בול בפוני

בעידן של אתגרים מורכבים ואי-ודאות, היכולת לייצר ולשמר תקווה הופכת למרכיב קריטי בחוסן האישי והארגוני. בעוד שאופטימיות היא השאיפה הבסיסית שמשהו טוב יקרה, תקווה כוללת גם את מרכיב הפעולה בכיוון מסוים לטובת מימוש השאיפה הזו. אני לא רק מקווה שמשהו טוב יקרה, אלא אני מגדיר לעצמי מהו המשהו הזה ואת המהלכים שיובילו אותנו אליו.

בשיחה עם ד"ר רום לירז, יועץ ארגוני בכיר ומרצה באוניברסיטת רייכמן, דיברנו על תקווה ככלי ניהולי רב-עוצמה המקדם חוסן, מוטיבציה, ויכולת התמודדות עם אתגרים וקשיים. עם זאת, יצירה ושימור של תקווה מחייבת מנהלים ומנהלות להכיר במציאות המורכבת, לחזק תחושת המסוגלות של האנשים שלנו, ולטפח חזון משותף - תוך שמירה קפדנית על האיזון בין שאיפות גבוהות לבין ציפיות ריאליות. בתנאי אי-ודאות, לעורר תקווה זו מיומנות ניהולית קריטית להצלחה ארגונית.

בעולם הניהול המודרני, פיתוח אישי ומקצועי של מנהלים הוא הכרחי להצלחה ארגונית. גישת ה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) מציעה כלים פרקטיים ומבוססי מחקר לפיתוח יכולות ניהוליות, תוך התייחסות לארבעת מרכיבי החוויה האנושית: מחשבה, התנהגות, רגש ופיזיולוגיה.

בשיחה עם קמליה ויטנר, פסיכולוגית ארגונית ותעסוקתית מומחית, דנו בדרכים שבהן ניתן ליישם עקרונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפיתוח מנהלים. מאתגור מחשבות אוטומטיות וזיהוי מלכודות חשיבה, דרך חשיפה התנהגותית מדורגת, ועד פיתוח מודעות רגשית וויסות פיזיולוגי, שילוב של כלים אלו מאפשר למנהלים ומנהלות להתמודד טוב יותר עם אתגרי התפקיד, לשפר את יכולות המנהיגות שלהם ולהוביל את עצמם ואת הארגון להצלחה.

לרשימה מלאה של ׳מלכודות חשיבה׳ לחצו כאן

בעידן של שינויים מהירים ואי-ודאות, מנהלים נדרשים לכלים ופרספקטיבות שמאפשרות הבנה מעמיקה והסתגלות מהירה. הפילוסופיה מציעה עומק מחשבתי ותובנות על-זמניות שיכולות לסייע למנהלים להתמודד עם אתגרים מורכבים, להתמקד במה שבשליטתם ולמצוא משמעות בעשייה שלהם.

בשיחה עם יובל לאטי, יועץ ארגוני ומפקד בית הספר למנהיגות בצה״ל, דיברנו על החיבור בין פילוסופיה וניהול ועל הדרך שבה תובנות פילוסופיות יכולות להעשיר את יכולות הניהול המודרני. מהאקזיסטנציאליזם והחשיבות של משמעות כמנוע למוטיבציה, דרך סטואיזם שמציע התמקדות במה שבשליטתנו ואימוץ עקרונות של חכמה, מתינות, אומץ וצדק, ועד מציאת איזונים בהשראת ׳שביל הזהב׳ של הרמב"ם.

---

הספרים שהוזכרו בפרק:

האדם מחפש משמעות, ויקטור פרנקל

מחשבות לעצמי, מרקוס אורליוס

לנצח נבנו, ג'יימס קולינס

בעולם הארגוני התחרותי של היום, הבנה וניהול של דינמיקה קבוצתית הם הכרחיים להצלחת הארגון. האינטראקציות והכימיה בין חברי הצוות משפיעים באופן ישיר על קבלת החלטות, ניצול משאבים, שביעות רצון, וגם הרווחה האישית של חברי הצוות.

