איראניום מועשר

היום, יום שלישי (סליחה) ה-13 בשהריוור, 2577 לכורש הגדול, 1397 להיג'רה של מחמד, נשיר ונדבר על השירים הלאומיים של איראן, יחד עם חנה ג'האן פרוז. יהיו לנו המנון קאג'אר, המנון החוקה, המנון השאה, המנון המהפכה, המנון הרפובליקה האסלאמית וההמנון הנצחי.

זה הפרק למי שמשתמש בדפדפן ורוצה לשמוע בלי לדפדף עד הסוף:

http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/09/Iranium-029.mp3

בשבוע שעבר עשיתי את הלא יאומן ויצאתי לחופש אמיתי! כזה שאפילו אין לו פרק מתוזמן שיעלה בהיעדרי. זה היה צירוף של כמה נסיבות, אבל רבאק, סוף אוגוסט! היה לי ממש כיף עם הבוס הקטן בצפון, ישנו כל יום אצל חברים אחרים, נפגשנו פעמיים עם המשפחה מראש פינה, ולא תכננו שום דבר, כך שלא היה לחץ זמן – שזה הדבר שגורם לחופשות להיות מעצבנות, תכלס.

חזרתי בכוחות מחודשים, והיום בבוקר כבר איחרתי למושב שהשתתפתי בו בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (ליתר דיוק, הקדמתי ב-7 דקות והמושב התחיל 10 דקות מוקדם יותר מהלו"ז), אז גם לא יכולתי לפרוש מחשב ולהקליט. את הקלטת המושב תקבלו בתור הפרק של השבוע הבא, אחרי שאקבל מה-INSS את הגלם.

כידוע לכם, או שאולי עוד יש מישהו שלא יודע, יש לי מיני-פודקסט בשם איראן בקטן ברדיו תל אביב. לפי הסקר שעשיתי בקבוצת המאזינים בפייסבוק, רובכם לא מאזינים לו, אבל גם אלה שכן אמרו שיכול להיות נחמד לשמוע את החומר הלא-ערוך אחרי ששמעתם את הפרקים הערוכים, אז קבלו קרוסאובר-עריות-פוליגמי, שזה במילים פשוטות פרק משותף (קרוסאובר) של איראניום מועשר עם חמישה פרקים (לכן פוליגמי) של איראן בקטן. הקלטתי אותם ברצף עם חנה ג'האן פרוז מיד אחרי שהקלטנו את השיחה איתה לאיראניום מועשר, ואני נותנת לכם את הגלם חוץ מדברים שסתם מעצבנים כמו זה ששרנו בהתחלה לא נכון. וקצת תוספות, שאתם בטח תדעו לזהות אותם לפי זה שאני לבד בהן, וגם ה-ROOMTONE שונה.

אני כמעט לא ערכתי, חוץ מזה שמכל שיר השארתי רק את הגרסה האחרונה, ומחקתי את הראשונות אם זייפנו או התבלבלנו. זה פשוט מלחשוב מה היה גורם לי לעזוב את הפודקסט באמצע…

את המילים, התרגומים וסרטוני הווידאו של רוב ההמנונות/ים (< יצאתי פמיניסטית!) תוכלו למצוא בבלוג שלי בפוסט בשם המנונות איראן.

זה ההמנון שהיה מ-1909, ויש אומרים 1912, אחרי המהפכה החוקתית, ונשאר עד שרצ'א שאה פהלוי החליט שדי, ופקד שיחברו לו המנון חדש. ההמנון החדש הוא הנושא של החלק הבא, אז לא נספלייר. להמנון החוקתי קוראים سلامتی دولت عِلّیهٔ ایران, המנון המדינה הנשגבת של איראן, משהו כזה, והוא בעצם היה המארש הלאומי של איראן. הוא נכתב על ידי غلامرضا خان امیرپنجهٔ سالار معزز , המלחין של בריגדת הקוזקים, איי קיד יו נוט. בתקופת פהלווי הוא שינה את שמו ל-مین‌باشیان.

לא ברור מי חיבר את המילים, אולי גם הוא. אין לנו הקלטות עם מילים מאותו זמן. הוא נכתב בהתחלה בשם המארש הלאומי של איראן בינואר 1909, זמן קצר אחרי שתומכי החוקה כבשו את טהראן והעיתונים דיווחו על תבוסתו של מחמד-עלי שאה קאג'אר.

השיר נכתב בעבור כל כלי התזמורת הצבאית, והקלטה שלו נשלחה לכל הממשלות שקיבלו את תוצאות המהפכה החוקתית של איראן. הדבר המוזר והמשעשע הוא שניגנו אותו בהכתרתו של אחמד-שאה קאג'אר. כן. אחמד-שאה קאג'אר הוכתר בגיל 11 וחצי, ואומרים שהיה מלך-בובה של הבריטים. הוא היה המלך הקאג'ארי האחרון, וסך הכול נראה לי שהיה ממש מסכן.

ועדיין לא היה לו שם.

השם "سرود سلامتی دولت عِلّیهٔ ایران" ניתן לשיר כשהתפרסמו התווים שלו לפסנתר, בשנת 1922.

השיר לא היה כל כך מפורסם כי תכל'ס לא היו אז אמצעי תקשורת שישדרו אותו. לפי אחת העדויות המשעשעות, סטודנטים איראניים בגרמניה בתקופת אחמד-שאה קאג'אר שרו לקיסר גרמניה שיר מתוך המחזה העממי עמו סבזי-פרוש, דוֹד ירקן, בתור ההמנון הלאומי, כי הם לא הכירו את ההמנון הרשמי הזה והיה צריך לשיר משהו, כי כל הסטודנטים הזרים האחרים שרו את המנון מדינתם. זה לא שהם חשבו שזה המנון איראן, הם פשוט לא חשבו שמישהו יבין.

הנה וידאו שמצאתי של עמו סבזי פרוש. אבל לא היה לי זמן לתרגם לכם:

בכל מקרה, ההמנון הזה נזנח ב-1933 עם חיבור המנון פהלווי. בוויקיפדיה הפרסית, שהיא המקור העיקרי שמצאתי לשיר הזנוח הזה, כתוב שיש כאלה שחושבים בטעות שע'לאמרצ'א מין באשיאן הוא מחבר ההמנון של פהלוי, למרות ששם המחבר שם הוא דאווד נג'מי מקדם. אולי בגלל שהוא שאל כל כך הרבה אלמנטים? הנה, שפטו בעצמכם. הנה השיר (בלי מילים), ואחריו מיד הפרק על המנון פהלווי.

(רציתי לתרגם לכם את המילים אבל אז גם היום לא הייתי מעלה את הפרק, ובכלל, חוץ מזה שאף אחד לא מכיר את ההמנון הזה ולא זוכר את קיומו – גם אין ביו-טיוב אף – אף ביצוע שלו עם מילים. כן מצאתי אחד – אחד! – עם רק מוסיקה.

והנה וידאו שעכשיו אתם יכולים להעריך, אחרי שאתם מכירים את כל ההמנונות הרלוונטיים יותר ופחות.

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

פרק 30 (10.9) יהיה הקלטה של המושב של אתמול מהכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבו השתתפתי. זה כדי להתחיל את השנה עם מבט ריאליסטי לעתיד.

פרק 31 (17.9) יהיה הפרק המשותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רבידועם דברי הימים של ד"ר אילן אבקסיס על אחשוורוש. בזכות החופשה בסוף הצלחתי שזה יהיה פרק שמסתיים ב-1, יאי!

פרק 32 (24.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. זה עקרונית שיחה חופשית, אבל אני מקווה שנדבר הרבה על נסיכות קאג'אריות.

פרק 33 (1.10) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי, שיש לו גם חלק לא קטן בהיסטוריה האישית שלי (למשל העולם לא היה מקבל את שני ילדיי הגדולים ללא תיווכו!). לא אקטואליה, רק היסטוריה!

העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות ספרנו "המלכה" כל הזמן נדחה, יכול להיות שכבר נעשה אותו יחד עם השקת הקמפיין לפרסום הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו. בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי..

בקנה יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים), עם רובי נמדר על שירה פרסית, עם גיא ארש לויאן על ספרו "שרוכים", עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות, עוד שיחה עם אורי גולדברג, הפעם על החוקה האיראנית, שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו נויד טוביאן, שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר, קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך. נדבר גם עם אמן הלחימה חשי אזאד (או בשמו האוסטרלי – קאשי אזאד), שהפרק איתו נדחה פעם אחת מסיבות לוגיסטיות ופעם שנייה מסיבות טכנולוגיות. סעעעעעעעעעמק. הפרק הזה יהיה באנגלית. השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 29 | השירים הלאומיים של איראן עם חנה ג'האן פרוז | פרק משותף עם "איראן בקטן" appeared first on איראניום מועשר.

היום, 29 במרדאד, 2577 לעליית כורש הגדול או 1397 להג'רה של מחמד… רגע, כמה מכם באמת מבינים מה שאמרתי עכשיו? לא הרבה, נכון? אז היום נדבר סוף סוף על חודשי השנה! (וגם על בלשנות איראנית, כי זה מה שקורה כשנותנים לי מיקרופון בלי בקרה!)

