איראניום מועשר

איראניום מועשר

By איראניום מועשרSociety & Culture
Download on the App Store

איראניום מועשר episodes

  • פרק 44 | מסכסכים | עם המזרחן נעם בנעט ומבחר קריקטורות

    היום, ה-26 בחודש אד'ר שנת 1397 להג'רה של מחמד, 2577 לעליית כורש הגדול, נסכסך בין הערבים והאיראנים (אין באמת צורך, הם מסוכסכים היטב מקדמת דנא), נראה קצת קריקטורות מהעולם הערבי על איראן, ומאיראן בחזרה על אותם נושאים. הפרק עלה גם כווידאו (בגוף הפוסט).

    הפרק לממהרים:

    http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/12/Iranium-044.mp3

    אבל אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לצפות בפרק, הנה הוא כווידאו עם כל הקריקטורות:

    דיברנו על:

    15 דקות התהילה של נעם באל-ג'זירה

    ברכת נורוז של אובמה עם המילה "דרוד"

     

    הילא צדיקי – אני אישה איראנית (יש כתוביות בעברית)

     

    הקומיקאית שפי ח'רסנדי (זה לא המשפט שדיברתי עליו בפודקסט, אבל זה גם על אחיה)

    פרקים של איראניום מועשר שהזכרנו:

    המנונות איראן

    מג'אהדין-י ח'לק

    אורי גולדברג על השסע הסוני שיעי (וגם הפרק הראשון על השיעה)

    פינת אקטואליה ואטימולוגיה על אהואז – בפרק 32 (יהודי איראן עם דוד ירושלמי)

    קבר דניאל – איראן בקטן

    סיאוש צפוי – פרק 40

    קישורים לערוצי נעם בנעט:

    טוויטר ; טלגרם ; אינסטגרם ; פייסבוק ; ערוץ Youtube

    והאתר 

    כדי להצטרף לרשימת התפוצה הוואטסאפית של נעם

    א. שמרו את המספר שלו – 054-4455-221
    ב. שלחו לו את המספר שלכם (עם בקשה להצטרף, אחרת זה מוזר)

    רוב הקריקטורות, לפי הסדר:

    זה המקור לתמונה של בית הספר בבלוצ'סתאן

    המקור למפת איראן 

    זה היה כל כך הרבה עבודהההההה!!!!!!!

    ענייני מנהלה

    אם אהבתם – אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה. אם לא אהבתם, שתפו עם מילה רעה – פרסום זה פרסום! אתם מוזמנים גם לעשות לייק לדף של איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, או להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה, ולעזור לי לקבל החלטות! ברוך הבא ישי שניידר, החבר ה-200 בקבוצת המאזינים!

    מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריכם לעשות כמוכם.

    הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב. אפשר ומומלץ להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם, לוועד העובדים שלכם או לוועדת התרבות של יישובכם, להזמין אותי להרצאה או לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

    והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

     

    השיר של קיוסק

    מצאתי לכם משהו עם קריקטורה! לשיר קוראים "חסר תרבות".

    תקציר הפרקים הבאים

    פרק 45 (24.12) הוא שיחה של קצת יותר משעה באנגלית עם חברתי הטובה ד"ר נאהיד ע'ני על טהרנות שפה בפרסית, וקצת גם באנגלית ובעברית. שתי דקות מהשיחה ערכתי כדי להגיש מועמדות לתוכנית מסוימת שעוד מוקדם להרחיב עליה את הדיבור.

    פרק 46 (31.12) הוא פרק השנה שלנו! נשדר בו את מפגש המאזינים שהתקיים ב-11 בדצמבר ביער הקקאו בירושלים.

    בפרק 47 (7.1) תהיו עדים  לשיחה מרגשת ומרוממת לב עם מתן פנקס משגרירות איראן בישראל. זה מעין קרוסאובר עם סרט תיעודי שלו, האיש מטורף בקטע טוב, ויש לנו שיתוף פעולה שנוצר תוך כדי ההקלטה ומאוד מרגש אותנו.

    פרק 48 (14.1) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.

     

    בפרק 49 (21.1) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים).

    פרק 50 (28.1) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! מה אתם מציעים? אולי אתן לכם להצביע איזה אורח הכי אהבתם ונזמין אותו שוב לדבר על מה שבא.

    פרק 51 (4.2) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של ד"ר אילן אבקסיס, ואולי הפעם ד"ר ליאורה כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.

    פרק 52 (11.2) עולה ביום 40 השנה למהפכה האסלאמית. נדבר בו עם רותי פרידל על השאלה – איך ח'מיני הצליח לעבוד כל כך טוב על המערב?!

    בפרק 53 (18.2) נשוחח עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!

    ועוד בקנה

    יש לנו שיחות עם פרויז ווסוק, הצייר של השאה;

    עם פרופ' עמוס פרומקין מהחוג למדעי כדור הארץ על אדמת איראן. כלומר על אודות תופעות גיאולוגיות באיראן – מפחידות כמו רעידות אדמה, שקיעת אדמה ובולענים, וטובות כמו מערות מלח ועוד.

    עם פרופ' גלעד צוקרמן שאין צורך להציגו, אבל למקרה שהסתנן מאזין לא חנון – "הבלשן הזה שאומר שעשר שקל זה בסדר". נדבר איתו על לשונות במגע בכלל, על שפות היברידיות בפרט, ונשווה בין תופעות מגניבות בעברית ובפרסית.

    עם ד"ר שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד;
    עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
    עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
    שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
    עם אופיר חיים נדבר על הגניזה האפגאנית.
    עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
    עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
    עוד שיחה עם נויד טוביאן על תנועות התנגדות באיראן.
    עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
    שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר;
    קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
    השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

     

    The post פרק 44 | מסכסכים | עם המזרחן נעם בנעט ומבחר קריקטורות appeared first on איראניום מועשר.