בשיחה עם חגית זלצברג, יועצת ארגונית, מנחת קבוצות, ומכשירה של מנחי קבוצות, דנו בתפקיד הקריטי של דינמיקה קבוצתית בארגונים ובחשיבות המודעות לתהליכים קבוצתיים. היכולת של מנהלים לתכנן זמן ומקום לשיח פתוח, לתת תשומת לב להקשבה פעילה, לעודד התנגדויות בונות ושגרות שיח הן שמאפשרות לנווט בהצלחה מצבים מורכבים וליצור דינמיקה חיובית ובונה.

בלחץ הגבוה ובדרישות התובעניות של עולם העבודה המודרני, מנהלים ומנהלות נדרשים לא רק להניע ולנהל את המשימות, אלא גם לטפח סביבת עבודה תומכת ובריאה, לשפר את האווירה בארגון, ולהגביר את האמון. ניהול אמפתי הוא גישה שמדגישה את החשיבות של הבנה והתחשבות ברגשות ובצרכים של העובדים, ובכך משפר את הפרודוקטיביות ותחושת השייכות הארגונית.

בשיחה עם ד״ר ליאת יקיר, ביולוגית, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית, דיברנו על החשיבות של אמפתיה בארגונים ועל תפקידה ביצירת תחושת ביטחון והנעה לפעולה. בסביבה רוויית סטרס יש קושי טבעי של מנהלים לעבור מאגרסיה לאמפתיה, והיכולת של מנהלים להיות מודעים לתחושות ולמחשבות של האנשים שלהם היא חיונית לשיפור מערכות יחסים, יישוב קונפליקטים, והגברת האמון בארגון.

—

קישורים לתכנים נוספים של ד״ר ליאת יקיר:

https://linktr.ee/Dr_LiatYakir

למידע נוסף על הקורס ״נוירו-ניהול – הכוח של ניהול אמפתי בימי משבר״:

https://liatyakir.com/product/neuromanagement/

בשיחה עם דפנה קוסידוי, יועצת ארגונית ושותפה בחברת הייעוץ קוואטרו לפיתוח ארגוני מדיד, דיברנו על הדרך בה אימוץ של תכניות פיתוח אישיות מעניק לעובדים הזדמנויות לחשיפה, התנסות מעשית ולמידה כדי לחזק מיומנויות או תחומי ידע. הייחודיות של תוכנית כזאת היא שבחירת הפעילויות נובעת מהעובד עצמו, ובכך גם מחזקת את תחושת המשמעות, את המוביליות הפנים-ארגונית, וכמובן - ביצועים.

מאוד נוח לפעול על אוטומט. ככה עשינו, ככה עושים, ככה נמשיך לעשות. זה מייצר שגרות, מוריד עומס קוגניטיבי, ומקל על היומיום באופן כללי. אבל לאוטומט עלולים להיות מחירים כבדים. אנחנו נמצאים בסיכון מוגבר להחמיץ רעיונות חדשניים ואופני פעולה יצירתיים, ומעל לכל - מסתכנים בהיווצרותם של אזורי עיוורון ארגוניים, ההולכים ומתהווים מבלי שמנהלים נערכים להם בצורה מתאימה ובזמן.

בשיחה עם הדס ייגר זלינגר, מומחית לפיתוח ארגוני מערכתי ומדריכה מקצועית ליועצים ארגוניים, דיברנו על התפקיד החיוני של הטלת ספק בהצלחה ארגונית, ועל שלל החסמים האישיותיים והחברתיים שמונעים בעדנו להטיל ספק ביעילות. ארגון שמפנה זמן וקשב לחקירה ולמידה, שהמנהלים בו מוכנים להטיל ספק בהחלטותיהם, ושנותן כלים ביקורתיים מתאימים לאנשים שלו, מגדיל את חופש הפעולה שלו, ואיתו את היכולת לחדש, להתחדש, ולקחת יוזמה.

