האינטרסנטים

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(05:52) בעוד שהבורסה בישראל שומרת על כל הרווחים שהיא רשמה מתחילת המלחמה, ולאחר פתיחה מהוססת היא מוסיפה עוד אחוז אחד לתשואה השבועית שלה, שכבר מתקרבת ל-6%, שאר הבורסות והשווקים בעולם מגיבים בירידות, ולעיתים במפולות של ממש. הבורסה של דרום קוריאה, למשל, קרסה ב-17% ביומיים, הבורסה של דובאי נופלת היום ב-5%, וגם מחיר הנפט ממשיך לעלות ונסחר בדקות אלה בכ-84 דולר לחבית. מדוע? התשובה הקצרה היא חששות גלובליים מהתפרצות גדולה של אינפלציה, ואנחנו נדבר על כך עם עורכת הכלכלה הגלובלית שלנו, דפנה מאור, כדי להבין מדוע. 

(22:05) הלחימה באיראן ובלבנון עולה לישראל, על בסיס הניסיון של המבצעים האחרונים, כ-2 מיליארד שקל ליום בהוצאות ביטחון ישירות, ועוד מיליארד שקל באובדן תוצר עקב הסגירה החלקית של המשק. זה אומר שהוצאות המלחמה החדשה הזו כבר מתקרבות לכ-10 מיליארד שקל, ואף אחד עוד לא רואה את הסוף. משרד האוצר יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים כיצד מממנים את כל זה.

(33:41) לעומת זאת, מי שלא מתרגשים ממלחמות הם הבנקים: בנק לאומי פרסם היום דו"ח שיא עבור שנת 2025, עם רווח נקי של 10.3 מיליארד שקל, והוא גם יחלק לבעלי המניות, שהם רבים מאזרחי ישראל, דיבידנד של 6 מיליארד שקל. ומה עם כל העסקים הקטנים שקורסים תחת הנטל? נשאל על כך את כתב שוק ההון, אסא ששון. 

נמל התעופה הבינלאומי בן גוריון עדיין סגור. לכן, במקביל אליו, קם מערך אווירי חלופי שמיועד להחזיר ישראלים שנתקעו בחו"ל. החל מטיסות של חברת "וויז אייר" לשארם א-שייך ולשדה התעופה בטאבה, שניהם לא רחוקים ממעבר הגבול לישראל, ועד לטיסות של "אייר חיפה" מקפריסין, יוון ובולגריה. מתי יפתח נמל התעופה לטיסות סדירות? האם יהיה ניתן לעלות על טיסות החילוץ כדי לצאת לאירופה או ליעדים אחרים בחו"ל? כתבת התחבורה יפעת ראובן תהיה איתנו ותנסה לתת מענה לכל השאלות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(3:00) סדר היום הלאומי מיום שבת בבוקר מורכב מאזעקות, ממ"דים ויירוטים - חזרה לשגרה המוכרת של השנתיים וחצי האחרונות, אך הסיבוב הנוכחי שונה מקודמיו. בניגוד למבצע "עם כלביא", המערכה הנוכחית מובלת ע"י ארה"ב, כשמדינות רבות באזור, מכווית ועד קפריסין, סופגות מטחי טילים וכטב"מים מאיראן.
עידן כלי הטיס הלא מאויישים מאפשר להגיע לכל פינה במזרח התיכון בעלות נמוכה יחסית, ואנחנו נברר מה המשמעות של השינוי הטכנולוגי הזה על המערכה. יהיה איתנו תא"ל (מיל.) גבי שחור, לשעבר מפקד בסיס פלמחים וחבר בוועדה המייעצת של חברת "מאסיבית", שפיתחה טכנולוגיה להדפסת רכיבים לכטב"מים.

(17:57) תקציב המדינה שטרם אושר בכנסת הופך לבלתי רלוונטי: המלחמה באיראן מזניקה את תקציב הביטחון במיליארדי שקלים ומשתקת חלק מהפעילות הכלכלית במשק. ככל שהמערכה תתארך, ההשפעות על הגירעון יחריפו ועשויות להוביל להעלאת מיסים. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות ומי שהיה אחראי בעבר על תקציב הביטחון במשרד האוצר, ינתח איתנו את ההשלכות הכלכליות.

