הכותרת

תאילנד, ברזיל, צ׳ילה והרשימה עוד ארוכה. מתחילת המלחמה, התרחשו 12 מקרים של רדיפה משפטית של חיילי צה"ל בחו"ל. בימים האחרונים הקצב גדל, והוביל אפילו למילוט דרמטי של אחד הלוחמים מברזיל לאחר שנדרש לחקירה בגין "פשעי מלחמה". ארגונים כמו קרן הינד רג׳אב, שהוקמו בעקבות ה-7 באוקטובר במטרה לפעול נגד חיילי צה"ל, מובילים את הממשלה לנקוט צעדים מיוחדים כדי לשמור על הלוחמים הנופשים.

יחד עם ד"ר עו"ד גל לברטוב, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, ניסינו להבין איך הגענו למצב בו המדינות לוקחות אחריות חקירה של לוחמי צה"ל לידיים שלהם, למה מערכת המשפט בישראל איבדה את אמון העולם וממה החיילים, הלוחמים והמילואימניקים שלנו צריכים להיזהר ולחשוש בחו"ל.

 

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

 

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2011, טורקיה בהנהגת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ביססה את מעמדה כשחקנית מרכזית בזירה האזורית. בתחילת הדרך, תמכה טורקיה במשטרו של בשאר אל-אסד, אך לאחר שהאחרון דחה את עצותיו של ארדואן וסירב לשתף פעולה, העבירה טורקיה את תמיכתה לאופוזיציה ולקבוצות המורדים השונות.

כעת, עם קריסת המשטר העלוואי והמעבר לשליטה של אחמד א-שרע (המכונה אל-ג'ולאני), נראה כי ארדואן מכוון גבוה מתמיד.באמצעות הסכמים ופעולות בשטח, טורקיה מנסה להחליף את רוסיה ואיראן כבעלות החסות המרכזיות בסוריה ולבסס את עצמה כמעצמה אזורית, כאשר ארדואן עצמו חולם לממש את תפקיד הסולטן של האימפריה העות׳מאנית החדשה. 

תוכניותיו של ארדואן כוללות שליטה בצבא הסורי, הקמת בסיסים טורקיים בנמלים אסטרטגיים בסוריה, ושיקום יכולות צבאיות שהושמדו על ידי ישראל בתקופה האחרונה. שאיפות אלו אינן פועלות בחלל ריק – הן נשענות על אינטרסים אסטרטגיים רחבים יותר, ובראשם הסיפור הכורדי, שנמצא במוקד האינטרסים של טורקיה.

ביחד עם ד"ר אלי כרמון חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור, אוניברסיטת רייכמן, ניסינו להבין מה רוצה ארדואן ולמה הכל חוזר לסיפור הכורדי, שנמצא במוקד האינטרסים הטורקיים ומשפיע גם על ישראל. האם טורקיה תהפוך לאיראן החדשה? עד כמה מסוכן ארדואן לישראל? ומי המדינה שמממנת את השאיפות של הסולטן?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, עריכה והפקה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

כמעט חודש אחרי נפילת משטר אסד, משפחתו של באשר אל-אסד נמצאת רחוקה מאדמתה, חלשה ומפורקת. הרודן הסורי מוחבא במוסקבה, אשתו אסמה גוססת ואחיו מאהר, שהיה דמות מרכזית בעסקי ייצור סם הקפטגון, נעלם. הרבה מבכירי הממשל הקודם נרדפים על ידי אנשיו של אל-ג'ולאני והאינטרפול. חלקם נמלטו מסוריה בדרכונים מזויפים ונכנסו ללבנון.

