עו"ד עוז חיים משמש מזה כשנתיים כמנכ"ל המועצה הציונית בישראל, שהיא זרוע הפעולה והחינוך של ההסתדרות הציונית העולמית. עד לפני שנתיים היה בבעלותו משרד עו"ד שהתמחה בקניין רוחני, זכויות יוצרים, קולנוע ואינטרנט והוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים. עוז הוא פעיל ויזם חברתי בנושא צמצום פערים דיגיטליים והקים את מיזם "מחברים את ילדי ישראל" שחילק אלפי מחשבים לילדים וילדות ברחבי הארץ.

*מה למדנו מעוז?*

1. מטרת המועצה הציונית בישראל היא לחבר פסיפס אנושי רחב עד כמה שניתן למפעל הציוני ולשלוח מסר, שהציונות היא כאן, היא מתחדשת והיא רלוונטית, ממש כפי שהייתה לפני 75 שנה. לדברי עוז, המטרה המשותפת שלנו היא לבנות חברה ישראלית טובה, ערכית ומאוחדת, כזו שמכילה ומקבלת דעות שונות וזרמים שונים, כזו שמעניקה לכולם קרקע פורייה לכולם פה לצמוח. 
2. המועצה הציונית בישראל פועלת בכמה מישורים: א. מחלקת אשכולות שמנגישה ציונות ועובדת בשותפות עם עשרות קהילות צעירים ברחבי ארץ ב. המכינה הקדם צבאית "עמי-חי" לפיתוח מנהיגות שמשלבת דתיים וחילונים ג. גרעין שנת השירות צמר"ת. ד. תמיכה ושיתוף במיזמים חברתיים- ציוניים ה. ברית חיים- פעילות ברחבי הארץ לקירוב בני הנוער בחברה הדרוזית.
3. אם בעבר היו קהילות שהיו יותר סגורות וההסתכלות הייתה יותר פנימה כגון קיבוצים ויישובים קהילתיים, הרי שההסתכלות של הקהילות המשימתיות, אשר חיות בתוך הערים עצמן, היא כלפי חוץ, כלפי כלל הסביבה בה הם חיים. באופן זה, הקהילות הללו, המבוססות על בני המקום, מחזקות את החוסן החברתי במקומות שונים בארץ- בייחוד בפריפריה, מפתחות את היישובים, גורמים להגירה חיובית ומייצרות מנהיגות מקומית חזקה. 
4. כל אחד רואה ציונות בצורה אחרת, וזה גם היופי שבה. הציונות חוצה דעות, עדות, מגזרים ומקומות גיאוגרפים. זה הדבק שלנו. לפי עוז, התפיסה הרחבה של הציונות וההנגשה שלה לכלל החברה, מגבירה את השותפות והחיבור לסיפור המשותף שמאחד את כולנו.
5. התפיסה של המועצה הציונית בישראל היא בעבודה בשותפות ולא בפילנתרופיה, על ידי עבודה על הערכים המשותפים לעבר חברת המופת, שמקבלת את השונה ומקדמת את הזהות האינדיבידואלית של כל קהילה ויוזמה תוך תפיסה רחבה של הציונות ובכך מסייעת לקידום החברה הישראלית.

לפייסבוק של המועצה הציונית בישראל

לפייסבוק של עוז חיים

להרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילה

קישור לטלגרם שלנו

קישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

הילה היא יועצת ארגונית, מרצה ומנחת סדנאות, מומחית בתהליכי פיתוח מנהיגות ופיתוח מנהלים. מייסדת ושותפה בחברת BeMind שמלווה ארגונים בתהליכי פיתוח אישיים וארגוניים. מפתחת מודל "כוכב להתפתחות אישית" ומחברת הספר "מנהיגות בדרך הכוכב". עסוקה כמעט בכל רגע בהרחבת המודעות העצמית וחובבת צפייה בכל אירוע ספורט שאתם יכולים להעלות על דעתכם אבל מכורה באופן פעיל רק לספורט מסוג אחד שהוא שחייה.

מה למדנו מהילה?

1. לפי הילה מנהיגות היא משהו שקשה לתפוס כהגדרה. אבל אם צריך לצמצם למילה, היא תהיה השפעה. המנהיגות היא משהו פנימי שאנשים תופסים את עצמם ככאלה, היא לא חייבת להיות פורמאלית, אבל גם לא חייבים להיות מנהיגים כדי להשפיע.