    1 hr 50 min
  • פרק 44 | מסכסכים | עם המזרחן נעם בנעט ומבחר קריקטורות
    היום, ה-26 בחודש אד'ר שנת 1397 להג'רה של מחמד, 2577 לעליית כורש הגדול, נסכסך בין הערבים והאיראנים (אין באמת צורך, הם מסוכסכים היטב מקדמת דנא), נראה קצת קריקטורות מהעולם הערבי על איראן, ומאיראן בחזרה על אותם נושאים. הפרק עלה גם כווידאו (בגוף הפוסט). הפרק לממהרים: http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/12/Iranium-044.mp3 אבל אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לצפות בפרק, הנה […]
    1 hr 50 min
  • פרק 43 | על ההצגה מג'אהדין-י ח'לק עם ניר קומם ורוני ברנט

    היום, ה-19 בחודש אד'ר 1397 להיג'רה של מחמד, 2577 לעליית כורש הגדול, יש לכם העונג לפגוש את ניר קומם ורוני ברנט, המחזאי והבמאית בהתאמה של המחזה מג'אהדין-י ח'לק.

    הפרק לממהרים:

    http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/12/Iranium-043.mp3

    קצת על המחזה מג'אהדין-י ח'לק:
    "מג'אהדין ח'לק" הוא מחזה בן שלושה קווי עלילה המציג את ההיסטוריה של המדינה המרתקת ביותר במזרח התיכון – איראן. בימים שבהם עתיד הסכם הגרעין לוט בערפל וההתבססות האיראנית בסוריה הולכת ומעמיקה, ההצגה מביאה לקדמת הבמה את הצד הפחות מוכר של איראן.
    הפרויקט הוא יצירה עצמאית של יוצרים, מעצבים ושחקנים צעירים.
    מאת: ניר קומם
    שחקני מג'אהדין-י ח'לק:

    דור אלמקייס: עלי, בריטניה, מנחה

    הדר גלזינגר: המנהיג העליון, נער רוסי

    ליעוז הרוש: ארה"ב, נער רוסי, שר 1, שר הצבא

    נועם טל: צרפת, חסין, שר 2.

    נטלי נאמן: האם האיראנית

    גארי נופין: רוסיה, מעאויה, עראק (כל המניייייאקים)

    הגר פז: איראן (ומפיקה)

    הרן רודוי: גרמניה, חסן, העוזר

    מאחורי הקלעים
    בימוי: רוני ברנט וניר קומם
    הפקה: הגר פז (איראן)
    מוסיקה מקורית: איתי עמרם
    תנועה: לני חסין
    תפאורה ותלבושות: גילי קופר
    פוסטר, וידאו ותכנייה: עינת שרון והראל בן מלך
    שירה: ענבל עמרם
    עוד קצת גלריית תמונות של מג'אהדין-י ח'לק:

    מתוך מונולוג האם האיראנית

    נאום ארה"ב

    זעקת איראן

    מתוך סצנת האסלאמיזציה

    דיברנו גם על:
    הפרקים על השיעה עם ד"ר אורי גולדברג (דרדסים, שסע)
    הפרק על השפה הפרסית עם מקס מלכיאל
    הפרק עם גיא ארש לויאן
    הסדרה המשותפת עם הפודקאסט של התנ"ך ודברי הימים (פרקים 11, 21,31,41,51 אה, רגע בעצם 51 עוד לא היה)
    הספר איראן בין אסלאם ומערב של פרופ' דוד מנשרי
    ח'אמנהא'י מת מזמן! הנוכחי הוא כפיל, והנה ההוכחה:
    מתי אפשר לראות את ההצגה מג'אהדין-י ח'לק?
    ההצגות הבאות של מג'אהדין-י ח'לק נמצאות בעמוד הפייסבוק של המחזה, ואפשר גם להזמין אותם באופן פרטי למגמות מזרחנות בבתי ספר, חוגים ליחב"ל/מדיניות/מזרח תיכון באוניברסיטות, ועוד.
    אפשר לשלב עם שיחה עם היוצרים בסוף (ואם יש תקציב ממש נדיב – אפשר גם לשלב עם הרצאה שלי…)
    ענייני מנהלה

    מחר, יום שלישי 11.12.2018 בשעה 19:00 יש לנו מפגש מאזינים ביער הקקאו במלאת שנה לפודקאסט! בתכנית האמנותית: שבירת פלטות שוקולד ונשנוש השברים, וב-20:00 מתחילים להקליט את תוכנית השנה, בהשתתפותכם! אז בואו!

    במקום יהיו כמובן שוקולדים וספרים למכירה 

    מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. אתם יכולים לרכוש דרך האתר, לסמן "איסוף עצמי" ובהערות לכתוב שתאספו במפגש המאזינים. זה גם יעזור לי להתארגן עם מספיק/לא יותר מדיי ספרים, וגם יחסוך את החלק של ההתעסקות בכספים בַּמָּקוֹם.

    הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב. אפשר ומומלץ להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם, לוועד העובדים שלכם או לוועדת התרבות של יישובכם, להזמין אותי להרצאה או לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

    והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

    השיר של קיוסק

    בחרתי שיר שכבר היה, חאג'י האם אתה זוכר. כי זה על המלחמה, ובמקרה יש לי אותו גם עם תרגום לעברית, כי אני מראה אותו בקורס איראן במרכז האקדמי שלם.

    תקציר הפרקים הבאים

    בפרק 44 (17.12) נדבר עם המזרחן נעם בנעט על קריקטורות איראניות ועל קריקטורות מהעולם הערבי שקשורות לאיראן. הפרק יעלה גם בתור סרט יו-טיוב על רקע הקריקטורות שאנחנו מדברים עליהן.

    פרק 45 (24.12) יהיה שיחה עם מתן פנקס משגרירות איראן בישראל. זה מעין קרוסאובר עם תוכנית יו-טיוב של השגרירות.

    פרק 46 (31.12) הוא פרק השנה שלנו! נשדר בו את מפגש המאזינים שיתקיים ב-11 בדצמבר ביער הקקאו בירושלים. שריינתם כבר? הנה קישור לשמירה בגוגל קלנדר שלכם! עידו קינן מנחה, ואתם מכוונים את הדיון.

