האינטרסנטים

פודקאסט ה"אינטרסנטים" היומי של TheMarker, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ, יום ראשון 30.8.2020: קבינט הקורונה אמור להיפגש הערב, ולאחר שורה של דחיות הוא יידרש להכריע כיצד להתמודד עם העלייה הנוספת שנרשמה בשבוע האחרון במספר הנדבקים והחולים המאושפזים, האם להפעיל כבר השבוע את תוכנית ה"רמזורים" של הפרויקטור רוני גמזו, וכיצד להתמודד עם המוקש הפוליטי של נסיעות החסידים לאומן שבאוקראינה. רוני לינדר, כתבת הבריאות, מדווחת על תהליך קבלת ההחלטות – ומה הסיכוי שהקבינט יטיל סגר על ישראל בימי החגים שמתחילים בעוד שבועיים.

שוב דרמה בבנק הפועלים: בסוף השבוע נודע שלא אחר מנגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, הגיש את מועמדותו לתפקיד דירקטור בבנק – אלא שבהצבעה בוועדה לבחירת דירקטורים מתברר שדירקטור אחר, דוד אבנר, חושב שפישר אינו מתאים לתפקיד - ולכן נתן לו ציון של 2 נקודות בלבד מתוך 5 אפשריות. איש אינו חולק על הניסיון והמוניטין של פישר, שהיה בין השאר בכיר בבנק האמריקאי סיטיגרופ ולאחרונה סגן הנגיד של הבנק המרכזי האמריקאי – אבל האם התפקיד של דירקטור בבנק הפועלים לא קצת "קטן עליו"? והאם נוכחות של אדם כמו פישר בדירקטוריון בנק הפועלים אינה מקטינה את מעמדם של שאר הדירקטורים - ואולי מאיימת על המנכ"ל עצמו?

חברת אפיק האמריקאית, המפתחת ומשווקת של משחק המחשב הפופולרי "פורטנייט", החליטה לצאת למלחמת עולם נגד ענקיות הדיגיטל והטלפונים הסלולריים אפל וגוגל, כי לדעתה השתיים גובות ממפתחים יותר מדי כסף עבור השימוש בחנויות האפליקציות שלהן. המלחמה החלה כאשר אפיק הציעה את משחק פורטנייט, לו יש למעלה מ- 350 מיליון משתמשים כולל כמעט כל ילד בישראל, גם מחוץ לעולמות הסגורים של אפל וגוגל. בתגובה, השתיים הסירו את פורטנייט מחנויות האפליקציות שלהן - וכעת אפיק תובעת אותן בתביעה של הגבלים עסקיים. ישראל פישר יהיה איתנו כדי להרחיב על המאבק הזה שצפוי להיות סוער לא פחות מהקרבות ב"פורטנייט", ושתוצאותיו ישפיעו על כל מערכת היחסית בין אפל וגוגל לבין מאות אלפי מפתחי האפליקציות בכל העולם.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

זהירות הונאה: כך תזהו פרופילים פיקטיביים ברשת – ומי תהיה ההנפקה הגדולה מעולם

פודקאסט "האינטרסנטים", 26.08.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל: מה קורה לשר האוצר ישראל כ"ץ? האיש שאמור להוביל ולנווט את כלכלת ישראל בסערת הקורונה, לא דפק לרגע אחד על השולחן ודרש להעביר תקציב למדינת ישראל. הוא משמש חותמת גומי לגחמות של ראש הממשלה, ולא מציב סדר יום משלו. האם הוא האיש הנכון להוביל את המשק בעיתוי הזה? מירב ארלוזורוב מדברת אתנו וטוענת: עד כה - לא. 

נתוני תחלואת הקורונה מטפסים, גם מספר החולים הקשים וגם מספר הנדבקים, ואנחנו עדיין לא רואים תוצאות העבודה של פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. הוא טוען שהפוליטיקאים לא נותנים לו את הכלים להפחתת התחלואה, וברור שיש בזה מן האמת, בעיקר על רקע הבריחה של הדרג הפוליטי מעימות עם החרדים שמתכוונים לעלות לרגל לאומן. אבל מה צריך לעשות לעשות עכשיו? פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן, יהיה כאן כדי לנתח את נתוני התחלואה ואת מה שהם בכל זאת עלולים להביא עלינו בקרוב – סגר בחגים.

