האינטרסנטים

פודקאסט ״האינטרסנטים״, 19.7.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל. מהדורת יום ראשון, שבוע חדש מתחיל וסימני הלחץ הולכים ומתרבים ככל שנתוני התחלואה מדאיגים יותר. הדעת נותנת שבמצב כזה מלכדים את השורות ומתמקדים בניהול המשבר, אבל בסוף השבוע ראינו בעיקר מלחמת פוליטיקאים ופקידים זה בזה. זה התחיל כשראש הממשלה בנימין נתניהו סימן את שאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר, כמי שמפריע להחלטות הממשלה ונלחם בהן, זה המשיך כשמנכ"לית האוצר, קרן טרנר אייל, נתנה למרידור גיבוי, והסתיים בנזיפה של שר האוצר ישראל כ"ץ במנכ"לית שלו. מלחמות כאלה תמיד היו, אך נדמה כי בעיתוי הזה הן מטרידות. אנחנו מדברים עם מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט, על האש בין נתניהו וכ"ץ לבין הפקידים הבכירים, וגם על המצב הכלכלי. 

 

תוך כדי משבר הקורונה, התקיים היום דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים במשפטם של נתניהו, מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ. הדיון היה אמור להיות טכני ולעסוק בקביעת מועד לשלב ההוכחות, אך הוא הפך לדיון סוער ואף אבסורדי כשעלתה השאלה מיהו עורך הדין שמייצג את ראש הממשלה? עידו באום, הפרשן המשפטי, מספר על הדיון המשונה ועל המשך משפטו של נתניהו. רמז: זה ייקח הרבה זמן. 

התחזיות המוקדמות של בנק ישראל ומשרד האוצר היו שמשבר הקורונה ידעך בסוף יוני, אך הגל השני משבש לכולם את התחזיות ומאלץ אותם לפרסם תחזיות חדשות ומפחידות יותר. אבי וקסמן שלנו שמע את המשנה לנגיד בנק ישראל אנדרו אביר מדבר על תפנית בהגדרת המשבר של המגזר העסקי. זה כבר לא משבר נזילות או תזרים, אלא משבר של אובדן כושר פרעון  - מה שאומר שנראה כאן המון פשיטות רגל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", יום חמישי 16.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: אנחנו מנתחים את המהלך הכלכלי האחרון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בו הוא מחלק 6 מיליארד שקלים לכל אזרחי ישראל - באופן שווה. נכון להיום זו אולי התוכנית הכלכליתהמושמצת מעולם בתולדות מדינת ישראל: כל ראשי משרד האוצר פסלו אותה, שר האוצר ישראל כ"ץ לא בטוח בהיגיון שעומד מאחוריה, נגיד בנק ישראל אמיר ירון שמע עליה בתקשורת והוא מסתייג ממנה, שרי כחול-לבן מבקשים לשנות אותה - ואין כמעט כלכלן או פרשן כלכלי שלא צולב אותה.

וכל זאת מדוע? בעוד שישנה הסכמה על הצורך בעידוד המשק באמצעות הזרמות ממשלתיות בעת הזו, הביקורת היא על המנגנון שמעביר חלק גדול מהכספים לאנשים שכלל לא צריכים אותם: העשירונים הגבוהים, וכמובן כל מי שמועסק כרגיל - ואלה בכל זאת 80% מהשכירים במשק. ברור לחלוטין שנתניהו בחר בתוכנית, שעליה הוא החליט תוך שעות בודדות, בעיקר בגלל המחאות נגדו והלחץ הפוליטי שבו הוא נמצא. נתניהו הסביר אתמול במסיבת עיתונאים שהוא בחר בתוכנית הפשוטה הזו מכיוון שרק כך אפשר להוציא אותה לפועל באופן מיידי, טענה שרבים חולקים עליה, אבל מה שרבים מבינים הוא שרק כך נתניהו חושב שהוא יכול - אולי - להרגיע באופן מיידי את המחאות נגדו, ולא להמתין שבועות עד שתוכנית מתאימה יותר תגובש ותבוצע. 