2. מנהיגות היא לא רק כלפי חוץ. פיתוח מנהיגות הוא תהליך עמוק פנימה ועבודה עצמית אינסופית. יכולת ההשפעה היא עניין של בחירה, האם נרצה להשפיע? ואם כן כיצד נרצה להשפיע. לכן כפי שנאמר המנהיגות קשורה להתבוננות פנימית והבנה של האמונות, תפיסת העצמי שלנו, נורמות וכו'. 

3. התפיסה הקלאסית מדברת על מנהיג ומונהג, אבל בעצם יש רצף והוא אותו רצף. היכולת של מנהיג להיות מונהג הוא אותו מרחב. היכולת לנוע בתוך הציר היא יכולת מנהיגותית על מנת לתת גם למונהגים מקום.

4. מנהיגות מתוך השפעה היא מנהיגות של תהליך שמתחברת לעצמי ולמערכת ולכן ההתנהגות של המערכת והקהילה תשפיע על המנהיגות והמנהיגות תשפיע על המערכת והקהילה. בקהילה התהליך הקבוצתי שקורה הוא עצמו חלק מהמנהיגות.

5. במנהיגות לפי מודל הכוכב יש 5 עקרונות והם אינם היררכיים: 1. מבט על - היכולת לראות את עצמי ואת המערכת. 2. היכולת להישאר בתוך חוויות רגשיות כגון: עמימות ואי וודאות וזהו החוסן המנהיגותי. 3. שיתוף וחשיפה  4. תרגול ופיתוח מנהיגות דרך מערכות יחסים. 5. אינסופיות והפוטנציאל האינסופי.

לבלוג של הילה

לפייסבוק של הילה

להרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילה

קישור לטלגרם שלנו

קישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

דותן , חיה ונושמת בדרך החיים שלה, בעבודה ובהתנדבות את העולם של ניהול קהילות. ביומיום היא מנהלת את קהילת Startup for Startup (של Monday), מייסדת ומובילה את קהילת "זה לא יושב בול", היא המנכ״לית של ״קהילת השוות״ וקהילות נוספות ברחבי הרשת ומחוץ למסך. 

בעלת עסק עצמאי לניהול קהילות שכחלק ממנו מרצה, מלמדת, מייעצת ומלווה ארגונים וחברות בשלבים שונים בעולמות הקהילה. בקיצור, לדותן יש ניסיון רב עם קהילות מכל הסוגים והיא באה לספר לנו על חוט השני שלמדה בעבודתה עם קהילות.

מה למדנו מדותן?

1. קהילה אי אפשר לנהל, אפשר להוביל, להחזיק את המרחב, אבל חייבים צוות של שותפים ושותפות על מנת שהיא תפעל ביצירתיות, חדשנות, בשביל לייצר אירועים, חיבורים ושייכות ובכלל בשביל לפעול ב Scale גדול יותר.
2. לפני הכל - הקהילות פה כדי לייצר חיבורים. יש הרבה דרכים לעשות את זה, בין אם זה על ידי מתן מידע, תוכן בעד ערך, יצירת מפגשים פרונטליים וכו׳. בשלב מסויים כשקהילה גדלה אפשר גם לפתוח תתי קהילות. בין אם זה לפי נושאים, תחומי עניין, קרבה פיזית ועוד. החלוקה לתתי קהילות יכולה לסייע לאינטימיות ולתת את ההרגשה שכולנו באותה סירה.
3. הקהילות שדותן מובילה והובילה, מגיעות בעיקר מהצורך של הפגת הבדידות - הן תעסוקתית והן אישית, הקהילות מסייעות (אם זה בעולם הסטרטאפים ואם זה בעולם החברתי והאימפקט) לפתח שייכות. בנוסף חלק מהקהילות התחילו כקהל/קבוצה והפכו, עם הזמן, להיות קהילה.
4. מה שמפעיל את דותן בעולם הקהילות (לא היא אמרה אלא אנחנו) זה נתינה ונדיבות ואולי זה מה שעוזר לכל הקהילות שהיא מובילה להצליח. גם המוניטיזציה של הקהילות נעשית בצורה שמתחברת עם הערכים שלה ושל חברי וחברות הקהילה.
5. העקרונות להובלת קהילה של דותן הם: שקיפות - מדברים על הכל, לא לעבוד לבד, להיות פתוחה לביקורת ואפילו להגיד עליה תודה (כי זה אומר שלצד השני אכפת) תכנון ואסטרטגיה - חשיבה קדימה עם מטרות ואבני דרך, לשאול כמה שיותר - במיוחד את חברי וחברות הקהילה והאחרון הוא צניעות - גם אם למדתי לא מעט בדרך, יש לי עוד המון המון ללמוד, בכל תחום. הצניעות מאפשרת לפעול בלי אגו ולהגיע למקומות מפתיעים.