    בפרק 47 (7.1) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים)

    פרק 48 (14.1) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.

    את פרק 49 (21.1) כבר הקלטתי! זוהי שיחה של קצת יותר משעה באנגלית עם חברתי הטובה ד"ר נאהיד ע'ני על טהרנות שפה בפרסית, וקצת גם באנגלית ובעברית. שתי דקות מהשיחה ערכתי כדי להגיש מועמדות לתוכנית מסוימת שעוד מוקדם להרחיב עליה את הדיבור.

    פרק 50 (28.1) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! מה אתם מציעים? אולי אתן לכם להצביע איזה אורח הכי אהבתם ונזמין אותו שוב לדבר על מה שבא.

    פרק 51 (4.2) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של אילן אבקסיס, ואולי הפעם ליאורה כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.

    פרק 52 (11.2) עולה ביום 40 השנה למהפכה האסלאמית. נדבר בו עם רותי פרידל על השאלה – איך ח'מיני הצליח לעבוד כל כך טוב על המערב?!

    בפרק 53 (18.2) נשוחח עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!

    ועוד בקנה

    יש לנו שיחות עם פרויז ווסוק, הצייר של השאה;

    עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד;
    עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
    עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
    שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
    עם אופיר חיים נדבר על הגניזה האפגאנית.
    עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
    עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
    עוד שיחה עם נויד טוביאן על תנועות התנגדות באיראן.
    עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
    שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר;
    קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
    השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

    The post פרק 43 | על ההצגה מג'אהדין-י ח'לק עם ניר קומם ורוני ברנט appeared first on איראניום מועשר.

    1 hr 35 min
  • פרק 43 | על ההצגה מג'אהדין-י ח'לק עם ניר קומם ורוני ברנט
    היום, ה-19 בחודש אד'ר 1397 להיג'רה של מחמד, 2577 לעליית כורש הגדול, יש לכם העונג לפגוש את ניר קומם ורוני ברנט, המחזאי והבמאית בהתאמה של המחזה מג'אהדין-י ח'לק. הפרק לממהרים: קצת על המחזה מג'אהדין-י ח'לק: מג'אהדין ח'לק הוא מחזה בן שלושה קווי עלילה המציג את ההיסטוריה של המדינה המרתקת ביותר במזרח התיכון – איראן. בימים […]
    1 hr 35 min
  • Episode 42 | Farashgard opposition movement (Siavash Safavi Part 2)

    Today, Azar 12th 2577/1397, we are at last exposed to Siavash Safavi's life and political activity – the opposition movement Farashgard. Those of you who haven't listened yet to Part 1- about human rights in Iran, might want to do it before listening to this episode, but you can also listen after. It breaks nicely.

    Translation: we're taking Iran back and rebuilding it

    For those who don't feel like scrolling all the way down:

    http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/12/Iranium-042.mp3

    We talked about

    The concept of Farashgard (Middle Persian Frašagerd, Avestan Faršō-kərəti) in Zoroastrianism, and about other influence we got from there (all the Abrahamic religions, because Christianity and Islam sprang from Judaism later). I have two chapters about these influences in my Hebrew book The Good, the Bad and the World (Modan 2011).

    Iranians protecting Jews over the ages: Cyrus the Great, Xerxes in the Book of Esther, and Abdolhossein Sardari in the Holocaust.

    We briefly talked about Iranian Jewry in general, and Siavash mentioned Ibn Sina, who studied from Jewish doctors.

    Siavash told us about infiltrating the Qods day parade in Toronto. Here it is!

    People we mentioned

    Saeed Kamali Dehghan

    By Peabody Awards – Peabodys_CM_0517, CC BY 2.0

    Masoud Behnoud

    By VOA – Public Domain

    Trita Parsi, NIAC (National Iranian American Council)

    By Zeroneg1 – ALTCONF-0174, CC BY-SA 2.0

    screenshot from Siavash's page

    And on a completely different note – Farshid Hakki RIP

    LOGISTICS AND GRATITUDE

    If you enjoyed this episode – please share it with some good words!

    If you didn't enjoy it – share it with some bad words! Publicity is publicity.

    If you enjoyed my podcast so much you want to express your gratitude by helping me – you are welcome to recommend the podcast to others, buy my book – so far I have only one in English – The Book of Esther Unmasked, about Achaemenid Iran using the Biblical Book of Esther as an excuse and a tour-guide. For Hebrew readers I have other books too, all about Pre-Islamic Iran, and our website offers some excellent vegan cookbooks as well.

    You can also invite me for a lecture in Hebrew, English or Persian (با سیاوش به انگلیسی حرف می زدیم تا شنوندگان عبری زبان متوجه بشن، اما فارسی‌ام هم نسبتا خوبه), but talk to me before you offer your community or congregation – there might be some security issues involved. You can contact me at Iranium(at)zeresh.co.il.

    You can also buy me coffee, which is expressing your gratitude without any reward but knowing you helped a creator, that would be www.ko-fi.com/thamar

    If you happen to be in Israel on December 11th, we have a listener meeting to celebrate the podcast first year anniversary. It's in Jerusalem at 19:00. Here are links to the Facebook event and to Google Calendar so you can save it to your own calendar. There will be a lot of Cocoa Forest chocolate, and a talk with the listeners, hosted by Ido Kenan. In Hebrew.

    KIOSK'S SONG

    Siavash chose the all time classic "Love of Speed" (Eshghe Sor'at), that demonstrates all the internal contradictions in Iranian society.

    COMING UP ON ENRICHED IRANIUM

    Our favorite part of the show, for our most loyal listeners and to those who listen while driving and can't change stations – our next episodes!

    And remember, a plan is nothing but basis for changes. That's how the IDF works.

