הסיפור הזה הסעיר את המדינה לפני חצי שנה וכמעט והביא להקמת ועדת חקירה ממלכתית: פרשת הריגול של המשטרה אחר אזרחים תמימים באמצעות תוכנת פגסוס. אלא שחצי שנה לאחר שהעיתון "כלכליסט" חשף את הסיפור התברר שהוא היה שגוי. צוות בראשות עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, קובע כי לא הייתה חדירה לטלפונים ללא צווי בית משפט, אך המשטרה הפעילה יכולות טכנולוגיות שחרגו מסמכותה לפי החוק ולא הביאה זאת לידיעת משרד המשפטים. אז איך לקרוא לפרשה הזו? פרשת פגסוס? פרשת ההאזנות? גור מגידו שלנו חושב שצריך לקרוא לזה פרשת כלכליסט. תיכף נדבר אתו.

אין דבר שנשמע משעמם יותר מ"איחוד רשויות רגולטוריות", אבל כשמדובר בכסף ובבריאות הפיננסית שלנו זה לא יכול לשעמם, בעיקר אם מעורבים בזה גם יצרים וקרבות. ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל משרד האוצר בוחנת בימים אלה רעיון לאחד את רשות שוק ההון עם רשות ניירות ערך כדי שתהיה כתובת אחת שתפקח על כל הגופים החוץ בנקאיים. האם זה יביא להגברת התחרות או דווקא ההיפך? מירב ארלוזורוב תענה על השאלה הזו.

מערכת הבחירות עדיין בהילוך שני וכל המפלגות נמצאות בתהליכי התארגנות, אך במפלגת העבודה יצאו עם קמפיין מקדים שממוקד כולו בהייטקיסטים. לא פריפריה, לא שכבות חלשות, לא סוציאל דמוקרטיה אלא מעוז הקפיטליזם, האקזיטים והכסף הגדול. מה זה אומר על הכיוון שמפלגת העבודה - כן, עבודה - הולכת אליו והאם יש מספיק בוחרים? אבי בר-אלי יהיה איתי בעניין הזה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.