דף יומי מסודר וברור במיוחד מבית אתר סיני - ב15 דקות בלבד

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(ב: רבע תחתון – ד. מעל האמצע)

א. למה המשנה התירה השקיה וניכוש גם בשביעית?

(מילא בחול המועד – יש היתר של הפסד, אבל איזה היתר יש בשביעית?)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(ב. תחילת המסכת – ב: רבע תחתון)

(ב. רבע תחתון)

מתי מותר להשקות שדה ואיך?

הקדמה – נושא המסכת בעיקר – חול המועד,

במשנה – מותר להשקות –

בברייתא (רבע תחתון) – שתי מחלוקות:

האם מותר בבית הבעל? (שזה לא למניעת הפסד, אלא רווח)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

(לב. 1+ עד סוף המסכת)

א. שני דינים אגב ר' זירא שהוזכר בנושא הקודם ובאותו סגנון (שהקריאות של מנחה שני וחמישי לא נחשבות) –

ר"מ – כן (שלא יחשבו שהברכות כתובות בס"ת)

ר"י – לא (וכן פסק ר' זירא-רב מתנה),

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

(ל. ברבע העליון – עד ל: במשנה)

א. כשהיום הקובע (ר"ח אדר/פורים) יוצא ביום שישי –

רב – מקדימים (כרגיל)

שמואל – מאחרין לשבת שלמחרת.

מצב א –

תשובה: היא לא, שהרי ברמת העיקרון ט"ו (שבת) זה גם פורים, והזכירה והעשייה באותו יום.

קושיות על שמואל –2. מהברייתא – לגבי שני המצבים שהשבת היא "כל שחל ר"ח/פורים בתוכה, ואפילו בערב שבת".תשובה: שמואל יסביר שהברייתא לא מדברת על כשחל באמצע השבוע,

(רש"י מדגיש זה לא כך לגבי החודש, שגם מוזכרת בצורה דומה באותה ברייתא, שבה גם שמואל יודה שלא קוראים אותה בשבת שאחרי ר"ח אלא רק לפני).

1. ממשנתנוהקדמה – לפי שתי הדעות, יש מצב שבו שקלים וזכור צמודים.שמואל – צמודים

רב – לא צמודים,

רב – צמודים

שמואל – לא צמודים

במשנה:

b. חל בתוך השבת, מקדימים.

ומפסיקים לשבת אחרת,

בהו"א –

תשובה –

1. זה לא מתייחס לכל ימות השבוע (לא לשישי, שאז לא מפסיקים).

2. זה מתייחס גם לa (ר"ח בשבת) שמפסיקים.

(ל. רבע תחתון)

ב. פורים שחל בשבת

לשמואל – ודאי שקורים בשבת,

לרב –

רב הונא – גם לרב קורין בשבת עצמה

רב נחמן – לרב עדיין מקדימים, כי צריך שהזכירה תקדם לעשייה ולא מספיק שיהיו יחד.

ג. החודש –

השבת שלפני ראש חודש,

ד. פרה –

ברייתא – השבת שאחרי פורים.

ר' חמא – השבת שלפני ראש חודש,

(ל: 2+)

א. המחלוקת

המשנה אומרת שאחרי ד' הפרשיות "חוזרין לכסדרן". מה בדיוק השתנה מהסדר?

ר' אמי – במקום הפרשה קוראים את הפרשייה.

מקשה אביי – בסיפא של המשנה (החלפת הקריאה הרגילה בקריאות אחרות כמו ר"ח, תעניות וכד') – ודאי שלא מדובר בהחלפת ההפטרה שהרי הקריאה של תעניות מחליפה את הקריאה של שני וחמישי, ובשני וחמישי אין הפטרה!

תשובה – הא כדאיתא והא כדאיתא (אכן בתעניות מחליפים את הקריאה עצמה, אך כשיש הפטרה – מחליפים רק אותה).

ב. אגב, סדר היום בתעניות

חצי ראשון – תיקון מעשי של הנהגות החברה

חצי שני רוחני – רבע ראשון קריאה והפטרה, רבע שני – בקשת רחמים.