לפייסבוק של דותן

לאתר של דותן

להרשמה לניוזלטר הקהילון של דיבורי קהילה

קישור לטלגרם שלנו

קישור לערוץ ווטצאפ לקבלת עידכונים

גיא הוא שומרוני, מרצה וחוקר בתחום השומרונות, כותב ספרי תורה ומפתח הפונט השומרוני למחשב.

הקים יחד עם זוגתו את אתר השומרונים מתוך חזון לפתוח צוהר לעולם הקהילה את מנהגיה ואורח חייה לקהל הרחב, במטרה להביא את הידע על הקהילה לקהל הרחב ולספר את הסיפור שלה

בתחילת המאה החמישית לספירה, מנו השומרונים לכמעל מיליון נפשות שהתפזרו בכל רחבי ארץ-ישראל. שלטונות מתחלפים בתדירות גבוהה, המרות-דת, לאיסלאם ולנצרות, גזרות ורדיפות שונות הביאו את הקהילה לקצת יותר מ-100 נפשות בתחילת המאה ה-20. היום הקהילה מונה כ - 850 איש ובתקופתו של יצחק בן צבי עברו השומרונים לגור בייחוד בשומרון ובחולון.

מה למדנו מגיא?

1. על פי השומרונים המקום הכי קדוש לעם ישראל ולממלכת ישראל הוא הר גריזים ליד שכם. הקהילה השומרונית הינה שריד לממלכת ישראל הקדומה. הקהילה מקיימת את הכתוב בתורת משה ככתבה וכלשונה עד היום. 
2. עלי החל בהפרדה של ממלכת ישראל וממלכת יהודה. רחבעם "סיים את המלאכה" ובעקבות ההפרדה הוקמו שתי הממלכות, כאשר ממלכת יהודה נמצאת בירושלים וממלכת ישראל בשומרון (בשנת 928 לפני הספירה לערך). 
3. הדת של השומרונים היא דת ישראל, שזו אותה דת כמו של יהודה, אבל הפרשנות היא שונה. לשומרונים יש 4 עיקרי אמונה: אל אחד, אמונה בנביא אחד (משה), התורה (חמישה חומשי תורה) ואמונה במקום אחד (הר גריזים לעומת ירושלים).
4. ההבדל במנטליות של השומרונים השונים הוא שהשומרונים שגרים בשומרון דומים במנטליות יותר לאזור שכם והסביבה ואילו השומרונים שחיים בחולון המנטאליות דומה יותר למנטליות של גוש דן. אין דבר כזה שומרוני חילוני או דתי מי ששומרוני מקיים את אורח החיים של השומרונים. לשומרונים יש כהן גדול (היום מספר 135) והוא האוטוריטה הדתית, ומוצאו משבט לוי. בכלליות השומרונים הם מהשבטים: אפריים, מנשה ולוי.
5. כל אחד ואחת שירצו להכנס לקהילה יכול ובלבד שיקח על עצמו לקיים את אורח החיים של הקהילה. בשבת השומרונים לובשים כותונת ולא משתמשים בחשמל בכלל (אפילו מנתקים את מכשירי החשמל), רק גברים הולכים לבית כנסת שכהן מנהל בו את התפילה, בבית כנסת אין כסאות ושולחנות. לפי גיא, הקהילה הצליחה להשתמר כקהילה במהלך השנים עקב הפשטות שלה, הטקסים המאחדים, הביחד והמסורות.