---

הדס ייגר זלינגר - +972 52-9217088

ארגונים זה אנשים, ואנשים זה תקשורת. מפיתוח עובדים ומשובים, דרך תיאום, תכנון והובלת תהליכים, וכלה בביצועים והנעה לפעולה - המרחב המילולי הוא המפתח להצלחה ארגונית וניהולית כאחד. אבל בשונה ממה שנדמה לפעמים, תקשורת היא מיומנות נרכשת, ולכולנו יש אפשרות להשתפר וכך להגביר את היכולת שלנו להשפיע: על סדרי עדיפויות, על קבלת החלטות, על דרכי פעולה, על נקודות מבט.

בשיחה עם ד״ר מיכל הרשמן שטרית, מומחית לתקשורת אפקטיבית, אשת אקדמיה ומחקר, דיברנו על תקשורת אפקטיבית כיכולת שלנו לייצר ולהרחיב את מרחב ההשפעה שלנו בארגון. באמצעות מספר פרקטיקות פשוטות אך יעילות, אנחנו יכולים לשכלל את היכולת למקד את המסר שלנו, לדעת איך לומר אותו, ולקחת בחשבון את מי שמולנו - כל הדרך לרווחה והצלחה אישית ומקצועית.

הבינה המלאכותית משנה את עולם העבודה. השימוש במודלי בינה מלאכותית משפר תהליכי קבלת החלטות על ידי ניתוח דאטה וחיזוי מגמות, מאפשר אופטימיזציה של תהליכי עבודה על ידי אוטומציה של משימות יומיומיות, ומסייע למנהלים לקבל החלטות מושכלות יותר במהירות ולשפר ביצועים. 

בשיחה עם סמדר תדמור, מנכ״לית ומייסדת שותפה של הסטארטאפ קלארו מנטור, דיברנו על האפיקים המרכזיים בהן הבינה המלאכותית משנה עמוקות את עולם הניהול, ובתוך כך מעצבת מחדש תהליכים ומערכות יחסים בארגונים. באמצעות בינה מלאכותית, מתאפשרת פרסונליזציה ניהולית המתאימה משימות ליכולות ולמוטיבציה של כל עובד באופן אישי, מסייעת במתן משוב, ומעניקה כלים למנהלים ולעובדים כאחד.

כולם רוצים להיות יצירתיים. מצאת החמה ועד צאת הנשמה אנחנו שומעים על חשיבה יצירתית, ניהול יצירתי, מודלים יצירתיים. ובשם קידוש היצירתיות, ארגונים היום נקראים להשטיח היררכיות, לעודד פתיחות, לגלות גמישות, לפרוץ כללים ולזנוח נהלים. אבל האם יצירתיות היא באמת נתיב קסמים מובטח להצלחה, או שעודף יצירתיות עלול להוביל לעודף של יוזמות והסחות דעת מיותרות? 

בשיחה עם ד"ר יואל אסרף, ראש התכנית לתואר שני במנהל עסקים במרכז האקדמי רופין, שמנו תחת זכוכית מגדלת את אתוס היצירתיות - מההילה החיובית וההבטחה הגדולה, דרך המתח המובנה שבין תשוקה למשמעת, ועד השאלות הקשות: האם ייתכן עודף ברעיונות? מתי יצירתיות תורמת ומתי היא עשויה להזיק? כיצד נוכל לתרגם יצירתיות להצלחה עסקית באופן אחראי? כל זאת ועוד על בסיס ממצאים ממחקר חדש של ד"ר יואל אסרף ופרופ' כלנית אפרת.

לקריאה נוספת:

Creativity is not enough, Theodore Levitt, Harvard Business Review