בינתיים, המנהיג החדש, אל-ג'ולאני, או בשמו החדש אחמד א-שרע, ממשיך להוביל מהלכים מתונים. הממשלה החדשה בדמשק צפויה לכהן רק עד מארס 2025, ובחירות בעוד 4 שנים. מחד הוא ממנה חברי ארגון טרור לשעבר לתפקידי מפתח זמניים ומאידך גם שתי נשים, לתפקיד נגידת הבנק המרכזי ולתפקיד האחראית לענייני נשים בסוריה. בנוסף בימים הקרובים צפויה להתכנס בסוריה ועידת "וועידת הדיאלוג הלאומי", בהשתתפות גורמים שונים, שתדון על עתיד המדינה - ותגבש ממשלה וחוקה חדשה.

יחד עם סמדר פרי, פרשנית ynet וידיעות אחרונות לעולם הערבי, צללנו לרכילות מאחורי משפחת אסד שירדה מגדולתה, לאינטרסים של ארדואן, ישראל איראן ושאר מדינות ערב וניסינו להבין מה הכוונות האמיתיות של אל-ג'ולאני.

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, עריכה והפקה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

נשיא ארצות הברית ה-39, ג׳ימי קרטר, נפטר בסוף החודש בגיל 100. מי שהביא לחתימה את הסכם השלום הראשון והחשוב ביותר של ישראל מול מצרים ב-1977, הפך מאוחר יותר לאחד המבקרים הגדולים של ישראל בנושא הפלסטיני, שכבר אז עמד על הפרק בהסכמי קמפ דיוויד.

יחד עם שמעון שיפר, הפרשן המדיני ובעל הטור ב-ynet וידיעות אחרונות, חזרנו לסיפורים מאחורי הקלעים והמהלכים שהוביל הנשיא לשעבר בדרך לחתימה על ההסכם ההיסטורי, למדיניות העקשנית שלו בנושא זכויות הפלסטינים בגדה וגם: הדימיון בין פועלו למען השלום וישראל לבין הבטחותיו של הנשיא החדש שחוזר לכהונה שנייה, דונלד טראמפ.

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

מעל 450 ימים בשבי חמאס, והעסקה לשחרור החטופים נמצאת בעיצומם של מגעים אינטנסיביים, כאשר מרבית מרכיבי העסקה כמעט סגורים. עם זאת, חמאס ממשיך בסירובו להעביר רשימה מלאה של החטופים החיים, דבר שמעמיד את כל המשא ומתן בסימן שאלה. 

המגעים, שמלווים בלחץ ציבורי ופוליטי, מעוררים דילמות כבדות. כמו בעסקת שליט, שהייתה מלווה בשאלות על שחרור מחבלים, גם כעת עולה השאלה האם שחרור אסירים מסוכנים, ובמיוחד רוצחים, הוא הצעד הנכון. הדילמות המרכזיות שמעסיקות את מקבלי ההחלטות נוגעות לשאלות כמו: מי מהחטופים צריך להיות ראשון בתור לשוב הביתה – נשים, מבוגרים, או חטופים במצב בריאותי קריטי? כיצד ניתן להבטיח שמחבלים ששוחררו לא יחזרו לפגוע בישראל? והאם לשחרר במסגרת העסקה גם סמלי טרור?

ביחד עם עם ירון בלום, מתאם השבויים והנעדרים ובכיר בשירות הבטחון הכללי לשעבר, ניסינו להבין איך ניתן להתמודד עם הדילמות המוסריות והאסטרטגיות שמלווים כל צעד במו"מ? מה התפקיד המפתיע שטורקיה לוקחת בעסקת החטופים? וכמה רוצחים, באמת שוחררו בעיסקת שליט? 

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

הממשלה אישרה להאריך את הסיוע למפוני הצפון ועוטף עזה עד סוף פברואר בעלות של 1.3 מיליארד שקלים. מתוך הסכום, 250 מיליון יוקצו לשיקום שירותי החינוך, הרווחה והתמיכה הנפשית במקומות בהם התושבים החלו לשוב לבתיהם.