לאתר של גיא

לקריאה נוספת על השומרונים

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מהו מהלך השייכות?

מהלך להגברת השייכות ולמניעת ניתוק חברתי בהובלת מינהל אזרחים וותיקים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים וג'וינט אשל.  

כמובן, מזמינים לדרג אותנו בפלטפורמות השונות

את מי פגשנו?

תמי דיסקין, 

בעלת תואר MSW במגמת טיפול משפחתי מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף בעלת B.A בקרימינולוגיה וסוציולוגיה מאוניברסיטת בר אילן וB.S.W הסבה לעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן. משתתפת בתכנית המנהיגות מקום של ארגון מעוז. 

כיום, מנהלת אגף בכיר שירותים בקהילה במינהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי.

אירית פישר רייף,

בעלת תואר MSW מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, בעלת תעודת גישור במשפחה ובוגרת פרקטיקום בגישור.

למעלה מ 30 שנות ניסיון בעבודה עם זקנים במגוון רחב של תפקידים ניהוליים, בקהילה, במוסדות ובאקדמיה.

כיום ראש תחום שירותים בקהילה, מהלך השייכות ותוכניות פליאטיביות. 

מה למדנו מתמי ואירית?

1. מהלך השייכות נועד לקדם שייכות חברתית ולמנוע שייכות חברתית בקרב אזרחים ותיקים. העובדה שמדובר על מהלך ולא מגוון של תוכניות שייכות מבטאת שינוי מדיניות. ההבדל הוא שלתוכנית יש גבולות ברורים, התחלה וסוף ואילו מהלך מנסה להשפיע על תחומים רחבים, מסתכל על כלל ההיבטים כדי לייצר שינוי במציאות ובמדיניות ומנסה לחבר ביניהם.

2. מהלך השייכות מתמקד באזרחים ותיקים בסיכון לניתוק חברתי או בניתוק חברתי, יחד עם זאת פועל להשפיע על כלל האזרחים הוותיקים דרך יצירת שייכות ומשמעות במגוון תחומים. הרעיון הוא שהאזרחים הוותיקים יבחרו וייצרו תכניות בהתאם למשאבים, צרכים ורצונות שלהם עצמם ולמען הקהילה.  

3. המהלך מבטא שותפות, בשלות ואורך רוח לתהליך מורכב וארוך של פיתוח והטמעה, שכבר היום רואים ניצנים ראשונים שלו. השותפות במהלך מתחילה בקשר בין תמי ואירית, ממשיך לקשר בין מינהל אזרחים ותיקים וג'וינט אשל ומשליך כמובן על המהלך כולו והשטח.

4. מלבד מהלך השייכות, מינהל אזרחים ותיקים מוביל תהליך של ביזור סמכויות לרשויות המקומיות – מסגרת תקציבית גמישה, תהליך זה תומך במהלך השייכות ועקרונותיו. 

5. קהילה ושייכות משפיעים על כל מדד בהזדקנות מטיבה. איכות החיים, בריאות פיזית ונפשית וחיים ארוכים יותר. שייכות מונעת הידרדרות תפקודית ומקדמת תחושת משמעות בחיים. שמים לכם כמה קישורים רלוונטים לנושא בהמשך.

קישור לאתר מהלך השייכות שם תמצאו את כל הפרטים שתרצו

 *בקרוב מינהל אזרחים ותיקים וגוינט אשל ייצאו בסדרת וובינרים להפצת כלי השייכות – הישארו מעודכנים.

הפוסט על שדה אליהו, המוזכר בפרק, אותו כתב הרב אייתמר חייקין ב 2019 

מה הופך חיים לטובים שיעור מהמחקר הארוך ביותר על אושר רוברט וולדינגר (שגם מוזכר בפרק) 

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

קישור לקבוצת הווטסאפ השקטה בה אנו מעלים מידי שבוע פרק

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

מזמינים לדרג אותנו בפלטפורמות השונות

מעין אופק, מנהלת את 'מעין התיאטרון' – חברה לחוגי תיאטרון חברתי. יועצת לאנשים בהפיכת כישרון לחוג מצליח. עוסקת בהתפתחות אישית. למדה תואר ראשון בתיאטרון חברתי וסוציולוגיה אנתרופולוגיה ולאחר מכן תואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. היום לומדת הדרכת הורים באדלר. בנוסף לומדת ומעמיקה בתחום החינוך למיניות חיובית ומתנדבת בועדה למניעת הטרדות מיניות בקיבוץ הזורע.

