האינטרסנטים

פוקדאסט "האינטרסנטים", 16.8.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אנחנו מתחילים עם שאלת השאלות - האם פרופ' רוני גמזו וראש הממשלה בנימין נתניהו יטילו עלינו סגר בתקופת החגים, ואם כן, איך הסגר הזה ייראה? רוני לינדר, כתבת הבריאות, מנתחת את התסריטים השונים - וגם מעדכנת האם קבינט הקורונה יאפשר ל-30 אלף חרדים לצאת לסיור באומן למרות הסכנה מסיבוב נוסף של הידבקות המונית. 

עד היום, למרות עלות גבוהה של מאות מיליארדי שקלים, ממשלת ישראל הגיבה למשבר הקורונה בעיקר על ידי הזרמות כספים רחבות למפוטרים, למי שהוצאו לחל"ת ולמעסיקים – אבל היא לא הציגה תוכניות ליצירת צמיחה ארוכת טווח או רעיונות לניצול המשבר כדי לבצע רפורמות מתבקשות. באיחור רב החלו כלכלנים באוצר, בבנק ישראל ובמכון לביטחון לאומי להציג רעיונות לצמצום האבטלה וליצירת מנועי צמיחה. מהם הרעיונות הללו, ומה הסיכוי שהם יאומצו על ידי הדרג הפוליטי, שנמצא עתה שוב בדרך לבחירות ומתמקד כמעט אך ורק בהישרדות אישית? אבי וקסמן, כתב המאקרו, מפרט את נתוני ההתכווצות של המשק, הגרועים מאז קום המדינה, ואנחנו מנסים להעריך האם הרעיונות הללו יכולים לחלץ את המשק מהבור העמוק בו הוא נמצא.

בין אם יהיה סגר בחגים אם לאו, רבים מתושבי ישראל ממתינים בדריכות לחדשות ולפרטים על פתיחת שדה התעופה בנתב"ג, על המקומות שאליהם יהיה מותר לישראלים לטוס - ואיך בדיוק ייבחרו ברי המזל שיורשו לעלות על המטוסים. כתבת הצרכנות והתעופה, הדר קנה, מביאה את הפרטים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 13.8.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אנחנו מתחילים היום עם שאלה - האם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעומד למשפט פלילי שכבר החל באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, יכול להיות זה שימנה את מפכ"ל המשטרה הבא ואת היועץ המשפטי לממשלה הבא? השאלה עולה בשל הכותרת הבוקר בעיתון "ישראל היום" – שהוא כידוע הביטאון האישי של משפחת נתניהו. על פי הספין הזה, אם בני גנץ וכחול לבן יאפשרו לנתניהו לבחור מפכ"ל ויועמ"ש, נתניהו יוותר על התקציב החד-שנתי ועל התוכנית שלו לשלוח את כולנו כבר בחודש נובמבר לבחירות רביעיות. גור מגידו, הכתב המשפטי שלנו, יסביר אם קיימת היתכנות משפטית לתסריט כזה, ואם לא – מה עומד מאחורי הפרסום.

 

בארה"ב, המועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן בחר סוף סוף שותפה למרוץ מול דונלד טראמפ ומועמדת לתפקיד סגן הנשיא – את הסנטורית השחורה קמלה האריס. זו בחירה שאמורה לחזק את ביידן בקרב מצביעים שחורים, נשים ומהגרים, אבל האריס היא לא בדיוק גיבורת מעמד הפועלים. היא שמרנית יחסית במונחים של הדמוקרטים, ונהנית מתמיכה רחבה, גם כספית, של מיליארדרים – במיוחד בקרב חברות ההיי-טק שבעמק הסיליקון, שם הקריירה שלה פרחה כשהגיעה לתפקיד התובעת הראשית של מדינת קליפורניה. אנחנו מדברים עם בוז'י הרצוג, לשעבר יו"ר מפלגת העבודה ויו"ר האופוזיציה, וכיום יו"ר הסוכנות היהודית - שמכיר את הפוליטיקה האמריקאית וגם פגש אותה לאחרונה.  

