למחקרי ביטחון לאומי. זה כנס שיש שתי דרכים לקרוא את שמו, אני לא יודעת למה הייתה הכוונה. למושב שלנו קראו "הזירה הפנימית – חוזקות וחולשות: האם קיימת סכנה ליציבות המשטר?"

הנה תמונה של המושב שלנו, עם היו"ר אל"מ (מיל.) אלדד שביט, פרופ' מאיר ליטבק, ד"ר רז צימט שאתם כבר מכירים, ואנוכי שנראית כמו כורסה עם החולצה הזאת, אבל לפחות כורסה שמתאימה לצבעי לוגו ה-INSS.

מימין לשמאל: ד"ר תמר עילם גינדין, ד"ר רז צימט, פרופ' מאיר ליטבק, אל"מ (מיל.) אלדד שביט

This episode is available as a video with English translation.

למי שמאזין מהדפדפן ואין לו כוח לגלול עד למטה:

http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/09/Iranium-030.mp3

הנה תוכנית הכנס (מקליקים עליה ומגיעים לגלריית הווידאו של כל המושבים עם תרגום סימולטני לאנגלית):

מערכת היחסים הבעייתית שלי עם זמן (לא בתור קטגוריה של פועל, זה דווקא אחלה) היא מן המפורסמות. יש אפילו דבר כזה שנקרא GMT – Gindin Meantime, אבל הפעם דווקא הגעתי 7 דקות לפני הזמן הנקוב לתחילת המושב, והמושב התחיל 10 דקות מוקדם יותר! נו טוב.

את הווידאו העביר לי עומר עינב, מנהל אתר ה-INSS ועורכו, תודה רבה!

יש הד, כי זה השמע הוא מהווידאו של האולם ולא ממערכת ההגברה, אבל בסקר שערכתי בקבוצת הפייסבוק של הפודקסט נבחר פה אחד ההד על פני הצליל המתכתי מעט של הסרת רעשים.

תודה גם לרותי פינס, דוברת ה-INSS שהרשתה לי לפרסם את המושב כפרק בפודקאסט, ולכל העושים במלאכה. ולהמונים שגדשו את האולם ולאלה שלא הצליחו להיכנס לאולם וראו בחוץ על מסך, ולאלה שלא יכלו בכלל להגיע לת"א וראו בבית בשידור ישיר.

פותחת את הכנס סימה שיין, מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). מנחה הפאנל הוא אל"מ מיל. אלדד שביט, גם הוא מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, והדוברים הם לפי הסדר – פרופ' מאיר ליטבק, ראש מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א, ד"ר רז צימט שאתם מכירים אותו ואת שלל שיוכיו מפרק 12, ואני הכורסה קטנה.

הכנס הזה של ה-INSS, כמו כנסים רבים אחרים של המכון, היה פתוח לקהל הרחב. אתם יכולים לראות את סיכום הכנס ואת המושבים האחרים, לעקוב אחרי הכנסים האחרים, לראות את סרטוני הווידאו מהכנס הזה ומכנסים קודמים. מוזמנים לבקר גם באתר המכון – inss.org.il, לעקוב בפייסבוק אחרי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ולעקוב בטוויטר אחרי ה-INSS בטוויטר – בעברית INSS_hebrew  ובאנגלית INSSIsrael.

בחרתי בשיר בשם מאה-י נו, זה יכול להיות "חודש חדש", כי תשרי וזה, אבל זה כנראה "ירח חדש", כי אומרים שהוא הציץ, או הוציא את ראשו והחווה ישֵׁנה. והרוח הכללית של השיר מתאימה לאופטימיות של כל המושב…

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

הפרק הבא, פרק 31 (17.9) יהיה הפרק המשותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רבידועם דברי הימים של ד"ר אילן אבקסיס על אחשוורוש. בזכות החופשה בסוף הצלחתי שזה יהיה פרק שמסתיים ב-1, יאי!

פרק 32 (24.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. זה עקרונית שיחה חופשית, אבל אני מקווה שנדבר הרבה על נסיכות קאג'אריות.

פרק 33 (1.10) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי. לא אקטואליה, רק היסטוריה! יש שרשור שאלות בקבוצת הפייסבוק, ואפשר לשלוח גם בפרטי עד 17.9, שאז אנחנו מקליטים.

בפרק 34 (8.10) נשוחח עם ארש לויאן, הידוע גם כ"גיא" מאז שהמורה מחקה את שמו, על ספר השירים שלו שרוכים, על ילדותו באיראן ועל זהות איראנית בארץ ישראל.

פרק 35 (15.10) יהיה שיחה עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.

בפרק 36 (22.10) נדבר שוב עם ד"ר אורי גולדברג (תודו שהתגעגעתם! אני התגעגעתי), הפעם על החוקה האיראנית לדורותיה.

פרק 37 (29.10) יהיה סוף סוף העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו "המלכה". אני מקווה שזה יהיה לרגל השקת קמפיין ההדסטארט שלו, כי אם לא – זה אומר שהחלק הראשון של הטרילוגיה ייצא רק ב-2020… בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 30 | הזירה הפנימית באיראן – מתוך כנס המרכז למחקרי ביטחון לאומי appeared first on איראניום מועשר.