    It will be mostly in Hebrew because most episodes are in Hebrew, We will have another English episode on January 21st, with the Pahlevani (Persian Yoga) artist Khashi Azad, and a talk with Dr. Nahid Ghani probably in February, about language contact, especially (but not limited to) Persian and Arabic. You can also follow the tag "English" whenever you remember to tune in…

    תקציר הפרקים הבאים

    בפרק 43 (10.12) נשוחח עם צוות ההצגה מג'אהדין ח'לק, שראיתי ואהבתי מאוד, רק לא הבנתי את הקשר לשם.

    פרק 44 (17.12) יהיה שיחה עם מתן פנקס משגרירות איראן בישראל. זה מעין קרוסאובר עם תוכנית יו-טיוב של השגרירות.

    בפרק 45 (24.12) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים)

    פרק 46 (31.12) הוא פרק השנה שלנו! נשדר בו את מפגש המאזינים שיתקיים ב-11 בדצמבר ביער הקקאו בירושלים. שריינתם כבר? הנה קישור לשמירה בגוגל קלנדר שלכם! עידו קינן מנחה, ואתם מכוונים את הדיון.

    בפרק 47 (7.1) בא לי לדבר בו על דברים שקראתי עם תלמידיי בקורס קריאת טקסטים היסטוריים בפרסית במרכז האקדמי שלם. אולי אחד התלמידים או שניהם ירצו גם להצטרף להקלטה!

    פרק 48 (14.1) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.

    את פרק 49 (21.1) כבר הקלטתי! זוהי שיחה של קצת יותר משעה באנגלית עם חברתי הטובה ד"ר נאהיד ע'ני על טהרנות שפה בפרסית, וקצת גם באנגלית ובעברית. שתי דקות מהשיחה ערכתי כדי להגיש מועמדות לתוכנית מסוימת שעוד מוקדם להרחיב עליה את הדיבור.

    פרק 50 (28.1) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! מה אתם מציעים? אולי אתן לכם להצביע איזה אורח הכי אהבתם ונזמין אותו שוב לדבר על מה שבא.

    פרק 51 (4.2) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של אילן אבקסיס, ואולי הפעם ליאורה כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.

    את פרק 52 (11.2) צריך להקדיש איכשהו למהפכה. בכל זאת, 40 שנה. נראה מי מחבריי ירצה לדבר איתי עליה. אולי פרופ' זאב מגן יסכים? אני עדיין עובדת על לשכנע אותו.

    בפרק 53 (18.2) נשוחח עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!

    מעניין אם מישהו גם הגיע עד הסוף בפודקאסט וגם עד הסוף בתקציר הפרקים הבאים ושם לב לשינויים שחלו בין עריכת הפרק והעלאתו לבין פרסום הפוסט!

    ועוד בקנה

    יש לנו שיחות עם פרויז ווסוק, הצייר של השאה;

    עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד;
    עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
    עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
    שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
    עם אופיר חיים נדבר על הגניזה האפגאנית.
    עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
    עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
    עוד שיחה עם נויד טוביאן על תנועות התנגדות באיראן.
    עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
    שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר;
    קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
    השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

    The post Episode 42 | Farashgard opposition movement (Siavash Safavi Part 2) appeared first on איראניום מועשר.

    1 hr 22 min
  • Episode 42 | Farashgard opposition movement (Siavash Safavi Part 2)
    Today, Azar 12th 2577/1397, we are at last exposed to Siavash Safavi's life and political activity – the opposition movement Farashgard. Those of you who haven't listened yet to Part 1- about human rights in Iran, might want to do it before listening to this episode, but you can also listen after. It breaks nicely. For […]
    1 hr 22 min
  • פרק 41 | ארתחשסתא | עם ד"ר אילן אבקסיס מ"דברי הימים"

    היום, ה-5 בחודש אָדַ'ר 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, אני קודם כול מזכירה לכם שיש לנו מפגש מאזינים ב-11 בדצמבר ביער הקקאו, ואז נוכל לדבר על הנושא שלשמו התכנסנו – ארתחשסתא. זהו שמם של שלושה-ארבעה מלכים מהשושלת האח'מנית, והפעם אנחנו מדברים עליו רק עם ד"ר אילן אבקסיס מדברי הימים – הסכת על המקרא והמזרח הקדום.

    הקלטנו בחדר של הילדות של אילן. בגבעת ישעיהו. ידעתם שיש מקום כזה? ובשביל ה-SEO – ארתחשסתא.

    ארתחשסתא לממהרים:

    http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/11/Iranium-041.mp3

    תקציר הפרקים הקודמים בסדרה האח'מנית:

    כורש הגדול הקים את האימפריה האח'מנית, דריווש העביר את השלטון לענף המקביל של אותה שושלת, אחשוורוש היה, אבל לא בטוח שמגילת אסתר הייתה.

    על כל אלה דיברנו בפרקים משותפים משולשים, עם ד"ר ליאורה רביד מהפודקאסט של התנ"ך.

    הפעם לא צילמנו את האוכל, כי את כדורי הפלאפל המשגעים והחומוס האלוהי של אילן) אכלנו במטבח בעמידה בזמן שמתקיני המזגנים, שאיחרו בשלוש שעות, התקינו את המזגנים החדשים בבית משפ' אבקסיס. רק את המג'דרה אכלנו ליד שולחן כמו בני אדם…

    דיברנו על ארתחשסתא ועוד:

    שלושת (ארבעת) המלכים העונים לשם ארתחשסתא (artaxerxes, artaxšaça)

    לונגימנוס – ארתחשסתא הראשון ארך היד, והספקולציה לגבי הנוירופיברומטוזיס שלו.

    By Diego Delso CC BY-SA 4.0

     

    הפרק המופתי של ליאורה על ספר טוביה

    סדרת נמוך קומה מלא עורמה על מכתבי אל עמרנה ב"דברי הימים".

    מלך זהב ודם של גבריאלה אביגור רותם (קליק על התמונה לביקורת בהארץ)

     

     

     

    Cold Reading "טכניקה" ל"קריאת אנשים"

    הפרק עם נויד טוביאן

    האלים מִיתרה (מֶהְר) ואנאהיטה (אנאהיד, נאהיד): ארתחשסתא השני הוא הראשון שמודה לשילוש הקדוש – אהורה מזדא, מיתרה ואנאהיטה.