מה למדנו ממעיין?

1. לא כל חוג הוא קהילתי. זה תלוי במדריך והתפיסה שלו, בהבנה שחוג הוא לא רק כלי חינוכי וזה תלוי בקהילה שמחבקת את התפיסה. 

2. חוג בתפיסה קהילתי מרחיב את תחושת השיכות בפרט ואת מעגלי העבודה לקבוצה וכמובן לקהילה. כלומר, לא רק הפרט במרכז אלא גם מעגלים נוספים. לפי מעיין זו תפיסה הוליסטית.

3. תפיסה קהילתית של חוג בונה קהילה מתחלקת לעבודה עם הקבוצה ויחס אליה כקהילה ועבודה עם הקהילה עצמה סביב הזהות והנרטיב הקהילתי.  

4. לא כזה מסובך לייצר חוג בונה קהילה. בפרק יש דוגמאות רבות לפרקטיקות שאפשר לעשות. למשל, חיבור אחד הותיקים בישוב לחוג ומפגש שלו עם הקבוצה שיספר את הסיפור הקהילתי. אירוע בתוך הקהילה , למשל הצגה, שמחוברת למסורת שלה ונבנת יחד עם הקהילה והמשתתפים בחוג. 

5. למדנו את המודל של מעיין התיאטרון שהוא מודל זכיינות שיתופי שמייצר בקרב המדריכות תחושת משמעות וחיבור אמיתי לחזון של החוגים.

לאתר של מעיין

חוג בקהילה שכתבה מעיין

אירוע בונה קהילה של החברה למתנס"ים ושדמות

תדריך חוג בונה קהילה של החברה למתנ"סים

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

קישור לקבוצת הווטסאפ השקטה בה אנו מעלים מידי שבוע פרק

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה:

אסנת מירון, מנהלת חדשנות ארגונית במעוז. היא ירושלמית במקור וכיום תושבת רמת השרון. יש לה שלושה פרקים משמעותיים בקריירה התעסוקתית שלה: 15 שנה בעולם הטלוויזיה בעיקר כמפיקה, 8 שנים עצמאית בעלת עסק קטן ומפתיע לצד ליווי פרויקט מנהיגות של קרן ברטלסמן מגרמניה, ואז - ארגון מעוז משנת 2012. בנוסף מובילה ומקדמת את רעיון הסרנדיפיטי (אקראיות מבורכת) בישראל. לומדת עצמאית כל החיים, מונעת מסקרנות ומאמונה בסרנדיפיטי.

תפיסת עולמה – "נעשה ונשמע" או במילים אחרות TALK THE WALK.

מה למדנו מאסנת?

1. התכנית של מעוז נמשכת כשנה. רשת מעוז נבנתה מתוך ההבנה והרצון להמשיך עם העמיתים בתכנית גם מעבר לשנה זו. הרשת מגוונת מכלל הקהילות בחברה הישראלית ומכלל המגזרים התעסוקתיים (פרטי, ציבורי ושלישי), לכן ברשת ניתן לפגוש הן הון חברתי רחב והן הון סימבולי רחב.

2. הרשת של מעוז מבוססת על ענווה והבנה שאני לא יכולה לבד, לכן החברות ברשת יכול לסייע לנו לקדם את השינוי שאנו רוצות, וזאת בניגוד ל"שם" שיצא לנטוורקינג כדבר שבו אנו מקדמים רק את עצמנו.

3. כדי לייצר רשת מיטבית, החזון של הארגון צריך להיות מבוסס על חברי הרשת שלו ולא על עמיתי התכנית (בניגוד לדוגמא לאקדמיה, אשר בה ארגון הבוגרים הוא נוסף על חזון האקדמיה לרכישת השכלה).

4 רשת מוקמת סביב פעולה, לדוגמא במעוז המטרה שלהם לחזק את החוסן החברתי והכלכלי בישראל, לכן זאת המטרה. בניית וביסוס היחסים בין חברי הרשת היא הדרך להשיג את המטרה. 