חודשי השנה הפרסית לפי עונות. מתוך אתר quora (קליק ללינק)

לבקשת יעלי, מעכשיו בנוסף לקישור לשמע בסוף הפוסט, שזה מה שבא עם התבנית, יהיה גם קישור כבר כאן. הנה:

http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/08/Iranium-028.mp3

היום, 29 במרדאד, 2577 לעליית כורש הגדול או 1397 להג'רה של מחמד, ייזכר בתולדות הפודקסט כאם כל הבלת"מים. באמת כל תוכנית היא בסיס לשינויים! משום מה, פעם ראשונה ב-27 פרקים התחלתי להקליט בלי לעשות קודם בדיקת סאונד קטנה. ויצא מתכתי ושורק, כנראה בעיות במגעים. כזה [דוגמית ממש קטנה מגל הקול]. בקיצור, את הראיון באנגלית שעלה אך הבוקר להצבעה בקבוצת הפייסבוק "איראניום מועשר – הקבוצה" אצטרך להקליט שוב, אני מקווה שעוד נספיק כשחשי בארץ, מקסימום נעשה את זה בסקייפ. והיום אתם מקבלים את ההסבר הנכסף לחודשי השנה. סוף סוף תבינו את התאריכים המוזרים האלה שאני אומרת!

הפרק היום מבוסס חלקית על חלק מהרצאה בשם "מאין באנו, לאן אנחנו הולכים ומה אנחנו עושים כאן בכלל?" חלק מהסיפוריים מופיעים בגמ"ד, ועל החלקים התיאורטיים יותר אפשר לקרוא בהרחבה בההו"ה, ועל מה שלא – שמתי קישורים. את ההרצאה אפשר להזמין למסגרות צבאיות ומסגרות של בית מדרש דרך המרכז האקדמי שלם ועל חשבונו, וגם על חשבונכם דרך אנסטסיה. וגם הרצאות אחרות, הפופולרית ביותר בימינו היא "מהנעשה באיראן".

קיצר, איפה היינו. הזמן הרה את אהרימן.

לידה

חלוקת משאבים לא הוגנת

ידע מקדים

בריאת האמשה ספנטה – לפיד מלפיד (יכול להיות אפולוגטי מול המונותאיזם)

מין סתמי:

ווהו-מנה, המחשבה הטובה. המן, חודש בהמן (החודש ה-11, חודש המהפכה, מזל דלי). מספר שתיים של אהורה מזדא! ואנקדוטה חביבה (שגם הזכרתי בפרק עם יובל מלחי) – לסוכן של מזדא באיראן קוראים בהמן. לא חושבת שמכוון.

אשה והישתה, הצדק הנעלה ביותר. האמת היא שאשה זה… אווסטית לעומת פרסית – קישור לוושתי. ארדיבהשת, החודש השני (מזל שור).

חשת'רה-ואיריו – מלכות גיבורים, מלכות גברית, מלכות צודקת (להזכיר ג'ואןמרדי, שיהיה בפרק עם חשי). שהריוור – החודש של מזל בתולה.

מין נקבה:

אמרטט – אלמוות (חודש מרדאד, זה עכשיו). אטימולוגיה וזה. משעשע שנהיה מרדאד, לאומנים וטַהֲרנים קוראים אמרדאד.

האורווטט – שלמות (חודש ח'רדאד, מזל תאומים). למי שיודע פרסית – מוצא משותף עם هر שזה each, every. לסנסקריטיסטים שבינינו – קשור ל-sarva, כי S הודו אירופי בתחילת מילה הופך בענף האיראני ל-H, ובסביבות מסוימות ל-X (sv- ß خو-).

ספנטה ארמאיטי – דבקות קדושה, שזו התכונה הנעלה ביותר לאישה. ספנדרמד > אספנד (החודש האחרון, מזל דגים). זה גם שם של צמח שעושים איתו קטורת או סתם קמעות.

קמע הגנה שקיבלתי כשאורצ'וק נולד, שעשו מגרגירי אספנד.

אספנד זה בגלל הערבים. הגרסה הטהרנית היא ספנדרמד, או ספנד, שזה לאחרונה גם ראשי תיבות של سازمان پژوهشی و نوآوری دفاعی – מכון, או יותר מדויק – ארגון מחקר וחדשנות בהגנה. כדאי לכם ללמוד שם, זה מקנה פטור משירות צבאי או לפחות קיצור שלו.

יחד עם אהורה מזדא – האדון חוכמה (זכר) – שבעת המופלאים, האמשה ספנטה.

זוכרים מה שאמרנו על ש אווסטית? אמשה זה אווסטית ל-אמרטה, ומי שמזהה את שם האלה אמרדאד – אפרין!!! בן אלמוות. וספנטה אתם מכירים מספנטה ארמאיטי – קדוש. אז אלה הם שבעת הקדושים בני האלמוות.

לאהורה מזדא אין חודש בשם הזה, אבל חודש די, הוא מזל גדי (חודש הלידה של איראניום מועשר!), נקרא כך על שמו – دادار، הבורא.

אז יש לנו כרגע חמישה מתוך 12 חודשים, בואו נעשה בהם סדר לפי הסדר, ואז נמשיך בסיפורנו. יאללה?

לחודש הראשון קוראים פרוורדין, Fravard זה נשמה של אב קדמון, ובספיישל נורוז עם דיוויד ניסן הזכרנו את חג האביב הקדום פרוורדיגאן – חג נשמות האבות, וכמה מנהגי נורוז של היום שעדיין משקפים את מנהגיו.

אבל רגע, יש לנו כאן מילה מעולה שאפשר דרכה להראות את גורלו של הצרור –rt- בדיאלקטים השונים של הלשונות האיראניות! שאני אפספס דבר כזה? ברייס יורסלבס, חפירה איז קאמינג.

ראינו כבר בשתי מילים שהצרור המקורי rt הופך באווסטית ל-ש: – aša-arta (MP arda-) "צדק" ו-amәša – amrta. אז כפי שאתם יכולים לנחש, בפרסית קוראים לנשמות האלה פרוושי. כך אנחנו גם יכולים לשער במידה ניכרת של ביטחון שהצורה הפרסית-עתיקה הייתה fravarti ואז הפכה ל-fravard בין פרסית עתיקה לאמצעית. דיברתי על הווקאליזציה של הפוצץ האינטרווקאלי בפרק השפה, נכון? עוד דבר שאני מקווה שאתם זוכרים מפרק השפה הוא שהשפות האיראניות מתחלקות בגדול למרכזיות, שזה הרוב, דרום מערבית שזה פרסית ולהגיה, וצפון מזרחית שזה בקטרית שאין לי מושג בה בכלל.

עכשיו, כפי שבוודאי ניחשתם, כי אתם ממש חכמים, גם בתוך קבוצות הדיאלקטים יש הבדלים. למעשה, קבוצות דיאלקטים זה דבר די פיקטיבי והדבר הנכון יותר לדבר עליו הוא רצף דיאלקטלי (dialect continuum). בואו נדבר על זה שנייה, מבטיחה לחזור לחודשים תיכף. אני רוצה להכיר לכם מונח שיהיה חדש לאלה מכם שאינם בלשנים – איזוגלוסה. איזוגלוסה הוא קו דמיוני על המפה, שמפריד בין תופעות. לפעמים הקו הזה יהיה ישר, ולפעמים מעגל שתוחם תופעה.

למשל אופן הגיית ה-R באזורים שונים שמדברים עקרונית את אותה שפה (בגרמניה יש … באיטליה יש … באנגלית יש…). ירושלים, כידוע, איזוגלוסות סביב לה. רובן קשורות לאוצר מילים, אבל גם האיזוגלוסה של החלפת ש-ס: סשק, אושיסקין (או שזה הנכון? אני תמיד מתבלבלת). יש איזוגלוסה בצפון ת"א של הגיית ת' כ-צ' (זה קרה, אגב, גם בגרמנית, אם תשוו לאנגלית, הולנדית ולשונות סקנדינביה). ככל שיש יותר איזוגלוסות משותפות שתוחמות קבוצת דיאלקטים, כך אפשר להגדיר אותם כקבוצה. אבל יכול מאוד להיות שחלק מהדיאלקטים בקבוצה יהיו תחומים באיזוגלוסה אחרת שאינה כוללת את כל החברות האחרות בקבוצה, וכן כוללת דיאלקטים מבחוץ. כך שהדבר הנכון הוא לדבר על רצף דיאלקטים. קיצר, איפה היינו?

כן. אז כאן יש לנו איזוגלוסה שמסכסכת בין הלשונות המרכזיות, עד כדי כך שבעבר החלוקה המקובלת הייתה מזרח-מערב (לקח זמן עד שהבינו שהשפות הצפון-מערביות חולקות יותר איזוגלוסות עם המזרחיות מאשר עם הדרום-מערביות).