    המנונות איראן במאה ה-20

    קידום עצמי חסר בושה של שנינו:

    קודם כול, תקשיבו לדברי הימים – ההסכת של אילן!

    תמכו בו בפטריאון או לפחות קנו לו קפה!

    אתם גם יכולים להזמין אותו להרצאות ולקנות את הספרים שלו (קליק על תמונה יוביל אתכם לעמוד הספר בחנות אשר באתר):

    ואצלי – אתם יודעים:

    ב-11.12.2018 בשעה 19:00 יש לנו מפגש מאזינים ביער הקקאו במלאת שנה לפודקאסט! בתכנית האמנותית: שבירת פלטות שוקולד ונשנוש השברים, וב-20:00 מתחילים להקליט את תוכנית השנה, בהשתתפותכם! אז בואו!

    במקום יהיו כמובן שוקולדים וספרים למכירה 

    מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. אתם יכולים לרכוש דרך האתר, לסמן "איסוף עצמי" ובהערות לכתוב שתאספו במפגש המאזינים. זה גם יעזור לי להתארגן עם מספיק/לא יותר מדיי ספרים, וגם יחסוך את החלק של ההתעסקות בכספים בַּמָּקוֹם.

    הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב. אפשר ומומלץ להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם, לוועד העובדים שלכם או לוועדת התרבות של יישובכם, להזמין אותי להרצאה או לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

    והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

    פינת הלשון והאקטואליה.

    ביום שבת נפתחה בטהראן ועידת האחדות האסלאמית ה-32. הוועידה מתקיימת כל שנה ביום הולדתו של הנביא. נשיאנו חסן רוחאני נתן שם נאום עם תוכן שלא היה מבייש את אחמדי-נז'אד, כלומר לא נראה לי שאפילו הוא האמין למה שהוא אמר שם. הוא גער בסעודיה על כך שנתנה לארה"ב 450 מיליארד דולר במתנה וקנתה ממנה נשק בעוד 100 מיליארד פלוס, כדי שתיתן לה ביטחון, ועכשיו ארה"ב בוגדת בסעודיה ומעליבה אותה, ומציע לסעודיה שהרפובליקה האסלאמית תגן עליה בחינם חינם, כפי שהיא מגנה על עראק, סוריה, לבנון ותימן. ועל כך אמרו ברשתות החברתיות: כן, כמו סוריה. חצי מיליון הרוגים ועוד מיליון פצועים, וגם: לא הצלחתם להגן על שגרירות סעודיה בטהראן (לפני 3 שנים שרפו צעירים שיעים נלהבים את שגרירות סעודיה בטהראן אחרי שסעודיה הוציאה להורג איש דת שיעי).

    מצד שני, הוא אומר – הלוואי שהאירוע באיסטנבול לא היה קורה, ושאדם לא היה מבותר. אז לא ברור מה הוא חושב על סעודיה ועל האינטרסים שלה.

    לגבי הסונים הוא אמר שהאסלאם הוא המעיין והאסכולות (הסונה והשיעה) הם רק הפלגים – אם אתם לא זוכרים איך הם התפלגו אז חזרו לפרק הראשון שלנו עם ד"ר אורי גולדברג – ושאסור לסתום את המעיין, ושאנחנו צריכים להתאחד ולא לחשוב שהזרמים האחרים אינם מוסלמים וכו' וכו' וכו'. זאת בזמן שהסונים באיראן מופלים ולא יכולים להיות מועמדים לנשיאות ולתפקידים בכירים אחרים. איש הדת הסוני הבכיר ביותר באיראן, מולוי עבדאלחמיד, הוזמן גם הוא לנאום בכנס, אבל חופש תנועה בתוך איראן אין לו. גם שיעים שאכפת להם מהשיעה מתחו ביקורת על דבריו אלה של הנשיא. הם אמרו שאין סיכוי לאחדות אסלאמית אלא אם כן הסונה בולעת את השיעה.

    אה, כן. המוטו של הכנס היה "ירושלים (קדס) היא ציר האחדות של האומה (האסלאמית)", וכמה פעמים דיבר רוחאני על הגידול הסרטני ששמו הישות הציונית. פעם בתור התוצאה ההרסנית ביותר של מלחמת העולם השנייה, פעם בתור "אנחנו צריכים להתאחד גם בלי קשר לגידול הסרטני ששמו הישות הציונית".

    בקיצור, לא מחדש, לא פרקטי ולא ממש מעניין.

    אבל התחביר…

    התחביר מוכיח מעל לכל ספק סביר שחסן ג'אן עובד אצלי. ולפני שמשה"מ היקרים הולכים לעצור אותו – גם ח'אמנהא'י עובד אצלי. כולם עובדים אצלי. גם אתם. כל מי שמדבר פרסית וכותב בפרסית. אבל מי שמדבר לאט וברור ובפרסית משובחת הוא עובד מצטיין. ובנאום הזה הוא ממש השתמש במבנים תחביריים לפי סדר קושי עולה, ובכל פרק בנאום הדגיש מבנה תחבירי אחר.

    הוא השתמש כמה פעמים במבנה בשם מושא פרדיקטיבי, שזה מבנה שיש גם בעברית אבל פרסית משתמשת בו הרבה יותר, ואת השם שלו אני טבעתי. זה מושא (כלומר משלים מוצרך של הפועל) שבינו לבין המושא הישיר יש יחס פרדיקטיבי – כלומר הוא אומר משהו על המושא הישיר, כפי שנשוא שמני (פרדיקט בלעז) אומר על הנושא. בפרסית יש קסם מאוד פשוט שאפשר באמצעותו למצוא את המשפט השמני העומד בעומק המשפט, וכשאני מלמדת את המבנה הזה, אני מפצירה בתלמידיי ומעודדת אותם לתרגם מושאים פרדיקטיביים כפסוקיות שמניות, ומאיימת עליהם שאם לא יעשו כן ירד להם ציון.

