האינטרסנטים

פרופ' אורי חסון, חוקר מוח מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, בדק באמצעות הדמיות, איך המוח שלו מסתנכרן עם המוחות של אנשים אחרים כאשר אנחנו שומעים סיפור או צופים בסרט.

בפודקאסט המרקרים מספר חסון על ההשפעות שיש לסינכרון הזה, על הזיכרון שלנו ועל הנכונות לצרוך מוצרים ועמדות שונות. 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האיטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, יום רביעי 12 בינואר, עם איתן אבריאל.

משרד האוצר פרסם היום השוואה מרתקת בין שכר חיילי הקבע של מדינת ישראל לבין השכר בצבאות של עשר מדינות מערביות, וממנה אנחנו לומדים דבר שלא יפתיע אף אחד: חיילי הקבע הצעירים מקבל מעט מאוד כסף בהשוואה בינלאומית – ואילו הקצינים הוותיקים מקבלים המון כסף, אולי אפילו במקום הראשון בעולם, והפנסיה שלהם גבוהה פי חמישה מהפנסיה של כל בעל מקצוע אחר בשירות הציבורי. אבי בר אלי יסביר לנו מדוע צריך לעשות רפורמות כוללת בשכר של אנשי הצבא – ואיך היא צריכה  להראות.

בנגב נרשמות בימים האחרונים מהומות קשות בין תושבים בדואים לבין המשטרה סביב תוכנית המדינה לנטוע עצים באיזורים שבהם הבדואים מגדלים חיטה. הסיפור מקבל צבעים פוליטיים חזקים כי רבים מתושבי האיזור הם מצביעים של מפלגת רע"מ, וזו עשויה לפרוש מהקואליציה אם לא יימצא פתרון. פרשננו סמי פרץ חושב שהכישלון של המדינה בפיתוח הנגב הוא הרבה יותר גדול מעוד ויכוח על ייעוד של קרקעות – והוא יסביר כאן מדוע.

האם אנחנו ערב מהפכה היסטורית במדיניות הכלכליות של מדינת ישראל? לראשונה בתולדותיו, בנק ישראל ממליץ לממשלה הגדיל את הגירעון ואת החוב של המדינה באופן קבוע - ועם הכסף הגדול שמהלך כזה יאפשר לגייס – להגדיל את ההשקעות להאצת הצמיחה. אחרת,  אומרים בבנק ישראל, לעולם לא נצליח להדביק את מדינות המערב העשירות. מנגד, דווקא במשרד אוצר חוששים. מירב ארלוזורוב תדבר איתנו על התוכניות המהפכנית הזו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אליזבת הולמס עשויה לשבת 20 שנה בכלא. במה היא שונה מאלפי יזמי 'חברות חלום'?

"האינטרסנטים", הפודקאסט היומי של TheMarker, יום שלישי 11 בינואר. באולפן איתן אבריאל וסמי פרץ. 

ברוב העולם המערבי, זירת הפרסום העיקרית היא כבר מזמן המדיה הדיגיטלית - עם כ-62% מסך עוגת הפרסום הגלובלית בשנת 2021, לעומת 24% בלבד בפרסום בטלוויזיה. אבל ישראל שונה: אצלנו, 45% מעוגת תקציב הפרסום השנתית עדיין  מופנים טלוויזיה, בעיקר בערוץ 12 של "קשת", ורק 43% מהפרסום מופנה לאינטרנט – ובעיקר לאתרים של גוגל ושל לפייסבוק. מדוע אנחנו כה שונים משאר העולם? נשאל את גלית ליבר, מנכ"ל ומייסדת של חברת"בקרה", העוסקת בבקרה של תחום המדיה.  