למדית עצמה אין תיעוד, אבל יש לה המוני בנות מתועדות, דיאלקטים חיים, גוססים ומתים. והיא גם השאירה השפעות ניכרות על הפרסית העתיקה.

באווסטית, שהיא שפה מרכזית-מזרחית, הריאליזציה של הצרור rt היא ש. ובמֶדית, לשון מדי, שהיא שפה מרכזית-צפונית, היה שיכול אותיות: -tr-. אבל רגע, זה לא הכול! כאשר יש פוצץ (בעברית – אות בגד כפת דגושה) לפני עיצור אחר, לא משנה איזה עיצור – הפוצץ מתחכך. כלומר בגדול הופך לאות בגדכפת לא דגושה, ולפעמים עובר עוד שינויים שנחסוך לכם כאן. אז -tr-  הופך ל-θr-.

יש לכם כוח לעוד? טוב, לי יש. אבל קודם נסכם רגע:

הצרור -rt- נשאר בפרסית (איראנית דרום מערבית), במעבר מעתיקה לאמצעית הוא יהפוך ל-rd.

הופך ל-š באווסטית (איראנית מזרחית).

ועובר שיכול ואז חינכוך (כלומר הופך לחוכך) במדית, שהיא איראנית צפון מערבית: rt > tr > θr. החלק של החינכוך הוא איראני כללי, ותכל'ס קורה גם בעברית: אותיות בגד כפת הן פוצצים במקור, שמתחככים בסביבות פונטיות מסוימות (בגדול – אחרי תנועה, אלא אם כן מכפילים אותם).

הייתם חושבים שזהו! הא! אני רק מתחממת!

θ היא אות קשה להגייה, גם לרוב הישראלים. לדוברי עברית הפתרון בדרך כלל יהיה ת או ס, בפרסית, אי שם במעבר מעתיקה לאמצעית, היא הפכה פשוט ל-ה'. כלומר נשאר ממנה רק הנישוף. וכך ח'שית'יה – מלך – הפך לשאה, שאתם מכירים. אז פרות'רי נשאל לפרסית, ואנחנו מכירים אותו מפרסית אמצעית בעיקר כ-פרווהר. כן כן, התליון הלאומני המפורסם שלי, זה שמייצג את נשמות האבות הקדמונים, או את הניצוץ האהוראי שיש בכל אחד מאיתנו, ומשמש בכתובות הסלע האח'מניות לצייר את אהורה מזדא, למרות שעקרונית לא אמורה להיות לו צורה.

בפרסית חדשה אי אפשר לומר פרווהר, כי בגלל הערבים האלה, אנחנו כבר לא יכולים לבטא צרור עיצורים בתחילת מילה. לכן קוראים לו בפרסית חדשה far(a)vahar או foruhar.

כמעט סיימנו עם הצרור הזה, אבל אי אפשר בלי לציין שההתפתחות של הצרור המקורי -tr- בפרסית עתיקה, כנראה דרך θr אבל זה שלב לא מתועד, הוא בכלל ç. לכן המספר שלוש – three באנגלית ואיזושהי צורה דומה ברוב הלשונות האחרות (trois, tri, drei…), הוא בפרסית se. למלך ארתחשסתא קראו בפרסית עתיקה ארתחשסה, למרות ששמו בפרסית אמצעית – ארדשיר – משקף את הצורה המדית *אַרְתַחְשַׁהְרַה (ארתה אתם כבר יודעים – צדק, ו-חשת'רה זה ממלכה: סנסקריט קשטרה, כי שם לא היה חינכוך של פוצצים בצרורות, ופרסית של היום שהר – עיר). לכן כשיש לנו מילה כמו fravahr אנחנו יודעים בוודאות (יחסית, יחסית. אין ודאות מוחלטת בעולם חוץ מהמוות ומס הכנסה. מאיזה סרט זה?) שהיא שאולה ממדית.

מה עוד אפשר ללמודים מכל מה שעבר על הצרור המסכן הזה, שאנחנו מדברים עליו כבר שעה?

שאיזוגלוסות הן לא רק במרחב אלא בזמן. כלומר תהליכים שעברו על שפה לפעמים ממשיכים ולפעמים עוצרים מתישהו. לכן נכון לומר "הוא משתמש בְּפָנָס", אבל לא נכון לומר "הוא עובד בְּבַנְק", כי החינכוך של בגד כפת כשאינו אחרי תנועה פסק מתישהו ואינו עובד על מילים שנשאלו אחרי נקודה זו. אבל מה שהתחכך התחכך, גם אם העיצור שלפניו מבוטא כשווא נח (הוא למעשה נע או מרחף, אבל עברית חדשה ממש לא מבטאת שוואים נעים ונחים בהתאם לביצועים של לפני 2000 שנה). וכך תּוֹקְפָנִים וצָלְבָנִים נשארו עם חוכך. כלומר, לפי החוקים היבשים. הדוברים של היום עדיין ממשיכים להחיל את התהליך שאמור היה למות, ולכן שומעים גם את הצורות הלא נכונות, שלא נחזור עליהן כאן כי זה לא חינוכי.

אז איפה אנחנו רואים כאן את הכרונולוגיה היחסית של התהליכים הפונולוגיים האלה?

זהו, סיימתי. החודש הראשון (בערך חופף למזל טלה) הוא פרוורדין על שם נשמות האבות, או הניצוצות האהוראים שבכל אחד מאיתנו. באחד בפרוורדין מתחיל שעון הקיץ.

ארדיבהשת, המקביל פחות או יותר למזל שור – אמרנו – על שם האמשה ספנטה אשה והישתה – הצדק הטוב ביותר.

ח'רדאד, מזל תאומים פחות או יותר – על שם האמשה ספנטה הנקבית האורוטט – "שלמות, כֻּלִּיּוּת" (<ראיתם כמה נקודות בתוך האותיות?).

תיר, החודש שמקביל פחות או יותר למזל סרטן, הוא על שם האלוהות תישתריה. אמרנו שיש אמשה ספנטה, שהם שבעת המופלאים, אבל יש גם אלוהויות משניות בשם יזתה yazata – מילולית – נסגדים, אלה שיש לסגוד להם – שכוללים גם כל מיני תכונות ואלמנטים (שנייה, עוד לא הגענו לאלמנטים) שלא מכוסים על ידי האמשה ספנטה, ומבוססים ברובם או בחלקם על ישויות הודו-איראניות טרום זורואסטריות, או על ישויות שהיו במקום שאנחנו קוראים לו היום איראן, עוד לפני הפלישה הארית. זה לא אומר שהם נוספו אחר כך. לתישתריה מוקדש ההמנון השמיני של האווסטה.

מהמילה יזתה באות חלק מהמילים ל"אל" – איזד (האיזדים המסכנים הם פשוט עובדי האל. למה מסכנים? אתם אולי מכירים אותם בשם יזידים. עכשיו מובן?), ו-יזדאן, שהוא רבים אבל גם יחיד, קצת כמו אלוהים. בגמ"ד יש בהתחלה הקדשה בפרסית אמצעית – פד נאם י יזדאן – בשם האלים. עכשיו אתם יודעי ח"ן, כי אנשים שלא מאזינים לאיראניום מועשר לא יודעים מה כתוב שם… יש גם שמות תיאופוריים עם האלמנט יזד, המפורסמים ביניהם הם המלכים הסאסאניים הנקראים יזדגרד. אחד מהם הקים את העיר יזד במרכז איראן, שעל הדיאלקט של השכונה היהודית הצפונית שלה עשיתי את ה- MA שלי.

יש המזהים את תישתריה עם סיריוס – הכוכב הזוהר ביותר בשמים, שהוא בעצם מיני-קונסטלציה. יש לכם כוח לאטימולוגיה עממית וקצת הסתבכויות והתרות? נעשה את זה פשטני הפעם: תיר בפרסית של היום זה גם חץ, ויש בכל מיני מיתולוגיות הודו אירופיות ומזרח תיכוניות קישור בין סיריוס לבין חץ שנורה אליו, או שהוא עצמו חץ שעף בשמים. אבל המילה לחץ היא בכלל tiγra  בפרסית אמצעית, כלומר מדובר בשתי מילים שונות לגמרי שהפכו הומונימיות בפרסית חדשה. חפירות נוספות על תישתריה אפשר למצוא בקישור ששמתי בפוסט.

היום תיר הוא שמו של כוכב חמה, לא ברור אם קשור לאלוהות. לסיריוס, הוא תישתריה המקורי, קוראים בכלל שבאהנג – מנגינת לילה. אין לי מושג למה.

