מצד אחד, יש כתבות עם מומחי זוגיות ופסיכולוגים שאומרים שזה בעייתי. מצד שני גם אהוד דאג לבת זוג שלו לפסל. בערך.

זה היה הפרק עם הכי הרבה תקלות בשידור שהיה לנו מזה הרבה זמן. ההקלטה המקורית נמחקה ונאלצנו להשתמש בהקלטה מהשידור החי שבו הווליום של הפתיח לא היה מכוון כראוי. היינו אומרים עמכם הסליחה אבל גם הפרק הבא ככה כי הקלטנו אותם ברצף. מפרק 369 זה עובד יותר טוב.

צוקרברג פרסם באינסטגרם תמונה של אשתו במעיל שותה קפה ליד פסל ענק בדמותה וכתב :מחזיר את המסורת הרומית של ליצור פסלים לאשתך", ואז נתן קרדיט לאמן דניאל ארשם. היא הגיבה "יותר ממני יותר טוב?" עם אמוג'י של לב. הוא גם פרסם סטורי עם הפסל וכתב "אי אפשר לפספס אותי".

מכיוון שזה פודקאסט, רצינו לתאר את התמונה עם ה-AI של מטא, אבל הוא לא זמין בישראל אז פנינו לצ'אטג'יפיטי:

בתמונה מופיעה אישה עומדת ליד פסל מודרני ומרשים. האישה לובשת מעיל ארוך ומרופד בצבע ורוד עדין, ומתחתיו בגד פנימי או חגורה בצבע כהה יותר, כנראה אפור. היא מחזיקה ספל בצבע טורקיז מול פניה, התואם לצבע הפסל שלידה.

הפסל מציג דמות נשית במראה מופשט, עם עור בצבע טורקיז. הדמות לובשת בגד שנראה כאילו עשוי ממתכת נוזלית או מחומר מבריק, המתפתל סביבה ויוצר תחושה של תנועה או זרימה. הבגד מבריק ובעל דפוסים גליים, והדמות עומדת על בסיס התואם את צבע עורה, מה שמחזק את הרושם שהפסל כולו הוא יחידה אחת ומרשימה.

הרקע של התמונה כולל עץ גדול עם ענפים מתפשטים, מה שמעיד על כך שהמקום הוא כנראה גינה או שטח פתוח כלשהו. הצמחייה סביב הפסל כוללת שיחים וירק, והקרקע מכוסה במולץ' חום או אדמה. ברקע, ישנה גדר או קיר כהה שמקיף את האזור ומספק תחושה של סביבה סגורה או פרטית.

האינטראקציה בין האישה לבין הפסל, יחד עם הצבעים המנוגדים בין הרקע הטבעי למרקם המבריק של הפסל, יוצרת תמונה עשירה ויזואלית המשלבת אמנות, אופנה וטבע.

בביזנס אינסיידר מצטטים יועצת זוגיות שאומרת שזה דגל אדום ביחסים אם נותנים מתנה כזאת, לא משנה כמה אתה עשיר. בוושיגנטון פוסט כתבו שזו אמנות גרועה של העשירים והמפורסמים.

עכשיו אני לא מבין באמנות, או בלהיות סופר עשיר, או בלמצוא מישהו שיבנה לך פסל של 2 מטר בחצר שלך, שהיא בגודל של עיר קטנה. אבל בתכלס, גם אני (אהוד) יזמתי מתנה פסל לבת זוג שלי , והנה אפשר לחשוף אותו כאן.

לרלרת

ליונסגייט הפיצה טריילר (עד שהעותק הזה יימחק) לסרט החדש של קופולה, Megalopolis, ושילבה בו ציטוטים של ביקורות קולנוע שקוטלות סרטים קודמים שלו כמו הסנדק (פולין קייל - הסרט סובל מעודף אמנות) או אפוקלפיסה עכשיו (וינסנט קנבי - ריקני בליבה). המטרה הייתה לעשות הפוך על הפוך ולהראות שהנה הבמאי המאוד פורה שעשה יצירות מופת לא זכה להכרה בהתחלה ובואו לראות את הסרט החדש.