הדתיות האלה | סרוגים

החופש הגדול – זיכרון מתוק או סיוט חוזר? בפרק השביעי של הפודקאסט הדתיות האלה, הדר ואורטל צוללות לעומק התהום שנקראת יולי-אוגוסט, ושואלות: מי באמת יוצא לחופש – הילדים או ההורים?
הפרק לוקח אותנו למסע בזמן: מהחופש של פעם – שנות ה־70, ה־80 וה־90, כשילדים הסתובבו ברחובות, אכלו קרח על מקל ולא שמעו את המילה “קייטנה” – אל מול החופש של היום, שמרגיש יותר כמו לוגיסטיקת הישרדות יומיומית.
בין אם אתם הורים עובדים שמנסים להדביק את הקיץ עם שיניים, או הורים שנשארים בבית ומגלים שגם בזה אין רגע מנוחה – זה פרק בשבילכם. הן מדברות על האידיאל של החופש מול המציאות הדביקה, על השאלה האם חופש גדול הוא בכלל דבר טוב, למי הוא נועד, והאם יום אחד מישהו יעז לשנות את זה. (רמז: לא.)
פרק מצחיק, טעון ומדויק, שיגרום לכם גם להזדהות, גם להיזכר, וגם קצת לצחוק על עצמכם.

Support the show

“הדתיות האלה” פרק 6: הדר בן חמו ואורטל ברזילי מדברות על חברות. כולנו רוצים חברים. לא לייקים, לא עוקבים – חברים. אבל כמה באמת יש לנו כאלה? כמה נשארו מהילדות, מהצבא, מהעיר הקודמת?

Support the show

בפרק החמישי של הפודקאסט “הדתיות האלה”, עולות הדר בן חמו ואורטל נגר ברזילי על אחת הסוגיות הרגישות ביותר: ועדות קבלה. לאולפנה, להדרכה בבני עקיבא ואפילו לישוב.
מה קורה כשאת רוצה להיות חלק – אבל מרגישה שדווקא איפה שהכי רצית, לא קיבלו אותך באמת? הפרק צולל לתוך חוויות של דחייה, התאמה בכוח, וניסיון להיות שייכת גם במחיר אישי.
השיחה נוגעת גם בציבור הדתי-לאומי ובשאלות של קבלה, נורמות, וגבולות ההשתייכות. מתי זה כבר לא שייך? ומתי זה פשוט כבר לא שלך?
כמו תמיד – הומור, חדות, פגיעוּת ואומץ נשי מרכיבים את השיחה הייחודית של השתיים, שמצליחות לגעת במילים במה שרבות רק מרגישות.
פרק על השתוקקות, על כאב, ועל הבחירה להישאר נאמנה לעצמך – גם כשזה אומר לא להשתייך.

Support the show

בפרק הרביעי של הפודקאסט “הדתיות האלה”, הדר בן חמו ואורטל נגר ברזילי פותחות את נושא הגבולות – ומגלות שהוא הרבה יותר מורכב ממה שחשבנו. מהעשרת הדיברות ועד התקנון של תל קבוצת הווטסאפ, מהחוקים הכי קדושים ועד הכללים הלא מדוברים בבית – הפעם השתיים נכנסות בכל הכוח בשאלה: למה אנחנו בכלל צריכות גבולות?


הן מדברות על גבולות בבית עם הילדים, בתוך הזוגיות, בקריירה, בתיאטרון, ואפילו בגבולות ההלכתיים שמגדירים את חייהן – אלו שמסמנים דרך, אך לפעמים גם מגבילים. הן לא פוסחות גם על הגבולות בתקופת הקורונה, על האנשים שאוהבים לשחק קרוב לגבול – כי רק שם הם מרגישים חיים, וגם על אותו רגע שצריך “לראות את הסכנה בעיניים” כדי להבין את גודל האחריות.

וגם: מי קובע את החוקים? האם אפשר לשחק בתוכם? ומה זה עושה לנו כשאנחנו שוברות את הכללים? פרק מצחיק, חכם, נועז בדיוק במידה, שמדבר על גבולות – אבל ממש לא עומד בהם.

הדתיות האלה פרק 3: בפרק מיוחד שעוסק במלחמה הנוכחית, אורטל והדר מדברות על ממ”דים, מקלטים, הנהגה, חוסן נשי, ומה קורה כשההקרבה הפרטית ביותר הופכת לעוד סיפור ציבורי שכולם מרשים לעצמם לשפוט.

Support the show

בפרק השני של הפודקאסט "הדתיות האלה" - אורטל ברזילי והדר בן חמו - הן מדברות על אחד הנושאים הכי מסקרנים שיש: הקשר האישי בינינו לבין הקב"ה. 
איך זה מרגיש לשבת עם ה' לקפה הפוך? מה יקרה כשיבוא המשיח – איך בכלל יכניסו קרבנות לטויוטה? ואולי המשיח בכלל תימני? הן משתפות בחוויות של השגחה פרטית, בהחלטות גדולות כמו בחירת בן זוג, בניסים קטנים מהחיים, ושואלות את השאלה שכל אחת חושבת עליה: כמה השתדלות זה באמת בסדר לעשות לפני שאומרים "ישועת ה'"? אה, ויש גם ספוילר קטן: הגאולה, לפי מה שנאמר שם, ממש מעבר לפינה.

בפרק הראשון של הדתיות האלה אנחנו מדברות על סדר וארגון.
למה דווקא מזה בחרנו להתחיל? אולי כי כל החיים אנחנו מנסות להיכנס ללוז, והלוז מצידו פשוט לא משתף פעולה.
על הפער בין הרצון לשליטה לבין המציאות המבולגנת, על יצירתיות שנולדת מתוך כאוס, ועל הניסיון התמידי להיראות מסודרות מבחוץ – כשבפנים, בלגן.