 

עולם הכדורגל סוער בעקבות החלטתו של ליאו מסי לעזוב את ברצלונה, הקבוצה שבה גדל ושיחק כל הקריירה שלו. התבוסה 8:2 לבאיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות חוללה רעידת אדמה במעצמת הכדורגל הקטלונית, ויש לה השלכות כלכליות אדירות על זכויות שידור, מכירת מנויים ומרצז'נדייז, חוזי פרסום ושורה של עסקות ענק שייגזרו מהשאלה היכן מסי ישחק בעונה הבאה. עוזי דן, פרשן הספורט של "הארץ", יהיה כאן עם המספרים – ועם תחזית מפתיעה על עתידו של מסי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 25.08.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל. פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הציב כאשר נכנס לתפקידו יעד של ירידה ל-400 נדבקים ביום, אבל בפועל המספרים ממשיכים להיות גבוהים מאוד: אתמול נרשמו כמעט 1,900 מקרים חדשים של נדבקים, ומספר החולים הקשים נמצא בעלייה עקבית ומגיע ל-424 מקרים. מנכ"ל משרד הבריאות אמר על כך הבוקר שאם מספר החולים הקשים יגיע ל-600, נצטרך להרים דגל אדום ולהטיל סגר. פרופ' רונית קלדרון מרגלית, מומחית לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה, מנתחת את הנתונים המדאיגים ומזהירה שאנחנו אכן מתקרבים לסגר - בשל הפתיחה המקבילה של אירועים, בתי ספר ונסיעות לחו"ל. 

המשבר הפוליטי שאיים לקחת אותנו לבחירות בנובמבר הוקפא לעת עתה, אבל בעיות היסוד של הממשלה הזו רחוקות מפתרון: אין תקציב מדינה, אין מינוי של בכירים, ויש נהרות של דם רע בין הליכוד לכחול-לבן. האם ניתן בנסיבות האלה לעשות משהו טוב עם 120 הימים שניתנו לממשלה עד לנקודת היציאה הבאה שלה בדצמבר? הפרשנית הפוליטית מזל מועלם מאל מוניטור, ומגישת התוכנית פרלמנט צהריים בערוץ הכנסת, מעריכה לאן כל זה הולך  - ומה המשקל של האישה שרה והבן יאיר בהחלטות הפוליטיות של בנימין נתניהו.  

במהלך ניהול משבר הקורונה, המדינה הוציאה עשרות מיליארדי שקלים ורכשה ציוד מכל הבא ליד כדי לתת מענה לצרכים הרפואיים. אלא שהיום מתברר כי לא מעט כסף בוזבז ללא בקרה וללא מכרזים, ולעיתים מבלי שאפילו השתמשו בציוד שנרכש. ליאת לוי, שפירסמה היום  תחקיר בנושא, מספרת על חלק מהכספים האבודים הללו – ומי נהנה מהם.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", בהגשת איתן אבריאל, 24.08.2020: מה שקרה בכנסת אתמול בלילה והיום לפנות בוקר ייזכר ככל הנראה בספר דברי הימים של מדינת ישראל – ולא לטובה. לאחר שהתפזר העשן הפוליטי, התברר שבמקביל לדחיית המועד האחרון להצבעה על  התקציב בעוד קצת יותר ממאה ימים, ושפיזור הכנסת וההליכה לבחירות נדחתה, אישרה לעצמה הממשלה גם כ-11 מיליארד שקלים של תקציב נוסף – והתוצאה הסופית היא תקציב חדש שנתי אבל שאינו מוגדר ככזה, יחד עם לפחות שתי "תחנות יציאה" עבור בנימין נתניהו בדרך להכרזה על בחירות נוספות. יחד עם הפרשנית מירב ארלוזורוב, אנחנו עושים לעשות סדר בתקדימים שנקבעו לפנות בוקר, ומנסים לפענח את המשמעות הכלכלית והפוליטית שלהם. 

