חרדים למדינה

ח"כ משה (קינלי) טור-פז, מאדריכלי זרם החינוך הממלכתי-חרדי, מגיע לשיחה על מה שיכול להזניק את החרדיות המשתלבת, מחינוך ולימודי ליבה ועד שירות משמעותי בצה"ל ואחריות אזרחית.

בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, קינלי מדבר על האתגרים של הציבור הממלכתי-חרדי, על הצורך בתמיכה ממשלתית ופילנתרופית, ועל האפשרות לבנות גשר בין הציבור החרדי המשתלב לבין הציבור הממלכתי והממלכתי-דתי. 

פרק על חרדיות משתלבת שלא מוותרת על הזהות החרדית, אבל מבקשת להיות חלק מלא מהסיפור הישראלי.

טוביה אדלר, מספר על המסע שעבר מחממה חסידית סגורה אל לב המאבק הישראלי על דמוקרטיה, שותפות ואחריות אזרחית.

בשיחה עם מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן, טוביה מספר על העבודה עם בן גביר, ההשפעה ברשת מתוך תפיסה ליברלית ודמוקרטית, ועל הנסיעה מבני ברק לקפלן, שסדקה אצלו את נרטיב השנאה, ופתחה אפשרות לראות את הצד השני לא כאויב, אלא כשותף לשיחה.

פרק על חרדיות, דמוקרטיה והאומץ לצאת מהחומות, לא כדי להפסיק להיות חרדי, אלא כדי להיות חלק מהסיפור הישראלי.

אהרן רבינוביץ, כתב לענייני חרדים בעיתון הארץ ואחד העיתונאים החוקרים הבולטים בישראל, מגיע לפרק חדש של חרדים למדינה לשיחה מפוכחת על תהליכי העומק שמטלטלים את החברה החרדית מבפנים.

במרכז הפרק עומדת החרדיות המשתלבת: דור חדש שמבקש להיות חלק מהחברה הישראלית, לצאת לעבודה, להשתלב באקדמיה, לדרוש לימודי ליבה וחינוך ממלכתי-חרדי, מבלי לוותר על זהותו החרדית.

אבל לצד האופטימיות, מכיל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן מציפים גם את השאלות הקשות: האם החברה החרדית החדשה באמת תצליח להשתחרר מדפוסים ישנים של עסקנות, הדרת נשים ואפליה? והאם ההשתלבות תוביל גם לאימוץ ערכים ליברליים ודמוקרטיים?

פרק על חרדיות חדשה, אחריות אזרחית, והמאבק על דמותה של החברה החרדית המשתלבת בישראל.

ציפורה גוטמן היא יזמת חברתית וממובילות תפיסת ה"חרדיות הממלכתית". בפרק החדש של חרדים למדינה היא מספרת על עבודתה עם נערות חרדיות בסיכון, חושפת את תופעת הנשירה הסמויה שמתרחשת הרחק מעין הציבור, ומשתפת בפעילותה ההומניטרית למען מבקשי מקלט בפאתי בני ברק.איך נראית חרדיות שמבקשת לקחת אחריות על החברה הישראלית כולה? מהו החזון של חרדיות הומניסטית? והאם רעיון שנולד מתוך עשייה קהילתית יכול להפוך לתנועה פוליטית של ממש?פרק שמציע מבט אחר על חרדיות, אחריות ציבורית והחברה הישראלית כולה.