    למשל בעברית – המילה "אידיוט" במשפט: "אני מחשיבה אותו אידיוט". נכון שהמשפט הזה קביל לגמרי, אבל "אני חושבת שהוא אידיוט" הרבה יותר יותר טבעי. יש מבנים מעטים שבהם מושא פרדיקטיבי יותר טבעי מהחלופה, למשל "אני מחזיקה ממנו תותח". ומה שיפה בפרסית הוא שהיא יכולה לעשות מושא פרדיקטיבי גם במקומות שבהם אין שום אפשרות לתרגם את זה לעברית כמושא פרדיקטיבי.

    בפרסית קוראים למושא פרדיקטיבי באותו שם של נשוא שמני, שזה מגוחך. בעברית ובערבית קוראים לו מושא שני, אבל זה לא מספיק מדויק בעיניי, זה אמנם אומר שמושא פרדיקטיבי מחייב שיהיה גם מושא ראשון (ישיר), אבל לא מראה את היחס ביניהם. בסנסקריט קוראים לזה אקוזטיב פרדיקטיבי, ומכיוון שבעברית אין אקוזטיב קראתי לזה "מושא פרדיקטיבי".
    מי שאומר לי ש"את" זה סימון יחסה של אקוזטיב – דמו בראשו. אין לי כוח להתחיל ויכוח עם גנרטיביסטים עכשיו. "את" זו מילת יחס, וזה שהיא לא קיימת כמילת יחס בשפות אחרות חוץ מפרסית לא אומר שהיא יחסה. נחזור לדוגמות לפני שאני מתעצבנת, וגם כדי לא לאבד את כולם.
    דוגמות באדיבות העובד המצטיין שלי ד"ר חסן רוחאני
    دکتر روحانی اولین گام در اتحاد را به رسمیت شناختن یکدیگر و رسمیت داشتن تمام مذاهب اسلامی دانست
    מילולית: ד"ר רוחאני החשיב (זה כאילו פועל מחשבה אבל למעשה זהו פועל אמירה) את הצעד הראשון באחדות (כ)הכרה רשמית זה בזה ו-having רשמיות של כל האסכולות האסלאמיות.
    התרגום כאן יהיה: ד"ר רוחאני אמר שהצעד הראשון לקראת אחדות הוא מעמד רשמי של כל האסכולות האסלאמיות, והכרה רשמית שלהן זו בזו.
    שגיאה שעושים הרבה מתחילים בתרגום משפט עם מושא פרדיקטיבי היא להשאיר את המבנה ולהחליף בין המושא הישיר (מה שמדברים עליו) לבין המושא הפרדיקטיבי (מה שאומרים עליו). יוצא משפט כזה: ד"ר רוחאני החשיב הכרה רשמית של האסכולות האיראניות זו בזו ומעמד רשמי של כולן כצעד רשמי לקראת אחדות.
    אבל זה הורס את כל מבנה המשפט!
    לומר שהכרה רשמית היא הצעד הראשון ולומר שהצעד הראשון הוא הכרה רשמית אלה שני דברים שונים. הפוקוס של המשפט שונה. אני לא רוצה להשתמש במילים גסות כמו תמה ורמה, כי כבר אמרתי מושא פרדיקטיבי וזה מספיק גסויות לפרק אחד.
    אולי כך: במשפט המקורי השאלה היא מהו הצעד הראשון, והתשובה היא הכרה רשמית. במשפט השני הכרה רשמית היא מה שכבר יש, ואומרים שהיא צעד ראשון.
    תגידו לי אם חפרתי יותר מדיי, טוב?
    לא? יופי אז עוד דוגמה אחת שאי אפשר לתרגם לעברית כמושא פרדיקטיבי:
    باید جایگاه اسلام را فراخ و گسترده بدانیم
    מילולית "עלינו להכיר במקום האסלאם כרחב ונרחב", או "עלינו להחשיב את מקום האסלאם רחב ונרחב". שניהם מוזרים ביותר. האמת היא שגם "עלינו לחשוב שמקומו של האסלאם הוא רחב ונרחב" זה מוזר, אבל לפחות נשמע עברית. כל ה"רחב ונרחב" הזה הוא מוזר. מה שהוא רוצה לומר הוא שבאסלאם יש מקום לכל האסכולות.
    ומכיוון שהדבר השני שהנאום שלו מתרגל הוא משפטי תנאי משלושת הסוגים (קיים, בטל ומדומה, תודה ששאלתם) – הנה משפט תנאי מדומה עם מושא פרדיקטיבי בתוצאה:
    اگر آمریکا راست می گوید که به برخی کشورهای منطقه اعتماد دارد، چرا دلیل حمایت از آنها را بقا و امنیت اسراییل می نامد؟
    מילולית: אם ארה"ב דוברת אמת כשהיא אומרת שהיא בוטחת בחלק ממדינות האזור, מדוע היא מכנה את סיבת תמיכתה בהן הישארות וביטחון ישראל?
    כלומר: מדוע היא אומרת שסיבת תמיכתה בהן היא הישארות (אולי עדיף: הישרדות) ישראל וביטחונה?
    תודו שהוא עובד מצטיין!
    ועוד משהו לפני שנעבור לשיר של קיוסק
    אני רוצה להתייחס לכמה תגובות שקיבלתי על הפרק הקודם – ואני מזכירה שהפרק הבא יהיה המשך שלו. התייחסתם לשנאה הנוטפת מדבריו של סיאוש, אמרתם שהיה לא נעים להקשיב לו מלכלך ככה על סוציאליסטים, ושהוא לא חידש הרבה בדיבורים על מצב זכויות האדם. אז קודם כול אני כן למדתי משהו חדש על הביצה השמאלית של גבר מוסלמי, וזה אפילו יהפוך לפרק באיראן בקטן.
    אבל אני שמחה שהוא לא חידש לכם הרבה כי זה אומר שהקשבתם היטב, או שאני מעבירה את החומר טוב, או שלפחות אתם מתעניינים באיראן וברצינות – אני חושבת שהפרק הזה – לא רק התוכן שלו אלא בעיקר הרגש שהוא עורר בכם – הבהיר לכם כמה עדין ומסובך המצב. אתם כבר יודעים שאני כמעט לא עורכת את הפרקים, וסיאוש מייצג דעות שמאוד רווחות בקרב גורמי אופוזיציה. בטח לא כולם, אבל זו לא דעה נדירה. אז אני שמחה שהבנתם את זה… בשבוע הבא החצי השני של השיחה איתו, שבו נדבר יותר על הדרך האישית שלו, ועל תנועת פרשגרד.