(28:09) בורסת תל אביב הגיבה אתמול בזינוק חד למלחמה באיראן, בניגוד למגמה העולמית של ירידות ברוב הבורסות. האם המשקיעים בונים על תרחיש של הסרת האיום האיראני לצמיתות, או שהרכב החברות בכלכלה הישראלית פשוט יודע להפיק רווחים גדולים דווקא במצבי מלחמה? ואולי זה בכלל קשור לעובדה שהפעם ישראל לא לבד במערכה. נדבר על כך עם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.היום יום ראשון, 1 במרץ, ואנחנו במהדורת מלחמה. 

(4:02) מדינת ישראל יצאה אתמול, יחד עם צבא ארצות הברית, למלחמה חזיתית באיראן. במכת פתיחה דרמטית חוסל מנהיג איראן חמינאי לצד שורה של בכירים בצבא ובשלטון, וכעת נראה שהמערכה עוברת לשלב של מלחמת התשה, כשישראל נמצאת תחת מתקפת טילים בלתי פוסקת.
כיצד ומתי המבצע הזה יסתיים? מה חושבים האמריקאים? ולמה האיראנים מבזבזים תחמושת יקרה על יעדים בדובאי ובקטאר? מכיוון שהכלכלה והשווקים מגיבים בשלב הזה בעיקר לחדשות מהחזית, אנחנו נפתח את התוכנית בשיחה ביטחונית וגאופוליטית עם ראש המל"ל לשעבר, איל חולתא. 

(14:03) לפני כחודש וחצי עברה הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר חדשה והחליפה את יום ראשון ביום שישי, כדי להסתנכרן עם השווקים בעולם. בזכות השינוי הזה, המשקיעים בשוק ההון הישראלי מקבלים כעת יממה נוספת כדי לעכל את האירועים ולשקול את צעדיהם לקראת פתיחת המסחר מחר בבוקר.
הדילמה פשוטה: מצד אחד, מלחמה היא כמובן רעה למשק, לכלכלה ולתקציב המדינה (שבכלל לא קיים). מצד שני, ניצחון מהיר שעשוי להסיר את האיום האיראני לצמיתות, עשוי דווקא להזניק את המניות, את אגרות החוב ואת השקל הישראלי. מה יעשו המשקיעים הגדולים, אלה שמכתיבים את המגמות בבורסה? אנחנו נדבר עם שי דטיקה, חבר בוועדת השקעות של קופות הגמל באלטשולר-שחם. 

(25:54) כפי שכולנו יודעים, כאשר שדות התעופה סגורים ומסוגרים, אזרחי ישראל נמצאים בסוג של מצור, אין בא ואין יוצא. יש מי שמחפשים דרכים יצירתיות במיוחד לצאת מהארץ או לחזור אליה. האמצעי האקזוטי מכולם הוא לעלות על יאכטת מפרשים קטנה באחת המרינות בישראל, ולהפליג בה לקפריסין. מסע לא קצר של יממה וחצי בים שלא תמיד מסביר פנים. כדי לדעת אם זהו פתרון מעשי, כמה זה עולה, ולמי זה בכלל מתאים? אנחנו נדבר עם יוסי סוקולר, הבעלים של בית הספר והמועדון לשיט "דרך הים".

See omnystudio.com/listener for privacy information.

עו״ד יהודית פינטוב ועו״ד שאול זוסמן שירתו יחדיו לפני 15 שנה בטייסת 100 של חיל האויר. פינטוב עברה לאחר השירות לגור בלונדון וזוסמן עבר לניו יורק. אבל רק בשבוע שעבר הם נפגשו באקראי בניו יורק וגילו שמסלולי הקריירה שלהם לקחו את שניהם למקום מאוד ייחודי: מאבק בענקיות הטכנולוגיה ובהרס שהן זורעות בדמוקרטיות ברוב העולם המערבי. זוסמן מונה לפני 5 שנים על-ידי לינה קהאן, יו״ר ה-FTC האמריקאית ליועץ משפטי שהוביל כמה מהתביעות ההיסטוריות של הרשות נגד ענקיות הטכנולוגיה כמו פייסבוק ואמזון ופינטוב, שמובילה את האסטרטגיה בבית הספר למנהל עסקים של לונדון, החלה לחקור את הנזקים שהרשתות החברתיות גורמות לדמוקרטיה ולבני נוער.  