בישראל ישנם כיום למעלה מחצי מיליון מובטלים, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים זינק מאז החל משבר הקורונה, אך מעסיקים מתלוננים שהם מתקשים לגייס עובדים. הסיבה, על פי המעסיקים, היא שמובטלים מעדיפים לקבל דמי אבטלה במקום לעבוד - וכשהם מסכימים לעבוד, הם מתנים זאת בקבלת שכרם "בשחור" כדי לא לאבד את הזכאות לדמי אבטלה. המעסיקים טוענים שזו מכת מדינה, ושהממשלה צריכה להתערב כדי לשנות את התמריצים השליליים הללו – אבל מולם כלכלנים מסבירים שמובטלים דווקא מחפשים עבודה ומימוש עצמי, ושהתופעה הזו שולית בתמונה הכלכלית הגדולה. מי צודק? אנחנו מדברים עם סמי פרץ, שבדק את העניין ומביא את המספרים. 

האם חברות דירוג החוב בשוק ההון, בעיקר החברות "מעלות" ו"מידרוג", מביאות ערך אמיתי למשקיעים באיגרות החוב, או שהקיום שלהן הופכת את המוסדיים לעצלנים שמקבלים פטור מבדיקה מעמיקה של הנכסים שאותם הם רוכשים? מצד אחד, יו"רית רשות ניירות ערך, ענת גואטה, רואה בחברות הדירוג מוסדות חיוניים שמגנים על משקיעים קטנים, ומצד שני, חברות הדירוג נכשלו בזיהוי מוקדם של רבות מהקריסות ופשיטות הרגל הגדולות בישראל – למשל זו של יצחק תשובה וקבוצת דלק. אסא ששון, כתב שוק ההון, מציג את שני הצדדים, ומסביר כיצד המוסדיים צריכים לשמור טוב יותר על כספי המשקיעים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ, 23.08.2020: הפרופסור אמריטוס לכלכלה יוסף זעירא מהאוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה במאקרו-כלכלה, הוא ללא ספק אחד החוקרים המוערכים בישראל - ולכן מעניין לשמוע את עמדתו על ההחלטות הכלכליות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל מאז פרוץ משבר הקורונה, ועוד יותר מכך – את ההמלצות שלו לבאות. פרופ' זעירא נמצא אתנו, ואנחנו שואלים אותו על התקציב הדו או החד שנתי, על הזרמות הכספים שבנימין נתניהו העבירו לכל האזרחים, על הרעיונות להוריד את שכר המינימום ולהפחית את תשלומי המעסיקים עבור תנאים סוציאליים של העובדים, וכמובן: האם מצבה הכלכלי של ישראל טוב יותר מזה של רוב המדינות המערביות האחרות – כפי שטוען ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

