הדף היום מוקדש ע"י הריאט הרטמן לע"נ נכדה, אפרים יכמן שנפל בקרבות בעזה בדצמבר.
הדף היום מוקדש ע"י דוד כהנא לכבוד פרופסור פול גומפרס וד"ר ג'ודי דושי.
אם שני אנשים חולקים אולם (טרקלין) או פריט אחר שלא ניתן לחלוקה, האם אחד יכול לדרוש מהשני או לקנות את החצי השני או למכור את חלקו? רב יהודה פוסק שהמעוניין לחלק נותן לשני את הבחירה להחליט אם לקנות או למכור ("גוד או אגוד"). רב נחמן פוסק שאין אפשרות לכפות על השני לקנות/למכור והפריט נשאר בבעלות משותפת. רבא מקשה על רב נחמן במקרה שבו אב הוריש לבכורו ולבן אחר בהמה ועבד, כיצד ניתן לחלקם אם הבכור מקבל שני חלקים? רב נחמן עונה שבמשך יומיים הבכור משתמש בהם וביום השלישי הבן השני משתמש בהם. שני קשיים מועלים כנגד רב יהודה ממקורות תנאיים. הראשון הוא מהמחלוקת בין בית שמאי ובית הלל לגבי עבד שמשוחרר על ידי אדון אחד ולא על ידי השני (חציו עבד וחציו בן חורין). בסופו של דבר, שניהם מסכימים שמפני תיקון עולם, כדי לאפשר לעבד להתחתן, האדון נאלץ לשחרר את העבד ומקבל התחייבות ממנו לתשלום עבור עצמו. אך אלמלא זאת, האדון לא היה נאלץ, ובכך מתעוררת קושיה על עמדתו של רב יהודה. קושי נוסף מועלה לגבי אח עשיר ועני שירשו בית מרחץ ובית הבד. העשיר אינו צריך להציע לעני לקנות את חלקו. שני הקשיים נפתרים באותה דרך - מכיוון שבשני המקרים אין אפשרות להציע את שתי האפשרויות - העבד יכול לקנות את חירותו אך אינו יכול למכור את עצמו לחלוטין להיות עבד (מרגע ששוחרר עבד אינו יכול לחזור להיות עבד), והאח העני יכול למכור את חלקו אך אין לו את האמצעים לקנות את חלקו של אחיו - לכן פתרונו של רב יהודה אינו רלוונטי. מקור אחרון מובא להקשות על רב נחמן כיוון שהוא קובע במפורש שאם לא ניתן לחלק פריט, אחד קונה את כל הפריט מהשני. כדי לתרץ, מציעים שההנושא הוא גם מחלוקת תנאים, אך הסבר זה נדחה והקושי על רב נחמן נשאר. אביי הסביר לרב יוסף שעמדתו של רב יהודה התבססה על דעתו של שמואל כפי שהוסבר בחלוקת ספרי קודש ששמואל פסק שאף על פי שלא ניתן לחלק כרך אחד, ניתן לחלק שני כרכים (למשל תורה ונביאים), ובכך מראה שניתן לכפות על השני לקנות/למכור שכן כיצד אחרת יחולקו שני הכרכים (מכיוון שכל אחד שווה סכום שונה). עם זאת, הצעה זו נדחית כיוון שפסיקתו של שמואל מתייחסת למקרה שבו שניהם מסכימים לחלק, ולא כאשר אחד כופה על השני. דין גוד או אגוד זה רק בשאחד מכריח את השני לחלק, נגד רצונו. אמימר פסק כרב יהודה. עם זאת, הם מקשים על פסיקה זו ממקרה שבו שני אחים ירשו שתי שפחות (כל אחת יודעת לעשות משהו שונה - אחת מבשלת ואחת אורגת) ורבא פסק שהאחים לא יחלקו אותן על ידי שכל אחד ייקח אחת ויפצה את השני על ההפרש בערך. עם זאת, מקרה זה שונה כיוון שפסיקתו של רב יהודה היא רק במקרה שבו אחד מקבל את הפריט השלם והשני את הכסף. במקרה זה, כל אחד היה זקוק לשתי השפחות ואם היו מחלקים אותן, אף אחד לא היה מקבל משהו שלם. האם ניתן לכרוך ספרי תורה עם ספרי נביאים וכתובים, שמא אנשים יחשבו שהכל ספר אחד? כמה רווח יש להשאיר בין כל חומש ובין כל נביא?