    השיר של קיוסק שבחרתי הפעם הוא "לפעמים", סתם כי הוא יפה. תקשיבו:

    תקציר הפרקים הבאים

    בשבוע הבא, בפרק 42 (3.12) נסיים, כאמור, את השיחה באנגלית עם סיאוש צפוי, בתקווה שעד אז כבר יתחלף המשטר וזה לא יהיה רלוונטי (מותר לחלום!)

    פרק 43 (10.12) יהיה שיחה עם מתן פנקס משגרירות איראן בישראל.

    בפרק 44 (17.12) נשוחח עם צוות ההצגה מג'אהדין ח'לק, שראיתי ואהבתי מאוד, רק לא הבנתי את הקשר לשם.

    בפרק 45 (24.12) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים)

    פרק 46 (31.12) הוא פרק השנה שלנו! נשדר בו את מפגש המאזינים שיתקיים ב-11 בדצמבר ביער הקקאו בירושלים. שריינתם כבר? הנה קישור לשמירה בגוגל קלנדר שלכם! עידו קינן מנחה, ואתם מכוונים את הדיון.

    בפרק 47 (7.1) בא לי לדבר בו על דברים שקראתי עם תלמידיי בקורס קריאת טקסטים היסטוריים בפרסית במרכז האקדמי שלם. אולי אחד התלמידים או שניהם ירצו גם להצטרף להקלטה!

    פרק 48 (14.1) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.

    בפרק 49 (21.1) נדבר (באנגלית) עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!

    פרק 50 (28.1) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! מה אתם מציעים? אולי אתן לכם להצביע איזה אורח הכי אהבתם ונזמין אותו שוב לדבר על מה שבא.

    פרק 51 (4.2) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של אילן אבקסיס, ואולי הפעם ליאורה כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.

    את פרק 52 (11.2) כבר הקלטתי! זוהי שיחה של קצת יותר משעה באנגלית עם חברתי הטובה ד"ר נאהיד ע'ני על טהרנות שפה בפרסית, וקצת גם באנגלית ובעברית. שתי דקות מהשיחה אני עורכת כדי להגיש מועמדות לתוכנית מסוימת שעוד מוקדם להרחיב עליה את הדיבור.

    ועוד בקנה

    יש לנו שיחות עם פרויז ווסוק, הצייר של השאה;

    עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד;
    עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
    עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
    שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
    עם אופיר חיים נדבר על הגניזה האפגאנית.
    עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
    עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
    עוד שיחה עם נויד טוביאן על תנועות התנגדות באיראן.
    עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
    שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר;
    קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
    השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

    The post פרק 41 | ארתחשסתא | עם ד"ר אילן אבקסיס מ"דברי הימים" appeared first on איראניום מועשר.

    1 hr 30 min
  • פרק 41 | ארתחשסתא | עם ד"ר אילן אבקסיס מ"דברי הימים"
    היום, ה-5 בחודש אָדַ'ר 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, אני קודם כול מזכירה לכם שיש לנו מפגש מאזינים ב-11 בדצמבר ביער הקקאו, ואז נוכל לדבר על הנושא שלשמו התכנסנו – ארתחשסתא. זהו שמם של שלושה-ארבעה מלכים מהשושלת האח'מנית, והפעם אנחנו מדברים עליו רק עם דר אילן אבקסיס מדברי הימים – הסכת על […]
    1 hr 30 min
  • Episode 40 | Human Rights in the Islamic Republic – with Siavash Safavi from Farashgard

    Today, Aban 28th 1397/2577, we were supposed to have one episode about Farashgard movement, but it was so interesting, we ended up recording more than 2 hours, so here's the first half, dealing mostly with human rights violations in the Islamic Republic of Iran.

    Siavash (bottom row, circled) with the other trairors

    You will hear about Siavash's life and political activity, including Farashgard, in episode 42, which is released 2 weeks after the current one (on December 3rd 2018).

    The episode instead of scrolling all the way down:

    http://podcast.zeresh.co.il/wp-content/uploads/2018/11/Iranium-040.mp3

    Hebrew-listeners will find many of the major events described here in the timeline chapters – Timeline 1 and Timeline 2.

    In the meantime, the post is full of links to Farashgard channels in the various social media, which you could easily spend two weeks

    We talked about

    Actually, we talked about so many things, I'm sure I've missed some. But we definitely talked about:

    The letter to Trump by the "30 traitors"

    The Larijani brothers

    A short article with 4 authors, 2 additional reporters and 3 editors

    Trita Parsi and NIAC (click to see what Siavash wrote about him)

    Saddam Hussein about Khomeini (Arabic with Persian subtitles, sorry…)

    Promised links

    to keep you busy for the next 2 weeks until the next episode airs.

    Farashgard on FB

    Farashgard on Twitter (English)

    Civil Space Network – Siavash's personal page (English). 

    Here are some pirint-escreens from the page, a click on each one will take you to the original post.

    Some Iranistic notes

    Most episodes on Enriched Iranium are in Hebrew, and some also feature a current affairs\etymology section, which I would like to dedicate to Siavash Safavi's name today.

    Let's start by noting that Siavash is an ancient Iranian name (Middle Persian siyāvaxš) and Safavi is an Arabic name, demonstrating the conflict of identities in the Iranian nation for the past almost 1400 years.

    We read about him in the Shah Nameh, the Persian epos written by Ferdowsi in the 10th century, marking the revival of the Persian language as a written language after a few centuries of being only orally transmitted. Siyavash was a beautiful prince, of mixed race: His mother belonged to the royal house of the Turanians – Iran's archenemies from the east, and his father was the king of Iran.

