האינטרסנטים

"נחשפתי לתחום הדמדומים שבו האינטרס הבטחוני בישראל תופס את תאוות הבצע של המבצעים, וזה גרם לי לרצות לכתוב ספר".

דב אלפון הוציא רב מכר ומספר על אחורי הקלעים של תעשיית הספרים, ההשפעה של נטפליקס והקורונה והסיכוי של סופרים צעירים להצליח. "זה עולם מאוד אכזרי".

מו"ל הארץ, עמוס שוקן סיפר על שלדון אדלסון שנפטר השבוע: "היה צריך להיזהר ממנו", ועל ההשפעה של העיתון שייסד, "ישראל היום"' על הפוליטיקה והעיתונות: "אי אפשר לומר שבלי אדלסון ישראל היתה יותר ליברלית או יותר שמאלנית. אני לא חושב ש'ישראל היום' הוא עיתון כזה משפיע". 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

איש העסקים היהודי ואחד מעשירי העולם, שלדון אדלסון, שהיה בעשור האחרון דמות מרכזית בתקשורת, בפילנטרופיה ובפוליטיקה הישראלית, הלך אתמול לעולמו. קשה לחשוב על איש עסקים זר שהשפיע יותר על ישראל בעשור האחרון: הוא תרם מאות מיליוני דולרים לפרוייקטים כמו "תגלית", שמביאה אלפי צעירים יהודים למסע היכרות בישראל היה האחראי האמיתי להעברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים. תמך בימין הפוליטי ובעיקר בבנימין נתניהו - והשיק ומימן את עיתון ״ישראל היום״, שמחולק בחינם והפך לעיתון הגדול בישראל במונחי תפוצה וחשיפה.

פודקאסט "האינטרסנטים", 12.1.2021, עם איתן אבריאל 

הסיפור הגדול של השבוע בשוק ההון הישראלי, נכון להיום, הוא המשא ומתן למיזוג בין שני בתי ההשקעות הגדולים ביותר – פסגות ואלטשולר-שחם. מיזוג כזה ייצר מפלצת פיננסית שתנהל נכסים בהיקף של יותר מ-350 מיליארד שקלים, ולכן עולות ממנו מספר שאלות. ראשית, האם הרשות לתחרות תאשר אותו, שכן חתונה כזו עלולה לפגוע בתחרותיות הענף. שנית, מדוע הוא מתרחש? אלטשולר-שחם נמצאת בצמיחה אורגנית מהירה, ואילו הבעלים של פסגות ייאלצו למכור את החברה במחיר נמוך ממה שהם קנו אותה. אסא ששון, כתב שוק ההון, מנתח את האינטרסים של כל הצדדים. 

בצד המאקרו-כלכלי, הסיפור הגדול הוא היקף הגירעון של הממשלה ב- 2020, כ-160 מיליארד שקלים, יותר מאי פעם ואחד הגירעונות הגבוהים בעולם המערבי. השאלה, כמובן, היא כיצד הממשלה תממן ותחזיר את הכסף הזה, לאור העובדה שהיא תצטרך להמשיך להזרים לכלכלה כסף שאין לה גם השנה.  מצד אחד, הריבית כיום מאוד נמוכה, לישראל יש גישה טובה לשוקי החוב בכל העולם והיא יכולה לגלגל את החוב במשך שנים ארוכות, אבל מצד שני הניהול הכלכלי הפוליטי בישראל הוא עדיין קטסטרופה, ללא תקציב, וללא ודאות פוליטית שיהיה מי שיקבל את החלטות הכלכליות הנכונות גם לאחר שהבחירות יוכרעו. סמי פרץ, הפרשן הכלכלי, מסביר את התסבוכת הזו.

רשת המסרים המיידיים וואטסאפ, הפופולרית בישראל, הודיעה ל-2 מיליארד המשתמשים שלה שהחל מחודש פברואר היא תעמיק את שיתוף המידע עם החברה האם שלה, פייסבוק. המהלך הזה למעשה ממיר כל משתמש וואטסאפ למשתמש פייסבוק. בתגובה, נוצר גל בינלאומי של מצטרפים לאפליקציות המתחרות, כמו סיגנל וטלגרם, שכל אחת בדרכה מבטיחה למשתמשים פרטיות טובה יותר. אמיתי זיו, כתב ההיי-טק, מסביר את השינוי בוואטסאפ, מדוע רבים בוחרים לנטוש אותה ואיזו מהחלופות מתאימה יותר לישראלים.