אז על מה אחראי תישתריה? הוא זה ששחרר את המים הכלואים באוקיינוס השמיימי ווּרוּקַשַה. בקרב על שחרורם הוא מופיע תחילה כנער בן 15, אחר כך כשור זהוב, ולבסוף כסוס לבן, הוא מפסיד בקרב לאפאושה, ששומר על המים הגנובים, ומנצח בסוף רק כשאהורה מזדא בכבודו ובעצמו מקריב קרבן, ואז המים הכלואים מחולקים בין שבע היבשות (יבשת בעת ההיא – כשור, המילה שהיום משמעותה "מדינה". קודם ראינו ש-חשת'רה – ממלכה, הפכה לשהר – עיר). ואז באים גשמי ברכה. האם הם באים בחודש שנקרא על שם האל משחרר המים. מה פתאום! כמו תמוז, האל השומרי שעל שמו נקרא אותו חודש בלוח השנה הבבלי, החודש שנקרא על שמו הוא החודש השחון ביותר, שבו הוא בצרות גדולות. יש עוד כמה סיפורים על המלחמות של תישתריה, כולם קשורים  למים ולירידת הגשמים.

הגענו לחודש החמישי, הוא חודש מרדאד על שם אלת האלמוות אמרטט, מקביל בערך למזל אריה, אחר כך שהריוור, שמקביל בערך למזל בתולה, ונקרא על שם חשת'רה-ואיריו, המלכות הצודקת או הגברית. תיר, מרדאד ושהריוור הם חודשי החופש הגדול. רחמנות על ההורים האיראנים! לא רק שהחופש הגדול הוא שלושה חודשים, אלא שאלה חודשים של 31 יום!

עד עכשיו היה לנו דפוס ממש יפה של חודש שצריך לחפור עליו מאפס, ואז שני אמשות ספנטות, אחד במין סתמי ואחת במין נקבה. אני מצטערת להרוס את הדפוס הזה, עכשיו הילדים חזרו לבית הספר ויש לנו שלושה חודשים רצופים שאינם קדושים בני אלמוות אלא יזתות ואפילו אלמנטים מקודשים, שטרם הגענו אליהם בסיפורנו! להזכירכם, בסיפור הבריאה שהתחלנו לספר, העולם טרם נברא!

החודש השביעי הוא חודש מהר. באחד במהר מתחיל שעון החורף, והילדים חוזרים ללימודים. מהר מקביל בערך למזל מאזניים, והיזתה שהוא נקרא על שמו הוא אל הודו-איראני משותף קדום, היחיד שהוא טוב גם בהינדואיזם וגם בדת הזורואסטרית, ונקרא בסנסקריט מיתרה. השם התיאופורי מיתרה-דאתה, "מיתרה-נתן", מתועד ביוונית כ- מית'רידטס (שם נפוץ ביותר, נתתי בגוף הפוסט קישור לוויקיפדיה תראו כמה מית'רידטסים, ואלה רק המתועדים! ועל שם מית'רידסט השישי מלך פונטוס, יש גם פרקטיקה בשם מית'רדטיזם, שאל תנסו אותה בבית, של לבנות חסינות בפני רעלים, כמו שעשה דרד פיירט רוברטס עם האיוקאין.

אצלנו בתנ"ך השם מתועד כ"מִתְרְדָת הגזבר" המופיע בספר עזרא. היום השם עדיין קיים, בתור מהרדאד.

אז בואו נראה אתכם. אם בסנסקריט זה מיתרה, ואם יש תיעוד למית'רידסט ולמתרדת, מה אתם יכולים לומר לי על שם החודש מהר בפרסית?

אני אגלה לכם בסוף החפירה הקטנה, בינתיים אתם יכולים להמשיך לחשוב.

בעוד אתם חושבים, אספר לכם שמהר זה היום גם שמש, גם אהבה, בעיקר בלשונם של הטַהֲרנים (כשאני מקדישה ספר בפרסית, אני בד"כ כותבת – בא מהר י ג'אודאן – באהבה נצחית. איראנים הם דרמטיים כאלה ואני מקדישה להם בדרמטיות). חוץ מהחודש השביעי, זה גם שמה של סוכנות ידיעות. משחק המילים על שמש ואהבה מופיע בהרבה שירים, כולל חלק מהשירים הלאומיים של איראן, שיהיו הנושא לפרק הקרוסאובר-עריות עם איראן בקטן (מי שדחוף לו – יכול לשמוע שם כבר עכשיו חלק מהפרקים הקצרים והערוכים על המנונות איראן). למשל בהמנון הנוכחי – מהאופק הפציעה שמש המזרח, יכול להיות גם האהבה המזרחית הרימה ראשה מהאופק. ובאי איראן, ההמנון העל-זמני, יש שורה – החומר שממנו עשוי גופי, ספוג במימייך, באדמתך ובאהבתך/בשמש שלך. ובהמנון הקאג'ארי יש – זרחי בשמיים כמו השמש הנצחית או כמו אהבה נצחית (אותו מהר י ג'אודאן שאני משתמשת בו).

אם עדיין לא הגעתם למסקנה, אז תמשיכו לחשוב על השם מהר, שהוא גלגול של השם מיתרא, ואני אספר לכם בינתיים שמיתרא היה אל השמש, הידידות והבריתות – בסנסקריט מיתרם (במין סתמי!) זה גם חבר, ושפולחן מיתרה הגיע גם עד לרומא! דיברתי על זה בשיחה עם חשי אזאד, שתעלה בלי נדר בשבוע הבא, אחרי שעומר סנש מפודקסטיקו יצליח להציל לי את הסאונד, או אחרי שאקיים איתו שיחת פיצוי, בחיים או בסקייפ. מתברר שלאמנות הלחימה פהלוואני יש שורשים עמוקים והיא מתחילה בפולחן מיתרה.

אז הצלחתם לחשוב על הדרך שעבר השם מיתרה עד שהפך למהר? ברור שבפיצול בין הענפים ההודי והאיראני, mitra הופך באיראנית ל- miθra, כי פוצץ לפני עיצור אחר מתחכך. אבל גם אמרנו שבאיראנית דרום מערבית, דהיינו בפרסית, הצרור הזה הופך ל-ç. כלומר אילו זו הייתה התפתחות ישירה, היינו מצפים למשהו כמו miça (מיסה, בערך, שאמור להפוך ל-מֶס בפרסית חדשה). ה-ת' בשם התאופורי, שמתועד גם בפרסית עתיקה עצמה, מעיד על כך שהשם נשאל ממדית, וכפי שאנחנו זוכרים, בזמן הזה המעתק tr > ç  כבר לא עבד.

אז זה חודש מהר. החודשים הבאים הם אבאן – מילולית מימים (רבים של מים), החודש של מזל עקרב, שמזכיר לנו שבחשוון ירד יורה ועל גגי רקד, ובמקביל למזל קשת חל אד'ר, שזו מילה קדומה לאש (אד'ר-פאדגאן שהפך לאזרבייג'אן, הוא בעצם מחנה האש). שניים מהאלמנטים המקודשים, שתיכף נגיע אליהם. אד'ר מסתיים בתקופה הכי חשוכה של השנה, וברור שבתפר הזה בין אד'ר לדי יהיה חג אור: שב-י ילדא, מילולית "ליל המולד" (ילדא זה שם ארמי), כי אז השמש נולדת מחדש. בלילה הזה, הארוך ביותר בשנה, עושים ליל שימורים. הגדולים מספרים סיפורים לקטנים עד אור הבוקר, ואוכלים דברים אדומים בדגש על אבטיח שנשמר מהקיץ בטכניקה מיוחדת שמצאתי באינטרנט וחשבתי לנסות, אבל הקיץ כשכל אבטיח הוא 60 ש"ח, אני לא בטוחה שאקנה אחד לניסוי שלא בטוח יצליח. ואוכלים גם רימונים ותפוחים אדומים.

דֵי כבר אמרנו – החודש של מזל גדי, שנקרא על שם הבורא, בהמן – החודש ה-11, חודש המהפכה, על שם ווהו מנה המחשבה הטובה, ואספנד, או ספנדרמד – על שם ספנטה ארמאיטי, הדבקות הקדושה, אשתו וכמובן בתו של אהורה מזדא.

המתוק הזה בא באמצע ולא מחקתי את השיחה איתו. הסוס – מעשה ידי ענתי.

אביב:

ח'רדאד על שם האמשה-ספנטה "שלמות",

אז נחזור לרצף הסיפור.

הכרזת מלחמה, הסכם למלחמה – בריאת העולם:

הביצה – שהריוור (מתכות)

המים – האורווטט

האדמה – ספנטה ארמאיטי (נו ברור, אמא אדמה)

האש – אשה והישתה (שזה חמוד אבל מקרי)

הצמחים – אמרטט

הבקר – ווהו מנה

האדם – אהורה מזדא.

הו וואו, תסתכלו על השעון, או יותר נכון על הגרון שלי. ועוד צריך לערוך. נראה לי שנשאיר כרגע את העולם במצב המשעמם הזה, שבו נשאר ללא תנועה שלושת אלפים שנה, ובבלת"מ הבא נחזור לתקיפת אהרימן, להבין מה תפקידנו בעולם ונראה לי שכבר נצטרך בלת"מ שלישי בשביל לאן אנו הולכים.

השיר של קיוסק היום נקרא "הלילה הלך", ובחרתי אותו כי כבר כמה שעות הוא מתנגן לי בראש, אז סימן שזה השיר הנכון לפרק.

