ExplAInable

השבוע ב explAInable, הילה פז הרשפנג הגיעה לספר על פרוייקט Compressive Sensing במסגרת התואר השני שלה ב Harvard Extension School, בשיתוף עם נאס״א. נבין מה ההבדל בין מצלמה באייפון לחישה של כדור הארץ ב300 אורכי גל שונים, נבחן הורדות מימדים במרחב הספקטרלי, נדבר על ה Business Value בוויתור על 90% מאורכי הגל, ולמה דרישת הלינאריות גורמת לנו לחפש דווקא פתרונות פשוטים.

ללינקדאין של הילה

לדף הטיקטוק של הילה

בואו להתארח אצלנו כמומחים בפרקים הבאים

בפרק הזה מייק ריאיין את תמיר שסיפר על האפליקציה שהחברה maik-education.com שלו מפתחת. מדובר באפליקצייה וובית ייחודית שהינה סביבת Reinforcement Learning הניתן להפעלה באופן פיסי עם רובוטים אמיתיים שכל אחד יכול ליצור בבית או במשרד. בסביבה ניתן ליצור סוכנים, להגדיר להם התנהגויות בקוד או במודל דיפ אותו ניתן לאמן למיקסום פונקצית תגמול כלשהיא. לאחר שהפרויקט רץ ועובד וירטואלית ניתן לחבר כל סוכן לרובוט בבלוטוס (יש גם ערכות לזה) ויש לייצב מצלמה שתתפוס את זירת הרובוטים ואז כל מה שתיכנתנו או אימנו בסימולציה יקרה בעולם הפיסי. בפרק תמיר הראה פרויקטים כמו רובוטים שיודעים להסתדר בצורה של משולש, רובוט (פוטבול) המנסה להגיע לקו בעוד רובוט אחר המנסה לחסום אותו (AI vs AI), רובוט המגיע לנקודת יעד מבלי להתנגש במכשול או לחילופין כך שיעבור דרך נקודה שתזכה אותו בתגמול חלקי, ועוד. הסביבה מאפשרת לכל אחד ליצור פרויקט רובוטים יצירתי כלשהוא למטרות למידה וכף.

בפרק זה, ד״ר בוריס גורליק — חוקר נתונים, מרצה ורוקח בעברו — מציג היפותזה מרתקת שלפיה מודלי שפה גדולים מפגינים התנהגות אנושית יותר מכפי שמצופה מהם. מכאן השיחה גלשה לפסים פילוסופיים על טיב התבונה, משמעות החיים, והאם אלגוריתמים ישנים כמו SVM עשויים לשוב ולתפוס מקום מרכזי בעולם ה-AI.

המאמר של בוריס בו הוא מציג את ההיפותזה : https://www.mdpi.com/2076-3417/15/15/8469

ויש לו גם פודקאסט על המזרח התיכון https://anchor.fm/hashavua

בפרק הזה שמחנו לארח את שוקי כהן מ AI21 - החברה הישראלית המובילה בעולם בפיתוח בינה מלאכותית. בשיחה עם שוקי למדנו מניסיונו העשיר וצללנו לנבכי פיתוח בינה מלאכותית: מפיתוח מודל היברידי Jamba, דרך וורדטיון ועד למוצר הדגל שלהם, מאסטרו. ניסינו להבין איך נוצר האקלים היחודי שגרם ל AI לחדור לכל סלון בעולם המערבי תוך חודשים ספורים, ומאידך דנו בשאלה מדוע פרויקטי AI נכשלים ולא מגיעים לפרודקשן. חקרנו את הסוגיות שמעסיקות את כולנו, אבל הפעם ממקור ראשון - מחברה שמפתחת בעצמה את טכנולוגיית הקצה הזו שמשנה את החיים של כולנו. 

סערת טוויטר אחרונה דיברה על evals לאייג׳נטים וLLM באופן כללי - האם מדובר בכלי נדרש או בקידום עצמי של בעלי עניין?

אלמוג, מוביל קהילת GenAi, איתנו לדבר על החשיבות והמגבלות של evals - ולמה הם ממש לא פתרון קסם.

נדבר על פרקטיקות נפוצות לאיסוף פידבק, וביצוע error analysis ליצירה של agent שיודע להשתפר לאורך זמן.

״אם לניוטון היה רשת נוירונים לעולם לא היינו לומדים את נוסחאות הכבידה״

האם החדשנות בAI מאיצה או מאטה את קצב הגילויים המדעיים. נכון כנראה שחוקרים יכולים לכתוב קוד מהר יותר, אבל האם נגלה עוד נוסחאות קצרות ומרשימות כמו תורת היחסות הפרטית או חוקי ניוטון?