אבל גם אם הוא מונע בעיקר משיקולי הישרדות פוליטיים, אולי התוכנית של נתניהו בכל זאת ראויה? ישנן מדינות אחרות שנקטו בה, ישנו מסמך של קרן המטבע הבינלאומית שאינו פוסל אותה, ואולי המענק שיגיע לחשבון הבנק של כל אזרח בישראל הוא רק מנה ראשונה במה שיהפוך למדיניות קבועה מסוג של "הכנסה בסיסית" - מדיניות שמוצעת על ידי כלכלנים חברתיים? כדי לנסות ולהכריע בשאלות הללו אנחנו מדברים עם שניים: פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, ופרופ' מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית  - ושואלים אותם את כל השאלות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים" היומי, יום רביעי 15.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ: בזמן שעם ישראל ממתין להודעה הרשמית על הסגר, ואפילו שר הבריאות אומר לתקשורת שאבדנו את השליטה על המגפה ורק נס יציל אותנו, לא פלא שגם התחזיות הכלכליות הולכות ונעשות שחורות יותר. אבל מה בדיוק ההבדל בין האטה, מיתון ושפל? טלי גולדשטיין, כתבת מדור כלכלה עולמית, מספרת על דיוויד שולמן, כלכלן מאוניברסיטת UCLA, שטוען שההבדל הוא בתפיסת הסיכון ובציפיות של הציבור, ושארה"ב אכן בדרך לשפל ארוך ולא סתם מיתון זמני.

בתוך כל זה החיים בכל זאת ממשיכים, והיום נודע על חזרה של דמות שדיברנו עליה לא מעט, ממש לפני הקורונה: אדם נוימן, היזם של ווי-וורק, מתחמי העבודה המשותפים, שכזכור נאלץ לעזוב את החברה ונעלם לזמן מה מהעין הציבורית. היום אנחנו לומדים שנוימן השקיע 10 מיליון דולר בחברות קאר טו גו ואוטותל הישראליות, העוסקות בשיתוף רכבים. אנחנו מדברים עם ערן אזרן ומנסים להבין ממנו האם המותג "אדם נוימן" מיצר לחברה ערך, או דווקא פוגע בה. 

המפקח על שוק ההון והביטוח, משה ברקת, הודיע אתמול לבעל השליטה בחברת הביטוח מגדל, שלמה אליהו, שעליו לבחור באחד משני תפקידים: דירקטור במגדל או יו"ר של חברת האחזקות שמעליה – אבל לא בשניהם. אסא ששון, כתב שוק ההון, מסביר את המשמעות של ההנחיה החדש. הואר גם מספר על אסטרטגיית השקעות שונה ומקורית  של משקיעים מתוחכמים, בניסיון לייצר תשואה בעידן בו הריביות אפסיות והמניות נסחרות בבורסות בערכים שנראים כמנותקים מהמציאות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", יום שלישי 14.7.2020, בהגשת סמי פרץ ואיתן אבריאל: מספר הנדבקים בקורונה ממשיך לעלות, כל יום מתגלים יותר מ-1,000 נדבקים חדשים ואתמול נשבר שיא של יותר מ-1,700 נדבקים חדשים. זה מקרב מאוד את ההחלטות על סגר כללי – וגם מייצר דיון משונה למדי על הצורך למנות פרויקטור לענייני קורונה. מה יהיה תפקידו? האם יש סיכוי שימונה אדם כזה? ומה המדינה צריכה לעשות כדי שאחרי הסגר השני – לא תתפרץ המגפה שוב ושוב בדיוק כמו אחרי הסגר הראשון? כתבת הבריאות שלנו, רוני לינדר, מספרת לאן אנחנו  הולכים. 

כשאומרים "פרויקטור", מתכוונים לאדם שמרכז בידיו את כל האחריות וכל הסמכות, ויש לו יכולות ביצוע, קבלת החלטות ושליטה במצב – משהו שנשמע הכרחי במדינה מוכת ביורוקרטיה ופוליטיזציה. עתה, מסתבר, משרד האוצר גם הוא רוצה פרויקטור כזה, אבל לא לענייני קורונה אלא לטובת בניית פרויקט המטרו של גוש דן – תוכנית שעולה לא פחת כסף מהקורונה ואולי יותר. מירב ארלוזורוב צללה לתוך חוק ההסדרים המתגבש, וגילתה שהפרויקט צפוי לדרוס את כל גופי התשתיות ומשרדי הממשלה, את השלטון המקומי, והגרוע מכל – גם את האזרח הקטן.

