הדף היום מוקדש ע"י מרק גולדשטיין לכבוד יום הולדתה של אשתו, רינה ספטי גולדשטיין. 

לאחר שלוש שנים של אכילת פירות מקרקע או מרכוש אחר ללא מחאה, טענת המחזיק על קנייה או מתנה מספיקה להוכחת בעלות ללא תיעוד. בשדות בעל, די בשימוש חלקי בשנה הראשונה והאחרונה. ישנה מחלוקת תנאים לגבי משך הזמן הנדרש בשנה הראשונה ושלישית. לגבי שדות אילן, רבי ישמעאל מיקל ואפשר לקבוע חזקה בשלושה מעשים עם פירות שונים, אפילו בתוך שנה אחת, כמספיקות.

מקור דין שלוש השנים נתון במחלוקת. רבי יוחנן, בשם חכמי אושא, לומד אותו משור מועד (שור שנקבע כמסוכן לאחר שלוש נגיחות). אולם, הגמרא מעלה ומיישבת מספר קושיות על ההשוואה לשור מועד, אך מהיישוב הסופי מובן שההשוואה של חכמי אושא זה רק מתאים לפי שיטת רבי ישמעאל במשנה. לכן, רב יוסף מביא הסבר לחכמים החולקים על רבי ישמעאל מירמיהו לב:מד, ומפרש את עצת הנביא לשמור מסמכים להוכחת בעלות על קרקע אחרי החורבן, שהיה אמור לקרות בשנה שלאחר מכן, כרמז לכך שיידרש תיעוד להוכחת בעלות על קרקע שהוחזקה רק שנתיים, אך לא לשלוש. אביי דוחה את הראיה של רב יוסף בטענה שהצעת ירמיהו יכולה להיחשב כעצה טובה, ולא כהלכה.

עולא פסק שאין מביאים ביכורים מעץ פרי הגדל בתוך שש עשרה אמה משדה שכן, כיוון שזה נחשב "גזל" כי ניזון מאדמת השכן. מניין עולא הגיע למספר הזה? ארבעה מקורות מובאים לסתור את השיעור של עולא, אך כל המקורות מוסברים גם לפי עולא. אם שש עשרה אמה היא השיעור הנכונה, מדוע המשנה פוסקת שעץ צריך להיות מרוחק עשרים וחמש אמה מבור? הסוגיה שם אינה זהה לזו של עולא המתייחס להזנה מהקרקע, בעוד שהבעיה עם הבור היא השורשים ההורסים את דופן הבור, מה שיכול לקרות גם אם השורשים אינם ניזונים מהקרקע. לדעתו של רבי יוחנן בנושא יש שתי גרסאות - או מסכים או חולק על עולא. מתי יכול שכן לגזום את העצים הנוטים לתוך רכושו? מה לגבי עצים הבולטים לתוך רשות הרבים?

הדף היום מוקדש ע"י ג'ודי שוורץ לכבוד בתה רינה.

אנשים בבית בר מריון ניפצו פשתן והנעורת עף ברוח לשכן והזיק. האם זה נחשב כנזק ישיר (גירי דידיה) שעליו חייב רבי יוסי? האם אפשר ללמוד מדיני שבת (זורה והרוח מסייעתו)?

צריך להרחיק את העץ של האדם מהשדה של השכן בארבע אמות כדי להשאיר מקום לשכן לחרוש. אם השורשים של האדם גדלים לשדה סמוך, ניתן לחתוך אותם עד לעומק מסוים, בהתאם לסיבה שבגללה חותכים אותם (למה צריך את המקום). מובאים מקרים שונים הדנים בהלכות אלו. המשנה אומרת שכאשר מותר לחתוך את שורשי העץ של השכן, השורשים הולכים אליו. הגמרא מנסה להבין האם אליו מתייחס לבעל העץ או לבעל השדה הסמוך. רבינא ועולא מבינים ששש עשרה האמות הראשונות של השורשים נחשבות לחלק מחובר מהעץ, אך מעבר לכך, הם לא. על סמך זאת, עולא פוסק שעץ בתוך שש עשרה אמות משדה סמוך נחשב כגוזל משדה השכן ולכן אין להביא ביכורים מעץ כזה. הגמרא מנסה להביא מקורות תנאיים כדי להוכיח כיצד עולא הגיע למספר שש עשרה.

כחלק מדיון על המשנה המתארת באיזה כיוון של העיר מותר/אסור להקים בית בורסקאות ודברים אחרים בגלל הריח הרע וכיוון הרוחות, הגמרא דנה בעוצמות של כל אחת מהרוחות (רוחות מכל ארבעת הכיוונים). ברייתא מנסה להסביר מדוע אנו רואים את השמש רק במהלך היום וגם מדוע ימי הקיץ וימי החורף יש בהם יותר/פחות שעות אור/יום. יש להרחיק עץ מבורו של השכן כי השורשים יזיקו לבור. פרטי דין זה נידונים.

הדף היום מוקדש ע"י שרה ודניאל ברלוביץ לכבוד הנישואין של בתם אסתי לג'ייסון.

הדף היום מוקדש ע"י מינדי סוליש לכבוד הדרן.

