ד"ר דני אורבך הוא היסטוריון צבאי ומרצה בכיר באוניברסיטה העברית. הוא למד באוניברסיטאות תל אביב וטוקיו, וקיבל את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד. הוא מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי ציות צבאי. שני ספריו האחרונים הם ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ובוגדים למען המולדת - הבוגדים הפטריוטים של יפן, על תרבות אי הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה.

כיום ד"ר אורבך חוקר הרפתקנים נאצים לשעבר במזרח התיכון והמעורבות שלהם במלחמה הקרה. הוא גם כותב לתקשורת הישראלית והעולמית וכותב בבלוג "הינשוף". חוץ מכל אלה, דני הוא גם עוקב וותיק של "המשחק הגדול".

המאמר “The Military-adventurous complex” – חושף צד אחר בצבא היפני בפרט ובאימפריה היפנית בכלל. פחות מערכת מסודרת, הרבה יותר פעילות ספונטאנטית של קבוצות שונות שמשכו כל אחת לכיוונה והביאו לבסוף לנפילת האימפריה.

למה זה מעניין?

א' צד של יפן הקיסרית שאני לא הכרתי ואני בטוח שעוד רבים מהמאזינים. תמיד חושבים על יפן כארץ הסמוראים, של משרתים כנועים בפני הקיסר – והנה ד"ר אורבך מראה לנו שציות לא היה הצד החזק של הצבא היפני.

ב' כי יפן הקיסרית היא דוגמה נפלאה לאיך מבנה הכוח של מדינה משפיע עליה ואיך קבוצות שונות יכולות באופן ספונטני להשפיע על מדינה. זה מתאים בדיוק לאחד העקרונות של "המשחק הגדול", ש"מדינה" היא לרוב לא יישות אחת אחידה, אלא כמה וכמה קבוצות אינטרס שכל אחת מושכת לכיוונה.

ג' כי מזרח אסיה בתקופה של 1850-1950 מזכירה את המזרח התיכון שלנו היום, עם מרכז גיאוגרפי שקורס ומעצמות שונות שמנסות לחלק אותו. אצלנו זו סוריה, שמהווה את הציר הגיאוגרפי המרכזי של הסהר הפורה. במזרח אסיה זו הייתה סין של שושלת צ'ינג, ששקעה עקב מלחמות ומרידות כפי שסקרתי ב"מאה שנות השפלה". זו לכן הזדמנות ללמוד על מצב דומה ולעמוד על הקבלות ושוני בין הזירות.

אז מה יהיה לנו היום? אני ודני נשתמש במאמר שלו כבסיס לדבר על יפן הקיסרית, על פריקת העול של הצבא היפני ועל מזרח אסיה במאה שנות ההשפלה.

פורסם לראשונה ב-המשחק הגדול מארח את: ד”ר דני אורבך בעקבות ההרפתקנים היפנים