הכותרת

אחרי הדד ליין שהציב נשיא ארה״ב טראמפ למנהיג איראן חמינאי, הוא הבהיר די מהר שהוא לא רק מדבר - אלא גם מבצע. ארה״ב הזיזה כוחות משמעותיים לאזור המזרח התיכון, ובישראל פורסם כי אושרו תוכניות מבצעיות לתקיפה אפשרית באיראן. חמינאי מצידו גם מאיים, אך נראה שלאיראן לא ממש כדאי ללכת להסלמה כשהיא פגיעה מאי פעם.

הפרשן לענייני ביטחון של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, רון בן ישי, הסביר עד כמה הרטוריקה המאיימת של טראמפ היא מבוא למשא ומתן או לתקיפה של ממש, מהם האמצעים הצבאיים שארה״ב הזיזה לאזור, האם תקיפה רחבה ככל שתהיה באיראן עשויה להשמיד כליל את האיום על ישראל ומדוע הטענה ש-2025 היא השנה הטובה ביותר לתקיפה ישראלית באיראן – לא לגמרי מדויקת?

//מגישה: שרון כידון

//תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כשארדואן מאחל לעמו בתום צום הרמדאן ש"אללה יקח את ישראל", הוא כבר מציב את עצמו, שלא בפעם הראשונה, כאחד האויבים הגדולים של המדינה. שרי החוץ האחרונים של ישראל ממהרים להגיב בהצהרות ריקות להתבטאויות מרחיקות הלכת של נשיא טורקיה, אבל התמונה שמתהווה במזרח התיכון בכל הנוגע ליחסים בין המדינות רחבה בהרבה מתגובות טקטיות, ודורשת אסטרטגיה מחושבת ונחושה מצד ההנהגה הישראלית.

יחסי ישראל-טורקיה בעת שלטונו של ארדואן ידעו עליות ומורדות, אבל גם בתקופות של מתח יחסי המסחר המשיכו להתקיים. אלא שהשאיפות האימפריאליסטיות של ארדואן כבר מחייבות מבט מחדש על הגאופוליטיקה של האזור, כשברקע ההפגנות יוצאות הדופן נגדו ברחבי טורקיה.

יהונתן אדירי, יועצו המדיני והטכנולוגי של נשיא המדינה שמעון פרס לשעבר, הסביר עד כמה המחאות העממיות מאיימות על משטרו של ארדואן, האם ישראל קרובה לרגע בו תמצא את טורקיה על הגבול, אילו מהלכים דרמטיים מוביל שר החוץ הטורקי ומה השאיפות של ארדואן במזרח התיכון ובנוגע לישראל?

//מגישה: שרון כידון

//תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

"סימני שבירה בחמאס? הזיכרון של הישראלים קצר מאוד אם זה השיח. התגובה של חמאס מאוד מדודה בינתיים כי חמאס מחכה שצה"ל ייכנס למרחבים האורבניים, שם הוא רוצה לפגוש אותו. צריך לומר בבירור שאם לא הולכים לעסקה זאת המשמעות: מלחמת התשה, ממשל צבאי וכו'. האם אנחנו ערוכים לזה עם מספיק כוחות, מספיק תוכניות ומספיק משאבים? אני לא בטוח.

"העובדה שההנהגה לא מנהלת שיח כנה עם הציבור חוץ משליפה של סיסמאות מאוד מדאיגה. עדיף את הכנות הכואבת, שיגידו שבוחרים במלחמה על חשבון החטופים אם זה המצב. זה עדיף על פני סיסמאות כמו 'הניצחון המוחלט', כי הולכים ומתגברים הדיווחים שייתכן מאוד שאנחנו מתכוננים לקראת כיבוש של כל עזה, והמשמעות של זה היא כמה אוגדות טובות שגם מתמרנות וגם שוהות בעזה לתקופה ארוכה. אני מאוד חושש שנגיע לנקודה שבה נהיה במלחמה שיש לה מעט מאוד קונצנזוס בציבור הישראלי וחשוב מאוד שנהיה ערים לזה ונדבר על זה רגע לפני שמתפתח פה משהו שיוצא משליטה".

את הדברים האלה הסביר ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין אוניברסיטת תל אביב, בכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet. עוד דיברנו על המחאות בעזה בשבוע שעבר שדעכו בינתיים, כאשר בתחילת השבוע נודע כי אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ככל הנראה התגובה של חמאס, שעינה והוציא להורג לפחות שישה מפגינים – למען יראו וייראו. וגם: מה קורה עם הרעיונות של טראמפ בנוגע לעזה? איך המנהיגות של מוחמד סינוואר לעומת זו של אחיו? מה הסיכוי שהמחאות בעזה יתחדשו ומה הממשלה צריכה לעשות כדי לשפר את הפוזיציה של ישראל?