הדף היום מוקדש לע"נ ד"ר אילנה הפטר פויירשטיין שנפטרה השבוע. 

אביי מביא ראיה לדברי רבי חנינא ש'רוב וקרוב: הולך אחר הרוב' ממשנה במסכת נידה העוסקת בדם שנמצא בפורזדור מהרחם ונטמא, שכן רוב הדם מגיע מהרחם (דם טמא), אף על פי שיש מקום קרוב יותר (העלייה) שדמו טהור. רבא חולק על השוואתו של אביי מכיוון שהוא טוען שרוב דם הרחם שונה מרוב רגיל בגלל תדירותו. בסופו של דבר, רבא משנה את דעתו ומסכים שמקרה זה אכן תומך בדברי רבי חנינא. מובא ויכוח בין רב ושמואל בניסיון להוכיח שהם דנו באותו נושא ואחד החזיק כדעת רבי חנינא והשני לא. הצעה זו נדחית. מובאות שתי פסיקות הנוגעות למצבים של ספק, שפסיקה אחת הולכת בעקבות דעתו של רבי חנינא והשנייה לא, אך שתי ההשוואות נדחות.

עץ חייב להיות מרוחק מהעיר מרחק מסוים מטעמים אסתטיים. הדין שונה בהתאם לשאלה האם העיר הייתה קיימת כאשר העץ ניטע, האם העיר לא הייתה קיימת כאשר העץ ניטע, או אם לא ידוע מה קדם למה. הגמרא משווה את הדין כאן לדין במקרה של משנה אחרת בפרק הנוגעת לעץ שניטע ליד בורו של שכן ומסבירה את ההבדלים בין הדינים.

גורן חייב להיות מרוחק חמישים אמה מעיר ומשדות שכנים. המשפט האחרון במשנה אינו ברור ומובאים שני הסברים - האם מדובר במרחק שונה או שהוא פשוט מסביר את הסיבה לדין שנאמר במשנה.

הדף היום מוקדש ע"י גבריאלה אלטמן לע"נ יחזקאל יצחק בן שלמה זאב.

הדף היום מוקדש ע"י בקי גולדשטיין לכבוד נישואין של אביבה אנגל למייקי פנקהוזר ולעליה של הוריה.

מסופר סיפור על רב יוסף שהיו לו מקיזי דם שעבדו תחת העץ שלו ומשכו עורבים שהרסו את העץ שלו. הוא רצה להיפטר ממקיזי הדם. אביי הקשה על כך שהנזקים היו עקיפים (גרמא), אך רב יוסף ענה שגם נזקים עקיפים אסורים. האם למקיזי הדם הייתה טענה לגיטימית שהם עשו זאת כבר זמן מה (חזקה) ורב יוסף לא יוכל לגרש אותם? האם ניתן ליצור חזקה לנזקים?

צריך להרחיק את שובך היונים מעיר ומשדות אחרים במרחק מסוים כדי למנוע מהיונים לאכול זרעים של אחרים. אבל אם קנה אדם שדה שהיה בו שובך יונים במרחק קצר משכנו, אפשר להניח שזה נעשה על פי החוק (השכן הרשה זאת או פוצה כספית). מה המרחק הנדרש? כיצד זה מתאים למרחקים שהוזכרו לגבי הצבת מלכודות ללכידת יונים. המשנה דנה בחוקים הנוגעים לאפרוח שנמצא באזור מסוים - כיצד קובעים למי שייך האפרוח? רבי חנינא אומר שבקביעת ספקות, וישנו גורם רוב וגורם קרבה שכל אחד מוביל למסקנות שונות, הולכים אחר הרוב. מובאים שלושה מקרים (כולל המשנה שלנו) שנראה כי מצביעים על כך שהקרבה תהיה הגורם המשכנע יותר. כל אחד מהם מיושב. בעקבות הדיון הזה, רבי ירמיה שאל שאלה שבעקבותיה העיפו אותו מבית המדרש. 

הדף היום מוקדש לרפואה שלמה והתאוששות מהירה לאשר בן ריבה.

באילו נסיבות יכולים זרים להיכנס לעיר ולמכור את סחורתם? ישנן הקלות מיוחדות עבור אלו שלומדים תורה. בשל כך, שאלו הרבנים את רב דימי כשהגיע לעיר למכור כדי לקבוע אם הוא תלמיד חכם, וכשלא ידע את התשובה, הם הניחו שהוא אינו וכל הסחורה שניסה למכור הרקיבה. כשהלך להתלונן בפני רב יוסף, רב יוסף קילל את אלו שעשו זאת, והרב, ר' אדא בר אבא שחקר את רב דימי מת. עם מותו של רב אדא, רבנים שונים לקחו על עצמם אחריות למותו (חלקם בקשר לאירוע זה וחלקם בקשר לאירועים אחרים).