ובינתיים, באילת: לפני חודשיים שוחחנו עם אשר גבאי, הבעלים של רשת מלונות אסטרל, על הקשיים של ניהול בתי המלון באילת בימי הקורונה, ובעיקר על כך שללא עובדי ניקיון מירדן הוא אינו מצליח לפתוח את בתי המלון. בינתיים חלה התאוששות יפה ושיעורי התפוסה במלונות באילת מגיעים ל-70% ועשויים לגדול עוד יותר באוגוסט, אפילו ל-90%. אבל מה יקרה בבתי המלון אם וכאשר יוכרז על סגר?  אנחנו מחפשים גם חדשות טובות בימים כאלה, ולכן אנו חוזרים לגבאי כדי להבין אם המלונאות הישראלית יכולה להתקיים מתיירות של ישראלים בלבד.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, בהגשת איתן אבריאל, 13.7.2020 - אנחנו מתחילים עם עדכון על מגפת הקורונה, וחוזרים אל פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, מומחית לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה, שפירסמה אתמול יחד חוקרים אחרים מהאוניברסיטה העברית אזהרה לפיה אם לא תהיה השטחה של עקומת הנדבקים עד 19 ביולי – יהיה צורך בהחמרה נוספת של צעדי המנע והבידוד כדי שלא להגיע לקריסה של מערכת הבריאות. התחזית של הצוות ממשיכה להיות קודרת, וההמלצה שלהם היא לקבוע שהמדד החשוב הוא לא מספר הנדבקים - אלא כמות החולים במצב בינוני וקשה. 

בצד הכלכלי אנחנו מדברים על המצב של הקניונים ושל רשתות השיווק, ועל צניחה של עשרות אחוזים במחזורי העסקות שלהם בחודש יולי - למרות שהם חזרו לפעילות מלאה כבר לפני חודשיים וחודש מאי אצלם היה מצוין. עדי דברת, כתבת השיווק, מספרת כיצד הסגירה של חדרי הכושר ובתי הקולנוע שבקניונים פוגעת בהם, מי הם הקניונים שנפגעים יותר ומי קצת פחות, ומי ינצח במאבק שבין הקניונים לבין רשתות השיווק.  

עם סמי פרץ, הפרשן הכלכלי, אנחנו מדברים על הניסוי החברתי –כלכלי הגדול שמשבר הקורונה מאלץ אותנו לעבור. לא משנה אם אתם מאמינים במודל הכלכלי הקפיטליסטי, או דווקא במודל הסוציאל-דמוקרטי החברתי, כולם מבינים היום שרק הממשלה יכולה להוציא אותנו מהבוץ. אנחנו מדברים פרץ על איך המדיניות החברתית תראה אחרי המגפה - לאחר שהמדינה לקחה על עצמה חלק כה גדול מהניהול הכלכלי. 

לבסוף, אנחנו מדברים גם על הפנסיה או ליתר דיוק: מה יישאר ממנה לאחר משבר הקורונה. אסא ששון, כתב שוק ההון, מסביר כיצד הריבית האפסית והתנודתיות בבורסה מסכנות את הפנסיות שלנו, ואיך אפשר לצבור פנסיה סבירה בעולם בו הריבית של רבות מאיגרות החוב שבהן אנחנו משקיעים היא שלילית.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט היומי של TheMarker, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ, 12.7.2020. אנחנו עוסקים, כמובן, בתוכנית הכלכלית החדשה של שר האוצר ישראל כץ, בהפגנה הגדולה של העצמאים והפרילנסים אמש, ובשאלת 75 מיליארדי השקלים – או שהם בעצם רק 20 מיליארד שקלים? אנחנו שואלים האם הפעם הכסף יגיע לאזרחים או שהוא שוב ייתקע בצנרת של הבירוקרטיה הישראלית, ומדוע חברי הקואליציה ממשיכים להתקוטט על תקציב רגיל מול תקציב דו שנתי כאשר נותרו רק חמישה חודשים עד לסוף השנה.  