5. כשמגיעים למספר חברי רשת גדול, כבר קשה לעקוב ולעבוד על היחסים והמטרה כקבוצה אחת, לכן במעוז מחלקים היום את הרשת לקבוצות עניין ומשימה. חיבור למוטיבציות (מחוברות לנושא, מחוברת לאנשים ומחוברות לפלטפורמה) ותחושת האימפקט והערך של חברי הרשת הכרחיות לקיימות הרשת, ובכדי להשיג זאת היא חייבת להיות מנוהלת ומדידה.

לאתר של מעוז

ללינקדין של אסנת

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רתם היא יועצת ארגונית בגישה דיאלוגית. מלווה שינויים מערכתיים בארגונים מעל 25 שנים. רתם מיישמת, מפתחת ומלמדת שיטות לעבודה בקבוצות גדולות, המאפשרות להוביל שינויים פורצי דרך בתנאים סוערים, ואפילו להנות מהדרך... מנהלת תכנית ללימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן "להוביל שינוי במציאות סוערת" המכשירה למנהיגות, הנחייה וייעוץ בגישה דיאלוגית.

היא תלמידה ומתבוננת נצחית, על טבע האדם וטבע העולם שמהווים עבורה מקור להשראה ולאהבה אין סופית.

מה למדנו?

1.      יש שלושה אלמנטים מרכזיים לתהליכי שינוי מערכתיים בגישה דיאלוגית: א. מנהיגות משותפת - השינוי מובל יחד על ידי כל בעלי העניין החשים שיש צורך בוער ויש הכרח לטפל בו. למנהיגות הפורמלית יש תפקיד מכריע בתהליך אך היא אינה מובילה את התהליך לבדה. ב. התהוות מתמדת - השינוי מתרחש בתוך מרחב החיים והוא תהליך חי בפני עצמו. יש צורך לשחרר אשליית שליטה ולשחרר צורך בתוכניות סדורות המייצרות ביטחון מדומה במה שלכאורה נכון לעשות. יש לפעול מתוך תחושת תכלית ברורה ולדעת להקשיב למה שמתבקש כצעד הנכון הבא. ג. לחיות ולגלם את השינוי - כל שלב בתהליך השינוי מגלם את השינוי הרצוי. אין הבחנה קלאסית בין תכנון והטמעה. השינוי מתחיל לקרות מהרגע הראשון.

2.      העמדה הפנימית של המנהיג.ה היא מפתח קריטי לשינוי בגישה דיאלוגית במצב מורכב. רק כאשר יש מוכנות של מי שעומד.ת בראש המערכת להודות באי ידיעה ולהסכים לחלוק במנהיגות, מתחולל תהליך שינוי מערכתי דיאלוגי. תפקיד המנהל.ת נשאר קריטי לכל אורך הדרך. הגישה הדיאלוגית אינה מבטלת את חשיבות הסמכות הארגונית, אלא היא מגדירה באופן חדש את איכות הנוכחות שלה בתהליך.

3.   בטחון במצבי מורכבות נוצר על ידי הקשר, מסגרות פעולה וגמישות ולא על ידי שליטה - יש לנו אחריות כאנשי מקצוע לסייע למנהיגות להתמודד עם החרדה הכרוכה בניהול שינוי בתנאי אי ודאות, אבל חשוב שלא נעשה זאת על ידי הרגעה מדומה ומתן אשלייה של סדר. עלינו לסייע להוביל מתוך הקשר (Context), ליצור מסגרות פעולה ברורות ולצד זה לפתח את יכולת הגמישות וההסתגלות.

4.      פעולות חיוניות שמאפשרות לשינוי מערכתי בגישה דיאלוגית להתרחש: א. ברור עם המנהל.ת שאכן יש צורך בוער ומורכב שאין לו מענה על ידי מומחה ולכן יש הכרח לשתף בעלי עניין רבים ומגוונים. ב. הקמת צוות אלכסוני של מנהיגות משותפת שמוביל את השינוי ביחד ולוקח אחריות ובעלות (אלכסוני = חוצה מחלקות, דרגות, עיסוקים וכל פרמטר של מגוון הקיים במערכת).  ג. חידוד תכלית התהליך על ידי הצוות מתוך מה שבוער לכל בעלי העניין ולא רק למנהל.ת  ד. עיצוב תהליך על ידי חלימה משותפת של התוצאה והדרך (כולל הקשבה עמוקה במפגשי למידה, ראיונות וחקר).