בנק הפועלים פירסם היום את הדו"חות הכספיים שלו עבור המחצית הראשונה של השנה וכצפוי הוא הציג ירידה חדה - של 85% - ברווח הנקי, בעיקר בשל הפסדי אשראי של יותר ממיליארד שקל. בכך בנק הפועלים נותן תמונה למצבה של מערכת הבנקאות כולה, אבל לאחר שהבנקים דחו לרבים את תשלומי הקרן והריבית, האם הנתונים הללו באמת משקפים את מלוא המשבר הכלכלי שבו נמצאת ישראל? והאם ייתכן שהשורה התחתונה של הדו"ח, בו מוצג רווח קטן, מאוד נוחה לכולם? אנחנו מדברים על דו"ח הפועלים ומצב הבנקים עם אלון גלזר, סמנכ"ל ואנליסט בנקים וביטוח בבית ההשקעות לידר שוקי הון  - שמסכים אתנו על כך שאי הוודאות הגדולה משאירה לבנקים מקום לערוך את הדו"חות בהתאם לראות עיניהם, ולרמזים שהם מקבלים מבנק מישראל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 12.8.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אנחנו מתחילים עם הדיון היצרי על מיקום שדה התעופה הבינלאומי הגדול השני של ישראל: באזור רמת דוד שבעמק יזרעאל, או בנגב - בסמוך לשדה התעופה הצבאי שבאזור נבטים. לכאורה ההכרעה כבר נפלה על רקע המלצות נחרצות של חיל האוויר למקם את השדה בצפון, אלא ששלשום החליטה שרת התחבורה מירי רגב לשנות את המיקום ולבחור דווקא בנגב ובנבטים. ברשות התעופה האזרחית ובחיל האוויר מאוד לא אהבו את ההחלטה של רגב, אבל אולי הפעם דווקא היא זו שצודקת? להחלטה יש השלכות כלכליות, חברתיות וגם ביטחוניות: סמי פרץ מציג את השיקולים הכלכליים, ולצורך הדיון בשאלות הביטחוניות אנחנו מדברים עם אלכס גן, טייס קרב ותיק, בוגר הנדסה אזרחית בטכניון במסלול קרקע ושדות תעופה - וראש מטה המאבק של המועצות בצפון נגד שדה התעופה ברמת דוד.  גן מתייחס לטיעונים שמועלים נגד הקמת השדה בנבטים: החשש לפגיעה בכור בדימונה (לא רציני, וכבר נבנה שם שדה אזרחי), נתיבי הטיסה, הארכת זמני הטיסה מאירופה (מדובר ב-12 דקות), צפיפות מטוסי הקרב באזור (חיל אוויר יתאים את עצמו), והשיקולים הכלכליים של חברות התעופה הזרות (אם יהיה להם כדאי וזול הם יבואו). 

בימים הראשונים של מגפת הקורונה מצאה עצמה ישראל, כמו מדינות אחרות, עם חוסר בציוד רפואי מתאים - ציוד מיגון, ציוד לבדיקות קורונה, וגם מכונות הנשמה. כתוצאה מכך נעשו מאמצים לרכוש את הציוד במהירות, כולל הפעלת גורמים לא קונבנציונליים רבים כמו המוסד. אלא שעתה אנחנו יודעים שעסקות ציוד במיליארדי שקלים בוצעו על ידי גורמים שונים ומשונים, ללא מכרזים ובהיעדר מוחלט של שקיפות ציבורית. לא ברור מי הזמין את הציוד, מי חתם על ההזמנה, כמה שולם, מי קיבל דמי תיווך ומה היו רמות המחירים ואיכות הציוד שהגיע לישראל - וזו מציאות שמזמינה קומבינות רבות של לא מעט מקורבים לצלחת. עידו אפרתי, כתב הבריאות של הארץ, מנסה כבר כמה שבועות לשפוך אור על עסקות המיליארדים הללו, והוא מספר מה גילה עד כה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 11.08.2020, היום בהגשת איתן אבריאל: משבר הקורונה יצר את הרושם שאולי הגיע הרגע בו מחירי הדירות יחלו לרדת בצורה משמעותית, לאחר 12 שנים שבהן המחירים הוכפלו. הגיוני שאבטלה גבוהה וחרדה כלכלית תגרום לירידה בביקוש לדירות, אלא שנתוני משרד האוצר ובנק ישראל שפורסמו היום מלמדים ששוק הדיור בשלו - ובבנק המרכזי אפילו מעריכים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות. סמי פרץ מסביר איך זה קורה.