השר זאב אלקין הממונה על שיקום הצפון, ציין כי מדובר במשימה היסטורית לשקם את הצפון והדרום, שהם חלק מהותי מעתיד מדינת ישראל. הוא הדגיש כי השיקום לא מוגבל להחזרת המצב לקדמותו, אלא דורש גם צמיחה משמעותית בתשתיות, חינוך ובריאות.יחד עם יאיר קראוס, כתב הצפון של ynet וידיעות אחרונות, ניסינו להבין מה המצב ביישובים בצפון, מה הדאגות העיקריות של המפונים שעתידים לחזור בקרוב, וגם, האם כניסתו של השר זאב אלקין לתפקיד מסמנת צעד בכיוון הנכון לקראת שיקום?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

שנת 2025 תיפתח בסימן עליות מחירים כמעט בכל תחומי החיים. עליות במע"מ, ארנונה, חשמל, מים, ביטוח לאומי, מס הכנסה, דיור, תחבורה ומעל הכל אינפלציה של 3-4%. 

על פי מדד ה-OECD מדינת ישראל יקרה ב-38% ממדינות אחרות. לשוק הריכוזי שלנו שחסר רגולציה מספקת צריך להוסיף את הוצאות המלחמה שמביאות את ממשלת ישראל לנקוט בצעדים שלא נראו מאז תוכנית הייצוב ב-1985.

יחד עם גד ליאור, הפרשן הכלכלי של ynet וידיעות אחרונות, נכנסנו מאחורי הקלעים של עליות המחירים, הצעדים של משרד האוצר ובנק ישראל והמשמעות הכלכלית של אחוזי ההתייקרות בתחומים השונים. וגם: האם הממשלה צריכה להעמיד לדין חברות שמעלות מחירים בצורה בלתי סבירה?

// מגישה: שרון כידון
// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

254 פיגועי טרור אירעו ביהודה ושומרון בשנת 2024 – פחות משליש מהמספר שתועד ב-2023. צה"ל והשב"כ פועלים במגוון דרכים על מנת להרחיק את סכנות הטרור מהיישובים ומצירי התנועה, תוך הפקת לקחים מאירועי ה-7 באוקטובר. בין היתר, נעשה שימוש בכלים שלא הופעלו בעבר ביהודה ושומרון, כגון סיכולים ממוקדים מהאוויר, מבצעי עומק דוגמת "בית וגן", ופעילות אינטנסיבית של יחידות מיוחדות. אולם, לא רק מהצד הישראלי מתרחשים שינויים.

מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית פועלים במלוא העוצמה במסגרת מבצע שהם מכנים "הגנת המולדת". מדובר במהלך חריג בנחישותו, המכוון למיגור גורמי טרור, כנופיות חמושות ותחושת הכאוס השלטת באזור ג'נין ובמיוחד במחנה הפליטים הסמוך. לראשונה מזה שנים, הרשות מתמודדת עם מראות של עימותים ישירים מול קבוצות חמושות בגדה, שבדרך כלל מאפיינים את פעילות צה"ל. המבצע מעורר שאלות מהותיות על כוחה של הרשות הפלסטינית ויכולתה לממש שליטה לא רק בג'נין אלא גם בשאר שטחי הגדה. בנוסף, הוא מעלה דיונים על השלכות המהלך על עזה ביום שאחרי.

ביחד עם כתבנו בשטחים, אלישע בן קימון, וד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, ניסינו להבין: מה גרם לירידה בהיקפי הטרור? מי היא יחידה 101, היחידה המובחרת של הרשות הפלסטינית? והאם מהלך מנגנוני הביטחון הפלסטיניים הוא אסטרטגיה להשגת לגיטימציה מחודשת בזירה המקומית והבינלאומית, או צעד זמני שנועד למנוע את "התפרקות הסדר" בדומה למה שקרה בסוריה?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

תפיסת הביטחון הישראלית עוד מימי בן גוריון נשענה בעיקר על ההתרעה. האמונה לפיה אם אויבי ישראל מורתעים, חוששים מהמחיר הגבוה שישלמו במידה ויתקיפו אותנו, הם פשוט לא יתקפו. ובזמן הזה נוכל לשפר את מערכי ההגנה, התראה וסיכול מודיעני.