אחרי איחור בהגשת התקנות, ועדת הכספים אישרה אתמול את עדכון קבוצות הרישוי למכוניות, ו-50 אלף רוכשי מכוניות ולקוחות ליסינג יוכלו לקבל את המכוניות שלהם, וגם לחסוך קצת כסף.  התוצאה היא שהיקף מסירת המכוניות בינואר יהיה גבוה, אבל הסיפור רק דוחה את תוכניות האוצר לייקר את המכוניות על ידי שינוי בקבוצות הרישוי וביטול ההטבות לרכב היברידי וחשמלי. למה הוא עושה את זה, בעידן בו המעבר לרכבים פחות מזהמים הוא צו השעה? אנחנו נדבר עם דניאל שמיל, כתב הרכב שלנו. 

 בשבוע שעבר הרשיע בית משפט בארצות הברית את אליזבת הולמס, היזמית של חברה לבדיקות דם שלרגע נתפסה כ"סטיב ג'ובס" של עולם הטכנולוגיה הרפואית, בעוון של הטעיית משקיעים.  בכתב האישום נטען שהולמס השתמשה בחומרי שיווק - כדי "להונות משקיעים פוטנציאליים, אף שידעו כי מדובר במצג שווא". בעקבות ההרשעה הולמס עשויה להיכנס לכלא לפרק זמן של עד 20 שנה. אבל במה הסיפור הזה שונה מהסיפור של מאות יזמים אחרים של חברות היי-טק שמשווקים חלומות שלא בדיוק קשורים למציאות? נדבר עם דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker , עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

ועדת הכספים של הכנסת תדון מחר בהפחתת דמי הניהול לפנסיונרים. מדובר בלקוחות שבויים שלא יכולים לנייד את כספי הפנסיה בין גופי ניהול שונים ולכן רובם משלמים את דמי הניהול המירביים – 0.5% מהחיסכון. הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, מביא לאישור הוועדה תקנות שמפחיתות את דמי הניהול ל-0.3%, אולם לובי 99 טוען שגם זה גבוה ושצריך להוריד אותם עוד יותר. משה קאשי מלובי 99 יהיה אתנו ויסביר מדוע.

שוק הדירות רותח, אתם כבר שמעתם על זה כאן לא מעט, ובממשלה מנסים להתמודד עם המחירים הגבוהים והיצע הדירות הנמוך יחסית בשלל אמצעים, כולל העלאת מס הרכישה למשקיעים בדירות. מירב ארלוזורוב חשפה הבוקר ב-TheMarker שזה לא ייגמר כאן ובאוצר מתכוונים להטיל עוד מס על משקיעי הדירות שהכנסתם גבוהה בזמן שהם מוכרים את הדירות. האם זה יגדיל את היצע הדירות או בדיוק ההיפך? תיכף ננסה להבין.

תחום האינשורטק - חברות ביטוח שהוקמו במרחב הדיגיטלי - נחשב עד לאחרונה ללהיט השקעות בבורסה. ליברה, ווישור, למונייד והיפו נתפסו כבשורה מרעננת ועדכנית בשוק הביטוח המסורתי - אבל כעת הם מאבדות גובה במהירות ומתרסקות בעשרות אחוזים בבורסה. האם זה מכיוון שכל ענף הטכנולוגיה רושם ירידות או שיש כאן גם התפכחות מסוימת שמדובר בחברת ביטוח ולא במיזם טכנולוגי שישנה את העולם? אסא ששון, כתב שוק ההון, יהיה כאן כדי להסביר.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.  

שוקי ההון, ובעיקר הבורסות, החלו את השנה בצורה יוצאת דופן: מצד אחד, נרשמות מתחילת השנה ירידות במחירי איגרות החוב ובמחירי מניות חברות הטכנולוגיה, אבל מצד שני דווקא המניות של חברות "הכלכלה הישנה", כמו בנקים, חברות ביטוח וחברות תעשייה, הציגו יציבות ומחירן לא נשחק. מה קורה כאן? אנחנו נעסוק בעניין הזה, באמצעות שיחות עם כמה אנשים, אבל  נתחיל עם המספרים. דפנה מאור, עורכת הכלכלה העולמית שלנו, בחנה את המספרים וגילתה שבשקט-בשקט חלק לא קטן מהאוויר החם יוצא ממניות הטכנולוגיה, ויותר מ-40% מחברות הטכנולוגיה כבר מציגות ירידות חדות ביחס לשיאים שהן רשמו בשנה שעבר.