בנק ישראל פירסם היום את דו"ח היציבות הפיננסית החצי שנתי שלו. זהו דו"ח בו כלכלני הבנק מנסים למדוד את עצמת הסכנה לבנקים ולמערכת הפיננסית בהתאם למצב השווקים ולמציאות הכלכלית. את הסגר הראשון המערכת עברה בצורה טובה, אבל בדו"ח הנוכחי מעריכים בבנק ישראל שסגר שני יהיה מאתגר הרבה יותר לבנקים בהשוואה לקודמו, כי כריות הביטחון שלהם הצטמקו בחודשים האחרונים. בבנק המרכזי מעלים תרחישים של פשיטות רגל, של אבטלה נוספת, של שינויים במחירי הדירות – ואבי וקסמן, כתב המאקרו, יהיה כאן כדי להסביר האם אנחנו צריכים להתחיל ולדאוג גם לבנקים וליציבות שלהם.  

ישנו עוד דו"ח חדש שפורסם השבוע, הפעם על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובו נקבע כי 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר בעקבות משבר הקורונה, כי הם לא קיבלו שכר - או שהכנסתם ירדה. כלכלני המכון גם מזהירים מפני פגיעה בבני 45 ומעלה, וסיון קלינגבייל תהיה כאן כדי להרחיב עליו - וגם על הטיוטה הראשונה של צוות התעסוקה הממשלתי שמגבש תוכנית תמריצים מהפכנית בדמי האבטלה למקבלי שכר נמוך.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 10.8.2020 בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שמבחינתו אפשר לפתוח את אירועי התרבות באופן מיידי, ואכן אלו צפויים להיפתח גם אם תחת מגבלות. במקביל, מערכת החינוך מתכוננת לסיום חופשת הקיץ ושר החינוך יואב גלנט אומר היום ש"שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר, נקודה". אבל איך כל זה מסתדר עם הנתונים על שיעורי ההדבקות והתחלואה, שגם אם עלייתם התמתנה מעט – הם עדיין בין הגרועים בעולם? האם אנחנו שוב פותחים את הכל מהר מדי? רוני לינדר, כתבת הבריאות, עוזרת לנו לעשות סדר בהיגיון התמוה הזה. 

מול העמדה הנחרצת של שר החינוך, לא מעט מומחים חושבים שזו תהיה שגיאה חמורה לפתוח את כל בתי הספר בעוד שלושה שבועות, כי לא ניתן יהיה להכין את בטיחות הכיתות ובעיקר כי המערכת ממילא תצא לחופשת החגים שלושה שבועות לאחר מכן. מירב ארלוזורוב שאלה מומחים רבים, היא מזכירה שהגל השני החל בבתי הספר (ובעיקר בגימנסיה בירושלים), וקובעת שאי אפשר לייצר 15 אלף מורים תוך חודש ימים, שהכיתות גדולות מדי – ולכן חייבים לדחות את שנת הלימודים – למעט לילדי א' עד ג'. 