למרות משבר הקורונה, למרות הזינוק ההיסטורי בשיעור האבטלה, למרות מגמת הבריחה מהעיר ולמרות התחזיות הכלכליות המדכאות לשנים הקרובות, שוק הנדל"ן למגורים התנהל עד כה ביציבות – לפחות על פי העסקות האחרונות. אלא שמה שהיה אינו בהכרח מה שיהיה: על פי נייר עמדה שמפרסמים החוקרים דני בן שחר ודורון נחמני, כדאי לממשלה להקדים ולהיערך לאסון רב נפגעים בתחום בנקאות המשכנתאות. אנחנו מדברים עם פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, כדי להבין את גודל הבעיה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ, 20.08.2020: כולנו אוהבים מדי פעם להשתעשע עם תיאוריות קונספירציה, אבל לשמחתנו רוב הציבור אינו לוקח אותן יותר מדי ברצינות – והן מגיעות לשיח הציבורי הפוליטי רק לעיתים רחוקות. עד שזה מגיע לדונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, שמוכן לקבל כל קבוצה שתומכת בו – לא משנה כמה היא הזויה. אתמול טראמפ שיבח התארגנות בשם Qanon, שמפיצה ברשתות קונספירציות הזויות במיוחד, למשל זו שהשחקן תום האנקס מחזיק בביתו עבד מין. אבל מיהו בדיוק הארגון הזה וממתי הוא התחיל להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית? דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית, מספרת לנו עליו. כבר בשנת 2008, אז כיו"ר האופוזיציה, נשא בנימין נתניהו נאום בו השקיע מוזג שהיום מזוהה איתו "שלום כלכלי" – הרעיון שבדרך להסדר שלום מדיני כדאי לעבור דרך הסדר כלכלי שישפר את רמת החיים של השכנים שלנו, וכך תנאי השלום הפוליטי יהיו טובים יותר עבורנו. אבל מהו בדיוק "שלום כלכלי"? האם זהו ההסדר שיש לנו עם האמירויות? עם הרשות הפלשתינאית ביהודה ושומרון? ואולי זה הסידור שיש לישראל עם החמאס ברצועת עזה ומזוודת המזומנים שמגיעה מקטאר פעם בחודש? אנחנו נדבר על שלושת סוגי השלום הכלכלי שמתקיימים כרגע במקביל באזורנו. האם יצחק תשובה מצא את כד השמן שיציל את קבוצת דלק מחדלות פירעון, או לכל הפחות יבעט את הצרות הפיננסיות שלו אל העתיד? לאחר ההצלחה של הנפקת איגרות החוב של מאגן לוויתן, תשובה מבקש עתה להנפיק את תמלוגי המאגר, על סמך תזרים המזומנים העתידי שלהם. האם הציבור הישראלי צריך לקנות אותם מיצחק תשובה? ערן אזרן מסביר. כל אחד מאתנו חולם לזהות את ההשקעה שבה אפשר לשים על מניה או נכס סחיר אלף שקל היום – ולקבל מיליון שקל בעוד 30 שנה. ישנם נכסים כאלה, למשל מניית מיקרוסופט, אבל מה קרה בתקופה הזו להשקעות סולידיות קצת יותר כמו מדד הבורסה בתל אביב או דירה להשקעה? ד "ר עידו קאליר מהקריה האקדמית אונו עשה את החישובים, ואסא ששון, כתב הבורסה, יהיה אתנו כדי לדווח מה היתה ההשקעה הכדאית ביותר – ולנסות לנחש איפה לשים את הכסף ב-30 השנים הבאות.

פודקאסט "האינטרסנטים", בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ, 19.08.2020: אתמול בלילה נרשמה אבן דרך היסטורית בספר דברי הימים של מגפת הקורונה: הבורסה בוול סטריט, כפי שהיא נמדדת על ידי מדד הנאסד"ק, שברה שיא והחזירה את כל הירידות שנרשמו בו מאז שוירוס הקורונה פרץ לחיינו. אבל כיצד ייתכן שהכלכלה בשפל היסטורי עם צניחה דו ספרתית בתוצר, שיא של מובטלים וחשש לשנים של מיתון קשה – בעוד שהבורסה בשיא? באופן מפתיע יש לכך הסברים הגיוניים, שעליהם אנחנו מדברים עם דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית. הכלכלה, ובעיקר עסקות בתחום הביטחוני, נמצאת במוקד של הסכם השלום העתידי עם איחוד האמירויות, ואולי גם עם מדינות ערביות נוספות. אתמול התמקד השיח הציבורי בהסכמה שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נתן – או לא נתן – לארה"ב למכור לאמירויות נשק שובר שוויון, למשל מטוסי F35 החמקנים. אבל ישנן גם מערכות ביטחוניות רגישות מאוד שישראל כבר מוכרת לאמירויות, למשל התוכנות שמאפרות פריצה לטלפונים סלולריים כמו אלו שמפותחות ומשווקות על ידי חברת NSO. גור מגידו, הכתב המשפטי, מספר על חלק מהן. האם אתם מוכנים לעבוד בתמורה ל-8 שקלים בשעה, וללא תלוש שכר? בכלכלה הישראלית, שאימצה בעשור האחרון את המודל הקפיטליסטי הנאו-ליברלי האמריקאי, אף אחד לא יהיה מופתע לשמוע שמעסיקים מנצלים את משבר הקורונה כדי לפגוע בשכר ובתנאים של עובדיהם. אבל מה שבאמת מכעיס הוא שחלק מהמעסיקים פוגעים דווקא בעובדים החלשים ביותר - פשוט כי הם יכולים. ארגון "בעצמי", העוסק בצמצום העוני והפערים החברתיים בישראל, מצא שזהו בדיוק המצב – וסיון קלינגבייל מביאה את הפרטים.