רעיה מרי הייתה אשת אברך במשך 9 שנים בבני ברק. כיום היא עורכת ב‘הארץ' ומפיקת הפודקאסט 'חרדים למדינה. השבוע, אירחנו אותה לשיחה חשופה וכנה. מדוע היא מאשימה את הרבנים ואנשי החינוך החרדיים באלימות ובהקצנה של הפגנות החרדים? איזה עולם ערכים מעוות מוכן להקריב חיי אדם על מזבח ההשתמטות? איך נראית ההסללה לחיי "אשת אברך“? ולמה הכרחי לשמוע יותר את הנשים החרדיות?פרק שמחזיר לבמה את המתינות היהודית

מה קורה כשאישה חרדית מחליטה לדבר בקול - על פוליטיקה, תעסוקה, ועל מי באמת מייצג את הציבור החרדי?מלכי רוטנר, יזמת חברתית וחברת הנהלה שותפה במכון החרדי לדמוקרטיה, מגיעה לשיחה מלאת תובנות על המציאות הפוליטית הנוכחית, על מיכל והרב בצלאל. למה מלכי מעדיפה שהנציגים החרדים יצאו לאופוזיציה בממשלה הקרובה? כיצד הפוליטיקאים החרדים פועלים נגד האינטרס של הפרט החרדי? מה המצב האמיתי של הנשים החרדיות, וחשוב יותר לאן הולכים מכאן?שיחה על נשים שמשנות את המשחק והעתיד פוליטי.

מה קורה כשמפגישים את מורשתו של בן-גוריון עם האתגרים של החברה החרדית כיום? נלי מרקמן, מנכ"לית בית בן-גוריון, מגיעה לשיחה נוקבת על המעבר מתפיסה גלותית ומגזרית לחשיבה אחראית. הפרק צולל לאחת הטעויות ההיסטוריות הגדולות של בן-גוריון בעניין "תורתו אומנותו" ומה המחיר שאנחנו משלמים עליה עד היום. בין חופש ההצבעה לחופש הבחירה, בין מגזריות לממלכתיות - איפה עומד הציבור החרדי היום?שיחה על גלות מבפנים, אחריות משותפת, ומה אפשר וצריך לעשות היום

העיתונאי אלי ביתאן מציב מראה נוקבת ומטלטלת מול מוסדות השלטון ומול המנהיגות החרדית. הרחוב החרדי סובל מאנרכיה עמוקה, הנובעת מסחר המכר שבין הפולטיקאים, שיכולים לקדם את שאיפותיהם, לבין ההנהגה החרדית, שמקבלת בתמורה אוטונומיה ללא פיקוח. מי שמשלמים את מחיר הבארטר הציני הזה, הם הילדים החרדים, שמופקרים על ידי המדינה למערכות שלא מספקות להן לא ביטחון, לא בריאות ולא חינוך. שיחה על המחיר שמשלמים ילדים על פוליטיקה מגזרית ועל הפתרונות לכך

עד השבעה באוקטובר, עולמו של מאיר בוסקילה הסתכם בעיקר בדפי הגמרא של הישיבה. כשהחלה המלחמה, הוא הרגיש שההיסטוריה נכתבת בחוץ – והחליט לא להישאר מאחור. המעבר מבית המדרש לגבעתי היה מורכב, אך משמעותי במיוחד. בשיחה כנה וחשופה הוא מספר: על איזו שאלה של המפקד לא מצא תשובה? מי איחלו לו למות בעזה? למה הוא מרגיש שהצבא הפך אותו לאדם טוב יותר? ואיזה תאריך חדש נוסף ללוח השנה שלו?פרק שמוכיח שצה״ל יכול להיות גם גשר

הטפסים “נעלמו”. השופט איים לעצור את המבחן. והיא התיישבה וכתבה.
ד”ר רות עגיב היא אחת משלוש הנשים הראשונות שניגשו למבחני ההסמכה של הרבנות הראשית בישראל. בשיחה מרתקת עם *מיכל גלבוע אטר והרב בצלאל כהן*, היא משתפת במאבקה לשוויון מול הממסדר הדתי כולו. מה גרם לרופאת שיניים ואם לחמישה להילחם כל הדרך לבג”ץ על זכותה להיבחן? מה מוסיף המבט הנשי לדינים הלכתיים? ומה היא גילתה שם על תורה, על הלכה, ועל עצמה?

פרק על שוויון הלכה למעשה.