למה כל זה קורה? הסיבות שהמומחים מספקים לירידות במניות הטכנולוגיה הן הציפיות לעליית הריבית, הציפיות להקטנת הדפסת הכספים וגם ציפיות לסיום מהיר של גל האומיקרון – למרות שזה הדבר שמעסיק אותנו עכשיו יותר מכל דבר אחר. אבל מה הקשר בין מניות טכנולוגיה, ריבית עולה ותחלואה גבוהה אך קצרת מועד? אנחנו נדבר עם גיא פישר, עד לאחרונה מנהל ההשקעות הראשי בחברת  הביטוח מגדל. 

במקביל, מתחת לפני השטח, גם זירת הסטארט-אפים המקומית עוברת מהפכה פיננסית שרק מעטים מחוץ לתעשייה יודעים עליה: קומץ של שלוש קרנות הון סיכון זרות ענקיות השתלטו על השוק, הן כבר לוקחות יותר משליש מסך ההשקעות, גורמות לעליית מחירים - ודוחקות מחוץ לשוק את קרנות הון הסיכון הישראליות, וגם את הקרנות האמריקאיות הבינוניות. כל זה טוב לסטארט-אפים, אבל מה יקרה לתעשייה ביום שאחת או שתיים מהקרנות הללו יחליטו להפסיק להשקיע בישראל? אנחנו נדבר עם יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההשקעות הטכנולוגיות של קבוצת המחשבים האמריקאית DELL.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כולם מדברים על הצפיפות בישראל ועל החשש ממה שצפוי לנו בשנים הבאות כשישראל תטפס בנחישות לכיוון חמישה עשר מיליון בני אדם תוך 15 שנה. 

האם הצפיפות היא גזירת גורל? האם במדינה עם משאבי קרקע מוגבלים כל כך נגזר גורלנו לחיות בפקק ארוך ומתמשך? 

כדי לענות על השאלות הללו, התארחו באולפן המרקרים שני מומחים:  אריה פרידסון, מתכנן עירוני ופרופ' אלון טל, חבר הכנסת בסיעת "כחול לבן", שכיהן כראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ.

בנק דיסקונט הטיל פצצה הבוקר למערכת הבנקאות כשהודיע על ביטול ריבית החובה במסגרות אשראי עד 2,000 שקל והפחתת ריבית במסגרות מעל 2,000 שקל. איך יכול להיות שבנק מוותר ככה סתם על ריבית שהוא מחייב בה את מי שנמצא באוברדראפט? זה הרי יגזול עשרות מיליוני שקלים מהכנסות הבנק. את התשובה תמצאו בשתי התפתחויות: הראשונה, הקמת הבנק הדיגיטלי שאמור להתחיל לפעול בקרוב ולהציע מחירים תחרותיים, והשנייה, האפשרות שבנק דיסקונט ייאלץ למכור את חברת כרטיסי האשראי כאל שבבעלותו. מדובר בחברה שגובה ריביות גבוהות מאלה של חברות כרטיסי האשראי המתחרות, ובדיסקונט מבינים שקשה יהיה לאורך זמן ליהנות מכל העולמות. לכן, יוצאים במהלך מעניין לשימור לקוחות הבנק. לנו נותר לקוות שבנקים אחרים ילכו בעקבותיו ושנראה כאן תחרות משמעותית. היינו מראיינים את מנכ"ל הבנק אורי לוין  ומפרגנים לו על המהלך, אך בבנק מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך ולא להתראיין. מדוע? תשאלו אותם.