//מגישה: שרון כידון

//תחקיר, עריכה והפקה: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

במהלך אפריל צפויים לעבור בנתב"ג קרוב לשני מיליון נוסעים – זינוק של 65% לעומת פסח בשנה שעברה שהיה עוד בצילה הכבד של המלחמה והמתיחות הביטחונית מול איראן. ברשות שדות התעופה אומרים שהביקוש שובר שיאים, כמו בכל שנה כמעט, בעוד שממשלות ישראל בעשרות השנים האחרונות מתמהמהות עם הקמתו המתבקשת של שדה משלים נוסף שייתן מענה לעוד טיסות בינלאומיות.

השבוע הכנסת צפויה לאשר הקמת שדה בנבטים בתוך 7 שנים, בניגוד גמור להמלצות של כל גורמי המקצוע. מאחורי האישור הבהול רגע לפני היציאה לפגרה: הבטחה פוליטית של נתניהו לח"כ אלמוג כהן, שנותר לעמוד לצדו גם כשבן גביר ושאר חברי מפלגתו יצאו נגדו. התוצאה המסתמנת: החלטה שלא תיושם בסופו של דבר מסיבות מקצועיות, אך תגרור עיכובים משמעותיים בהקמה של שדה אחר.

יוסי פישר, מומחה לתיירות ותעופה, הסביר למה מערכת הביטחון מתנגדת לשדה אזרחי בנבטים ותומכת בשדה ברמת דוד, כיצד הקמת שדה בצפון תוכל להקפיץ את תיירות החוץ בישראל, איך קפריסין הצליחה לפצח את פוטנציאל התיירות בצורה טובה פי כמה וכמה מישראל ומדוע מדינה עם כל כך הרבה אתרים קדושים ואתרי מורשת לא מצליחה להפריח את התיירות גם בזמנים של רגיעה? וגם: על הפוליטיקה מאחורי היוזמות וההחלטות של הממשלה בשנים האחרונות בכל הנוגע להקמת שדה אזרחי חדש.

//מגישה: שרון כידון

//תחקיר, עריכה והפקה: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

זה נשמע כמו תסריט של סדרת מתח: גורמים בשירות מדינת אויב שמממנים את פעולת הטרור הרצחנית ביותר מאז הקמתה המדינה, מצליחים לכאורה להעביר כספים ולממן את עבודתו של דובר ראש ממשלת ישראל. אבל מי שמכיר את הדרך שבה עובדת הנסיכות הקטנה והעשירה - יודע שזה מאפיין לא מעט מההתנהלות שלה מול המערב.

ד"ר אריאל אדמוני, חוקר קטאר באוניברסיטת בר אילן, הסביר כיצד פועלת המכונה הערמומית של הקטארים, איך מתמודדים עם האמריקנים עם ההשפעה ההולכת וגוברת של הכסף הקטארי ברחבי העולם, איך היא קנתה את דעת הקהל גם של הישראלים וגם של הפלסטינים במשחקי המונדיאל, כיצד היא מקפידה לצבוע את הקשרים שלה עם חמאס, מה עומד מאחורי התגובה שלה לדוח השב"כ וגם: לאיזה תפקיד שאפתני במזרח התיכון מכוונת הנסיכות הקטנה?

//מגישה: שרון כידון

//תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשיא הקרבות הפנימיים כאן בארץ, תוך כדי לחימה ואיומים מבחוץ, גוגל מודיעה על החלטתה לרכוש את חברת וויז הישראלית בסכום שיא של 32 מיליארד דולר. העסקה עוד לא הושלמה כאשר עדיין נדרש אישור של הרשויות בארה"ב, אבל ללא ספק היא שמה את וויז בטופ העולמי של עסקאות ההייטק בכלל ותעשיית הסייבר בפרט.

כתב הטכנולוגיה של ynet ו"ידיעות אחרונות" טל שחף הסביר לנו מה בעצם וויז עושה ולמה זה מעניין את גוגל? איך ישראל הפכה למעצמת סייבר ועד כמה עלינו על הגל או שלא בסקטורים צומחים נוספים כמו תעשיית ה-AI? האם ממשל טראמפ צפוי לאשר את העסקה או שייתכן שהנשיא ינצל את ההזדמנות לסגור חשבון עם גוגל? וגם: מה המצב של ההייטק הישראלי בצל המלחמה, האם אנחנו צפויים להתבשר על אקזיטים נוספים בקרוב ולמה לא בטוח שאנחנו צריכים כל כך להתרגש מכל אקזיט שכזה?