בחצי השנה האחרונה התרגלו שחקני שוק המט"ח בישראל לתנועת מספריים קטלנית: מצד אחד, הדולר ירד בחו"ל, ומצד שני השקל התחזק מול סל המטבעות. אלא ששנת 2021 נפתחה אחרת, והדולר דווקא מתחזק בעולם, כנראה בשל הניצחון הדמוקרטי גם בסנאט - שגורם לעליית הריבית הדולרית. אלה אמורות להיות חדשות טובות ליצואנים, אבל השקל הישראלי עדיין מסרב להיחלש והוא נותר אחד המטבעות החזקים בעולם, אם לא החזק ביותר. בתגובה, היצואנים פנו לאוצר כדי שזה יקנה דולרים במהלך של "נעילת רווחים" על החוב החיצוני שנקוב במט"ח, על רקע התחזקות השקל, אבל לא ברור מה האוצר יעשה - והאם פעולה כזו תשנה את הדינמיקה בשוק. מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסביר מדוע.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרנסטים, הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל. 

החיסונים זורמים לישראל בקצב מהיר ו-20% מהאוכלוסייה כבר חוסנה, מה שמציב את ישראל במקום הראשון בעולם בשיעור המחוסנים. בפרונט של המבצע המרשים הזה עומדים גופים שחלקם הוקם לפני מאה שנה בעידן אחר לגמרי, אבל מסתבר שיש להם יתרונות יחודיים שאין בשום מקום אחר. שם המשחק בעולם הרפואה הוא דאטה -  מאגרי מידע שמשמרים מידע רפואי יקר ערך הרבה מאוד שנים – וזו הסיבה שיצרניות החיסונים מאוד שמחות לשלוח לכאן הרבה חיסונים. מירב ארלוזורוב מדברת על היתרונות המיוחדים של המודל הישראלי.

כולם מכירים את אפליקציית ביט של בנק הפועלים להעברת כספים באמצעות הסלולר. ודאי שאלתם את עצמכם מה הבנק מרוויח מזה? מסתבר שגם הבנק שואל את עצמו את אותה שאלה ועכשיו מגיע הרגע בו הוא רוצה להרוויח מאפליקציית התשלומים הכי מצליחה בישראל. איך? באמצעות הנפקת כרטיסי אשראי ושירותים נוספים. הבעיה? זה חותר תחת הרעיון של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אבי הרעיון, דרור שטרום, מסביר מדוע זו בעיה.

57% מהציבור הישראלי סבור שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה ו-58% חושבים שהנהגת המדינה מושחתת. כך עולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית שעורך מדי שנה המכון הישראלי לדמוקרטיה. ירידה נרשמה השנה באמון במרבית המוסדות בישראל. נדבר על כך ועל הבדלי התפיסות בין ימין לשמאל עם פרופ' תמר הרמן.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 10.1.2021, בהגשת איתן אבריאל.

טוויטר, הרשת החברתית להודעות קצרות, וגם פייסבוק ופלטפורמות אינטרנט אחרות, עשו בשבוע שעבר דבר שלא קרה מעולם: הם חסמו את החשבונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - באופן קבוע וסופי. הסיבה, על פי ההסברים שלהן, היא שהציוצים של טרמפ מעודדים אלימות וזה נוגד את המדיניות המערכתית שלהן. אלא שההחלטה הזו ממש אינה פשוטה, וגם המוטיבציה שלה דווקא בעת הזו מעלה שאלות מטרידות על מי באמת אשם במה שקרה בשבוע שעבר בבית הנבחרים בוושינגטון.

ראשית, ברור שמחצית מאזרחי ארה"ב זועמים על השתקת הנשיא, שכן הוא בכל זאת קיבל 74 מיליון קולות בבחירות, ורבים מהם מרגישים שחברות הטכנולוגיה ה'ליברליות' משתיקות את הגיבור שלהם וגונבות לו את הנשיאות. שנית, זה בכל זאת מוזר שכל אזרח בעולם יכול לצייץ – אבל לא האיש החזק בעולם, ודווקא במדינה שבה חופש הביטוי מעוגן בחוקה וקדוש בעיני הציבור. לבסוף, מדוע טוויטר והרשתות האחרות החליטו לסגור את החשבון של טראמפ דווקא עכשיו, לאחר שאיפשרו לו להפיץ שקרים ואלימות במשך ארבע השנים שבהן ישב בבית הלבן? 