עשור לאחר ששוחרר מהכלא, איש הנדל"ן בועז יונה מסתבך שוב. לפני 15 שנה קרסה ברעש גדול חברת הנדל"ן חפציבה שבשליטתו והותירה הרבה מאוד נושים  וחובות של 1.8 מיליארד שקל. השבוע הוא נעצר בחשד להונאה, הסתרת בעלות על נכסים וכספים. הוא שוחרר למעצר בית, אך נראה כי זוהי רק תחילתה של חקירה שנועדה לחשוף את כל הנכסים שהוסתרו בזמן שאותו בועז יונה טוען כי הוא מתפרנס ממשכורת של 5,000 שקל בלבד. הדר חורש כתב הנדל"ן יהיה כאן כדי לספר על האיש ופועלו.

נכון שהמילה אינטרנט מתגלגלת לנו על הלשון בקלות ובלי לחשוב יותר מדי? אז בקרוב תהיה מילה אחרת שכולנו נשתמש בה אם כי בינתיים היא נשמעת חדשה לגמרי: מטאוורס. כשמארק צוקרברג מייסד פייסבוק הודיע באוקטובר האחרון על שינוי שמה של פייסבוק למטא – לעגו לו, אבל בינתיים המושג הזה תופס תאוצה. אז מה זה מטאוורס אתם שואלים? ובכן, גם אנחנו שואלים. את התשובה תיתן דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" של TheMarker, עם איתן אבריאל.  

בעשור האחרון, הבנקים בכלל, ובנק הפועלים בפרט, היו מאוד מאוד נדיבים עם טייקונים, עם מקורבים למועדון ההון-שלטון ועם בעלי עיתונים וכלי תקשורת. במסגרת הנדיבות הזו, בנק הפועלים היה מאוד זהיר ועדין עם איש העסקים אליעזר פישמן, לשעבר הבעלים של עיתון "גלובס", למרות שפישמן הפסיד מיליארדי שקלים ולבסוף חתם על פשיטת הרגל הפרטית הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. כאילו שזה לא מספיק, הבנק הסכים להשאיר בידי ילדיו של פישמן נכסים בשווי של מאות מיליוני שקלים - אבל עכשיו, בהפתעה, הוא מטרפד את העסקה. האם בנק הפועלים החליט לאמץ מדיניות חדשה - או שמדובר בתרגיל של ציבור ומראית עין? אנחנו נדבר על כך עם כתב הבורסה אסא ששון.  

 

בנק ישראל השאיר אתמול את הריבית בישראל ללא שינוי, על רמה של 0.1%. הוא עידכן את הצמיחה לשנת 2022 ל-6.5%, ירידה קלה לעומת התחזית הקודמת של 7%, וקבע שהאינפלציה בישראל מאוד נמוכה. אבל האם זה נכון? כיצד ייתכן שעליות המחירים שאנחנו רואים בחנויות ובחוץ לארץ לא מגיעים אצלנו למדד המחירים לצרכן - וכיצד בנק ישראל יכול לתת לריבית לעלות בארה"ב, מבלי לעלות את הריבית השיקלית אצלנו? אנחנו נדבר עם עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים .

טסלה, חברת המכוניות החשמליות שבשליטת כוכב הרוק הכלכלי והאיש העשיר בעולם אילון מאסק, שוב הפתיעה את האנליסטים כאשר הודיעה ביום ראשון האחרון על מסירות של 308 אלף מכוניות ברבעון הרביעי של השנה - ו-936 אלף כלי רכב בשנת 2021 כולה. הבורסה כמובן אהבה את המספרים הללו, מניות טסלה נסקו אתמול ביותר מ-10%, ושווי השוק של החברה עומד על מספר מדהים של 1.2 טריליון דולר - יותר מטויוטה, פולקסווגן, ג'נרל מוטורס ופורד גם יחד. האם זה הגיוני? אנחנו נדבר עם האנליסט דורון צור, על דו"ח המסירות של טסלה ועל המשמעות שלו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

עוד יום של תחלואה גבוהה שהולכת וגדלה ועם תחזיות לזינוק חד אף יותר בימים הקרובים הביאו את הממשלה לסוג של הרמת ידיים. אמנם אומרים בקול רפה לכו להתחסן, אבל יודעים היטב שאין דרך לעצור את התפשטות האומיקרון, מיליוני אנשים עומדים להידבק, וכל שנותר הוא לקוות שזה  לא ייגמר בתחלואה קשה ובתי חולים קורסים. האם זה כל כך רע? מירב ארלוזורוב חושבת שיש לכך גם היבטים חיוביים.