//מגישה: שרון כידון

//עריכה, הפקה ותחקיר: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

על פניו ממשלת נתניהו מגיעה לפגרת האביב ללא איומים נראים לעין, אבל בכל זאת ראש הממשלה החליט בשבועות האחרונים ללכת בכל הכוח למהלכים שנויים במחלוקת כמו פיטורי ראש השב״כ, פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, דחיפת חוקים שיפגעו בעצמאות מערכת המשפט ודחיית חוק הגיוס והשוויון בנטל. גם הרטוריקה שלו עברה שינוי דרמטי והיא לוחמנית מאי פעם, עם מסרים בוטים עוד יותר מהרגיל נגד התקשורת, מערכת המשפט ומה שהוא מכנה הדיפ-סטייט.

מורן אזולאי, הפרשנית הפוליטית של ynet וידיעות אחרונות, הסבירה מה עומד מאחורי הצעדים והרטוריקה של נתניהו – האם זו השראה מממשל טראמפ או שראש הממשלה פתח בקמפיין בחירות? וגם: מה גרם לציפוף השורות בקואליציה ולמה לא נראה שמישהו מבפנים יערער על שלמותה, האם המחאה הציבורית משפיעה על הממשלה ומה הדבר שמדליק אותה יותר מהכל וכיצד נתניהו מכין את השטח להמשך?

//מגישה: שרון כידון

//תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי שמדינת ישראל החזירה את תושבי הצפון לביתם, בסוף השבוע קיבלנו תזכורת לשבריריות של הפסקת האש גם בגבול הצפוני, עם שיגורי רקטות שנורו לעבר מטולה. צה"ל הגיב בעוצמה, חיזבאללה הכחיש מעורבות ונשיא לבנון קרא למנוע הידרדרות. אלא ששבוע לפני זה, עוד לפני השיגורים שהטילו בספק את הפסקת האש, החלו לנהל דיונים על הגבול היבשתי בין ישראל ללבנון, בתיווך אמריקני. במקביל, הגיעו דיווחים על אפשרות של נורמליזציה מול לבנון, שהוכחשו על ידי שני הצדדים, אבל המחוות של שחרור אסירים בטחוניים העידו על פתיחות מסוימת לרעיון.

ליאן פולק-דוד, יועצת אסטרטגית ושותפה-מייסדת של הקואליציה לביטחון אזורי ולשעבר יועצת במל"ל ובמשרד ראש הממשלה, סיפרה עד כמה החלשת חיזבאללה שינתה את פניה של לבנון, מי ההנהגה החדשה ומה יחסה לישראל, איזו מדיניות ישראל צריכה להפעיל בלבנון במצב הנוכחי, כיצד סעודיה קשורה לארץ הארזים, וגם: ההזדמנות הגדולה של ישראל במזרח התיכון שאסור להחמיץ.

//מגישה: שרון כידון

//תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מתקפת הפתע האווירית שהנחיתה ישראל על רצועת עזה הגיעה אחרי שבועות של הפסקת אש לצורך המשא ומתן על עסקת חטופים. בגיבוי אמריקני ישראל יוצאת ללחימה שכרגע המהלך הראשוני שלה הוא אווירי, אך הרמטכ״ל הנכנס אייל זמיר גיבש תוכנית מפורטת ללחימה המחודשת גם להמשך.

הפרשן הביטחוני של ynet ו"ידיעות אחרונות", רון בן ישי, הסביר מהן המטרות המדיניות והצבאיות של החזרה ללחימה, האם מדובר בהימור מסוכן מדי או בהחלטה מושכלת, כיצד זה אמור לקדם את החזרת החטופים ולשמור על ביטחונם ועד כמה ארצות הברית לקחה חלק בהחלטה לחזור ללחימה?

//מגישה: שרון כידון

//תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

ארה״ב פתחה במתקפה נרחבת על יעדים של החות'ים וראשיהם עם איתות לראש הנחש איראן, ובינתיים היא ממשיכה לתקוף במרץ בעוד שהיא מבהירה שאינה מנסה להפיל את המשטר עצמו. במערכת הביטחון הישראלית נערכים לאפשרות שההסלמה הזאת תגיע גם אלינו.

ענבל נסים לובטון, חוקרת תימן ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ועמיתת מחקר בפורום לחשיבה אזורית ופורום דבורה, הסבירה במה שונה המתקפה האמריקנית של הימים האחרונים מקודמותיה ומה ההיסטוריה של ארה"ב עם החות'ים עוד מימי הכהונה הקודמת של טראמפ, מה צפויה להיות ההשפעה של המתקפה הנרחבת על פעילות החות'ים אם בכלל, מה האינטרסים הכלכליים של ארה"ב מאחורי התקיפה, האם החות'ים מהווים כיום פרוקסי של איראן או תנועה לאומית עצמאית והאם התסיסה הפנימית בתוך תימן עשויה ליצור איזשהו שינוי בשטח?

//מגישה: שרון כידון

//עריכה, הפקה ותחקיר: עדן דוידוב ושקד אילת

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.