איתנו פרופסור טדי לזנביק לדבר על האופן שבו בינה מלאכותית משנה את תהליך הגילוי המדעי, תוך מעבר מעבר ללמידת מכונה מסורתית לשיטות המשלבות ידע קודם והיגיון סימבולי. הוא בוחן את תחום ה־רגרסיה הסימבולית (Symbolic Regression) כאמצעי לחשיפת חוקים מתמטיים ניתנים לפרשנות ישירות מנתונים, ומדגיש את תרומתה לחשיפת המשוואות היסודיות של הטבע. הדיון מתמקד גם בשילוב ידע תחומי בתוך מודלי הבינה המלאכותית – במיוחד בגישות המונחות על־ידי עקרונות פיזיקליים – וכן באופן שבו מודלים שפתיים גדולים (LLMs) יכולים לשפר את תכנון הניסויים, להאיץ את ניתוח הנתונים ולהפיק השערות חדשות באופן אוטומטי. לבסוף, הפרק מתעמק בתפקידם של LLMs ועיבוד שפה טבעית (NLP) באוטומציה של סקירות ספרות מדעיות ובפיתוח היגיון פורמלי לבדיקת אמיתות מדעיות, ומדגים כיצד בינה מלאכותית מאיצה את תהליך הסינתזה וההתקדמות המדעית.

קישורים לעיון:

Mindless statistics 

Why Most Published Research Findings Are False

ראיון עם עם פרופ’ נעם קניגשטיין מאוניבריסטת תל אביב, מומחה למערכות המלצה וחוקר לשעבר המוביל של XBox recommendation במיקרוסופט.

מהחלוקה הקלאסית בין מערכות collaborative filtering ו-content based ועד ל-hybrid והמעבר ל-embeddings ו-matrix factorization. נעם יסביר את התפתחות האלגוריתמים, את ההבדלים בין explicit ל-implicit feedback, ואת האתגרים בבחירת ממד המודל. בנוסף נעם מדגיש את הפער בין ביצועים ב-offline test set לבין ביצועים אמיתיים בשטח, ואת הצורך להבין סיבתיות ולא רק קורלציות.

דיברנו על ההבדלים בין אלגוריתמים כמו bandits, שימוש ב-organic feedback, והקושי ב-off policy evaluation תוך איזון בין bias ל-variance.

פרופ׳ קניגשטיין מספר על יישומים אמיתיים במוזיקה ובסרטים, על ההבדלים ביניהם, ועל החשיבות של הסברים (XAI) כדי להתמודד עם בעיות כמו filter bubbles. לבסוף, הוא מצביע על חזון לקדם את קהילת מערכות ההמלצה בישראל ולחבר בין האקדמיה לתעשייה.

בעידן שבו כל יום מאיימים עלינו שעוד מעט לא יצטרכו מתכנתים כי AI יחליף את כולנו, האם צריך ללמוד הנדסת תוכנה?
ד״ר אסף שפנייר ראש התוכנית לתואר שני בבינה מלאכותית מהמכללה להנדסה - עזריאלי בירושלים, יספר מדוע מדובר ב Fake news.

נדבר על החוסרים שAI מתקשה למלא בעולמות הנדסת התוכנה, ועל התפקיד החדש של מהנדס תוכנה בעידן שאחרי ChatGPT.

לאסף יש מספר עצות לבוגרים טריים, איך נכון להתבלט בשוק שבו ״פרויקט גמר״ כבר לא מרשים אף אחד - כי תמיד יש את הספק אם הוא נכתב על ידי AI או אדם.

ואיך בכלל בודקים הבנה של יסודות תוכנה בסיסיים כאשר כלים כמו Cursor יכולים להשלים את החסר בצורה טובה יחסית.

קישור לפודקסט של אסף: מתכנתים מחדש את ההוראה

כולם מדברים היום על קידוד עם AI, בין אם זה עם כלי עזר כמו co-pilot או cursor, השלמה אוטמטית. או כתיבה של תוכניות שלמות עם vibe coding עם כלים כמו lovable או base44.

בפרק זה נארח את גילי נחום, לענות על שאלות על עתיד עולם התוכנה והכלים האחרונים.

נדבר על שימוש נכון בMCP, על חלוקה של הכלים לדורות וההיררכיה שלהם.

ונתן עצות מה המקומות הנכונים לשלב כלים כמו claude code לעומת כלים אחריםץ

אימון מודלים זה דבר מורכב, הכולל בחירה חכמה של גודל הבאצ׳ים, ובחירה נכונה של דאטא איכותי ונקי.

בפרק זה נדבר עם עידן משיח, סטודנט לתואר שני בתחום על אלטרנטיבה או השלמה ללמידה בבאצ׳ - למידה בהמשכים.

נדבר על האתגרים של ״שכחה״ catastrophic forgetting כשחושפים מודל לדאטא חדש.

עידן ישטח בפנינו את שלושת האלטרנטיבות ללמידה הדרגתית, הכוללים שינוי של מבנה הדגימה, עדכון המודל ושינויים בפונקציית האופטימיזציה.

נשווה בין למידה ישירה ללמידה בהמשכים ונמליץ על טיפים פרקטיים לכל מי שמאמן מודלים על דאטא גדול.