השבוע הצטרפו השניים מלונדון וניו יורק לשיחה בפודקאסט ה״מרקרים״ עם גיא רולניק על התרומה של הרשתות להצלחת מנהיגים כמו נתניהו, על חלקן באנטישמיות ובעיקר על מה שלא מבינים הצעירים הישראלים שהולכים לעבוד בגוגל ובמטא.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

(3:25) הבורסה בתל אביב נמצאת בקו עלייה כבר שנתיים ברציפות, ולמרות השבועות המתוחים שאנחנו עוברים לקראת מלחמה נוספת עם איראן, המשקיעים לא מתרגשים וגם התנודות שראינו השבוע לא דרמטיות. שנתיים של מלחמה לימדו את המשקיעים להתמודד עם אי הודאות הזו ולהפסיק להיבהל ממנה, ואולי גם לפנטז על מציאות טובה יותר שתגיע אחרי. יניב פגוט, סמנכ"ל הבורסה בתל אביב, יהיה איתנו בעניין הזה וננסה לברר לאן הבורסה הולכת.

(17:43) הביטקוין התרסק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה ויחד איתו כל שוק הקריפטו, וזה קורה בזמן שהבורסות דווקא פורחות. והנה, דווקא עכשיו, בנק וואן זירו מציע שירות חדש של קבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטו והוא הראשון לעשות זאת. זה כולל כמובן עמלה, במקרה הזה של 3%. ואנחנו רוצים לברר עם מנכ"ל הבנק, אייל גפני, למי מיועד השירות ומה זה יעשה למטבעות האלה.

(33:56) אין יום שבו אנחנו לא מדברים ולא עוסקים בהשפעות של הבינה המלאכותית עלינו, על החברות העסקיות ועל שוק העבודה והשווקים, והיום יש לנו משהו חריג בנושא: תרחיש דמיוני ושלל אזהרות של שחקני מפתח כמו אנת'רופיק, מנסים טאלב, מחבר "הברבור השחור", וגם מיו"ר הבנק הגדול בארה"ב, פגעו בנקודת התורפה של המשקיעים בבורסות ועוררו חרדה שהביאה לנפילות קשות בבורסות ביום שני. דפנה מאור תספר על הנפילה הזו, ואיך היא תשפיע על המסחר בימים הקרובים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם איתן אבריאל וסמי פרץ.

(3:29) מאז שהחלה ההפיכה המשטרית, ועוד יותר מאז שהחלה המלחמה ב-7 באוקטובר, היה ברור שמתרחשת בישראל "בריחת מוחות" – הגירה של משפחות משכילות למדינות מערביות. אלא שעד היום הציבור לא הכיר את היקפי התופעה, כי לתוך זרמי האנשים נכנסה תופעה של פליטים מהמלחמה באוקראינה שהחליטו שישראל אינה בשבילם, וכי גורמים בממשלה, למשל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסו למזער את החשיבות הכלכלית של ההגירה הזו. אלא שעכשיו הגיעו שלושה כלכלנים בכירים מאוניברסיטת תל אביב - פרופ' איתי אטר, פרופ' ניתאי ברגמן והדוקטורנט דורון זמיר, וניתחו את המספרים לעומק – והתוצאה ממש מבהילה. כ-100 אלף ישראלים עזבו את ישראל מאז שהושבעה הממשלה הנוכחית, כ-50 אלף מדי שנה, וזה עוד לא כולל את שנת 2025. פרופ' איתי אטר יהיה איתנו. 
(23:34) אחת הסיבות שאנשים עוזבים, כמובן, היא יוקר המחיה. הממשלה יודעת את זה, ולכן שר האוצר סמוטריץ' החליט להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא חבילות מחו"ל ל-150 דולר. אלא שבמהלך פוליטי מפתיע שהתרחש אתמול, חברי כנסת של הקואליציה, ובעיקר מהליכוד, הימרו את פיו של ראש הממשלה – מהלך נדיר ומפתיע כשלעצמו – והצביעו נגד החוק בלחץ של הלובי של העסקים הקטנים ושל חבריהם במרכז הליכוד. זהו כישלון כלכלי ופוליטי צורב עבור סמוטריץ', שמיד אמר שהוא יחתום מחדש על הצו המעניק פטור ממע"מ על חבילות מחו"ל. האם בעלי החנויות בישראל יכולים לנשום לרווחה? אנחנו נדבר עם כתבת השיווק והקמעונות שלנו, ירדן בן גל הירשהורן.

