האינטרסנטים

תיקי 2,000 ו-4,000 חשפו לציבור את מאחורי הקלעים של כלי התקשורת הגדולים בישראל. האם יש חלופה לעיתונות הטיייקונים? נעמי נידם, שוקי טאוסיג ואורן פרסיקו שהקימו ומנהלים עיתונים הממומנים עלידי הציבור הגיעו השבוע לפודקאסט  להסביר את המודל שלהם. הם מסקרים את משפטם של נתניהו, מוזס ואלוביץ  ומשוכנעים שזהו קצה הקרחון של הרשתות המושחתות של טייקונים, מנכ״לים ועורכים בעיתונות. ויש להם גם דעה ברורה על הרשתות החברתיות: ״הן הופכות את הסיקור העיתונאי לפרסונלי, מלוכלך, צהוב, מהיר ומיידי - זה מכלה את העיתונות״.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של  TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

חוק הפייסבוק של שר המשפטים גדעון  סער אושר פה אחד בוועדת השרים לחקיקה והפך בין לילה לעוד זירת ניגוח בין הקואליציה לאופוזיציה. נתניהו קורא לחוק הזה איראן וסתימת פיות, סער רואה בו כלי חשוב במניעת הסתה ברשתות חברתיות וניסיון למנוע פגיעה בבטחונו של אדם או של המדינה. והיכן נמצאת האמת? ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, תהיה כאן בדיוק בעניין הזה.

היה נדמה שלחץ ציבורי ימנע עליות מחירים, אבל הלחץ הזה החזיק מעמד רק כמה שבועות - אחרי שאסם ומקדונלד'ס הודיעו על העלאת מחירים מהסיבות הידועות: שרשרת האספקה, חומרי הגלם והמס על הסוכר ועל כלים חד פעמיים. נחמד שיש את מי להאשים בהעלאות המחירים, אבל האם הגופים העסקיים לא תופסים טרמפ על זה? נדבר על כך עם עדי דברת-מזריץ.

חברת אינטל, יצואנית ההיי-טק הגדולה בישראל, הייתה בדרך לסגירת מפעלי יצור שבבים, לטובת מיקוד בפיתוח ושיווק, אבל לפתע היא ביצעה שינוי אסטרטגי של 180 מעלות - והחלה להקים מפעלי ייצור שבבים בכל העולם. אינטל הודיעה שתשקיע 200 מיליארד דולר  במפעלים הללו, אבל שהיא גם רוצה מממשלות בארה"ב ובאירופה סבסוד נדיב. ומה אתנו בישראל? האם אינטל סיימה להשקיע, או שיש כאן הזדמנות למפעל שבבים נוסף? אנחנו נדבר עם שגיא כהן, כתב ההי-טק שלנו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" של TheMarker, שלושה ימים לפני סוף השנה ומסיבות "נובי גוד", עם איתן אבריאל וסמי פרץ. 

מהפכת חברות כרטיסי האשראי יצאה לדרך כבר לפני שנתיים, עם ההפרדה של ישראכרט מבנק הפועלים ושל מקס מבנק לאומי, ואולם התחרות בענף עדיין לא עזה. כדי שזה יקרה, צריך להשלים את הרפורמה ולהפריד בין ויזה כאל לבין החברה-האם שלו, בנק דיסקונט – כך טוענים הממונה על ההגבלים לשעבר דרור שטרום ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר פרופ' אבי בן בסט, במכתב שהם שלחו לשר האוצר אביגדור ליברמן. "כאל לא הגדילה את החלק היחסי של הכנסותיה מהעמדת האשראי לצרכנים, בניגוד לחברות שהופרדו"', טוענים השניים. ואנחנו נדבר על כך עם דרור שטרום, שהוביל את הרפורמה הזו בוועדה שקרויה על שמו. 

בעוד שבמרבית המדינות בעולם נרשמת בשנים האחרונות עלייה דרמטית בעשייה הטלוויזיונית, בזכות השקעות גדולות בהפקות חדשות על ידי חברות כמו נטפליקס, אמזון ואפל TV, דווקא אצלנו כמות ואולי גם איכות העשייה נמצאים בצניחה חופשית. חמשת ערוצי השידור בישראל רק מורידים את כמות ההפקות שהן מוציאות לדרך, חברות הפקה קטנות ובינוניות נסגרות ונעלמות, והרגולציה גם היא לא תומכת בתעשייה. מדוע? אנחנו נדבר עם עו"ד צביקה גוטליב, מאיגוד מפיקי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, שיצייר לנו את תמונת המצב של התעשייה בשנה האחרונה, ואת התחזיות שלו לשנה הבאה. 

ואם כבר מדברים על מדיה, הכתבת רפאלה גויכמן תהיה אתנו עם הדו"ח של השופטת איילה פרוקצ'יה על פרשת ההתעמרות ויחסי העבודה הגרועים שנחשפו ב"כאן", תאגיד השידור הציבורי. הדו"ח קובע כי ההנהלה נכשלה ועליה לתקן את הליקויים בתוך 6 חודשים – אבל האם התרבות הניהולית שנחפשה בתאגיד מאפיינת עוד כלי תקשורת?

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של  TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

אם תגלו בימים הקרובים שיש מחסור בביצים יש לכך סיבה טובה: התפשטות מהירה של שפעת העופות בלולים של מושב מרגליות בגבול הצפון. כתוצאה מכך, יושמדו 600 אלף עופות ו-15 מיליון ביצים. זו פגיעה קשה, אך ייתכן שנמנעה פגיעה קשה אף יותר אילו הביצים האלה היו מגיעות לשוק ולצה"ל.  מירב ארלוזורוב תספר כאן על המבנה המיושן של ענף הלול, שמחייב שדרוג דחוף כדי להימנע ממקרה כזה בעתיד.

שמעתם על NFT? זה המושג הכי חם בעולמות המטבעות הקריפטוגרפים. זה מטבע דיגיטלי ייחודי שמקנה למחזיק בו בעלות בלעדית על נכס דיגיטלי.  נשמע מסובך? בהחלט. זה עולם חדש לגמרי, בלתי מוחשי וזה מחייב הסברים והבנה כי ייתכן שבעוד שנה או חמש שנים לכולנו יהיה NFT כלשהו. יזם ההיי-טק ינקי מרגלית יהיה אתנו כדי להסביר במה מדובר.

תנופת ההקמה של בתי הקפה החלה לאחר המיתון הכבד בתחילת שנות ה-2000 כפתרון לבילוי זול יחסית למסעדות היקרות. אבל יוקר המחיה הגבוה לא פסח על בתי הקפה וגם שם רואים עליות מחירים חדות. ארוחות בוקר שמחירן עמד לפני עשור על 40 -50 שקלים, נמכרות כיום ביותר מ-70 שקלים. עדי דברת-מזריץ, כתבת הקמעונאות, תהיה כאן ונשאל אותה אם יש הצדקה לעליית מחירים כה חדה ואל מי מפנים בעלי בתי הקפה את האצבע המאשימה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" של TheMarker עם איתן אבריאל וסמי פרץ. 

כל מי שהתחיל אי פעם להתעניין בעולם של הכלכלה הפוליטית - וכל עולם העסקים והכלכלה הוא תמיד פוליטי ביסודו - יודע שהחטא הקדמון נמצא במקום שבו מתערבבים פוליטיקה וכסף. במילים אחרות: הון ושלטון. לכן, הנושא של הערבוב בין פוליטיקאים, תרומות והמימון של סבבי בחירות הוא מורכב ומאתגר בכל דמוקרטיה בעולם - וגם אצלנו. אם בארה"ב מותר לפוליטיקאי לקבל תרומות מאנשי עסקים כמעט ללא הגבלה, בישראל קיימים תקרות ומחסומים, אבל לפוליטיקאי עשיר תמיד יהיה יתרון על פני פוליטיקאים אחרים. את זה, בדיוק, מנסים אתה כמה חברי כנסת לבטל - באמצעות חוק שיגביל תרומות פוליטיות ל-100 שקל בשנה. אבי בר-אלי יספר מי יוזם את החוק, מדוע, ומה הסיכוי שלו לקבל את התמיכה של רוב הפוליטיקאים. 

בגלל מגפת הקורונה,  עם ישראל פיספס בשנה האחרונה הזדמנות של פעם ב-10 שנים לחופשה חלומית כמעט בחינם – בטורקיה, כמובן. בשנים האחרונות השער של הלירה הטורקית התרסק בעשרות אחוזים - למעשה, כ-90% ב-15 השנים האחרונות - אבל בסוף השבוע הוא זינק לפתע ב-54% בתוך 24 שעות בלבד. מה קרה? התשובה היא תוכנית פיננסית-כלכלית מהפכנית של הנשיא ארדואן. דפנה מאור, עורכת הכלכלה העולמית שלנו, תסביר מה הוא עשה ומה הסיכוי שזה יצליח לו. 

לפתע, משום מקום, כל העניין של רכישת רכב והתפעול שלו הפכו לסיפור. מחיר המכוניות החדשות עולה במהירות, המחיר של מכוניות משומשות גם הוא במגמת עלייה, אולי פעם ראשונה בהיסטוריה של העת החדשה, והמחיר של מכונית חדשה ממוצעת, שהייתה אמורה היות מוצר צריכה נגיש לכל נפש,  כבר עובר את ה-180 אלף שקל ליחידה. כל העליות הללו לא עוצרות את השוק. השנה הנוכחית תסתיים עם שיא מסירות של 300 אלף מכוניות חדשות, והשאלה היא האם הטירוף הזה ימשך גם ב-2022. אנחנו נברר את התחיות  לשוק הרכב עם הכתב והפרשן שלנו, דניאל שמיל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

העושר הגדול שנצבר בתעשיית ההיי טק כתוצאה מגאות חסרת תקדים בוולסטריט מצית בחודשים האחרונים ויכוח עז סביב השאלה עד כמה המדינה היא זאת שאפשרה ליזמים ולסטארטאפיסטים להגיע לאן שהגיעו.

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון והמכללה החברתית-כלכלית. פעיל פוליטי בשמאל הציוני ומנהל ארגוני חברה אזרחית ורן בר זיק עיתונאי טכנולוגיה ב'הארץ' ומתכנת בחברת סולוטו, שמחזיקים בדעות מנוגדות, התווכחו על כך בפודקאסט המרקרים

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

גם היום אנחנו ממשיכים עם שבוע התחזיות שלנו, שבו מדי יום אנחנו מנסים לסמן את המגמות ואת ההתפתחויות הצפויות בשנת 2022, שמתחילה עוד קצת יותר שבוע. הפעם ניגע בעוד ענף של עולם ההיי-טק והמחשבים: ענף הסייבר. כולנו יודעים שהסייבר -  יכולת התקיפה ויכולת ההגנה על רשתות מחשבים - הפך לאיום גדול על העסקים ועל התשתיות החיוניות שלנו, ומצד שני הוא גם הפך להזדמנות עסקית עבור מי שמבין בזה.   

ענף הסייבר מעלה בפני כל אחד מאתנו, שלא בדיוק מבינים את רזי הטכנולוגיה, שורה של שאלות. מה יקרה במתקפות הבאות? האם מתקפת ההפחדה של חברות הסייבר לא מונעת גם משיקולים כלכליים, כדי לגרום לנו לקנות  מוצרים שאנחנו לא צריכים? ובמישור המעשי, אם נפלנו קורבן מתקפת כופרה (כופר), למשל, האם עדיף לשלם כמה עשרות שקלים בודדים - או שחייבים להגיע למשטרה, לשכור שירותי יעוץ ולהתמודד עם עלויות הרבה יותר גבוהות? אנחנו נדבר עם ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף-מייסד, Cytactic, ניהול משברי סייבר .

מספרים על לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, שאחד העוזרים נכנס ללשכתו ואמר: "אדוני, יש בצורת". "איפה?", שאל אשכול, וקיבל את התשובה: בנגב. ואז לוי אשכול אמר: "בצורת? בנגב? לרגע נבהלתי וחשבתי שמדובר בארה"ב".  כמו אז, ארה"ב היא עדיין המדינה החשובה בעולם, לפחות במישור הכלכלי, ולכן אנחנו ננסה להבין מה יקרה בה בשנה הקרובה,  ושם, כמו שאנחנו יודעים – הכל פוליטיקה. נתנאל שלומוביץ, פרשן לענייני ארה"ב בהארץ ומרצה לתקשורת באוניברסיטת חיפה, יהיה אתנו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

אנחנו בשבוע של תחזיות כלכליות לשנת 2022. ביום ראשון דיברנו על שוק ההון והבורסות, אתמול דיברנו על התחזיות לטכנולוגיה והיום נדבר על השוק שהכי מטריף את הישראלים - שוק הדירות, אלא מה. אנחנו אחרי עליית מחירים של יותר מ-10% בשנה האחרונה, ביקושים גבוהים, התבטאויות של כמה משרי הממשלה שרק מתדלקות את עליות המחירים וכמובן ריבית נמוכה שאחראית במידה לא מעטה לטירוף הדירות. ננסה היום בעזרתם של כמה מומחים להבין לאן הולך שוק הדירות, האם הוא ייעצר מתי שהוא ומה יגרום לו, אם בכלל, להיעצר?

ראש המטה הדיור לשעבר אביגדור יצחקי  מכיר את השוק הזה היטב. הוא הבטיח בזמנו שאם לא יצליח להוריד את המחירים ב-15%  - הוא יתפטר. הוא אכן נכשל ואכן התפטר. אבל מאז לא שמענו אף פוליטיקאי מצהיר או מתחייב להוריד מחירים. הם כנראה למדו מהניסיון של יצחקי – גם להיכשל וגם להתפטר? למה מה קרה? אנחנו נדבר עם יצחקי כדי להבין את תמונת שוק הדירות מלמעלה – מהם הכוחות שמונעים הורדת מחירים והאם יקום הפוליטיקאי שינסה לעשות זאת?

