שחר עבר לדה וינצ'י ריזולב ואהוד מפחד מכל הדברים שהוא כתב בטוויטר על זה שהופכים את זה למטלה

https://twitter.com/ShaharShoshan/status/1550599583608209408

לרלרת 

1. שאוט אאוט לגל ממלאיה שהוא מאזין קבוע וזה שעיצב את האימוג'ים שיש בפורומים של תפוז.

https://www.vrtonung.de/en/ar-audio-headphones/?fbclid=IwAR3Y0cusy2SsHse1La2HjkyoK-bEoorVHHLOfBAQDkMf2cmTzC87vdnCD-Y

1. יש חידושים בבלוטות' שאהוד יקריא ושחר יסביר.

https://www.geektime.co.il/bluetooth-le-audio-is-now-official/?fbclid=IwAR3q1c5-eRLQFCsfSZ8zDx2sY1MjsXFthfFR0QPR_i2KonA_VRNLVhH-xY4

1. דאלי שיודע לצייר דברים מוזרים שאתה מבקש נפתח למיליון לקוחות שנרשמו ברשימת המתנה. נכון לרגע ההקלטה זה 15 דולר ל-115 משפטים שתיתן לו (וכל אחד מנפק לך 4 אופציות). בחודשיים הראשונים יהיה כמה איורים שתוכל לקבל בחינם. הייתם משלמים? https://openai.com/blog/dall-e-now-available-in-beta/

המלצה בדקה 

אהוד  נשאב דרך נעמה לסרטון של שעתיים וחצי שמסביר למה מלך האריות הוא ל העתקה של קימבה דה ווייט ליון היפני: https://www.youtube.com/watch?v=G5B1mIfQuo4

1. (אחרי ההמלצה בדקה) סבתא של שחר נפטרה ויש לו תובנות על החיים

כשאנשים אומרים "משתתף בצערך" זה בגלל שהם לא יודעים מה לומר ו-וואללה גם אני לא יודע מה האלטרנטיבה.

תמיד תשימו שעות ביקור לשבעה, אחרת יהיה אקסטרה מעייף. בכללי, אני לא יודע איזה אדם חברותי ונעים המציא את הקונספט הזה של לארח אנשים במשך שבוע שלם שנייה אחרי שמישהו הלך, אבל הוא לא מוזמן אלי הביתה.

סבתא שלי הייתה גמלאית בנק הפועלים וידענו שהם שולחים מעין ערכת שבעה כזאת. השליח הגיע אלינו עוד כשהיינו בבית הקברות וחשבתי שהוא משאיר סלסילה. הוא השאיר משטח. 8 קרטונים עם כל הלהיטים שמגישים בשבעה: פירות, עוגיות, שתייה, סוגים של סוכר, גוונים של קפה, אפילו שקיות זבל היו שם ו-שימו לב - כ-30 נרות נשמה. כמה אנשים הם חושבים מתו אותו יום?

יש אשכרה קטלוג של מצבות והתמונות שם באיכות הכי נמוכה שראיתם בחיים. הרקעים בפוטושופ לא מאכזבים.

כשבאתי ללכת נתקלתי באחת הסצינות המוזרות ביותר שראיתי. השעה הייתה 19:30 בערב ואחרינו הייתה עוד לוויה אחת לפני השקיעה. ליד האופנוע שלי חנה TMax וברחבת ההספדים היה עוד TMax שישב עליו איש שנראה כמו מישהו שיש לו TMax. למי שלא מכיר, זה הקטנוע אופנוע הכי פופולרי בקרב העבריינים בארץ. הם היו קבוצה מוזרה של אנשים שכולם נראו אותו דבר, אבל אף אחד לא ממש דיבר אחד עם השני. 

הרב שאל אם אני יכול לבוא להשלים מניין, לא הדבר שהכי רציתי בעולם באותו רגע אבל הסתכלתי סביב ולא היה אף אחד ויש בזה משהו דיי מדכא שאין אפילו עשרה אנשים שילוו את האיש הזה שמת. אז באתי ושמתי את הכובע על הראש והרב רץ על הטקס, לא היו הספדים, המנוח היה על הרכב גולף של המקום והם יצאו למין מסע לוויה ביזארי כשהאיש על האופנוע מגזז מאחורה ובאותו זמן הגיע אחד מהחבורה ברכב קבלנים כזה עם סולם על הגג, עשה פרסה איפה שאסור ונסע נגד הכיוון תוך כדי שהוא דופק גזזות, ועקף את התהלוכה הזו. דה פאק.