אבל החל מסוף שנות ה-80 התפשט הרעיון הג׳יהאדיסטי לפיו אין מחיר גבוה מדי. את פת"ח מצריים וירדן, החליפו הטרורסטטים השיעיים של איראן וחיזבאללה, והסוניים של חמאס ודעאש. החות׳ים גם שם ברשימה. 

בישראל, הממסד המדיני והביטחוני המשיכו לחזק את תפיסת שקט יענה בשקט, וכך אי נכונות לפעול מראש (שפגעה בנו גם במלחמת יום הכיפורים) וסשע הולך וגדל בתוך העם הישראלי, שחקו את ההרתעה והובילו את האויבים בציר ההתנגדות, בראשם יחיא סינוואר, מנהיג החמאס להבין ששעת הכושר לתקוף את ישראל היא כעת.

יחד עם רון בן ישי, הפרשן הביטחוני של ynet וידיעות אחרונות, חזרנו לפעם הקודמת שבה ההרתעה נכשלה, ב-1973, לסיבות שהביאו את אירועי 7 באוקטובר לצאת לפועל ואיך שורת פעולות מדיניות וצבאיות הצליחו להחזיר את ההתרעה ולהביא אותה לשיא כל הזמנים. וגם: מה יכול לשחוק את ההרתעה הישראלית בטווח הקרוב?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: גיא סאלם ועדן דוידוב

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.

פחות מיממה אחרי הפגיעה ביפו של טיל הבליסטי ששיגרו החות'ים, פתח צבא ארצות הברית יחד עם הקואליציה הבינלאומית בים האדום, בתקיפות אוויריות מדויקות נגד מחסן טילים ומתקן פיקוד ושליטה המופעלים על ידי החות'ים בבירת תימן כלק מהניסיון לפגוע בתשתיות המבצעיות שלהם. 
התקיפה מגיעה אחרי תקיפת חיל האוויר הישראלי השלישית במספר שיצאה באותו הלילה שבו פגע הטיל שנורה מתימן, בבית ספר ברמת אפעל. הטיל הנוסף שנשלח בליל המחרת ופגע בגן ביפו, אולי מצביע על כך שהתקיפות אינן מרתיעות מספיק את ארגון הטרור.

למעשה, ובמיוחד מאז חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, המנהיג החות'י עבד אל-מלכ בדר א-דין אל-חות'י רואה עצמו כגורם המרכזי בציר ההתנגדות, הפועל באופן עצמאי ומשפיע לא רק על המתרחש בתימן, אלא גם בזירה העולמית. באמצעות חסימה של תנועת הסחר בים האדום, כולל התקפות על נתיבי השיט הבינלאומיים, החזקת כלי שיט בני ערובה ושיתופי פעולה עם ארגוני טרור בסומליה, החות'ים יוצרים איום כלכלי עולמי וגובים מחיר גבוה מכלכלת הסחר של מדינות רבות, בהן גם חברות בציר ההתנגדות כמו רוסיה וסין, וממשיכים לבסס את מעמדם.

ביחד עם ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור מאוניברסיטת רייכמן, ניסינו להבין אילו לקחים ניתן להפיק מהמערכה הנוכחית, מה מסביר את כושר העמידה של החות'ים, אילו פעולות ישראל יכולה לעשות כדי לחסל את האיום ומהם האינטרסים האמריקנים והרוסים בתימן?

// מגישה: שרון כידון

// תחקיר, הפקה ועריכה: עדן דוידוב וגיא סאלם

Support the show: https://www.ynet.co.il/radio

See omnystudio.com/listener for privacy information.