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

בשבוע הבא (אני מקווה!) נשוחח סוף סוף עם אמן הלחימה חשי אזאד (או בשמו האוסטרלי – קאשי אזאד), שהפרק איתו נדחה פעם אחת מסיבות לוגיסטיות ופעם שנייה מסיבות טכנולוגיות. סעעעעעעעעעמק. הפרק הזה יהיה באנגלית.

פרק 30 (3.9)  יהיה קרוסאובר-עריות-פוליגמי עם איראן בקטן. קיבלתי את כל חומר הגלם של חמשת הפרקים הקצרים שלי עם חנה ג'האן פרוז, על המנונות איראן במאות ה-19-20, ואני נותנת לכם אותם כמעט בלי עריכה, ועם עוד המנון בונוס ופדיחה של ונצואלה מול אחמדי-נז'אד.

פרק 31 (10.9) הוא עדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות ספרנו "המלכה". בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי..

פרק 32 (17.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. אנחנו כבר נמצא נושא, העיקר לדבר שוב עם ניל בר (וגם עם עודד פוירשטיין ועם רוני אגסי, שאני גם מאוד אוהבת ומעריכה!)

בפרק 33 (24.9) יהיה הפרק המשותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רבידועם דברי הימים של ד"ר אילן אבקסיס על אחשוורוש. אמנם ההצבעה הייתה חד משמעית בעד פרק שיעלה בראש השנה, אבל התברר ששותפיי עסוקים ביותר!

פרק 34 (1.10) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי, שיש לו גם חלק לא קטן בהיסטוריה האישית שלי (למשל העולם לא היה מקבל את שני ילדיי הגדולים ללא תיווכו!). לא אקטואליה, רק היסטוריה!

בפרק 35 (8.10) נארח את שי סקונדה ונדבר איתו על קשרי ישראל-איראן בתקופת התלמוד. שי כתב דוקטורט מאוד מגעיל בנושא נידה, והוא אחד התלמודיסטים האיראניסטים המובילים בעולם כיום. מאז שהתחלתי להבטיח לכם אותו חלו שינויים עצובים בזירת לימודי איראן-תלמוד, ואני מניחה שנקדיש חלק לא מבוטל מהפרק לדבר על יעקב אֶלְמַן, החלוץ בתחום, שהלך לעולמו לפני כשבועיים.

בקנה יש לנו שיחה עם רובי נמדר על שירה פרסית, עם גיא ארש לויאן על ספרו "שרוכים", עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות, עוד שיחה עם אורי גולדברג, הפעם על החוקה האיראנית, שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו נויד טוביאן, שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר, קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך, וכפי שהבטחתי – בבלתמים הבאים נמשיך לברר מאין באנו, לאן אנו הולכים ומה לעזאזל אנחנו אמורים לעשות באמצע.

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 28 | חודשי השנה ואלוהויות זורואסטריות appeared first on איראניום מועשר.

היום, 22 במרדאד 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, יש לכם הכבוד להכיר את יוסי אלפר. יוסי הוא מחבר הספר "מדינה בודדה", והיה ראש דסק מחקר איראן במוסד בזמן המהפכה האסלאמית (בפרק הוא ייתן הגדרה מדויקת יותר, אבל אפשר להגיד שכן, מבחינה מחקרית). אני פגשתי אותו לראשונה בכנס של מרכז עזרי, ומיד ידעתי שאני חייבת להביא אותו לתלמידיי בקורס איראן במרכז האקדמי שלם, וצדקתי.

כאן אנחנו בחדר העבודה שלו.

אחרי כשעה ורבע אני אומרת שהפרק עולה שבועיים אחרי החזרת הסנקציות, בסוף זה שבוע אחרי כי החלפנו פרקים בין יוסי לבין אמן הפהלוואני קאשי אזאד, שהיה לו איזה בלת"מ בירושלים. מי שרוצה להשתתף בסדנת הפהלוואני שלו בסופ"ש הקרוב – צרו קשר ואקשר אתכם עם אור, שהביא אותו לארץ.

יוסי אלפר הוא מחבר הספר מדינה בודדה, ובאנגלית Periphery. הקלקה על התמונות תביא אתכם לעמודי הספר בהוצאות.

מדיניות הפריפריה גובשה כאסטרטגיות-על של מדינת ישראל. היו 4 אסטרטגיות-על, אבל היה לנו כל כך מעניין ששכחנו לדבר על האחרות.

וחוץ מהמלצה שלי ומה שאתם יכולים לשמוע בהסכת, הנה עוד כמה גופים שחשבו שהספר שווה:

אורחת נוספת באולפן הייתה סנדי, שנקראת על שם הסנאי מבובספוג

על ההיקסמות של ישראל מחידוש היחסים הטובים שממשיכים את המלך כורש הגדול, את מלכת אסתר, ואני מוסיפה עבדאלחסין סרדארי. באתיופיה זה היה חידוש היחסים עם ילדי מלכת שבא.

הזכרנו כל מיני דמויות חשובות כולל מה עלה בסופן. לא מגלה בפוסט, רק שתדעו שכאן אפשר לשמוע על: ד"ר עלי שריעתי, כרים סנג'אבי, שאפ'ור בח'תיאר, אית אללה סייד מחמד חסיני בהשתי AKA שהיד בהשתי – קמב"ץ המהפכה, שהפעיל המונים בשם ח'מיני תוך שימוש בקלטות, אבו אלחסן בני צדר, צאדק קטב-זאדה, אבראהים (אני חושבת) יזדי, מהדי באזרגאן, מוסא א-צדר, מצטפא צ'מראן (אני חייבת לכם: הוא נהרג במלחמה), וגם כמה אנשים לא איראנים כמו אורי לוברני (על תחושותיו המקדימות לפני המהפכה אפשר לקרוא גם בביוגרפיה של חיים הרצוג). והצייר הקפריסאי-יווני מיכאל קשלוס.

זה הכי טוב שהצלחתי

ולשם השוואה – זה הציור שעומר צייר בגן חובה ועדיין תלוי בבית מול דלת הכניסה שכולם יראו:

יוסי אלפר ואהרון יריב אומרים לרבין שאולי כדאי לשקול שיחות שלום עם הפלסטינים

מפת ישראל ששירתה את ה-GRU (שירות המודיעין הרוסי) ומראה את ישראל עם החלוקה של 1947 (והנה גם ההשתקפות שלנו. בטח אפשר לעשות מזה מטאפורה)

וההקדשה של סגן ראש המודיעין הסובייטי בשנת 70, שממנו לקח יוסי את המפה.
מישהו יכול לומר לי מה כתוב?

אם כבר דברים שגיליתי אחרי שכבו המיקרופונים וצריך בשבילם לארח את יוסי שוב – הידעתם שהוא השתתף בסרט ברונו עם סשה ברון כהן?

ברוב מוחץ הצבעתם בעד פינת אקטואליה, בלי קשר לרוח הפרק. והפעם במקרה גם רוח הפרק מתאימה לאקטואליה. מיקמתי את פינת האקטואליה איפה שנראה לי הכי הגיוני, אבל אשמח לשמוע מכם אם יש מיקום יותר טוב לדעתכם.

אז ההפגנות שדיברתי עליהן עם יסמין די שככו, כפי שצפו כל הפרשנים כולל אמתכם הנאמנה. אני עדיין מחכה שיום אחד יפתיעו אותנו. כן, היו אחר כך צעקות "מוות לדיקטטור" באצטדיון בטהראן שבו שיחקה אסתקלאל נגד טרקטור (אם אתם לא יודעים מה זה אסתקלאל אז גשו בבקשה לספיישל המונדיאל שלנו), אבל זה נקודתי. אני מדברת על גל המחאות.

בעקבות השיחה עם יסמין גיגלתי "מכירת כליה" והגעתי לאתר שובר-לב שבו אנשים מציעים כליות ואונות כבד למכירה, ברוב המקרים בגלל בעיות כספיות. עשרות מכל סוג דם, רק מהשבועיים האחרונים. בעזרת אוהד זיידנברג מקליר סקיי סייבר סקיוריטי, שהיה אורחנו בפרק 8, יצרתי קשר עם אחד המוכרים ועם אחד האדמינים של האתר וראיינתי אותם בלי לומר להם מאיפה אני. את הקולות אני לא מביאה לכם כאן אלא רק בשני סרטונים שמקושרים מגוף הפוסט, והם יעלו מיד אחרי שתעלה הכתבה בערוץ 2 שבה ייחשפו לראשונה קטעים מהשיחות (כתבה שנדחית כל הזמן בגלל המצב בדרום. כל אדם וגוף תקשורת, ישראלי וזר, מוזמנים להשתמש ולהפיץ כל עוד נותנים קרדיט ל"איראניום מועשר".

סערה נוספת שדיברתי עליה עם יסמין ותפסה תאוצה נוספת השבוע, היא ה-آقازاده ها – ילדים שהאבות המושחתים שלהם בשלטון קוראים מוות לארה"ב וגונבים כסף מהעם, והילדים חיים בארה"ב חיי מותרות עם הכסף הזה. זה בגדול. רז צימט (שדיברנו איתו בפרק 12 וצריך שוב) פרסם הבוקר פוסט על קמפיין חביב שקורא לבכירים ברפובליקה האסלאמית לדווח איפה הילדים שלהם חיים ומה הם עושים בחיים.