אנחנו מדברים על ההחלטה הדרמטית של טוויטר והרשתות אחרות עם גיא רולניק, העורך המייסד של TheMarker, שעמד בראש ועדה בינלאומית מטעם אוניברסיטת שיקאגו, ועדה שחקרה כיצד השווקים והדמוקרטיה יכולים להתמודד עם המונופולים הדיגיטליים. ואנחנו גם שואלים אותו האם יש סיכוי לחסום חשבונות של פוליטיקאים לפני הבחירות - אצלנו כאן בישראל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

המרקרים, בהגשת גיא רולניק וענת ג'ורג'י, יתמקד השבוע בקופות החולים ובחלק שלהן בהצלחת החיסונים. איריס גינזבורג, כלכלנית מומחית בתחום הבריאות ולשעבר מנהלת תחום הבריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, ורויטל טופר חבר –טוב, לשעבר סמנכ"לית הבקרה על קופות החולים במשרד הבריאות – יסבירו על המודל הייחודי של הקופות ויביאו סיפורים מאחורי הקלעים על תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעים להתנהלותן – לאורך השנים.

 

See omnystudio.com/listener for privacy information.

עד שפרץ משבר הקורונה, רבים בציבור התעניינו במתווה הגז ובמחירי הגז הגבוהים שחברת החשמל משלמת, שכמובן מגולגלים לחשבון החשמל שכל אחד מאתנו משלם. אלא שבמהלך השנה חברת נובל אנרג'י נמכרה לחברת שברון הגדולה, וזו כבר הראתה שהיא יכולה להיות אלימה עוד יותר מנובל,  כאשר איימה לעצור את זרימת הגז אם לא ירכשו ממנה את הגז במחיר יקר. עכשיו מתברר שהמדינה עומדת להעניק לה בתמורת למחיר סמלי עוד רשיון קידוח - ועוד כזה שעשוי לחסל את התחרות המועטה מול חברת אנרג'יאן היוונית. אבי בר אלי מסביר מדוע המדינה שוב מעדיפה את המונופול ומדוע כל הרגולטורים שותקים.

האם החיסונים בכלל עובדים? בבדיקה שבוצעה בקרב הצוות הרפואי בבית החולים שיבא בתל השומר,  נמצא שאחרי השבוע הראשון כמעט ולא נמצאו נוגדנים אצל המחוסנים. אלא שפרופסור גילי רגב יוחאי, ראש היחידה ולמניעת זיהומים, דווקא אופטימית: היא רואה את האור בקצה המנהרה, אבל מזהירה שמחוסנים חייבים להיזהר בשבועיים הראשונים, שלא כדאי לערבב בין החיסונים של פייזר ומודרנה, ושראוי לסגור מיידית לשבועיים את כל בתי הספר לאור הזינוק הגדול בתחלואה.

בלית ברירה, מהסיבה הפשוטה שהתחלואה נוסקת וצפוי מחסור בחיסוני הקרונה של פייזר, ישראל צריכה לקבל החלטות קשות כבר בימים הקרובים. למשל, האם לעצור את   מבצע החיסונים כדי לשמור את המנה השנייה למי שכבר התחסן, או לחרוג מהפרוטוקול של חברת התרופות, ולתת לציבורים נוספים מנת חיסון אחת - מבלי לדעת מתי תגיע המנה השנייה. מירב ארלוזורוב תציג את המספרים שמאחורי ההתלבטות - ותציע שזה אולי הזמן להיות יצירתיים.

פודקאסט האינטרסנטים, 3.1.2021, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

באופן טבעי, נתחיל עם דיווח על ההתקדמות של מבצע החיסונים הגדול, ועם החששות מפני מחסור בחיסונים לקראת מתן המנה השנייה למי שכבר התחסן. רוני לינדר, כתבת הבריאות, תדווח על מספרים, היכן ניתן לקבל חיסון גם למי שטרם מלאו לו 60 שנה, והאם ניתן לדחות את המנה השנייה בכמה שבועות ועדיין לקבל את החיסון היעיל ביותר שעליו חברת פייזר ממליצה.

לאחר שנים של משאים ומתנים, בריטניה ואירופה חתמו סוף סוף על הסכם הברקזיט - היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי. אנחנו נדבר עם אנשיל פפר מ"הארץ", שעוקב אחרי תהפוכות הברקזיט מזה תקופה ארוכה, וננסה להבין כיצד ישתנו מעתה החיים של אזרחי בריטניה – וגם מהן הזכויות שנותרו לאירופאים, כולל הישראלים הרבים שמחזיקים בדרכון אירופי, בכל הקשור לתושבות, לעבודה וללימודים בממלכה הבריטית. 

באופן שבמבט לאחור נראה מדהים לחלוטין עבור משבר כלכלי כה קשה, החוסכים לפנסיה בישראל יסיימו את שנת 2020 עם תשואות נאות על קופות הגמל, ביטוחי המנהלים ושאר החסכונות הפנסיוניים. גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש חיסכון ארוך טווח, יפרט את המספרים  - וינסה להעריך עד מתי הזמנים הטובים הללו יימשכו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.