גור מגידו, הכתב המשפטי, פירסם בסוף השבוע חשיפה של שני סטארט-אפים,  SnatchBot ו–SnatchApp : חברות כמעט ללא פעילות כיום, שנוסדו על ידי מלבין הון. אנשים שקשורים לאותם סטארט-אפים מופיעים במסמכים של פרשת קונגו ואיש העסקים המיליארדר דן גרטלר - שגם אותה מגידו חשף לפני חודש יחד עם העיתון הצרפתי "לה מונד" וסוכנות הידיעות האמריקאית "בלומברג". מגידו מביא את הסיפור המוזר, שמעלה גם את שמו של ארנו מימרן – צרפתי שהורשע בהלבנת הון ומרמת מס - ובעבר היו לו קשרים עם בנימין נתניהו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" של TheMaker, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו דוהר לבחירות, הוא לא סופר אף אחד, וכבר התחיל במשחק ההאשמות - כשהמטרה שלו היא להעלות את שותפיו לממשלה על עצים שלא יוכלו לרדת מהם -  כדי שיוכל להאשים אותם בפיזור הכנסת.

כפי שהדברים נראים היום, אנחנו קרובים לבחירות בפעם הרביעית בתוך כשנה וחצי, וכמו בפעמים הקודמות המטרה של נתניהו היא אחת: לעצור את המשפט שלו ולוודא שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא מוציא אותו ל"נבצרות" מרגע שייפתח שלב העדויות במשפטו, בינואר הקרוב. חיים לוינסון, הכתב הפוליטי של עיתון "הארץ", שקבע כאן לפני שבועיים שבחירות בחודש נובמבר הן עובדה כמעט מוגמרת, יהיה איתנו כדי לשרטט את תמונת ההתפתחויות הפוליטיות מרגע זה ועד ליום הבוחר. 

כל מי שיוצא מהבית וקצת מסתובב ברחובות העיר או על שפת הים, כבר ראה אותם: שוטרים שמחלקים דוחות בסיטונות על אי חבישת מסכה. אלא מה? מתברר שרוב הציבור אינו משלם את הקנסות הללו. כן, שיעור התשלום של קנסות הקורונה במועדם הוא 38% בלבד, נמוך אפילו מקנסות על צריכת קנאביס. ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי, יהיה איתנו עם מספרים מדויקים על דו"חות הקורונה לאזרחים ולבעלי עסקים, ויסביר מדוע ההתנהגות משקפת סוג של מרי אזרחי נגד השלטונות, ומה הסיכוי שבג"צ יבטל את כל הקנסות הללו. 

כשמיליון איש פוטרו או הוצאו לחל"ת, לרבות צעירים שמתגוררים בשכירות, רבים העריכו שבעלי נכסים יגלו כלפיהם מעט חמלה  - ויסכימו לדחות או להקטין את תשלום שכר הדירה לפחות בגין תקופת הסגר הלאומי. בהתאם לכך, עיריית תל אביב הקימה מרכז ליישוב מחלוקות בין שוכרי הדירות לבין המשכירים. אלא שבמציאות לא היתה שום התחשבות ושום חמלה: משכירי הדירות סירבו בתוקף לוותר על שקל אחד משכר הדירה, והמגשרים של העירייה נותרו מחוסרי עבודה. יעל דראל, עורכת תחום הנדלן של TheMaker, תהיה כאן עם הסיפור העצוב הזה, ועם נתונים על הצעירים שנאלצים לעזוב את העיר הגדולה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים",  6.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: מדינת ישראל החליטה כנראה לשגע סופית את אזרחיה, וזה כמובן מתחיל עם כל מה שקשור לקורונה. האם אנחנו הולכים לסגר מלא כפי שראש הממשלה והמל"ל מבקשים, לכאורה כדי להכין את המדינה לפתיחת שנת הלימודים, אבל אולי כדי לעצור את ההפגנות ברחוב בלפור בירושלים? או שדווקא משחררים את ההגבלות שחלות על סוף השבוע כי ממילא כולם מתעלמים מהן? אנחנו מתחילים עם רוני לינדר, כתבת הבריאות, ועם התדרוך לעיתונאים על 'תוכנית הרמזור' שערךרוני גמזו, הממונה על הקורונה. 

