עו"ד גלעד שר מנסה לחזות את "היום שאחרי אבו-מאזן", שצפוי לסמן גם את קיצו של דור המייסדים בהנהגה הפלסטינית. האם העידן שאחריו צפוי להתאפיין בכאוס, אנרכיה וביזור של סמכויות ההנהגה, או שדווקא יוביל ליציבות והסדרה של המערכת השלטונית תחת הנהגה חדשה? מי עשוי לתפוס את מקומו ברמה ההנהגתית והשלטונית, וכיצד יושפע עתיד היחסים עם ישראל – הסכמי אוסלו, סכנת השתלטות חמאס או השפעות חיצוניות ואפשרות קריסת המערכת והיחסים. וגם - איזה פתרונות מציעה הדיפלומטיה של ממשל טראמפ לסכסוך המתמשך? במה התכנית המתגבשת שונה מאלו שקדמו לה ומה סיכויי ההצלחה שלה בכלל, ובנושא עזה בפרט?