ליצירת קשר עם רתם עפר

רוצים ללמוד להוביל שינוי בגישה דיאלוגית ?– קישור לתכנית לימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

ד"ר יעל מאיר היא פסיכולוגית קלינית, חברת סגל בכיר בחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, ראש מעבדת BELONG לחקר השייכות המגוון והרב תרבותיות בחינוך, בבריאות ובקהילה, חוקרת מרצה ומדריכה בתחום הפסיכותרפיה, שייכות ורב תרבותיות. עובדת קהילתית בנשמתה. 

מה למדנו מיעל?

1. תחושת שייכות מדוברת בספרות הפסיכולוגית כבר שנים רבות, החל ממסלאו ועד אדלר. יש תאוריות שונות לגביה, יעל מדגישה ששייכות קשורה ל: א. מערכת הקשרים הרגשיים והאכפתיות שאנשים מרגישים ב. זהות אישית וקבוצתית, תחושה שאני חלק ממשהו גדול יותר ג. תחושת משמעות -התחושה שאני מרגישה בעלת ערך בקבוצה או בקהילה מסויימת.
2. תחושת שייכות היא לא רק תחושה פסיכולוגית סובייקטיבית, היא פועל יוצא של הקשר חברתי-פוליטי. 
3. שפה – היא גורם מאוד משמעותי בשייכות. שפה יוצרת סמלים, נרטיבים וזהויות שמשפיעים על תחושת השייכות. 
4. איך מייצרים תחושת שייכות בתהליכים חברתיים וקהילתיים? הדבר הכי חשוב הוא צניעות רדיקלית. עבודה עם כל קהילה מתוך צניעות וסקרנות, תוך נכונות לחקור וללמוד על היבטים זהותיים ספציפיים. עוד יעל מדגישה את ההבנה של עמדת הכוח מתוכה אנו פועלים.ות. 
5. אפשר לייצר שייכות באמצעות "מחוות של שייכות" – מחוות של קשר ואכפתיות של הושטת יד לאחר.ת. אכפתיות היא בסיס ליצירת תחושת שייכות. 

ללינקדין של יעל

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה

רועי זמיר הוא יזם ומנכ״ל חברת נובוליין, המתמחה באפיון והקמה של מרכזי מחקר, חדשנות ואימון מבוססי סימולציה, מוביל פיתוח עסקי בחברה בעולם המוח ומיזם חינוכי שנקרא משלבים ידיים. בשנים האחרונות מעורב רבות בעולם הסטארטפים והחינוך. מנטור ושופט במספר תוכניות באקוסיסטם הישראלי.

מה למדנו מרועי?

1. רועי ותמי למרות שהם חושבים שהם לא אנשי קהילה הם פעילים מאוד במקום בו הם גרו. כל פעם שראו צורך במקום הם גרו הקימו יוזמות קהילתיות.
2. כבר בצופים בכיתה ח' רועי הבין שאנשים זה כל הסיפור, זאת מערכת יחסים הדדית שנותנים בה ומקבלים ממנה.
3. אנחנו ממוצע של חמישה אנשים שמסביבנו, לכן כדאי מאוד להקיף את עצמנו באנשים שנרצה להיות כמוהם ככה נפתח לעצמנו את ההזדמנויות לבחור לאן נרצה להגיע. ובתקופה הזו של הרשתות החברתיות, היכולת שלנו להגיע לאנשים מגוונים עלתה.
4. מה שמניע את רועי הוא אימפקט ועשייה חברתית שעוזרת לו להעביר הלאה את כל מה שקיבל. היכולת להתחבר לאנשים היא הקשבה למה שאנשים אומרים ושאילת שאלות נכונות והכי חשוב להאמין בהם.
5. הכוח על של רועי הוא לחבר בין אנשים ולהקים איתם יוזמות חדשניות. כמה שנהיה ערים יותר לכך שתמיד יש פוטנציאל למשהו חדש להיוולד, ככה הסבירות לזה תגדל.  

ללינקדין של רועי

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו - שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה