על כל השאלות ישיב עורך מגזין דה מרקר איתן אבריאל

פודקאסט "האינטרסנטים", 1.9.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: באוצר, בממשלה וגם אזרחים רבים חושבים שהמגזר הציבורי בישראל, שלא נפגע כלל במשכורתו מאז תחילת משבר הקורונה, צריך גם הוא להיכנס מתחת לאלונקה ולוותר על משהו כדי לסייע למדינה לעזור למגזרים שנפגעו יותר. בהסתדרות מסכימים עם העיקרון הזה, ונכנסנו למו"מ עם האוצר כדי להגיע להסכמה, אבל השבוע המגעים התפוצצו: ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה, ויו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד תקף את תוכנית האוצר לקיצוצים במגזר הציבורי. האם זהו מאבק אישי בינו לבין ישראל כ"ץ? מאבק ציבורי? אולי פוליטי? סיון קלינגבייל מפרטת את הלו"ז לשביתה הגדולה הבאה.

 

ברגעים אלה שבה מאבו דאבי משלחת רשמית ראשונה של פקידים בכירים ואנשי עסקים ישראלים, שהגיעו בטיסת אל על ראשונה אי פעם לבירת איחוד האמירויות. כמו תמיד כשמגיע עשיר חדש לשכונה, אלפי אנשי עסקים ישראלים רוצים לנסות ולמכור לאמירויות את מוצריהם, או לשכנע אותם להשקיע אצלם. אבל איפה נוהגים עשירי המפרץ להשקיע? אילו סקטורים מעניינים אותם יותר? טלי גולדשטין, כתבת הכלכלה העולמית, בדקה את קרנות העושר הלאומיות של מדינות המפרץ והיכן הן השקיעו עד כה.

בתחילת משבר הקורונה המניות של חברות הביטוח צנחו בעשרות רבות של אחוזים מחשש לירידה ברווחיות ואפילו ליכולת שלהן לעמוד בהתחייבויות מול הלקוחות. לאחר מכן התברר שהשד אינו כל כך נורא. אסא ששון ניתח את הדו"חות של חברות הביטוח הישראליות למחצית הראשונה של השנה - ומספר מי ניצלה את ההזדמנות ושיפרה את מעמדה בשוק - ומי הציגה תוצאות עלובות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 31.08.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: הממונה על התקציבים, שאול מרידור, התפטר אתמול והניח על שולחנו של שר האוצר ישראל כ"ץ מכתב התפטרות שהוא כתב אישום חמור נגד התנהלותו. בתגובה, יצא כ"ץ מייד בהתקפה אישית נגד מרידור ומשפחתו, והאשים אותם בחבירה לאופוזיציה מתוך רצון להפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא פחות. לכאורה זה נראה כמו עוד סכסוך, גם אם אלים ממה שראינו בעבר, בין פוליטיקאי לפקיד בכיר - אבל זהו פייק ניוז, כי בישראל כל הסמכות והאחריות נמצאים אצל הפוליטיקאי. הכלכלן פרופ' אבי בן בסט, שהיה בין השאר מנכ"ל משרד האוצר, מסביר מדוע. 

 קבינט הקורונה אישר אתמול, לאחר שלוש דחיות, את תוכנית ה"רמזורים" של הפרויקטור פרופ' רוני גמזו. אבל איך היא תעבוד בדיוק? מיהן הערים האדומות ומה בדיוק יהיו ההגבלות שיחולו עליהן? האם יהיה אפשר להיכנס אליהן מבחוץ? האם תושבי ערים אדומות יורשו לצאת לעבודה בערים ירוקות? לאחר אישור עקרוני של התוכנית, עדיין רב הנסתר על הגלוי -  ורוני לינדר, כתבת הבריאות, מדווחת על הפרטים ככל שהם פורסמו. 

שער הדולר מול השקל נמצא שפל של 9 שנים - ברמה של 3.36 שקלים עבור כל דולר. ראשית, מאוד חבל שאנחנו לא יכולים לנסוע לחופשה בארה"ב, כי זו היה החופשה הזולה מזה זמן רב. שנית, בנק ישראל חושש שדולר כה נמוך יפגע ביצוא ולכן רכש בסוף השבוע דולרים בהיקפים משמעותיים, ובו בעת פירסם כי "אין שינוי במדיניות הבנק בשוק המט"ח", אבל בגולדמן סאקס, בנק ההשקעות האמריקאי, חושבים אחרת: שם מעריכים שפריצת התקרה של 3.4 שקלים לדולר היא כן סימן לשינוי במדיניות בנק ישראל. מי צודק? איך ייתכן שהשקל לא נחלש למרות הניהול הכלכלי הכושל שכל אחד רואה מדי יום? אנחנו מקיימים על כך דיון עם כתב הבורסה ערן אזרן.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט ה"אינטרסנטים" היומי של TheMarker, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ, יום ראשון 30.8.2020: קבינט הקורונה אמור להיפגש הערב, ולאחר שורה של דחיות הוא יידרש להכריע כיצד להתמודד עם העלייה הנוספת שנרשמה בשבוע האחרון במספר הנדבקים והחולים המאושפזים, האם להפעיל כבר השבוע את תוכנית ה"רמזורים" של הפרויקטור רוני גמזו, וכיצד להתמודד עם המוקש הפוליטי של נסיעות החסידים לאומן שבאוקראינה. רוני לינדר, כתבת הבריאות, מדווחת על תהליך קבלת ההחלטות – ומה הסיכוי שהקבינט יטיל סגר על ישראל בימי החגים שמתחילים בעוד שבועיים.

שוב דרמה בבנק הפועלים: בסוף השבוע נודע שלא אחר מנגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, הגיש את מועמדותו לתפקיד דירקטור בבנק – אלא שבהצבעה בוועדה לבחירת דירקטורים מתברר שדירקטור אחר, דוד אבנר, חושב שפישר אינו מתאים לתפקיד - ולכן נתן לו ציון של 2 נקודות בלבד מתוך 5 אפשריות. איש אינו חולק על הניסיון והמוניטין של פישר, שהיה בין השאר בכיר בבנק האמריקאי סיטיגרופ ולאחרונה סגן הנגיד של הבנק המרכזי האמריקאי – אבל האם התפקיד של דירקטור בבנק הפועלים לא קצת "קטן עליו"? והאם נוכחות של אדם כמו פישר בדירקטוריון בנק הפועלים אינה מקטינה את מעמדם של שאר הדירקטורים - ואולי מאיימת על המנכ"ל עצמו?

חברת אפיק האמריקאית, המפתחת ומשווקת של משחק המחשב הפופולרי "פורטנייט", החליטה לצאת למלחמת עולם נגד ענקיות הדיגיטל והטלפונים הסלולריים אפל וגוגל, כי לדעתה השתיים גובות ממפתחים יותר מדי כסף עבור השימוש בחנויות האפליקציות שלהן. המלחמה החלה כאשר אפיק הציעה את משחק פורטנייט, לו יש למעלה מ- 350 מיליון משתמשים כולל כמעט כל ילד בישראל, גם מחוץ לעולמות הסגורים של אפל וגוגל. בתגובה, השתיים הסירו את פורטנייט מחנויות האפליקציות שלהן - וכעת אפיק תובעת אותן בתביעה של הגבלים עסקיים. ישראל פישר יהיה איתנו כדי להרחיב על המאבק הזה שצפוי להיות סוער לא פחות מהקרבות ב"פורטנייט", ושתוצאותיו ישפיעו על כל מערכת היחסית בין אפל וגוגל לבין מאות אלפי מפתחי האפליקציות בכל העולם.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

זהירות הונאה: כך תזהו פרופילים פיקטיביים ברשת – ומי תהיה ההנפקה הגדולה מעולם

פודקאסט "האינטרסנטים", 26.08.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל: מה קורה לשר האוצר ישראל כ"ץ? האיש שאמור להוביל ולנווט את כלכלת ישראל בסערת הקורונה, לא דפק לרגע אחד על השולחן ודרש להעביר תקציב למדינת ישראל. הוא משמש חותמת גומי לגחמות של ראש הממשלה, ולא מציב סדר יום משלו. האם הוא האיש הנכון להוביל את המשק בעיתוי הזה? מירב ארלוזורוב מדברת אתנו וטוענת: עד כה - לא. 

נתוני תחלואת הקורונה מטפסים, גם מספר החולים הקשים וגם מספר הנדבקים, ואנחנו עדיין לא רואים תוצאות העבודה של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. הוא טוען שהפוליטיקאים לא נותנים לו את הכלים להפחתת התחלואה, וברור שיש בזה מן האמת, בעיקר על רקע הבריחה של הדרג הפוליטי מעימות עם החרדים שמתכוונים לעלות לרגל לאומן. אבל מה צריך לעשות לעשות עכשיו? פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן, יהיה כאן כדי לנתח את נתוני התחלואה ואת מה שהם בכל זאת עלולים להביא עלינו בקרוב – סגר בחגים.