הטריגר לקמפיין, חוץ מהגזל התמידי הרגיל והתסיסה הכללית סביב עניין האקאזאדה-הא, הוא סרטונים שפורסמו עם מהדי מט'אהרי, משורר עטור פרסים ואורח רצוי במסיבות ובערבי הקראת שירים, כולל אצל המנהיג בבית. עושרו של מט'אהרי בא, לדבריו, ממסחר בברזל ומירושה. אבא שלו היה שר הכלכלה ומנהל הבנק המרכזי, ואף אחד לא מאמין לו שזה לא כסף שאבא שלו גנב.

וגם מסיבת החתונה המפוארת של בנו שגריר איראן בדנמרק, ודבריה של כלתו, סיידה אנאשיד חסיני (איזה שם פרטי יפה ואיזו צרימה בין השם הפרטי לבין התואר ושם המשפחה!). חסיני היא דוגמנית חג'אב ובעלת ליין חג'אבים אופנתי בשם היבָּא וערוץ אינסטגרם אופנתי רב-עוקבים. ולאחרונה היא נתנה ראיון שבו דיברה גם על התאמת צבעים ולהיות יפה עם חג'אב, אבל גם על בגדי המעצבים הזרים שלה, ועל תנאי החיים הטובים שלהם שם, דבר שיחד עם החתונה המפוארת קצת הרתיח את הרשת. (שמתם לב שהיו פה שתי דו משמעויות תחביריות במשפט אחד? בפרסית זה לא היה קורה, כי שם התואר צמוד לגרעין שלו).

זה ראיון איתה, לא הבנתי אם ה-ראיון או אחר. תראו איזה יפה:

ועוד המון סרטונים, הלוואי שהיה לי זמן לתרגם ולהעלות לכם את כולם!

מה שמפתיע הוא שכמה מהבכירים האלה גם שיתפו פעולה עם קמפיין "איפה הילד שלך".

זה קצת עצוב, לחלקם יש ילדים שחיים באיראן וגם הם די מובטלים. למשל סייד עבאס צאלחי, שר התרבות וההכוונה האסלאמית, סיפר שיש לו שני בנים ובת. הגדול חי בטהראן ואין לו עבודה קבועה, עושה לפעמים פרויקטים מחקריים במכונים שונים. השני רק סיים השנה תואר ראשון באונ' אצפהאן, והבת סיימה כיתה ד'. הבן של שר החוץ ט'ריף לא שכיר בשום מקום, עובד כיועץ עצמאי בתחום השיווק, והבת מעצבת פנים שבעיקר מגדלת את הבת שלה ולפעמים מעצבת ככה לחברים.

מצד שני, אני מניחה שאלה שהילדים שלהם חיים כמו מלכים בחו"ל, פשוט לא שיתפו פעולה עם הקמפיין.

בחרתי את "מעבר לים" (או במדויק: "בצדו השני של הים"), סתם כי הוא יפה. הביצוע הוא מהאלבום סה תקטירה triple distilled, שהוא בעצם הופעה חיה במקום שנקרא יושי, מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי.

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן, וחלק עדיין לא הוכרעו…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

בשבוע הבא (20.8) נשוחח עם אמן הלחימה קאשי אזאד, שהיה אמור להתארח פה היום אבל מסיבות לוגיסטיות ההקלטה נדחתה. אז הפרק איתו (באנגלית) יעלה אחרי סדנת הפהלוואני שלו. אם מעניין אתכם להשתתף בסדנה בסופ"ש הקרוב (17-18 באוגוסט 2018), דברו איתי ואקשר איתכם עם המארח החמוד שלו בארץ

פרק 29 (27.8) הוא עדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות ספרנו "המלכה". בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

פרק 30 (3.9) יהיה קרוסאובר-עריות-פוליגמי עם איראן בקטן. קיבלתי את כל חומר הגלם של חמשת הפרקים הקצרים שלי עם חנה ג'האן פרוז, על המנונות איראן במאות ה-19-20, ואני נותנת לכם אותם כמעט בלי עריכה, ועם עוד המנון בונוס ופדיחה של ונצואלה מול אחמדי-נז'אד.

פרק 31 (10.9) יהיה פרק בלי אורחים, על שמות החודשים בלוח השנה הפרסי, ובעצם על והמיתולוגיה מאחוריהם, מבוסס על ההרצאה "מאין באנו, לאן אנו הולכים ומה בעצם אנחנו עושים כאן" שמאוד אוהבים להזמין אותי אליה בקורסים מתקדמים בצבא. דברו עם מדור גיוס סטודנטים של המרכז האקדמי שלם כדי להזמין אותי למסגרות צבאיות בסוגשל התנדבות.

פרק 32 (17.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. אנחנו כבר נמצא נושא, העיקר לדבר שוב עם ניל בר (וגם עם עודד פוירשטיין ועם רוני אגסי, שאני גם מאוד אוהבת ומעריכה!)

בפרק 33 (24.9) יהיה הפרק המשותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רביד ועם דברי הימים של ד"ר אילן אבקסיס על אחשוורוש. אמנם ההצבעה הייתה חד משמעית בעד פרק שיעלה בראש השנה, אבל התברר ששותפיי עסוקים ביותר!

פרק 34 (1.10) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי, שיש לו גם חלק לא קטן בהיסטוריה האישית שלי (למשל העולם לא היה מקבל את שני ילדיי הגדולים ללא תיווכו!). לא אקטואליה, רק היסטוריה!

בפרק 35 (8.10) נארח את שי סקונדה ונדבר איתו על קשרי ישראל-איראן בתקופת התלמוד. שי כתב דוקטורט מאוד מגעיל בנושא נידה, והוא אחד התלמודיסטים האיראניסטים המובילים בעולם כיום. מאז שהתחלתי להבטיח לכם אותו חלו שינויים עצובים בזירת לימודי איראן-תלמוד, ואני מניחה שנקדיש חלק לא מבוטל מהפרק לדבר על יעקב אֶלְמַן, החלוץ בתחום, שהלך לעולמו לפני כשבועיים.

בקנה יש לנו שיחה עם רובי נמדר על שירה פרסית, שיחה עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו נויד טוביאן, שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר, קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך,

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 27 | יוסי אלפר הציל את ח'מיני, אולי. appeared first on איראניום מועשר.

היום, 15 במרדאד 2577 לכורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, היה יום היסטורי: סוף סוף נפגשתי עם חברת הפייסבוק המהממת שלי יסמין שלום מוטהדה (היא עוד יותר מהממת במציאות), ודיברנו על ילדותה, המהפכה, המלחמה, העלייה, בניית הגשרים, ובסוף גם קצת על המצב, ועל הסנקציות, שאמורות לחזור היום.

זה רובה ژ3 שיסמין למדה לפרק.

By Quickload at English Wikipedia, CC BY-SA 3.0

יסמין הביאה לי פאלודה וזולבייה, ואפילו הסכימה לתת לי את המתכון הסודי! מתכונים בסוף, אחרי רשימת הקריאה.

יסמין, ששמה הפרסי סימין – "כסופה", היא בעלת חנות התכשיטים והדברים היפים "כסוף" במודיעין (בפרסית אין זכר ונקבה, סימין זה גם "כסוף", אבל זה רק שם של בת).

היא נולדה בְּגֹלְפָּאיְגָּאן ומנהלת את קבוצת הפייסבוק גולפייגאן שלנו.

דיברנו על ההבדל בין איראני לפרסי, והזכרנו את הסיפור של עדנה קנטי מתוך הספר אהבה וצרות אחרות.

דיברנו על ילדותה, על הקהילה היהודית, קצת על הדיאלקט היהודי (כי זאת אני, נו),

בסוף גם דיברנו קצת על המצב: יסמין אמרה שיש יותר ויותר אנשים שמציעים כליה למכירה, ואני רציתי לבדוק עד כמה התופעה חמורה. מצאתי את האתר הזה, המסודר לפי סוג דם, ובכל סוג דם עשרות אנשים מציעים כליות ואונות של כבד למכירה. שובר את הלב.

דיברנו קצת על התעשיין חביב אלקאניאן, היהודי היחיד שהוצא להורג בזמן המהפכה (באשמת שווא של ריגול לטובת ישראל)

Habib Elghanian. Photo courtesy Sion Elghanian
מאת Reubenzadeh – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0

הווידאו הכי מוצלח שלי ברשתות האיראניות (פורסם ב-BBC פרסית וזכה ליותר מחצי מיליון חשיפות בכל הרשתות השונות ביחד, ויש אומרים יותר ממיליון). זה מאירוע צפייה משותפת במשחק איראן פורטוגל במונדיאל האחרון, שארגן שרון אחדות מספיישל המונדיאל.

