הרב אביב מתמקד בסוגיה הנוכחית לומר דברים פשוטים ככל הניתן כי אין לדבר סוף:

המחלוקת בין רב לרב יהודה (!), שמקורה בברייתות, היא על מה חלקו התנאים במשנה:

לפי רב: מה ההבדל בין גג לגג

רבי מאיר - הגובה.

חכמים - הבעלות.

לפי רב יהודה: מה ההבדל בין גגות לחצרות לקרפיפות

רבי מאיר - השם.

חכמים - הדיורין.

לדעת שניהם לרבי שמעון - אין הבדל.

מה דעתכם? הגיבו ושתפו

דף צא א

אמר רב יהודה: לרבי מאיר כל שם בפני עצמו, לחכמים גגין וחצירות רשות אחת וקרפיפות רשות נפרדת, ולרבי שמעון שלושתם רשות אחת

תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דרב יהודה

דף צא עמוד א

מה השיטה של כל אחד בכל המחלוקות? והאם/כיצד השיטה חורזת גם את המחלוקת שלמדנו בפעם הקודמת?

דף צ עמוד ב

גגין השוין לרבי מאיר וגג יחידי לרבנן
רב אמר מותר לטלטל בכולו ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בארבע 

ספינה
רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע 

אכסדרה בבקעה
רב אמר מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע

דף צ עמוד ב

מדוע דנים בדעה שלא נפסקה להלכה

מהות מחלוקתם, על פי שורשם הרוחני

דף פט עמוד ב

דף פט עמוד ב

למעלה - שמים, למטה - ארץ.

דף פט עמוד א

חכמים: כשם שדיורין חלוקין למטה כך דיורין חלוקין למעלה

רבי מאיר:

- אין חלוקין דכל למעלה מי' רשות אחת היא

- גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן קרפיפות רשות לעצמן

דף פט עמוד א

מה הטעם שאסור לשפוך בחצר שהיא פחותה מארבע אמות, הרי זה גרמא?

הידעת? גרמא מותר בשבת כל עוד לא נאמר אחרת...