פודקאסט "האינטרסנטים", 18.8.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל: ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין חוגג את הסכם השלום המתגבש עם איחוד האמירויות, אך בינתיים מתפרסמות ידיעות על צד שלא נחשף עד כה בהסכם הזה – אפשרות שעסקת ענק למכירת מטוסי חמקן F-35 ומל"טים מארה"ב לאיחוד האמירויות מתגבשת’ למרות שהעמדה הישראלית הרשמית מתנגדת לכך. האם זהו רק עניין בטחוני או שמא עניין עסקי משמעותי ורלבנטי לתעשיות הביטחוניות של ישראל? עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ", מספר על היתרון האסטרטגי שהמטוס הזה מעניק לישראל - והאם היא הולכת לאבד אותו.

פודקאסט "האינטרסנטים", 17.8.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: בימים האחרונים אנחנו מזהים קמפיין במטרה לאמץ החלטות לפגיעה בשכר של העובדים החלשים ביותר, למשל באמצעות הפחתה של שכר המינימום, הפחתת ההפרשות של מעבידים לפנסיה וביטול ההפרשות של מעסיקים לביטוח לאומי. הרעיונות, שנועדו לכאורה להתמודד עם שיעור האבטלה הגבוה, עלו בדיונים של "צוות התעסוקה", בו משתתפים משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, בנק ישראל, הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה וארגונים נוספים. הפרשנית מירב ארלוזורוב עוקבת אחרי הדיונים, היא מדווחת על הסכמה מפתיעה לצעדי המדיניות הללו, ואנחנו מקיימים עמה דיון עליהם - והאם הם באמת מתאימים לכלכלה הישראלית דווקא בעת הזו.

השלב הראשון של המשבר הכלכלי הנוכחי נוצר בשל הסגירה של עסקים והפחד של צרכנים מלצאת מהבית. כפי שראינו אתמול, החששות הללו גרמו לצניחה היסטורית של כ-30% בתוצר של מדינת ישראל ברבעון השני של השנה – ואנחנו במיתון קשה, באופן רשמי. בשבועות האחרונים למדנו לחיות, איכשהו, עם הקורונה, אבל השלב הבא של המשבר עשוי להגיע ממקור אחר: פשיטת רגל סיטונאית של חברות, גם תאגידים גדולים וגם עסקים קטנים. דפנה מאור, עורכת הכלכלה הגלובלית, תתאר לנו מה קורה מעבר לים, וכיצד נראה המשבר הכלכלי הישראלי ביחס למדינות אחרות.  

ישנו עוד מגזר של עסקים שדואג לרווחים שלו, ודורש מהממשלה לעשות משהו בעניין. היצואנים והתעשיינים. כמו בכל פעם שהדולר יורד לרמות נמוכות, היצואנים בשבועות האחרונים שוב מאיימים שהדולר הנמוך עלול לגרום לקריסה של עסקים, שהייצוא והיי-טק הם הקטר של המשק, ולכן הממשלה ובנק ישראל צריכים לסייע להם - למשל על ידי רכישת דולרים כדי לעלות את שערו מול השקל. אלא שירידת הדולר היא מגמה עולמית של החלשות המטבע האמריקאי, וממילא מי שצריך עכשיו עזרה הוא הציבור שמתקשה לעמוד בתשלומי מזון ודלק – ולא ענף היי-טק. לכן השאלה היא: למי צריך לסייע בעת הזו, ליצואנים - או לציבור האזרחים?

See omnystudio.com/listener for privacy information.