יוון, קפריסין, הונגריה ובולגריה: לאיזו מדינה הייתם רוצים לטוס, היום בעוד שבוע ימים? מתווה פתיחת השמיים יוצג בשבוע הבא ולפי הערכות אלו המדינות שיסכימו ככל הנראה לקבל ישראלים - אבל רק אחרי בדיקות מקדימות ואולי גם בידוד. ואולי תעדיפו דווקא לנסוע למדינה "אדומה"? כן, המתווה יכלול פיילוט שיאפשר לנסוע למדינות כאלה, שלא נראות כמאוד מאיימות כאשר נזכרים שישראל עצמה היא אחת המדינות האדומות בעולם – והסכנה כאן בבית גדולה יותר מזו שבחו"ל. 

כבר התרגלנו לכך שאצל יצחק תשובה ומונופול הגז לא עובר שבוע בלי רכבת הרים של אירועים שליליים והתפתחויות חיובית. בצד החיובי, דלק קידוחים השלימה השבוע הנפקה בינלאומית של איגרות חוב חדשות של מאגר לוויתן, שנרכשו בעיקר על ידי משקיעים זרים, וזו הבעת אימון במאגר הגז הגדול ביותר של ישראל. מאידך, הרשות לתחרות פסלה את ההסכם החדש בין הבעלים השונים של מאגרי הגז, משום שהוא כלל סעיף של מחיר רצפה ומנגנון פיצוי למי שמוכר מתחתיו, שנראה ממש כמו תאום מחירים – קרטל לכל דבר ועניין. ערן אזרן מסביר כיצד מונופול הגז שוב ושוב מונע תחרות והורדת מחירי הגז לשוק הישראלי – שממשיכים להיות גבוהים במאות אחוזים מהמחיר בשוק החופשי.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 5.8.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אנחנו מתחילים עם לבנון והפיצוץ האדיר שהתרחש אמש בנמל ביירות. לבנון נמצאת במשבר כלכלי עמוק כבר יותר משנה, והשאלה היא האם האירוע הזה יכול לפורר אותה עוד יותר – והאם הוא ישפיע על המוטיבציה של חיזבאללה לבצע את הנקמה שהוא מנסה לגבות מחיילי צה"ל בגבול הצפון. ד"ר צבי בראל, הפרשן לענייני המזרח התיכון של "הארץ", מסביר. 

כולם כבר מבינים ששוק העבודה והאבטלה הם התוצאה הכלכלית הקשה ביותר של משבר הקורונה. הממשלה אכן מזרימה למובטלים פיצוי כשלהו, אבל הביקורת הגדולה ביותר נגדה טמונה בכך שהיא אינה מניחה את התשתיות של העתיד – ולא משיקה תוכנית לאומית שאפתנית להכשרה מחדש של עובדים שאין להם מקצוע מבוקש – או כאלה שהמקצוע שלהם הפך למיותר ונעלם מהשוק. היום, סוף, סוף, משרד העבודה מפרסם תוכנית כזו להכשרות מקצועיות, בהיקף של מיליארד שקל, והשאלה היא האם זה מספיק. האם המדינה תצליח גם לבצע את מה שהיא מחליטה?

 

בשבועיים האחרונים דיווחנו כאן בהרחבה על ההחלטה של בנק ישראל לסייע לחברות גדולות במשק דרך רכישות של איגרות חוב שלהן בבורסה, והדגשנו גם את החסרונות והסכנות של התוכנית הזו. עכשיו מתברר שהמדינה מעוניינת להמשיך לסייע דווקא לחברות הללו בדרכים נוספות, הפעם באמצעות משרד המשפטים - שרוצה לאפשר לחברות לדחות פירעונות אג"ח ללא התערבות ביהמ"ש אם רוב מחזיקי איגרות החוב מסכימים לכך. אסא ששון יהיה איתנו כדי להסביר, וגם להזהיר כיצד חברות עשויות לנצל לרעה את המנגנון החדש הזה.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 4.8.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, האיש שעומד בראש מעצמת העל הכלכלית, הצבאית והטכנולוגית הגדולה והעשירה בעולם נוטה להתעסק לעתים בזוטות - ובזמן משבר בריאותי וכלכלי וערב בחירות לנשיאות הוא מוצא לנכון לדרוש נתח ממכירת האפליקציה הסינית הפופולרית טיקטוק. מדוע? "אף אחד לא היה חושב על העסקה הזו חוץ ממני", כך הוא אמר לכתבים בארה"ב. דפנה מאור מסבירה את ההתבטאות המשונה הזו, וגם את מה שצריך להעסיק אותו יותר: ההיחלשות של הדולר בעולם, עקב משבר הקורונה החמור בארה"ב והטיפול הכושל בו.