כשאנחנו מביטים בתגובות של ראש הממשלה למשבר הכלכלי, קשה שלא להתרשם שבנימין נתניהו מגיב בעיקר ללחצים אלקטורליים, פוליטיים ואישיים. מרגע שהעצמאים החלו לצעוק ולזעוק נמצאה פתאום תוכנית הכלכלית שתזרים להם כסף לפרק זמן משמעותי, ולא רק ל"פעימה" אחת או שתיים. אבל האם ניתן להוכיח שהערבוב של החלטות מדיניות יחד עם פוליטיקה ושיקולי הישרדות אישיים של ראש הממשלה - באמת מזיק לציבור? 

זה בדיוק מה שניסו לבדוק שני חוקרי מדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית, פרופ' משה מאור ופרופ' רענן סוליציאנו-קינן, יחד עם ד"ר דוד חיניץ . השניים פירסמו בימים האחרונים בעיתונות המקצועית מאמר שמנתח את ההחלטות של נתניהו מאז תחילת משבר הקורונה, ומשווה אותם להחלטות שהיה מקבל מנהיג סביר שרק טובת הציבור עומדת לנגד עיניו. ואכן, החוקרים מצאו שבנימין נתניהו ביצע סדרה של תגובת חסר ותגובות יתר, ושהדרך היחידה להסביר אותם הם שיקולים אישיים פוליטיים זרים. אנחנו  מדברים עם משה מאור על המחקר, ומגיעים יחד אתו למסקנה שהשיקולים הזרים הללו פוגעים קשות בציבור.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 9.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ. את השבוע הזה אנחנו מסכמים עם רוני לינדר, כתבת הבריאות: היא מעדכנת אותנו בנתוני התחלואה החדשים, במוקדי ההדבקה החמים, באירוע הפרטי של שר הבריאות יולי אדלשטיין,  וכאילו שלא חסרים לנו מלחמות  - בפיצוץ במשא ומתן בין משרד הבריאות לבין משרד האוצר. מנכ"ל בית החולים שערי צדק, פרופ' עופר מרין, אומר שבית החולים שלו הפסיד 100 מיליון שקל בקורונה - ועתה הוא אינו יודע כיצד ישלם לעובדיו משכורות. כיצד זה ייתכן? 

שר האוצר ישראל כץ, שכבר לא ברור אם הוא שר האוצר המועדף על ידי בנימין נתניהו, או רק פקיד ביצוע בזמן שראש הממשלה מקבל את ההחלטות יחד עם הנגיד לשעבר סטנלי פישר ועם שר האוצר החליפי הקבוע ניר ברקת, צפוי לפרסם היום את התוכנית הכלכלית החדשה שלו - בהיקף של 75 מיליארד שקל. נכון  לרגע זה התוכנית טרם פורסמה אבל יש בידנו חלקים ממנה, ולכן נפרט אותם וננסה לשאול האם היא תעשה את מה שכל התוכניות הקודמות - לא עשו. 

במקביל לכאוס הבריאותי והכלכלי שעמו אנחנו מתמודדים, יש גם לא מעט כאוס משפטי. הכנסת דחתה אתמול את הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת ניגודי עניינים של שופטים, ובמקביל ראש הממשלה שוב נפרד מעורך הדין חדש שלו, מיכה פטמן, ואילו הפרקליטות החליטה שלא לחקור את שר הכלכלה עמיר פרץ בשל "שיקולים רחבים של היועץ המשפטי לממשלה". גור מגידו, הכתב המשפטי, מנסה לפענח מדוע נתניהו ניתק את יחסיו עם עורך דינו, ומהם בדיוק "שיקולים רחבים" של היועץ המשפטי לממשלה

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", 8.7.2020, בהגשת איתן אבריאל וסמי פרץ. מגפת הקורונה ממשיכה להתפשט וביממה האחרונה נרשמו הנתונים הקשים מעולם בישראל: יותר מ-1,300 נדבקים חדשים שאובחנו, וכ-400 מאושפזים בבתי החולים מהם יותר מ-100 במצב קשה. המומחים הזהירו שללא צעדי ריחוק חברתי חדשים המספרים הללו ימשיכו לעלות במהירות, והמדינה הכריזה שלשום על מגבלות חדשות. השאלה שכולם שואלים עתה היא האם המגבלות הללו יצליחו להשטיח מחדש את העקומות  - וכדי לענות על כך - אנחנו מדברים עם פרופ' רונית קלדרון מרגלית, פרופסורית לאפידמיולוגיה מהאוניברסיטה העברית ומומחית לבריאות הציבור. 