اینجا بت‌ یام در #اسرائیل، طرفداران تیم ملی ایران دور هم جمع شدند تا با یکدیگر بازی ایران-پرتغال را ببینند. شرح حس و حالشان را از زبان خودشان بشنوید. pic.twitter.com/th3k2Pff6d

— BBC NEWS فارسی (@bbcpersian) June 25, 2018

דיברנו על אתרי אינטרנט, דפי טוויטר וערוצי טלגרם לחשיפת משתפי פעולה עם המשטר. על אחד מהם דיברנו גם עם אוהד זיידנברג בפרק 8.

וגם הזכרנו את סיור ערי הבירה שלי באיראן, שחסר לכם אם לא נרשמתם אליו עדיין.

(האמת היא שהרשימה חלקית, מכיוון ששוחחנו היום בבוקר, אילו הייתי מקשיבה לכל מילה ומקשרת לכל נושא תוך כדי עריכת סאונד, לא הייתי מספיקה להעלות אותו בזמן. אם היה משהו שעורר את סקרנותכם ולא כתבתי עליו, כתבו לי בתגובות ואוסיף לפוסט!)

נפלאתה – אנתולוגיה של שירה להט"בית

שרוכים של גיא ארש לויאן

ספרים בתרגומה המעולה של אורלי נוי, למשל: דודי נפוליאון (אחד הקורעים), טהראן – רחוב המהפכה (ספר קשה ומעולה שכתבתי לו אחרית דבר ששמי נכתב בה לא נכון, ועד היום לא קיבלתי עליה את הכסף).

— סודי ביותר —

זולבייה (לשבירת צום הרמצ'אן ובארוחת השחר לפניו)

בלילה: כוס קמח, כפית שמרים, להוסיף מים קרים עד שהופך לבלילה כמו יוגורט.

סירופ: להרתיח כוס מים עם שתי כוסות סוכר, שתי כפות מיץ לימון וחצי כוס מי ורדים, להביא אותם עד הרתיחה, אחרי 5 דקות לכבות את האש.

בינתיים לשים על האש מחבת עמוקה עם הרבה שמן, כי צריך לטגן בשמן עמוק. לשפוך את הבלילה בתוך שקית זילוף, לחתוך בקצה השקית עם מספריים. במרחק של 10 סנטים מהשמן החם בתנועות עגולות לשחרר מהבלילה בתוך השמן העמוק. אחרי שקיבל צבע זהבהב להוציא ולהכניס לסירופ .

— סודי ביותר —

פאלודה (בתמונה עם הזולבייה, אבל לא סודי ביותר)

גונדי טבעוני

משרים כמויות שוות של אורז מלא ומש, 6-12 שעות, ואם זה לא בלילה אז להחליף את המים מדי כמה שעות. את המש אני גם מנביטה, אבל זה לא חובה (12 שעות בקיץ עד 3 ימים בחורף). את שלב הנבטת המש אפשר לעשות מבעוד מועד ולשמור במקפיא.

טוחנים את המש והאורז במעבד מזון עם בצל חתוך. יש כאלה שאוהבים ממש מחית, אני אוהבת שיש מרקם קצת מעניין.

מעבירים לקערה.

עושים גומה, שמים בה שמן קנולה (3 כפות, נגיד), ובתוכו כורכום, פלפל שחור טחון, והל. מערבבים קודם את התבלינים עם השמן ואז עם כל התערובת. מוסיפים מלח וקמח חומוס קלוי. כמה? זאת שאלת השאלות, זה מתכון סבתא. מקסימום יצא דליל מדיי ויתפורר וסתם יהיה מרק עשיר וטעים, או שיהיה קשה מדיי ואז שוברים את הגונדי במרק ומחממים שוב לפני ההגשה. אם אתם עושים עם קמח חומוס לא קלוי, אל תבואו אליי בטענות שלא טעים. בשביל קמח חומוס קלוי אתם הולכים לקליית חממה, קונים חומוס לגונדי ומבקשים שיטחנו לכם לקמח.

מבשלים במרק שעקרונית אמור להיות מרק אמיתי כזה עם פטרוזיליה, אבל בסודי סודות אני מגלה לכם שגם מרק מאבקה בטעם מרק עוף עובד.

פעם אחת הבטחתי ליולדת (במסגרת סירי לידה) גונדי טבעוני בדיוק ביום שלא היה לי גז, אז אפיתי את הגונדי בתנור בתבנית גבוהה בתוך המרק, מכוסים בנייר אלומיניום. יצא פיגוז. רך ונימוח והמרק הופך לרוטב. מומלץ, אבל אז אני כבר לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה גונדי.

הפעם בא לי לשים שיר של קיוסק באנגלית, לא יודעת למה. מקווה שלא שמתי אותו כבר, אבל כנראה בכל מקרה אתחיל למחזר בקרוב…

קודם כול, אני מזמינה אתכם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. יש שלושה סקרים חשובים שרצים שם עכשיו ועדיין אפשר להשפיע!

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

בשבוע הבא (13.8) נשוחח עם אמן לחימה בשם קאשי אזאד, אזרח אוסטרליה ממוצא איראני, שמגיע לארץ להעביר סדנאות של אומנות לחימה פרסית עתיקה בשם פהלוואני. מסרו לי שהוא איש רוח ומורה דרך לאומנות הלחימה העתיקה ואדם מעניין מאד. ב-17-18 באוגוסט הוא מקיים סדנה של פהלוואני שראיתי גם הגדרה שלה כ-"יוגה איראנית". בקיצור, יותר לנפש מאשר למכות. אז אם יש פה מישהו בעניינים של אמנויות לחימה או בכלל תנועה, דברו איתי ואקשר איתכם עם המארח החמוד שלו בארץ

בפרק 28 (20.8) יש לנו שיחה מסמרת שיער עם יוסי אלפר, מחבר הספר מדינה בודדה, וראש דסק איראן במוסד בזמן המהפכה האסלאמית. כבר הקלטתי אותה, ונשאר טעם של עוד.

פרק 29 (27.8) הוא עדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות ספרנו "המלכה". בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

בפרק 30 (3.9), לקראת ראש השנה, כנראה אספר לכם על חודשי השנה הפרסית (על השנה עצמה סיפרתי בפרק 7, ספיישל נורוז עם דיוויד ניסן), ואי אפשר לספר על חודשי השנה בלי לספר איך נברא העולם ואיך הוא עובד בכלל. אז גם זה. למה כנראה, מעבר לזה שכל תוכנית היא בסיס לשינויים? ובכן:

אם פרק 11 היה פרק משותף על כורש הגדול ופרק 21 היה פרק משותף על דריווש המלך, פרק 31 חייב להיות עוד פרק משותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רביד ועם דברי הימים של ד"ר אילן אַבֶּקָסיס! הפעם על אחשוורוש.

אבל האם זה באמת חייב להיות פרק 31 והאם פרק 31 חייב לעלות ב-10.9, שזה בדיוק ראש השנה העברי? על כך מצביעים כרגע בקבוצת הפייסבוק של הפודקסט. אם אתם רוצים להשפיע, בואו לשם.

פרק 32 (17.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. אנחנו כבר נמצא נושא, העיקר לדבר שוב עם ניל בר (וגם עם עודד פוירשטיין ועם רוני אגסי, שאני גם מאוד אוהבת ומעריכה!)

בפרק 33 (24.9) נארח את שי סקונדה ונדבר איתו על קשרי ישראל-איראן בתקופת התלמוד. שי כתב דוקטורט מאוד מגעיל בנושא נידה, והוא אחד התלמודיסטים האיראניסטים המובילים בעולם כיום.

ופרק 34 (1.10) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי, שיש לו גם חלק לא קטן בהיסטוריה האישית שלי (למשל העולם לא היה מקבל את שני ילדיי הגדולים ללא תיווכו!). לא אקטואליה, רק היסטוריה!

שיחה עם הסופר והמתרגם עטור הפרסים רובי נמדר, על שירה פרסית.

שיחה עם המשורר גיא ארש לויאן, מחבר הספר שרוכים.

שיחה שלישית עם ד"ר אורי גולדברג, הפעם על חוקת איראן (הראשונה והשנייה היו בנושא אסלאם שיעי)

פרק על פופ איראני בשנות ה-80 עם סיוון ברלין ואולי גם הושנג באבאי, שאני כבר לא מבטיחה לו תאריך, הוא פשוט יופיע פתאום!

קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, אבל אני מחכה שהוא קודם יערוך את 20 הפרקים שכבר הוקלטו ויעלה לפחות את חלקם. כנראה נדבר על אתרים ויוזרים עבריים של הרפובליקה האסלאמית, עם הרבה אינסרטים משעשעים, אבל אולי עד שהוא יהיה מוכן להקלטה כבר נדבר על רשתות חברתיות באיראן החופשית…

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 26 | ספיישל סנקציות עם יסמין שלום מוטהדה (בסוף כמעט לא דיברנו על סנקציות) appeared first on איראניום מועשר.

