איך להתמודד עם פחד מאכזבה שחלום לא יתגשם?
לפני כמה ימים היו בארץ שתי מאסטריות מקורס האווטר, שזה אחד הקורסים שאנחנו הכי ממליצים עליהם בעולם ההתפתחות האישית.
ישבנו איתם ודיברנו על מטרות אישיות, ועל הגשמת מטרות.
אחד הדברים שלומדים לעשות בקורס הזה, זה לבחור מטרה ולעבוד עם כלים תודעתיים על מנת להגשים אותה.
והשיחה התגלגלה לפחד והחשש מלעשות את העבודה התודעתית, וגם את העבודה הפיזית, הטכנית ועדיין לא להצליח להשיג את המטרה.
ראיתי על עצמי שיש לי את הפחד הזה בנוגע להריון נוסף.
אחרי ההפלה שעברתי לפני כמה חודשים, יש בי פחד שאני לא אצליח להכנס להריון נוסף.
והבנתי שיש בי פחד רציני מלעשות את העבודה התודעתית, להשתמש בארסנל הכלים שיש לי, ועדיין לא להצליח להכנס להריון, כלומר להכשל.
ואז אחת מהן אמרה לי, אני מעדיפה לדעת שעשיתי את כל מה שיכולתי לעשות ועדיין לא להצליח מאשר לא לנסות ולא להצליח. היא שיתפה שהיולה מטרות בחייה שהיא רצתה להשחג, והיא עבדה עם הכלים, וזה עדיין לא קרה, אבל היא הייתה רגועה לגבי זה כי היא ידעה שהיא עשתה כל מה שאפשר.
ואז נזכרתי, איך לפני חמש- שש שנים הייתי כותבת כל יום את החזון שלי (הרבה לפני שעמרי הגיע לחיי).
הייתי קמה כל בוקר וכותבת את החזון ליום ההולדת שלי.
כתבתי איך אני קמה בבוקר לצד אהובי היקר, ותארתי את היום המשותף שלנו.
וכל יום התקרבתי לתאריך בחזון.
ואז יום לפני היומהולדת, הבנתי שאני הולכת לקום מחר בבוקר, בלי בן זוג.
לרגע עברה בי תחושת ייאוש, ואז אמרתי לעצמי, או קיי, כנראה שיש לי עוד עבודה לעשות, כנראה יש עוד אמונות לטפל בהן, והתיישבתי לכתוב חזון חדש, ליומהולדת הבאה.
לא נתתי לעובדה שזה לא קרה במסגרת הזמן שרציתי לייאש אותי, ופשוט המשכתי.
חצי שנה אחרי זה עמרי הגיע לחיי (איזה מזל שלא התייאשתי).
אז כן, זה יכול להיות מתסכל ומייאש לא להצליח להגשים חלומות, אבל...
לא תמיד הם מתממשים במסגרת הזמן שאנחנו חושבים שהם צריכים להתממש
לפעמים יש עוד עבודה לעשות על עצמנו
לפעמים יש דיוקים שצריכים לקרות
לפעמים החלום הופך להיות לא רלוונטי (כמו שחשבתי שהחלום שלי הוא להיות שחקנית, ונרשמתי ללימודי משחק, ולסוכנות שחקנים, רק כדי להבין שזה לאממש מה שאני רוצה, אבל הדרך שעברתי הייתה מעניינת והרבה מהדברים שלמדתי עוזרים לי היום להיות על במה).
ולפעמים חלומות לא יתגשמו, כי יש אולי מישהו שיודע יותר טוב עבורנו מה צריך להתגשם ומה לא, אבל לפחות אנחנו נדע שעשינו את כל מה שיכולנו על מנת שזה יקרה.
ולדעתי ממש עדיף להיות במקום הזה, מאשר לוותר מראש.
אז בבקשה לא להתייאש, להמשיך בדרך, ולקבל עזרה ב
אימונים אישיים, או
סדנאות להתפתחות והגשמה אם צריך, ולסמוך על עצמנו, על אלוהים או היקום ולהמשיך ביצירה האישית שלנו.