המשנה קובעת שמי שיש לו כותל ליד כותל של אחר ורוצה לבנות כותל, חייב להשאיר מרחק של ארבע אמות. אם לשכן יש חלון בכותל, צריך להרחיק את הכותל החדש מהחלון בארבע אמות (תלוי אם החלון גבוה יותר, נמוך יותר, או מול). לא ברור למה מתכוונת הדין הראשון, והגמרא מביאה שני הסברים, כאשר הראשון נדחה. ההסבר השני, של רבא, הוא שהכותל הראשון היה גם במרחק של ארבע אמות ואז נפל. המשנה קובעת שצריך להרחיק את החדש ארבע אמות כדי שיישאר מקום לאנשים לדרוך על הקרקע לצד הכותל, מה שיחזק את כותל השכן. מועלים קשיים שונים נגד הסבר זה של רבא - מהחלק השני של המשנה ומהמשנה הבאה.

צריך להרחיק את הסולם משובך של אחר כדי לא לאפשר ליצור לטפס ולאכול את הציפורים. צריך להרחיק את הכותל ממרזב הגג של השכן כדי לתת לשכן מספיק מקום להציב סולם כדי להגיע למרזב.

מדוע יכולים דיירי חצר למנוע זה מזה מלהפוך את ביתם לחנות (החלק הראשון של המשנה) אך לא יכולים למנוע רעשים חזקים של ילדים, פטישים וריחיים (החלק השני של המשנה)? אביי מציע שהחלק השני של המשנה מתייחס למצב שונה - דיירים מחצר אחרת המתלוננים על רעש מחצר שכנה, אך לא בחצר שלהם. רבא דוחה הצעה זו ומסביר את החלק השני של המשנה כמתייחס להקמת בית ספר בבית הפרטי ללימוד תורה לילדים, כפי שרבי יהושע בן גמלא קבע את הקמת בתי ספר בקהילות המקומיות. הגמרא דנה במספר סוגיות הנוגעות לחינוך - מהו סוג המורה הטוב ביותר (ידע רב יותר לעומת סבלנות לתקן טעויות של הילדים), כמה ילדים צריכים להיות בכיתה, אחריות העיר להקים מורים, האם מפטרים מורה פחות טוב לטובת מורה טוב יותר, וכו'. האם ניתן לפתוח חנות במבוי מאותו סוג של חנות כמו של חבר אחר במבוי? במה זה תלוי?

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום לכבוד רות לאה כהנא לכבוד נישואיהם של בנם אריאל למרים הולמס, ולכבוד עלייתם ארצה של גיטה ניופלד וטרי קריבושה.

שמואל פסק שרקיק המונח בחלון אינה נחשב קבוע ולכן אינה מקטינה את גודל החלון כדי למנוע מטומאה לעבור דרכו. התוספתא אהלות פרק י"ד מובאת כסתירה, שכן היא מונה מספר פריטים שאם יונחו בחלון יחסמו טומאה אף על פי שגם הם אינם קבועים. הגמרא עוברת על כל פריט המוזכר ומסבירה מדוע הוא שונה מהרקיק. איזה דברים בעל הבית התחתון לא יכול לעשות בביתו אם יש אוצר לבעל העלייה? אנשי חצר יכולים למנוע מאחרים בחצר לא לשעות ביתם לחנות אבל לא יכולים למנוע מהם רעשים אחרים כמו של עבודה, ילדים וכדומה. 

הדף היום מוקדש ע"י שירה דישון לע"נ בנה, איתן דישון הי"ד לכבוד יום הולדתו ה- 22, אשר נפל בגבורה בעזה ב-20.11.23. "מבין חפציו מצאו את הגמרא שלו איתה למד דף יומי בתוך עזה מוכתמת בדמו. הבנתי שזו צוואתו ולאורו התחלתי לראשונה בחיי ללמוד דף יומי. לראשונה גם הספקתי לסיים את מסכת בבא מציעא איתכן."

המשנה פירטה פריטים שיש להרחיק מבורו או מכותלו של השכן. הגמרא מעמיקה בכל אחד מחלקי המשנה. למה הכוונה ב"נברכת הכובסין"? בקטגוריה הראשונה של הפריטים, המשנה קובעת שיש להרחיק ולסוד. האם המשנה מתכוונת ל"וגם לסוד" או "או לסוד"? בהשוואת המשנה שלנו עורכים השוואה בין משתנינו למשנה בשבת ד:א לגבי פריטים שאין להשתמש בהם להטמין בשבת, כי שם מופיעה רשימה דומה של פריטים היוצרים חום, אבל מבחינים שאבנים מופיעות כאן ולא שם, וחול מופיע שם ולא כאן. מדוע? מדוע יש צורך להזכיר גם הרחקת זרעים וגם מחרישה? מדוע יש להרחיק זרעים? המשנה קובעת שיש להרחיק שתן מקירו של אחר. עם זאת, רבה בר בר חנה פוסק שאדם יכול להשתין ליד קירו של אחר. כיצד ניתן להסביר את דבריו לאור המשנה? למרות שהגמרא מציעה הסבר, הם דוחים את דברי רבה בר בר חנה לאור ברייתא. לפי שמואל, איזה דברים אינם ממעטים הגודל של חלון ולא ימנעו את הטומאה מלעבור מבית אחד לשני? הגמרא מקשה עליו ממשנה באהלות ו:ב. איך מתרצים את הקושי?