 

עולם הכדורגל סוער בעקבות החלטתו של ליאו מסי לעזוב את ברצלונה, הקבוצה שבה גדל ושיחק כל הקריירה שלו. התבוסה 8:2 לבאיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות חוללה רעידת אדמה במעצמת הכדורגל הקטלונית, ויש לה השלכות כלכליות אדירות על זכויות שידור, מכירת מנויים ומרצז'נדייז, חוזי פרסום ושורה של עסקות ענק שייגזרו מהשאלה היכן מסי ישחק בעונה הבאה. עוזי דן, פרשן הספורט של "הארץ", יהיה כאן עם המספרים – ועם תחזית מפתיעה על עתידו של מסי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 25.08.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל. פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הציב כאשר נכנס לתפקידו יעד של ירידה ל-400 נדבקים ביום, אבל בפועל המספרים ממשיכים להיות גבוהים מאוד: אתמול נרשמו כמעט 1,900 מקרים חדשים של נדבקים, ומספר החולים הקשים נמצא בעלייה עקבית ומגיע ל-424 מקרים. מנכ"ל משרד הבריאות אמר על כך הבוקר שאם מספר החולים הקשים יגיע ל-600, נצטרך להרים דגל אדום ולהטיל סגר. פרופ' רונית קלדרון מרגלית, מומחית לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה, מנתחת את הנתונים המדאיגים ומזהירה שאנחנו אכן מתקרבים לסגר - בשל הפתיחה המקבילה של אירועים, בתי ספר ונסיעות לחו"ל. 

המשבר הפוליטי שאיים לקחת אותנו לבחירות בנובמבר הוקפא לעת עתה, אבל בעיות היסוד של הממשלה הזו רחוקות מפתרון: אין תקציב מדינה, אין מינוי של בכירים, ויש נהרות של דם רע בין הליכוד לכחול-לבן. האם ניתן בנסיבות האלה לעשות משהו טוב עם 120 הימים שניתנו לממשלה עד לנקודת היציאה הבאה שלה בדצמבר? הפרשנית הפוליטית מזל מועלם מאל מוניטור, ומגישת התוכנית פרלמנט צהריים בערוץ הכנסת, מעריכה לאן כל זה הולך  - ומה המשקל של האישה שרה והבן יאיר בהחלטות הפוליטיות של בנימין נתניהו.  

במהלך ניהול משבר הקורונה, המדינה הוציאה עשרות מיליארדי שקלים ורכשה ציוד מכל הבא ליד כדי לתת מענה לצרכים הרפואיים. אלא שהיום מתברר כי לא מעט כסף בוזבז ללא בקרה וללא מכרזים, ולעיתים מבלי שאפילו השתמשו בציוד שנרכש. ליאת לוי, שפירסמה היום  תחקיר בנושא, מספרת על חלק מהכספים האבודים הללו – ומי נהנה מהם.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", בהגשת איתן אבריאל, 24.08.2020: מה שקרה בכנסת אתמול בלילה והיום לפנות בוקר ייזכר ככל הנראה בספר דברי הימים של מדינת ישראל – ולא לטובה. לאחר שהתפזר העשן הפוליטי, התברר שבמקביל לדחיית המועד האחרון להצבעה על  התקציב בעוד קצת יותר ממאה ימים, ושפיזור הכנסת וההליכה לבחירות נדחתה, אישרה לעצמה הממשלה גם כ-11 מיליארד שקלים של תקציב נוסף – והתוצאה הסופית היא תקציב חדש שנתי אבל שאינו מוגדר ככזה, יחד עם לפחות שתי "תחנות יציאה" עבור בנימין נתניהו בדרך להכרזה על בחירות נוספות. יחד עם הפרשנית מירב ארלוזורוב, אנחנו עושים לעשות סדר בתקדימים שנקבעו לפנות בוקר, ומנסים לפענח את המשמעות הכלכלית והפוליטית שלהם. 

בישראל ישנם כיום למעלה מחצי מיליון מובטלים, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים זינק מאז החל משבר הקורונה, אך מעסיקים מתלוננים שהם מתקשים לגייס עובדים. הסיבה, על פי המעסיקים, היא שמובטלים מעדיפים לקבל דמי אבטלה במקום לעבוד - וכשהם מסכימים לעבוד, הם מתנים זאת בקבלת שכרם "בשחור" כדי לא לאבד את הזכאות לדמי אבטלה. המעסיקים טוענים שזו מכת מדינה, ושהממשלה צריכה להתערב כדי לשנות את התמריצים השליליים הללו – אבל מולם כלכלנים מסבירים שמובטלים דווקא מחפשים עבודה ומימוש עצמי, ושהתופעה הזו שולית בתמונה הכלכלית הגדולה. מי צודק? אנחנו מדברים עם סמי פרץ, שבדק את העניין ומביא את המספרים. 