    Siyavash was so beautiful, his step mother, the queen, tried to seduce him a few times, and when she realized it ain't gonna happen, she framed him with all kinds of lies, and even though he was proven innocent by a fire-trial and the queen's evidence was proven fake by the king's astrologers – he went to exile anyway. Then he's welcomed and adopted by the Turanians, proves to be a very good statesman and all, but at the end is framed by evil people who were jealous of him, and when he was slaughtered, a tree grew from his blood. Very festive.

    Some connect his myth to the dying god myth, making him the god of vegetation, and another (not contradicting or even competing) theory connects his image to Haji Firuz, the black-faced clown who appears in the streets before Nowruz, the New Year holiday, and disappears when the new year appears. It deserves a whole chapter sometime, too bad most of my episodes are in Hebrew.

    Safavi is the name of the dynasty that ruled in the 16th-18th century and is especially important because it is Shah Esmail-s Safavi, a redheaded 14 year old boy, who converted Iran from Sunni to Shiite Islam. And then Siavash-e Safavi doesn't even know when Ramezan is. Can you believe what the Islamic Revolution did to Islam in Iran?

    Anyway, thank you so much for listening.

    Logistics and gratitude

    If you enjoyed this episode – to share it with some good words and don't forget to come back in 2 weeks or skip now to episode 42, to hear the end. If you didn't enjoy it – share it with some bad words! Publicity is publicity.

    If you enjoyed my podcast so much you want to express your gratitude by helping me – you are welcome to recommend the podcast to others, buy my book – so far I have only one in English – The Book of Esther Unmasked, about Achaemenid Iran using the Biblical Book of Esther as an excuse and a tour-guide. For Hebrew readers I have other books too, all about Pre-Islamic Iran, and our website offers some excellent vegan cookbooks as well.

    You can also invite me for a lecture in Hebrew, English or Persian (با سیاوش به انگلیسی حرف می زدیم تا شنوندگان عبری زبان متوجه بشن، اما فارسی‌ام هم عالیه، از پست به یک سخنرانی به فارسی هم لینکی گذاشته ام), but talk to me before you offer your community or congregation – there might be some security issues involved. You can contact me at Iranium(at)zeresh.co.il.

    You can also buy me coffee, which is expressing your gratitude without any reward but knowing you helped a creator, that would be www.ko-fi.com/thamar

    If you happen to be in Israel on December 11th, we have a listener meeting to celebrate the podcast first year anniversary. It's in Jerusalem at 19:00. Here are links to the Facebook event and to Google Calendar so you can save it to your own calendar. There will be a lot of Cocoa Forest chocolate, and a talk with the listeners, hosted by Ido Kenan. In Hebrew.

    English language listeners, I'm reminding you to come back for the second part of our talk, which will air on December 3rd 2018.

    Kiosk's Song

    Let's hear Yarom Bia, it's a dialectal folk song, which Arash Sobhani, Kiosk's leader and lead singer, translates as "come my love, come my love, come my love, come my love".

    Coming Up on Enriched Iranium

    Welcome to our favorite part of the show, for our most loyal listeners and to those who listen while driving and can't change stations – our next episodes!

    And remember, a plan is nothing but basis for changes. That's how the IDF works.

    It will be mostly in Hebrew because most episodes are in Hebrew, but don't forget to tune in to episode 42 on December 3rd 2018 for the rest of the talk with Siavash Safavi. We will have another English episode on January 21st, with the Pahlevani (Persian Yoga) artist Khashi Azad – stay tuned!

    Now, excuse my Hebrew:

    תקציר הפרקים הבאים

    פרק 41 (26.11) הוא פרק משותף עם דברי הימים של ד"ר אילן אבקסיס, במסגרת הסדרה המשותפת על המלכים האח'מנים, והפעם על ארתחשסתא. כל השלושה וחצי.

    בפרק 42 (3.12) נסיים, כאמור, את השיחה באנגלית עם סיאוש צפוי, בתקווה שעד אז כבר יתחלף המשטר וזה לא יהיה רלוונטי (מותר לחלום!)

    פרק 43 (10.12) יהיה שיחה עם מתן פנקס משגרירות איראן בישראל.

    בפרק 44 (17.12) נשוחח עם צוות ההצגה מג'אהדין ח'לק, שראיתי ואהבתי מאוד, רק לא הבנתי את הקשר לשם.

    בפרק 45 (24.12) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים)

    פרק 46 (31.12) הוא פרק השנה שלנו! נשדר בו את מפגש המאזינים שיתקיים ב-11 בדצמבר ביער הקקאו בירושלים. שריינתם כבר? הנה קישור לשמירה בגוגל קלנדר שלכם! עידו קינן מנחה, ואתם מכוונים את הדיון.

    בפרק 47 (7.1) בא לי לדבר בו על דברים שקראתי עם תלמידיי בקורס קריאת טקסטים היסטוריים בפרסית במרכז האקדמי שלם. אולי אחד התלמידים או שניהם ירצו גם להצטרף להקלטה!

    פרק 48 (14.1) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.

    בפרק 49 (21.1) נדבר (באנגלית) עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!

    פרק 50 (28.1) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! מה אתם מציעים? אולי אתן לכם להצביע איזה אורח הכי אהבתם ונזמין אותו שוב לדבר על מה שבא.

    פרק 51 (4.2) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של אילן אבקסיס, ואולי הפעם ליאורה כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.

    ועוד בקנה

    יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);

    עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
    עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
    שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
    עם אופיר חיים נדבר על הגניזה האפגאנית.
    עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
    עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
    עוד שיחה עם נויד טוביאן על תנועות התנגדות באיראן.
    עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
    שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר;
    קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
    השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

     

    The post Episode 40 | Human Rights in the Islamic Republic – with Siavash Safavi from Farashgard appeared first on איראניום מועשר.

    1 hr 21 min

About איראניום מועשר

From the publisher's feed

הפודקאסט של תמר עילם גינדין