הקבלנים הם המרוויחים הגדולים מהביקושים הגדולים לדירות. הם יודעים שיצליחו למכור את הדירות ולקבל מחירים נאים, אבל גם הם קצת נלחצים מעליות מחירים חדות - קוראים לזה פחד גבהים. הם היו מעדיפים עליות מחירים מתונות אך עקביות שיבטיחו להם ענף יציב ללא זעזועים. האם זה אפשרי? נדבר על כך עם חנן מור, בעל השליטה בחברת הנדל"ן הנושאת את שמו.

מרבית הקבלנים יאמרו שהמחירים ימשיכו לעלות כי הם מכירים את הביקושים מקרוב וגם יודעים כמה שילמו עבור קרקעות שמהן נגזרים מחירי הדירות. אבל יש כלכלן אחד לפחות, מיודענו הכלכלן אלכס ז'בזינסקי, שחושב שעליית המחירים דווקא תתמתן בשנה הקרובה - בגלל העלת מס הרכישה על משקיעים והאצת שיווק הקרקעות. נדבר גם אתו וננסה לשרטט תמונת מצב רחבה לשוק הכי רותח כאן.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ, והיום אנחנו ממשיכים עם "שבוע התחזיות" שלנו.

אם אתמול עסקנו בשווקים, ושמענו את תחזיות המומחים לצמיחה, לאינפלציה, לשוק המט"ח ולבורסות, היום נעסוק בדור החדש של הנכסים הפיננסים - עולם הקריפטו. רובנו כבר מכירים או לפחות שמענו על מטבע הביטקוין, וגם שמענו שזו או הונאה או מהפכה, אבל מסתבר שעולם הקריפטו הוא כבר הרבה יותר מביטקוין או מטבע אחר בשם כלשהו. 

מסתבר, כך אנחנו שומעים מהמומחים, שמעל המטבעות הדיגיטליים הללו, באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, מתפתחות מערכות שמחליפות פונקציות ומוסדות בעולם הפיננסי, וכבר ניתן להפקיד כסף, להלוות כסף ולקבל ריבית. כאילו שכל זה לא מספיק חדשני ועתידני, יש מי שאומרים שהמערכות הללו יחליפו בהדרגה את המוסדות העסקיים – ולבסוף גם את הממשלה עצמה. 

כדי לנסות ולהבין קצת יותר טוב מהו הבלוקצ'יין, מהו הביטקוין, מהם כל המטבעות האחרים הללו ומהו אותו WEB 3.0 שרבים מתחילים לדבר עליו, אנחנו מארחים הפעם את ינקי מרגלית, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של חברת ההי-טק המצליחה אלדין, וכיום יזם היי-טק ואולי בעיקר  "סקרן הי-טק". אנחנו נשאל אותו מדוע הוא פתח פעילות של כריית מטבעות וירטואליים דווקא בערבה, ובעיקר - מה יקרה בעולם הזה בשנת 2022, והאם זו תהיה השנה שבה הקריפטו ייכנס לכל בית - או לפחות לכל סמארטפון.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ. 

שנת 2021 מסתיימת בעוד כעשרה ימים. שנת 2022, כפי שזה נראה היום, מתחילה עם לא פחות בעיות, אי ודאות, חששות וגם תקווה - ולכן אנחנו מתכננים השבוע להקדיש את כל התוכניות שלנו לשיחות על תחזיות, כל פעם בתחום אחר. אנחנו נדבר על המצב המאקרו-כלכלי, על השווקים, ועל הענפים השונים כמו טכנולוגיה, נדל"ן, קריפטו, רשתות ומסחר, מדיה ועיתונות – ויהיו גם הפתעות נוספות. 

היום אנחנו נעסוק, כמתבקש, בשווקים. איש לא יכול לומר לנו מה הבורסה תעשה, אם היא תרד או תעלה, ובכמה אחוזים, ולכן גם לא נשאל את השאלה הזו.  אבל אנחנו כן יכולים לשאול ולדבר עם המומחים על המגמות שישלטו לדעתם בשנת 2022, ועל הסיפורים שלדעתם אנחנו נרבה לעסוק בהם בשנה הקרובה. האם זו תהיה האינפלציה? האם זו תהיה הריבית שמתחילה לעלות? האם זו השנה שבה הבורסות למניות יפסיקו לעלות - ומה יקרה לשקל הישראלי? לשם כך אנחנו נדבר היום עם שלושה מומחים: רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי;  אלכס זבזינסקי, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב דש; ומודי שפריר, האסטרטג הראשי בבנק מזרחי-טפחות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.