עדכון קורונה מקומי: בממשלה מדברים על התייצבות בנתוני התחלואה, ולמרות זאת יש עדיין דיבורים על סגר נוסף במחצית השנייה של אוגוסט. פרופ' רונית קלדרון מרגלית מהאוניברסיטה העברית תהיה כאן כדי לנתח את הנתונים ואת משמעותם לקראת פתיחת שנת הלימודים.

וגם: מסתובבים בינינו לפחות 50 אלף איש שכבר החלימו מקורונה ולכאורה הם מסודרים – המחלה מאחוריהם. אלא שחברות הביטוח לא יודעות איך לאכול את אותם מחלימים, וכיצד לתמחר את הסיכון בגינם. לכן, הן עושות מה שהן עושות במצבים כאלה: לא מבטחות אותם. אסא ששון יסביר את ההחלטה, את האישור שניתן להם להפנות שאלות למבוטחים, ואת ההשלכות הדרמטיות על עולם הביטוח.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", יום שני 3.8.202, היום בהגשת איתן אבריאל: אנחנו מתחילים עם האבטלה העצומה שקיימת עתה בישראל בעקבות משבר הקורונה, כחצי מיליון איש, ועם ניסיון להעריך כמה זמן ייקח עד ששוק העבודה יחזור ל"תעסוקה מלאה", כפי שהיתה ערב הקורונה. בהתחלה כולם העריכו שהמשבר יהיה קצר מועד וההתאוששות תהיה מהירה, ולאחר מכן החלו לדבר על תיקון מלא רק לאחר שהציבור יקבל חיסונים לוירוס. אבל מירב ארלוזורוב מזכירה שאחרי המשבר הפיננסי של 2003 לקח לשוק העבודה חמש שנים כדי להתאושש באופן מלא, ושהפעם אולי יידרש אפילו זמן ארוך יותר – והיא מסבירה מדוע.

בניסיון, לכאורה, לעודד את התעסוקה, שורה של גופים מציעים עתה רעיון חדש-ישן: לבטל את ההפרשות שמעסיקים נדרשים לשלם לביטוח לאומי עבור כל מי שעובד אצלם. ההיגיון הוא זה: המעסיקים יחסכו 3.5% מעלות השכר של כל עובד, וכך יהיה להם יותר כסף ויותר תמריצים לגייס עובדים נוספים. אבל האם זה נכון? האם חיסכון כזה באמת משנה משהו בשיקולי ההחלטה של מעסיק, בבואו להחליט אם לקחת עובד נוסף או להסתדר בלעדיו? ומי ימלא את הכסף שיחסר עכשיו בקופה של ביטוח לאומי? סמי פרץ מציג את היתרונות והחסרונות של הרעיון הזה - ששוב, כמו רעיונות אחרים שהממשלה הפעילה עד כה, מתקשה לסייע באופן ממוקד לעובדים החלשים ולמובטלים.

הנה עוד תופעה שאותה אנחנו רואים יום יום מול העיניים, מוזרה והזויה, ובכל זאת אנחנו מקבלים אותה: שרי הליכוד וחברי הכנסת שמונו לתפקידים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מצויים למעשה בניגוד עניינים בכל מה שקשור לקבלת החלטות על ובתוך מערכת אכיפת החוק. כך יוצא שניגודי עניינים שכלל לא יעלו על הדעת עבור מנכ"לים ובעלי שליטה בחברות ציבוריות, הם מותרים וגלויים במקרה של שליחי הציבור שממנה נתניהו. אנחנו נדבר על זה עם ד"ר עידו באום, הפרשן המשפטי שלנו - ואיך ניתן להתמודד עם התופעה הזו.

See omnystudio.com/listener for privacy information.