במקביל לקורונה, נראה שהפוליטיקאים והממשלה נדבקו בשלושה וירוסים משלהם: וירוס הבלגן, וירוס ה'החפיף', ווירוס אי-יכולת-הביצוע. הטיפול של הממשלה בקורונה, ועוד יותר מכך התגובה של השלטונות למשבר הכלכלי - נראים היום כמו לא פחות מיום הכיפורים של הממשלה הזו. זה גם היה המסר הכואב בשער של עיתון TheMarker, הבוקר. עתה, נראה שהממשלה מתחילה להפנים את הכישלון הכלכלי ואת הסיכון הפוליטי שהוא מייצג, ולכן ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים פגישות חירום כלכליות מסביב לשעון ומתייעץ עם הנגיד לשעבר סטנלי פישר. מצדו, שר האוצר ישראל כ"ץ מספר לציבור, באמצעות הפייסבוק, שהוא כבר, מייד, מציג ישראל תוכנית כלכלית חדשה. 

אלא שבינתיים, גם התוכניות הכלכליות שכבר הוכרז עליהן לא מתפקדות ולא מגיעות לידי ביצוע – הכסף לא מגיע לידי האזרחים. סיון קלינגבייל מספרת, לדוגמא, על התוכנית להזרמת 6 מיליארד שקלים בתוכנית להחזרת עובדים לתעסוקה, ועל המערכת לקליטת נתונים שנבנתה עבורה שהיא כה מסובכת ובלתי ידידותית – עד שמעסיקים רבים יתייאשו ממנה ויוותרו על המענק.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט "האינטרסנטים", יום שני 6.7.2020, בהגשת איתן אבריאל מאולפן TheMarker. אנחנו עוסקים היום בעיקר בגל השני של מגפת הקורונה: במחדלים, בתקלות ובטעויות שאיפשרו אותו – ובהצעות לתקן אותם לקראת הגל השלישי שאולי עוד יגיע בחורף הקרוב.  

אנחנו מתחילים עם ניסים אלון, המנכ"ל של קופת חולים לאומית, ומנסים לברר אתו מדוע המערך של חקירות ההדבקה וקטיעת שרשראות ההדבקה נכשל, אילו אינטרסים השפיעו עליו, וכיצד יש לבנות מערך חדש שגם יביא לתוצאות הנדרשות. רמז: כן, גם כאן ישנם אינטרסים ואינטרסנטים.    

אנחנו מדברים עם רוני לינדר, כתבת הבריאות, וממשיכים את דיון על שרשראות ההדבקה אבל גם על הבעיות החמורות באיכונים של השב"כ, מה נעשה כדי לתקן אותם, והאם הרעיון של משרד הבריאות לגייס לכך חיילים בפיקוח של משרד הבריאות, הוא הנכון.   

כדי להשלים את התמונה על איכות האיכונים אנחנו מדברים עם ערן שיר, מייסד והמנכ"ל בחברת נקסר, שמנתח את חסרונות טכנולוגיות האיכון של השב"כ, ומציע חלופות – כולל דרך לזהות את 'מדביקי העל' - האנשים שהם רק 10% מהנשאים אבל הם אחראים ל-80% מההדבקות. 

לבסוף, רביב דרוקר פירסם הבוקר ציטוטים חדשים של ניר חפץ מחקירותיו בממשלה סביב תיקי נתניהו, בו הוא מתאר את קבוצת 'ידיעות אחרונות' כארגון בו החוק היחידי הוא 'נוני מוזס', ומציאות בה טייקונים נדרשים לרכוש מודעות פרסום כי כך יקבלו עיתונות אוהדת – ומנגד לא תכתב עליהם ביקורת מזיקה. כתב התקשורת נתי טוקר מרחיב ומסביר, וגם מספר על הסיבות לגל הפיטורים בערוץ 13 – וכיצד בחרו את מי לפטר ואת מי לא.

See omnystudio.com/listener for privacy information.