(33:44) כולם זוכרים כיצד חברת התעופה אל-על ניצלה את המלחמה כדי להקפיץ את המחירים לרמות שערורייתיות, ולאחרונה רשות התחרות הטילה עליה קנס של קצת יותר מ-100 מיליון שקל בשל כך. אלא שהקנס נמוך בהרבה מהרווחים שאל-על גרפה, ולכן הוא אינו מהווה עבורה שום הרתעה לעתיד – למשל כבר בימים הקרובים, אם וכאשר תחל פעולה צבאית אמריקאית באיראן. בהתאם לכך, רשות התחרות שוקלת להטיל על אל על קנס נוסף – אנחנו נדבר עם יונתן צויקל, סגן היועצת המשפטית (אזרחי מנהלי) ברשות התחרות.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

(3:02) לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן בשבוע שעבר, בו נקבע שמחירי הדיור שבו לעלות, ובמקומות מסוימים כמו תל אביב אפילו בחדות, קמה צעקה גדולה מצד פעילים בשוק – שטענו שהנתונים לא משקפים את המציאות. ברור האמת חשוב מאוד לצרכנים, המוכרים והקונים של הדירות, אבל הוא חשוב גם למשקיעים כי אלו מתקשים לפתע לפענח את הדו"חות הכספיים של חברות הנדל"ן. האם נתוני המכירות של הקבלנים והיזמים, למשל, משקפים במדויק את המציאות? מסיבה זו הרשות לניירות ערך הודיעה שהיא בודקת את המצב, ובקרוב היא תפיץ מדריך לחברות נדל"ן על איך לדווח לציבור נתונים כמו מכירות ורווחיות. אנחנו נדבר עם רו״ח פרידה עבאס יוסף - אחראית תחום נדל״ן מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך. 

(17:19) העסקה הגדולה של השבוע האחרון היא העברת השליטה בחברת הספנות הלאומית צים לקבוצה של משקיעים מחו""ל וגם מישראל. אלא שהעסקה לא מתקבלת בקלות, בגלל סימני השאלה סביב "מניית הזהב" שממשלת ישראל מחיקה בצים מסיבות ביטחוניות, וגם מאבק של העובדים לקבל חלק גדול יותר מהתשלום. האם העסקה טובה לישראל, והאם היא אכן תושלם? אנחנו נדבר עם איש שוק ההון אסא ששון. 

(28:29) בהייטק כמובן אין רגע דל, ולמרות השאלות סביב בינה מלאכותית, חברות הסטראט-אפ הישראליות ממשיכות לקבל השקעות בשווים שעד לא מזמן נראו דמיוניים, גם במונחים מוחלטים וגם ביחס לביצועים העסקיים. דוגמא כזו היא חברת איון, שגייסה חצי מיליארד דולר בשנתיים הראשונות לקיומה, עם שווי של 4 מיליארד דולר בגיוס האחרון – אבל עם הכנסות של מיליוני דולרים בלבד. כיצד זה ייתכן? אנחנו נדבר עם איש ההייטק שלנו אופיר דור, שגם יספר על עוד גיוס טרי, שלאחר שנה בלבד כבר גייס לפי שווי של מיליארד דולר.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

האינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker, עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

(06:39) העולם כולו וכמובן אנחנו נמצאים בהמתנה דרוכה להחלטת הנשיא טרמאפ על פתיחת מלחמה באיראן, אך בינתיים הוא ממשיך בניהול מלחמה אחרת - מלחמת המכסים. לאחר שביהמ"ש העליון בארה"ב פסל את חוקיות תוכנית המכסים שלו, הנשיא זעם והחליט להעלות את המכסים ל-10%, ואחרי יממה התחרט והחליט, לא 10% אלא 15%. קצת לנהל עסקים עם גחמנות שכזו, ואנחנו ננסה לברר איך בכל זאת עושים את זה ומהי ההשפעה על המשק הישראלי. תהיה איתנו ד"ר גלי אינגבר, ראשת המחלקה למימון וכלכלה בפקולטה למינהל עסקים במכללה למינהל.

(19:45) בכל פעם שיש התקדמות של שחקני הבינה המלאכותית, רואים מיד תגובה חריפה בשווקים. בסוף השבוע היו אלה מניות חברות הסייבר שצנחו בעקבות פיצ'ר חדש שהשיקה חברת אנת'רופיק, שכבר הצליחה לערער גם את מניות חברות התוכנה. עמית קרפ, שותף בקרן בסמר ואחד ממשקיעי הסייבר הפעילים בישראל, יסביר כאן על ההשקה החדשה והאם הפאניקה בשווקים מוגזמת.

