ליאת שטרית, אם לחייל בגבעתי, ואיריס ביליה, אמא לתאומים, האחת לוחמת בחיל הים והשני בחטיבת הנח״ל, הן אמהות לילדים אמריקאים ישראליים שהחליטו להתגייס לצה״ל אף שלא היו חייבים לעשות זאת משום שנולדו בארצות הברית.  אבל הילדים קיבלו את ההחלטה להתגייס. וכך ליאת מלווה את בנה הלוחם מזה כשנתיים, והתאומים של איריס הופכים ממש בימים אלה להיות ללוחמים.

איריס וליאת גאות בחיילים שלהן אבל הן קרועות ודואגות. איך הן מרגישות כשהן שומעות ״הותר לפרסום״? ״כמו אישה בורחת מבשורה״, אומרת שטרית. ״כל אמא ואבא מתים מדאגה״, הן אומרות, ״אבל כאשר נמצאים רחוק בניו יורק, נוסף הקושי של המרחק. הדאגה מתישה ומשתקת כאשר הם שם עמוק בעזה כל כך רחוק מהבית האמריקאי-ישראלי שלהם״. 

ומסתבר שהרבה משפחות נקרעות סביב השאלה אם הילד או הילדה יילכו לצבא או לא. אמנם ההחלטה היא של הילד אבל גם ההורים , הרבה פעמים חלוקים בדיעותיהם, נוצרים עימותים, גם בין ההורים, ויש שמספרים שקורה ומגיעים לסף גירושין על רקע העניין הזה. ולזה מתוסף לפעמים לחץ חברתי מצד ישראלים- חברים שמשכנעים שהצבא יחשל את הילדים האמריקאים ואחרים יגידו-שצה״ל לא מתאים לילד שגדל בסביבה אמריקאית גם אם היא ישראלית-יהודית. 

זהו פודקאסט כואב שלווה בלא מעט התפרצויות של רגשות וגם דמעות. הפודקאסט הכי חודר והכי עצוב שלנו.