אז כמובטח פרק על מוסיקה איראנית, אבל עם שינוי קטן בתוכניות

בפרקים הקודמים הבטחתי שאתמול, 8 במרדאד 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, יהיה פרק על מוסיקת פופ איראנית בשנות ה-80, אבל שוב לא יצא (רפואה שלמה לסיוון, את לא תימלטי ממיקרופוני!). למזלי, חברתי ומושא הערצתי הדיווה חנה ג'האן פרוז (אתם צריכים לראות איזה פרצופים היא עושה לי כשאני קוראת לה דיווה), שאני אף פעם לא מצליחה לקבוע איתה הקלטה לפרק מוסיקלי, הייתה פנויה דווקא אתמול בהתראה קצרה! איזה עולם.

בגלל אקטואליה בוערת מדיי ותכנון זמנים אופטימי מדיי, הפרק עולה רק עכשיו, בוקר יום שלישי ה-9 במרדאד 2577 וגו'.

אני התאהבתי בחנה בעקבות שירה תו כג'אא'י "איפה אתה", באלבום חצאית הדמעות של "דצמבר" (המילים של חנה, הלחן של "דצמבר" – יוסי בבליקי ובועז כהן). אני מקווה שהכמיהה בשיר עוברת גם בלי להבין את המילים.

<a href="http://december.bandcamp.com/album/2">דצמבר 2 by יוסי בבליקי ובועז כהן</a>

אז גם לדיוות יש dayjobs, וחנה מלמדת פרסית ותרבות איראן בתוכנית מיוחדת לבגרות באיראן, מודיעין ומחקר בתיכון בן גוריון בפתח תקווה, תוכנית מהממת שיזם פיני שמילוביץ' בשיתוף מרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה.

בעיתונות הבינלאומית הגדירו את התוכנית כתוכנית להכשרת מרגלים, ועל כך נאמר – אוי למדינה שזו רמת הפרסית של המרגלים שלה. כולה שלוש יחידות, כולל תרבות (ואשרי המדינה שהמרגלים שלה יודעים כל כך הרבה על תרבות האויב! כך הרבה יותר קל לעשות שלום).

רשימת מרכזים לטיפול באלימות במשפחה

ובאותו הקשר, הסרטון הראשון שעשינו ביחד:

דיברנו על הזמר דריוש, וציינתי שזהו שמו של דריווש הגדול.

זה השיר שהוביל אותנו לנושא:

הזכרנו את הרקדנים הצופים נעה מרים פרימר ורני פונדק (כן כן, זה שה-dayjob שלו הוא פרגולות), ואת הספר שירת רומי של משה מנשהאוף בהוצאת כתב.

המשורר שהיה פנאט לשפה הפרסית הוא פרדוסי, מחבר השאה נאמה (מתישהו יהיה גם פרק עליו ואז אני מקווה שאזכור לקשר מכאן)

על הקשר המיוחד בין המשורר הצופי המהולל ג'לאל א-דין רומי לבין שמס-י תבריזי, קשר שגם הונצח בשיריו (למשל השיר שתרגם רובי נמדר לנפלאתה, אנתולוגיה נפלאה של שירי להט"ב מכל הזמנים ומכל העולם, שגם לי היה הכבוד לתרגם לה שני שירים)

רומי בתרגום רובי נמדר, מתוך "נפלאתה" בעריכת דורי מנור ורונן סוניס, הוצאת חרגול 2015

הסדרה ששמה ברח לי הוא נשואים פלוס (Married with children) עם כריסטינה אפלגייט (בין השאר).

כשדיברנו על הקעקועים של חנה, הזכרנו גם את הפרקים עם אורי גולדברג – פרק 15 ופרק 22.

חנה סיפרה על שיתוף פעולה שלה עם ברק אולייר (שעיבד לנו את אות הפתיחה!), בפרויקט של שירי רומי. אני כבר מצפה!

ה-EP האחרון של חנה נקרא נפס (נשימה) ותוכלו לרכוש אותו ואת אלבומה הקודם "חנה ג'האן פרוז" כאן.

סיימנו בשיר שחנה פותחת איתו את ההופעות. אני מקווה שהקשבתם בתחילת יום, ואם לא – שמרו את השיר כפלייבק להתחיל איתו את הבוקר

הפעם אני עוד יותר צריכה את עזרתכם בהפצה, כי אני משתדלת לא להיכנס לפייסבוק (כשזה מחייב אני נכנסת לקבוצת הפודקסט או לפורום אג'נדה למתרגמים, אבל משתדלת גם את זה כמה שפחות, כי אם אני לא במודעות מלאה, אני נכנסת מתוך הרגל לפיד שלי או לאזכורים שלי). אז שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם אז קודם כול, אני מזמינה אותך לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. יש שני סקרים שאני רוצה לערוך שם בימים הקרובים, אחד כללי קשור להכנסת כמה דקות אקטואליה לכל פרק (היום, למשל, יש המון אקטואליה אבל זה הרגיש לי ממש לא מתאים לרוח הפרק), והשני ספציפי: מהקלטת הפודקסט בבית של חנה, רצנו לאולפן רדיו ת"א להקליט חמישה פרקים באיראניום מועשר, שהם מיני-סדרה על המנונות איראן, ויכולים להפוך גם למעין פרק-קרוסאובר כאן עם כמה תוספות. מצד אחד זה נושא שאני מאוד אוהבת זה מרגיש לי קצת כמו קרוסאובר עריות פוליגמי, ולכן אני רוצה להעמיד את זה לדיון.

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

הקמפיין שביקשתי לתמוך בו בשבוע שעבר נמצא ביומו האחרון, אבל הבנתי מכמות התמיכות הזעומה לעומת החשיפה הענקית שאין בו עניין לציבור, ולכן הפסקתי לקדם אותו. אז תתרכזו במה שיש!

והיום חוזרת פינתנו האהובה תקציר הפרקים הבאים, אחרי הצבעה בקבוצת הפודקסט. וזכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

קודם כול, ברכת החלמה ורפואה שלמה שלוחה לסיוון ברלין, האורחת ועורכת המוסיקה של פרק הפופ האיראני, כבר פעם שנייה שאנחנו דוחים את ההקלטה, אז אני מורידה אותו מתקציר הפרקים הבאים, וכשנעשה את זה זו תהיה הפתעה. ממילא כל תוכנית היא בסיס לשינויים

בשבוע הבא, בפרק 26 נארח את יסמין מוטהדה, שתספר לנו על המהפכה האסלאמית בגוף ראשון, ומן הסתם גם נדבר על חידוש החרם ועל פעילותה לבניית גשרים בין ישראל ואיראן. בינתיים אתם יכולים לקרוא דברים שהיא כתבה על המהפכה בפייסבוק.

בפרק 27 (13.8) נשוחח עם אמן לחימה בשם קאשי אזאד, אזרח אוסטרליה ממוצא איראני, שמגיע לארץ להעביר סדנאות של אומנות לחימה פרסית עתיקה בשם פהלוואני. מסרו לי שהוא איש רוח ומורה דרך לאומנות הלחימה העתיקה ואדם מעניין מאד. ב-17-18 באוגוסט הוא מקיים סדנה של פהלוואני שראיתי גם הגדרה שלה כ-"יוגה איראנית". בקיצור, יותר לנפש מאשר למכות. אז אם יש פה מישהו בעניינים של אמנויות לחימה או בכלל תנועה, דברו איתי ואקשר איתכם עם המארח החמוד שלו בארץ

בפרק 28 (20.8) יש לנו שיחה מסמרת שיער עם יוסי אלפר, מחבר הספר מדינה בודדה, וראש דסק איראן במוסד בזמן המהפכה האסלאמית.

פרק 29 (27.8) הוא עדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות ספרנו "המלכה". בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

פרק 30 (3.9) יהיה קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שזה משעשע כי יוצא שעידוק עושה קרוסאובר עם עצמו. כנראה נדבר על אתרים ויוזרים עבריים של הרפובליקה האסלאמית, עם הרבה אינסרטים משעשעים, אבל זה עדיין לא סגור.

אם פרק 11 היה פרק משותף על כורש הגדול ופרק 21 היה פרק משותף על דריווש המלך, פרק 31 (10.9) חייב להיות עוד פרק משותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רביד ועם דברי הימים של ד"ר אילן אבקסיס! הפעם על אחשוורוש.

פרק 32 (17.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. אנחנו כבר נמצא נושא, העיקר לדבר שוב עם ניל בר (וגם עם עודד פוירשטיין ועם רוני אגסי, שאני גם מאוד אוהבת ומעריכה!)

בפרק 33 (24.9) נארח את שי סקונדה ונדבר איתו על קשרי ישראל-איראן בתקופת התלמוד. שי כתב דוקטורט מאוד מגעיל בנושא נידה, והוא אחד התלמודיסטים האיראניסטים המובילים בעולם כיום.

ופרק 34 (31.9) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי, שיש לו גם חלק לא קטן בהיסטוריה האישית שלי (למשל העולם לא היה מקבל את שני ילדיי הגדולים ללא תיווכו!). לא אקטואליה, רק היסטוריה!

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

The post פרק 25 | הדיווה חנה ג'האן פרוז שרה על פרחים ומגדלת מרגלים appeared first on איראניום מועשר.