האם חברות דירוג החוב בשוק ההון, בעיקר החברות "מעלות" ו"מידרוג", מביאות ערך אמיתי למשקיעים באיגרות החוב, או שהקיום שלהן הופכת את המוסדיים לעצלנים שמקבלים פטור מבדיקה מעמיקה של הנכסים שאותם הם רוכשים? מצד אחד, יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, רואה בחברות הדירוג מוסדות חיוניים שמגנים על משקיעים קטנים, ומצד שני, חברות הדירוג נכשלו בזיהוי מוקדם של רבות מהקריסות ופשיטות הרגל הגדולות בישראל – למשל זו של יצחק תשובה וקבוצת דלק. אסא ששון, כתב שוק ההון, מציג את שני הצדדים, ומסביר כיצד המוסדיים צריכים לשמור טוב יותר על כספי המשקיעים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ, 23.08.2020: הפרופסור אמריטוס לכלכלה יוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה במאקרו-כלכלה, הוא ללא ספק אחד החוקרים המוערכים בישראל - ולכן מעניין לשמוע את עמדתו על ההחלטות הכלכליות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל מאז פרוץ משבר הקורונה, ועוד יותר מכך – את ההמלצות שלו לבאות. פרופ' זעירא נמצא אתנו, ואנחנו שואלים אותו על התקציב הדו או החד שנתי, על הזרמות הכספים שבנימין נתניהו העבירו לכל האזרחים, על הרעיונות להוריד את שכר המינימום ולהפחית את תשלומי המעסיקים עבור תנאים סוציאליים של העובדים, וכמובן: האם מצבה הכלכלי של ישראל טוב יותר מזה של רוב המדינות המערביות האחרות – כפי שטוען ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

למרות משבר הקורונה, למרות הזינוק ההיסטורי בשיעור האבטלה, למרות מגמת הבריחה מהעיר ולמרות התחזיות הכלכליות המדכאות לשנים הקרובות, שוק הנדל"ן למגורים התנהל עד כה ביציבות – לפחות על פי העסקות האחרונות. אלא שמה שהיה אינו בהכרח מה שיהיה: על פי נייר עמדה שמפרסמים החוקרים דני בן שחר ודורון נחמני, כדאי לממשלה להקדים ולהיערך לאסון רב נפגעים בתחום בנקאות המשכנתאות. אנחנו מדברים עם פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, כדי להבין את גודל הבעיה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ, 20.08.2020: כולנו אוהבים מדי פעם להשתעשע עם תיאוריות קונספירציה, אבל לשמחתנו רוב הציבור אינו לוקח אותן יותר מדי ברצינות – והן מגיעות לשיח הציבורי הפוליטי רק לעיתים רחוקות. עד שזה מגיע לדונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, שמוכן לקבל כל קבוצה שתומכת בו – לא משנה כמה היא הזויה. אתמול טראמפ שיבח התארגנות בשם Qanon, שמפיצה ברשתות קונספירציות הזויות במיוחד, למשל זו שהשחקן תום האנקס מחזיק בביתו עבד מין. אבל מיהו בדיוק הארגון הזה וממתי הוא התחיל להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית? דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית, מספרת לנו עליו. כבר בשנת 2008, אז כיו"ר האופוזיציה, נשא בנימין נתניהו נאום בו השקיע מוזג שהיום מזוהה איתו "שלום כלכלי" – הרעיון שבדרך להסדר שלום מדיני כדאי לעבור דרך הסדר כלכלי שישפר את רמת החיים של השכנים שלנו, וכך תנאי השלום הפוליטי יהיו טובים יותר עבורנו. אבל מהו בדיוק "שלום כלכלי"? האם זהו ההסדר שיש לנו עם האמירויות? עם הרשות הפלשתינאית ביהודה ושומרון? ואולי זה הסידור שיש לישראל עם החמאס ברצועת עזה ומזוודת המזומנים שמגיעה מקטאר פעם בחודש? אנחנו נדבר על שלושת סוגי השלום הכלכלי שמתקיימים כרגע במקביל באזורנו. האם יצחק תשובה מצא את כד השמן שיציל את קבוצת דלק מחדלות פירעון, או לכל הפחות יבעט את הצרות הפיננסיות שלו אל העתיד? לאחר ההצלחה של הנפקת איגרות החוב של מאגן לוויתן, תשובה מבקש עתה להנפיק את תמלוגי המאגר, על סמך תזרים המזומנים העתידי שלהם. האם הציבור הישראלי צריך לקנות אותם מיצחק תשובה? ערן אזרן מסביר. כל אחד מאתנו חולם לזהות את ההשקעה שבה אפשר לשים על מניה או נכס סחיר אלף שקל היום – ולקבל מיליון שקל בעוד 30 שנה. ישנם נכסים כאלה, למשל מניית מיקרוסופט, אבל מה קרה בתקופה הזו להשקעות סולידיות קצת יותר כמו מדד הבורסה בתל אביב או דירה להשקעה? ד "ר עידו קאליר מהקריה האקדמית אונו עשה את החישובים, ואסא ששון, כתב הבורסה, יהיה אתנו כדי לדווח מה היתה ההשקעה הכדאית ביותר – ולנסות לנחש איפה לשים את הכסף ב-30 השנים הבאות.