(35:47) מגדלי המשרדים העצומים שנבנו בשנים האחרונות בגוש דן הם יפים ומרשימים, אך מתברר שכמה מהם די ריקים ובעליהם מתקשים למצוא שוכרים. אחד ההסברים: AI. כן, גם לכאן השתרבבה הבינה המלאכותית, ובשוק יש הערכות שחברות רבות יסתדרו עם פחות עובדים, ולכן יזדקקו לפחות משרדים. הדר חורש יספר לנו מה זה עושה למחירים, והאם בנו כאן פשוט יותר מדי משרדים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

שורת מדענים ובראשם ג׳פרי הינטון, מדען המחשבים הבריטי-קנדי, שכונה לא פעם “הסנדק של הבינה המלאכותית”, מזהירה בשנים האחרונות שוב ושוב כי הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בהרבה מכפי שהחברה והרגולציה מסוגלות לעמוד בו, וכי היא עלולה להחליף מספר עצום של משרות, להעמיק אי־שוויון כלכלי, להעצים הפצת דיס-אינפורמציה ושימושים זדוניים ולאיים על הציוויליזציה. אבל רוב הכותרות על בינה מלאכותית בעיתונות עוסקות בתרומה הגדולה שתהיה לטכנולוגיה לעולם העסקים, המדע, הבריאות והחינוך.

 השבוע גיא רולניק יצא לניו יורק, לאוניברסיטת קולומביה שם פגש את פרופסור מורן סרף לשיחת עומק על הסכנות של הבינה המלאכותית. השניים דיברו על אילון מאסק ודאריו אמודאי, המערכת הפיננסית, על שוק העבודה, על מישרות שייעלמו וכיצד תשפיע הבינה המלאכותית על מערכת הבחירות הקרובה בישראל.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אינטרסנטים", הפודקאסט הכלכלי היומי של TheMarker עם איתן אבריאל:

(2:45) רבים מאיתנו מרגישים שכוח האדם בשירות הציבורי שאותו אנחנו פוגשים מדי יום הוא, איך נאמר, לא תמיד הכי מקצועי, רציני וחרוץ שיש. יש לכך סיבות רבות, החל מוועדי עובדים חזקים, נפוטיזם ומינוי מקורבים, משכורות שאינן תמיד גבוהות ומתקפה של פוליטיקאים נגד "הפקידים". אבל אחת הסיבות הפחות מוכרות היא שקשה לגייס עובדים חדשים ואי אפשר לפטר עובדים גרועים – והתוצאה היא שירות ציבורי שהפרשנית שלנו, מירב ארלוזורוב, לא מהססת לתאר כ"מלא זומבים".

(17:17) במהלך המלחמה האחרונה, כאשר טילים נורו על ישראל משלושה כוונים שונים לפחות, רבים היו בטוחים שבמוקדם או במאוחר אויבנו יצליחו לפגוע במתקני אנרגיה קריטיים – והחשמל במדינה ינותק. אנחנו דיווחנו כאן, למשל, על בהלה לרכישת גנרטורים שאנשים התקינו במרפסות. עכשיו מפרסם מבקר המדינה דו"ח על היערכות משק האנרגיה לשעת חירום – ומתברר שהדאגה היתה בהחלט במקום ושבפעם הבאה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעלטה. אנחנו נדבר עם כתב האנרגיה שלנו, עידן בנימין.

(25:52) לסיום, נביע קצת אמפטיה למישהו שסובל היום: נשיא המדינה, יצחק בוז'י הרצוג. למה? כי בשבוע שעבר דונלד טראמפ תקף את הרצוג, דרש שהוא יעניק מיד חנינה לנתניהו, והוסיף שהרצוג "צריך להתבייש בעצמו, הנשיא של ישראל. הכוח העיקרי שיש לו זה הכוח לתת חנינות". עכשיו הרצוג חושש שאם לא יעניק את החנינה לנתניהו, ארצות הברית תטיל עליו סנקציות כפי שעשתה למנהגים אחרים כשהם הימרו את פיו של טראמפ. מה יעשה הנשיא, ואולי עוד יותר חשוב, מה הוא צריך לעשות? אנחנו נדבר על זה עם סמי פרץ.

See omnystudio.com/listener for privacy information.