הקלישאה אומרת שרק 1 מתוך כל 10 חברות סטארט-אפ מצליחה וכל השאר לא שורדות, אולם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה השבוע נתונים שסותרים את הקלישאה. לפי הלמ"ס, בעשור האחרון הוקמו 7,256 ומחציתם נסגרו.  היינו מצפים לראות יותר סגירות אבל זה לא קרה וזה מעורר את השאלה מדוע? האם הסטטיסטיקה השתנתה – או שאנחנו בדרך לעוד הרבה מאוד סגירות? כתב ההייי-טק עומרי זרחוביץ' יהיה אתנו בעניין הזה.

גל עליות המחירים בשבועות האחרונים בארץ ובעולם החזיר לאופנה את המילה אינפלציה. האם ייתכן שזה גם יחזיר לאופנה את המושג פיקוח מחירים? בשלב הזה, אף ממשלה לא חושבת על פיקוח מחירים, אבל בשנתיים האחרונות מאז פרוץ משבר הקורונה ראינו ממשלות מתערבות בכלכלות יותר מאי פעם. מדוע שזה לא יקרה גם בפיקוח על מחירים? אנחנו נדבר על כך.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" של TheMarker, היום יום ראשון, שבוע חדש, חודש חדש, שנה חדשה - ובאולפן איתן אבריאל וסמי פרץ.

פרופ' ערן סגל, אחד המומחים לצד המתמטי של דפוס ההדבקות במחלת הקורונה, צופה כי בתוך שלושה שבועות אחד מכל ארבע ישראלים יידבק בווירוס, בדרך כלל במוטציית האומיקרון - ושכבר לא יהיה ניתן לזהות מאומתים בשל קריסת מערך הבדיקות. נכון הוא שנראה שהמחלה שהאומיקרון גורם קלה יותר ביחס לגרסאות הקודמות, אבל זו בכל זאת הערכה מדאיגה, ולכן אנחנו נשאל את פרופ' רונית קלדרון מרגלית, מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, כיצד על המדינה ועל הציבור להיערך לקראת השלב האקספוננציאלי של הגל החמישי .

לאחר חודשים ארוכים של התלבטות וכמעט חצי שנה בה התפקיד לא היה מאויש, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי הכריעה בסוף השבוע שעבר על זהות הממונה החדשה על רשות התחרות: עו"ד מיכל כהן, מי שמשמשת עתה כממלאת המקום של הממונה הקודמת, מיכל הלפרין, ומי שהיתה היועצת המשפטית שלה. יש כיום קונצנזוס מקיר לקיר שהרשות מאוד נחלשה בשש השנים האחרונות, ושהממונה החדשה צריכה להיות יותר אקטיבית ואגרסיבית כלפי מונופולים וקרטלים. האם היא תהיה כזו? אנחנו נדבר עם דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים. 

שנת 2021 היתה שנה מדהימה למשקיעים בבורסה, עם לא פחות מ-70 ימי מסחר שבהם נקבע שיא בבורסה של וול סטריט - זו שמכתיבה את המגמה לכמעט כל שאר הבורסות בעולם. לכן, גם מי שלא משקיע ישירות בבורסה נהנה מתשואות פנומנליות על החסכונות שלו, למשל בעלי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. אלו, מסתבר, רשמו אשתקד תשואה ממוצעת של כ-14%, כמעט פי שלושה מהתשואה הממוצעת בחמש השנים הקודמות. האם החוסכים יקבלו תשואות כאלה גם בשנה הבאה? כנראה שלא. כמה הם כן יקבלו? אנחנו נדבר עם גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות מיטב דש.

See omnystudio.com/listener for privacy information.